משפחת מלמד

משפחת מלמד

חיכינו שהילדים יגדלו וגם שהוותק יעבוד ונוכל להרשות לעצמנו. ובארבע השנים האחרונות, כל קיץ אנחנו בוחרים יעד ונוסעים. התחלנו ב-11 ימים קלים בספרד והקיץ האחרון חודש בסין טיול עצמאי. רוצים גם להינות ולחזור להיות תרמילאים לצד ההנאות של הילדים

מספר צפיות בטיול:

משפחת מלמד


אירופה

טיול לחו"ל - שבוע שבועיים

טיול: גאורגיה

בעיקר הקווקז הגבוה וגם קצת חוף

אוגוסט 2016

כותב: אורי מלמד

תכנית הטיול:

יום וחצי בטבליסי - להתארגנות וביקור בעיר.

3 ימים קזבגי  – אזור בקווקז הגבוה שנמצא בצפון במדינה כמו כל הקווקז הגבוה בגאורגיה אבל הוא הכי קרוב לטבליסי.

4 ימים מנוחה מההרים  בבורג'ומי ובטומי – לילה ויום בבורג'ומי ושלושה לילות ושלושה ימים על חוף הים השחור בבטומי.

4 ימים בסוואנתי  – אזור בקווקז הגבוה בצפון מערב המדינה מוקד הטיול הוא במסטיה

חזרה לטיבליסי דרך קניון מרטבילי

כמה מילים על הטיול: גאורגיה היא מדינה מהממת מבחינת נופים, הקווקז הגבוה שווה ערך לאנדים בדרום אמריקה מבחינתי. התרבות והאנשים לא מערביים וזה נותן תחושה של טיול אותנטי ומיוחד אם כמובן מגיעים לזה ולא ננעלים על טיולים מאורגנים ובתי מלון (גם זה יש והרבה). זול מאוד לטייל בגאורגיה וזה כיף לא להתחשבן על כל דבר. וזה קרוב... הרגשנו שקיבלנו טיול עם אופי תרמילאי במרחק 3 שעות מהבית ועם הילדים שלנו.

מתי מטיילים בגאורגיה?
עונת הטיולים בקווקז הגבוה היא בקיץ וסביב הקיץ, אביב וסתיו מוקדם. יכול להיות שתגיעו לאחד מהאזורים בהם תרצו לטייל בהרים ופתאום יהיה מזג אוויר חורפי בקיץ, קחו בחשבון...  לעומת זאת, בטומי זה אזור חוף בו חם בקיץ (אבל זה מתאים לים) וגם בחורף סביר. הטיול שלנו רובו היה באזור ההרים ולכן ההתייחסות שלי היא לנושא ההרים.

כמה זה עלה לנו ?

הכל מתייחס ל-5 אנשים

עלות כללית לשבועיים בגאורגיה 20,000 שקלים לכל הטיול כולל טיסות, השכרת ג'יפ מפנק וכל הדברים האחרים. זה מתחלק לטיסות 6000, השכרת ג'יפ 4300 וכל השאר 9800.

לינות עולות בין 160 שקלים בבתים של אנשים ל- 320 במלונות פשוטים וכמובן צפונה.

מסעדה בין 80 במסעדה פשוטה לבין 200 למסעדה טובה לתיירים.

טסנו דרך אוקראינה והזמנו 10 חודשים מראש ולכן כל כרטיס 1200 שקלים

פירוט תכנית הטיול

טביליסי:

אז טביליסי כמו כל עיר אחרת עם הילדים שלנו לא עשתה לנו את הטיול. היא נראתה לי למיכל עיר מדליקה עם סמטאות קטנות ובתי קפה ומסעדות זולות באזור העיר העתיקה אבל זה לא בא לידי ביטוי. מה כן עשינו ?

בבוקר עלינו לאנטנת הטלוויזיה שזהו מקום בו נמצאת בין היתר אותה אנטנה אבל יש בה גם פארק שעשועים מאוד נחמד עם מתקנים בטעם של פעם (שלא מתאימים לכל גיל). יש עלייה וירידה בפוניקולור שזו רכבת קרונות שנעה בתלילות על פסי רכבת.

בערב הלכנו לגשר הזכוכית וממנו לרכבל שעולה למצודה שצופה על העיר שנקראת narikhala. מאוד יפה לעלות בשעת החושך. לאחר שירדנו הסתובבנו קצת בסמטאות העיר העתיקה וחזרנו לחדר

למחרת אספנו את הג'יפ המפנק שלנו מסוכנות מקומית ששמה  car4rent - אלכס 599-80-85-18  ויצאנו מהעיר צפונה

ישנו במקום שנקרא Guest House Tiflisi שמכל המקומות בהן לנו בגאורגיה הכי אהבנו את המקום הזה ובעיקר בזכות בעל הבית ששמו בגאורגיה הוא גוז'ה. הוא היה מקסים והייתה אווירה כייפית והיה מצויין להתחיל ככה את גאורגיה.

קזבגי

מה עשינו ?

בדרך - בדרך לקזבגי עצרנו בשני מקומות כדי לחמם מנועים לקראת הקוואקז. המקום הראשון היה כנסייה שבנויה על הר מעל מפגש נהרות והיא ממש קרובה לטיבליסי, הכנסייה נקראת כנסיית ג'בארי (jvari) בהמשך עצרנו במצודת אנאנורי (ananuri). ביקרנו במצודה וירדנו לחוף האגם שנמצא מתחת למצודה. השתכשכנו במים למרות שהם קרים מאוד. ארוחת צהרים מאוחרת אכלנו במסעדה שנמצאת על הכביש צפונה ונקראת Hotel Restaurant Kakhaberi

איפה ישנו ? הגענו לעיירה המרכזית ששמה במפות אמנם stepantsminda אבל כולם קוראים לה קזבגי. והסתובבנו עם הרכב כדי לחפש מקום לינה. על כל בית שמציע חדרים לאורחים יש שלט ובו כתוב "חדרים" או "להשכרה". בדקנו 3 מקומות עד שמצאנו משהו שאהבנו. זה היה סביר מינוס מבחינת איכות המיטות אבל האווירה כמעט תמיד מנצחת אצלנו (בעיקר אצלי). באותו מקום, דרך אגב, התארחו שתי משפחות ישראליות שהזמינו בבוקינג עוד מהארץ.

יום ראשון – עמק טרוסו הוא עמק נחמד מאוד ובו נהר שזורם ומדרונות ירוקים משני צדדיו. אחת האטרקציות במקום היא מקום בו יש מינרלים שיוצרים משטחים לבנים-צהובים. זו לא אטרקציה ברמה עולמית אבל זו הייתה נקודת ההתחלה שלנו שבה ירדנו מהרכב והתחלנו ללכת במורד הערוץ. הליכה של שעה-שעתיים החזירה אותנו לגשר אותו חצינו כשנכנסנו לאזור הערוץ. את הדרך חזרה עשינו בטרמפ עם ישראלים שהגיעו עם ג'יפ. בשעות אחר הצהרים עלינו למקום המפורסם ביותר בקזבגי שתמונתו מעטרת חוברות תיירות וכריכה של ספרים על גאורגיה, כנסיית צמינדה סאמבה tsminda sameba. עלינו בעליה מאתגרת לג'יפ ומולנו ירדו עשרות ג'יפים מקומיים המשמשים כמוניות שירות עם תיירים. דווקא היה מוצלח להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרים. הסתובבנו קצת באזור הכנסייה וירדנו.

יום שני – בבוקר הלכנו לשני מפלים שנמצאים צפונית לקזבגי שנקראים בשם זהה, gveleti אחד קטן ואחד גדול. לאחר מכן עזבנו את העיירה קזבגי אחרי שני לילות במקום כדי ללון אצל לבן בכפר ז'וטה. זה היה אחד המקומות שהכי אהבנו בגאורגיה וטוב שנשארנו לישון במקום ולא עשינו גיחה קצרה. האזור מדהים, הלינה בבית האותנטי של לבן ובת זוגתו היתה חוויתית במיוחד. אכלנו ארוחת ערב ביתית אצלם, התקלחנו במקלחת שבה הדוד מחומם על ידי עצים ואין שום סיכוי ליד לא מיומנת לאזן את החמים עם הקרים (נעמה צרחה הרבהJ  ) ושוב הרגשנו שאנחנו קצת תרמילאים למרות ההרכב המשפחתי והגיל. את אחר הצהרים העברנו על מחצלת (שהבאנו מהארץ) על גדת הנחל המרכזי שעובר בעמק לאחר שנסענו בשביל ג'יפים לצידו כנגד הזרימה. הגענו עד למקום שבו השביל חוצה את הנחל במים ועצרנו.

יום שלישי – טיול רכיבה על סוסים ללגונה שנמצאת מעל ז'וטה. מדהים... מדהים... ושוב מדהים. הצלחנו לחוות טיול כמו בדרום אמריקה עם הילדים וקרוב לבית. הסוסים הפכו עלייה לא הגיונית לנעמה שהיא בת 5 למשהו קליל אבל שעדיין שומר על אווירה של טרק ולא של טיול ג'יפים. כל אחד מאתנו קיבל סוס ולבן, האדם והאגדה (שמדבר עברית שוטף) הוביל אותנו בכיף ללגונה. בדרך עברנו ליד קמפינג שנקרא Zeta Camping והחלטנו שבגלגול הבא נישן כאן

בורג'ומי

עצירה בדרך לבטומי. החלטנו שצריך לתת לילדים משהו שכיף להם ולכן החלטנו לנסוע לבטומי שהיא עיר חוף גדולה בסגנון של אילת ולהעביר בה כמה ימים. הנסיעה לשם היא חתיכת נסיעה (8 שעות בדרך המלך). לא רצינו לנסוע על כבישים מרכזיים ולשרוף יום שלם רק על נסיעה. לכן פיצלנו אותה לחצי יום עד לברג'ומי ואז להשאיר עוד חצי יום לבטומי.

איפה ישנו ? בברג'ומי שברנו שיאים עם הלינה. הגענו והסתובבנו על מנת לחפש חדר. עצרנו ליד שלט שבו כתוב ל"השכרה". המשפחה הייתה מאוד חביבה והציגה בפנינו חדר שאינו מופרד כלל משאר הבית כולל מקלחת משותפת ואווירה של גלישת ספות. הילדים שלהם הרגישו מאוד בבית (אפשר להבין את זה) ונכנסו חופשי אלינו לחדר כולל נעיצת מבטים בקורנפלקס. קנינו להם לאחר מכן מתנה. גם המחיר היה בהתאם אבל זה כבר שבר את מיכל שהזמינה מלון צנוע בבטומי דרך בוקינג כדי לוודא שלא אעשה לה את זה שוב.

מה עשינו ? בבוקר הלכנו לפארק המפורסם של ברג'ומי, הלכנו לאורך הנחל עד לבריכת מים מינרלים פתוחה שבה השתכשכו המון גאורגים. גם אנחנו השתכשכנו ואפילו נהנינו. בחזרה עצרנו במתקני לונה פארק לילדים ויואב ואיתמר חוו לראשונה רכבת הרים. סיימנו את הביקור במאפייה ביציאה מהפארק וכתבנו בגוגל מפות "בטומי"

מחשב מסלול מחדש – גוגל התעקש לקחת אותנו בדרך ארוכה צפונה שהיא דרך המלך לכיוון החוף. המפה הראתה לנו כביש קטן שיורד דרומה ושנראה קצר בהרבה. אנחנו התעקשנו וגם גוגל התעקש עד שבסוף הוא נשבר. יצא שנסענו באזור ממש יפה ומיוחד ועברנו בכפרים שבהם התושבים מוסלמים וגרים בבתים שונים לגמרי ממה שראינו עד עכשיו. הייתה חוויה ואם אתם רוצים לעבור גם משם אז שם הכפר הוא khulo.

בטומי – הילדים מקבלים את מנת "הטיול כמו של כולם" שלהם

איפה ישנו ? בוקינג הוכיח את עצמו והגענו למלון חביב וחדש. אמנם בהתחלה, כשהבנו שהמלון בכלל לא נמצא בבטומי אלא בעיירה ששמה gonio  ועוד ממוקם על הכביש הראשי שעובר בין כל עיירות החוף, זה היה נראה לא טוב. אבל היחס החביב של הבעלים, החדר המפנק והגג היפה עשו את שלהם ואהבנו את המקום. למקום קוראים  villa del mar hotel והוא נמצא כאמור ב – gonio.

בטומי היא עיר חוף גדולה מאוד ובה אזור עתיק עם אופי מיוחד והרבה מאוד אטרקציות תיירותיות הקשורות לים בדרך כלל.  הים עצמו נחמד מכיוון שהוא לא סוער כמו הים התיכון בקיץ ומימיו לא מלוחים כמו שאנחנו רגילים. את החול מחליפים אבני זיפזיף קטנות שאמנם פחות נוחות מחול לבן אבל פחות מעיקות. מאוד נהנינו ביומיים וחצי שהעברנו בבטומי

מה עשינו ?

יום ראשון – ארוחת בוקר מהסופר בגג המלון שלנו ורחצה בחוף הים שהיה במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. לאחר מכן נסענו לבטומי והתפנקנו במקדונלד הכי מוזר שראינו עד היום (צריך לראות כדי להבין) הלכנו לדולפינריום וקנינו כרטיסים להופעה מאוחרת יותר מכיוון שהסתבר לנו שאזלו  הכרטיסים למופע הקרוב. בינתיים עשינו את הניסיון הראשון שלנו לאתר את מרכז ההחלקה על הקרח הבינלאומי של בטומי. מסתבר שהם הצליחו לטשטש את כל העקבות שעלולות להוביל אליו. אחרי מספר ניסיונות התייאשנו. כל ספר, אתר או מפה מצביעים על מיקום אחר ואף אחד מתושבי העיר לא מודע לנושא ויודע שיש בכלל דבר כזה. הניסיון האחרון הביא אותנו לאזור הרכבל של העיר שנקרא  argo cable car. עלינו ברכבל להר והיה מקסים. גם הנוף יפה מאוד וגם במקרה כנראה הייתה מופעה של להקה ופסלים אנושיים. לפעמים זה עניין של מזל. ירדנו ומיהרנו למופע דולפינים שהיה מוצלח מאוד גם לאור העובדה שבקיץ הקודם היינו במופע ברומניה ואין מה להשוות.

יום שני – התחלנו את היום ברכיבה על אופנועי ים. אני נהגתי וכל פעם לקחתי לעשר דקות מישהו אחר מבין הילדים. הם היו בשמיים וגם אני לא סבלתי. לאחר מכן המשכנו בניסיונות לאתר את מרכז ההחלקה על הקרח מכיוון שנעמה ממש רצתה להחליק. הצלחנו לאתר את המקום אבל גילינו שיש לשלם את כרטיסי הכניסה בבנק על ידי העברה בנקאית לחשבון של העמותה שלהם. לא האמנו אבל זה היה אמיתי. רגע לפני שיצאנו כדי ללכת לבנק היחיד שפועל ביום ראשון בעיר בטומי נזכרו להגיד לנו שאנחנו צריכים דרכונים כדי לעשות את הפעולה הזו. הדרכונים היו בחדר במלון, השעה הייתה אחת וחצי ובארבע סוגרים את המקום כדי לאפשר לנבחרת האומנותית להתאמן. המירוץ למיליון שלנו החל והספקנו להגיע בשלוש ולהחליק שעה. אתם כבר יכולים להבין שהיינו שם לבד. לאחר מכן טיילנו קצת בעיר, לקחנו הפלגה קצרה בספינה וכשביקרנו בכיכר אירופה, הילדים נכנסו למזרקות שבנויות לארח ילדים שרוצים להירטב.

 הדרך למסטיה ואושגולי

התוכנית המקורית הייתה לצאת בבוקר מבטומי, לבקר בקניון מרטווילי ולהמשיך למסטיה, ידענו שזה יום ארוך  וחשבנו שאם לא נגיע לפני החושך נעצור בכפר בדרך ונחפש מקום לישון. התוכנית הזו השתבשה כאשר הבנו שהגענו ביום השבועי בו הקניון סגור. זה היה מאכזב והיה לי קשה לקבל את העובדה שעכשיו נחזור בחזרה אחורה לדרך שעולה צפונה למסטיה אחרי שנסענו 40 דקות מיותרות. גוגל הציע לנו דרך אחרת, קצרה יותר שעוברת דרך tsageri ומגיעה לכפר אושגולי שבמילא היה יעד שלנו באזור מסטיה. הדרך נראתה צרה מספיק על המפה כדי שאחשוב שהיא תהיה מעניינת יותר – הלכנו על זה.

זה התחיל טוב ונמשך עוד יותר טוב. בכביש שבו נסענו ראינו קצת לפני tsageri  בריכת מים קטנה לצד הכביש ובה ילדים מקומיים מתרחצים. כמובן שעצרנו והילדים נהנו (גם אני). לאחר מכן המשכנו בכביש שהפך להיות צר יותר אבל לא תאם את ההערכות של גוגל. גוגל טען שנגיע לאושגולי עוד 4 שעות, אבל נותרו לנו 80 קילומטרים וזה לא היה נראה הגיוני בשלב הזה מכיוון שנסענו לפחות ב-40 קמ"ש. כפי לעיתים קורה גוגל צדק מכיוון שאחרי הכפר benieri  (אל תתפסו אותי במילה על השם) הדרך החלה להיות משובשת בצורה קיצונית וגרמה לנו לנסוע במהירות  10 קמ"ש. השמש שקעה ואנחנו התחלנו להרגיש לא נוח. חשבנו כבר על עצירה ללילה בתוך הג'יפ על הדרך אבל חבר'ה שהגיעו בג'יפ אחד ויחיד שעבר מולנו הסבירו לנו שעוד 10 דקות נגיע לכפר קטן בשם טסאנה. שמחנו לשמע את הבשורה ועוד יותר שמחנו לראות דגל על אחד מחמשת הבתים של הכפר שסימן לנו שזה מקום שמארח אנשים. גנדי, בעל הבית הקשיש, הוא אחד מחמישה תושבים של המקום. אצלו הרגשנו שנשאבנו למנהרת זמן והגענו לתקופת מלחמת רוסיה יפן בתחילת המאה ה-20. כך לפחות נראו המיטות, מערכת התאורה (ליתר דיוק עוצמתה), המטבח ואופן הכנת האוכל של גנאדי. לא היה לו קולפן והוא קילף במשך עשרים דקות לאט לאט את תפוחי האדמה. בינתיים נעמה ואיתמר נרדמו במיטות הסובייטיות שנראה שטרומפלדור יכל היה לשכב על אחת מהן בזמן פציעתו במלחמה. הסירים הונחו על קמין עצים ואנחנו גם זכינו לכך שלא הייתה קליטה וגם לא חשמל לטעון את הטלפון. היה מדהים....

אושגולי

יום ראשון

אחרי טסאנה אושגולי נראה לנו כעיר האורות פריז. אבל הכל יחסי בחיים, מכיוון שלאלו המגיעים ממסטיה, אושגולי נראה כפר קטן ונידח. לא חסר איפה לישון באושגולי, אנחנו עשינו טעות ונכנסנו למקום הראשון שראינו במקום לעשות סיבוב קצר ולחפש מקום עם אווירה מיוחדת. לא נורא...

הגענו די מוקדם וישר סגרנו עם כמה ילדים ומנהלים טיולי סוסים על טיול לקרחון צ'חאדה. זוהי רכיבה של מספר קילומטרים ולאחריה הליכה של עוד שעה עד הקרחון. בניסיון הראשון שלנו עם הסוסים ירד גשם ולכן לא הגענו עד הקרחון, אפילו לא לנקודה בה מתחילים ללכת. באסה, אבל לפחות יצא לנו לדהור עם הסוסים בחזרה בגלל הגשם. היה משעשע וכולם חזרו בשלום.

יום שני

הפעם נסענו לקרחון בג'יפ והצלחנו להגיע עד למרגלותיו למרות שזו הייתה הליכה לא פשוטה כלל לנעמה. לאחר מכן עזבנו את אושגולי מוקדם יותר ממה שתכננו. חשבנו על שני לילות וחשבנו שיהיה לנו יותר נחמד במסטיה, ואכן כך היה.

במסטיה יש מסעדות טובות וחב לקפה והתנאים יותר מפנקים בעיקר מכיוון שבשלב מסויים הילדים צריכים את זה.

 מסטיה

יום ראשון

איפה ישנו ? דווקא אני רוצה להרחיב קצת על הלינה במסטיה. כבר בדרך נכנסנו לבוקינג ובדקנו אפשרויות לינה. ראינו מקום שנראה יחסית מפנק, חדרים חדשים ומים חמים וכו'. מיכל רצתה להזמין ועצרתי אותה בשיניים. עדיף קודם כל לראות במה מדובר ואני עדיין חיפשתי מקום אותנטי. שאלנו אנשים ברחוב איך להגיע על פי התמונה (כתובת לא הייתה) ובאמת הגענו למקום חדש לגמרי אבל קצת חסר אופי ובעיקר בעלת בית שלא היה לה זמן אלינו. אני התבאסתי והתעקשתי לחזור למקום די מצו'קמק שראינו אבל עם המון אופי. חזרנו וגם מיכל חותמת על כך שזו הייתה בחירה הרבה יותר טובה. אכן מיטות פחות נעימות ומקלחת משותפת עם עוד אורחים אבל בעלת בית מקסימה וסיפור שתוכלו לקרוא בקישור הבא – לחצו.

מה עשינו ?

עלינו ברכבל הסקי של מסטיה להר. גם הרכבל היה מאוד נחמד מכיוון שזה היה רכבל כסאות וגם הירידה למטה ברגל הייתה חביבה ובמהלכה עשינו פיקניק. את המפה של האשור לקחנו במרכז המידע שנמצא במסטיה.

אחרי צהרים הלכנו לקרחון צ'לאדי ומאוד נהנינו מההליכה למרות שנשברנו קצת לפני הקרחון.

יום שני

שלושת האגמים והצלב – מקום מעלף ביופיו, בעיקר שלושת האגמים שנמצאים עוד כמה מאות מטרים מעל הצלב. העלייה ברגל ממסטיה לצלב ולשלושת האגמים קטלנית וצריך להיות מאוד בכושר כדי לעשות אותה. אנחנו עלינו בג'יפ ועצרנו קצת לפני שלושת האגמים כדי ללכת קצת ברגל. היה תענוג.

בצהריים נסענו לקניון מרטוילי, ישנו בעיירה לפני הקניון. למחרת בבוקר ביקרנו בקניון ונסענו לטיבליסי

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת מלמד

משפחת מלמד

משפחת מלמד

חיכינו שהילדים יגדלו וגם שהוותק יעבוד ונוכל להרשות לעצמנו. ובארבע השנים האחרונות, כל קיץ אנחנו בוחרים יעד ונוסעים. התחלנו ב-11 ימים קלים בספרד והקיץ האחרון חודש בסין טיול עצמאי. רוצים גם להינות ולחזור להיות תרמילאים לצד ההנאות של הילדים



מספר צפיות בטיול:




אירופה

טיול לחו"ל -שבוע שבועיים

טיול: גיאורגיה

בעיקר הקווקז הגבוה וגם קצת חוף

אוגוסט 2016

כותב: אורי מלמד

תכנית הטיול:

יום וחצי בטביליסי - להתארגנות וביקור בעיר.

3 ימים קזבגי  – אזור בקווקז הגבוה שנמצא בצפון במדינה כמו כל הקווקז הגבוה בגאורגיה אבל הוא הכי קרוב לטיבליסי.

4 ימים מנוחה מההרים  בבורג'ומי ובטומי – לילה ויום בבורג'ומי ושלושה לילות ושלושה ימים על חוף הים השחור בבטומי.

4 ימים בסוואנטי  – אזור בקווקז הגבוה בצפון מערב המדינה מוקד הטיול הוא במסטיה

חזרה לטיבליסי דרך קניון מרטבילי

כמה מילים על הטיול: גאורגיה היא מדינה מהממת מבחינת נופים, הקווקז הגבוה שווה ערך לאנדים בדרום אמריקה מבחינתי. התרבות והאנשים לא מערביים וזה נותן תחושה של טיול אותנטי ומיוחד אם כמובן מגיעים לזה ולא ננעלים על טיולים מאורגנים ובתי מלון (גם זה יש והרבה). זול מאוד לטייל בגאורגיה וזה כיף לא להתחשבן על כל דבר. וזה קרוב... הרגשנו שקיבלנו טיול עם אופי תרמילאי במרחק 3 שעות מהבית ועם הילדים שלנו.

מתי מטיילים בגאורגיה?
עונת הטיולים בקווקז הגבוה היא בקיץ וסביב הקיץ, אביב וסתיו מוקדם. יכול להיות שתגיעו לאחד מהאזורים בהם תרצו לטייל בהרים ופתאום יהיה מזג אוויר חורפי בקיץ, קחו בחשבון...  לעומת זאת, בטומי זה אזור חוף בו חם בקיץ (אבל זה מתאים לים) וגם בחורף סביר. הטיול שלנו רובו היה באזור ההרים ולכן ההתייחסות שלי היא לנושא ההרים.

כמה זה עלה לנו ?

הכל מתייחס ל-5 אנשים

עלות כללית לשבועיים בגאורגיה 20,000 שקלים לכל הטיול כולל טיסות, השכרת ג'יפ מפנק וכל הדברים האחרים. זה מתחלק לטיסות 6000, השכרת ג'יפ 4300 וכל השאר 9800.

לינות עולות בין 160 שקלים בבתים של אנשים ל- 320 במלונות פשוטים וכמובן צפונה.

מסעדה בין 80 במסעדה פשוטה לבין 200 למסעדה טובה לתיירים.

טסנו דרך אוקראינה והזמנו 10 חודשים מראש ולכן כל כרטיס 1200 שקלים

פירוט תכנית הטיול

טביליסי:

אז טביליסי כמו כל עיר אחרת עם הילדים שלנו לא עשתה לנו את הטיול. היא נראתה לי למיכל עיר מדליקה עם סמטאות קטנות ובתי קפה ומסעדות זולות באזור העיר העתיקה אבל זה לא בא לידי ביטוי. מה כן עשינו ?

בבוקר עלינו לאנטנת הטלוויזיה שזהו מקום בו נמצאת בין היתר אותה אנטנה אבל יש בה גם פארק שעשועים מאוד נחמד עם מתקנים בטעם של פעם (שלא מתאימים לכל גיל). יש עלייה וירידה בפוניקולור שזו רכבת קרונות שנעה בתלילות על פסי רכבת.

בערב הלכנו לגשר הזכוכית וממנו לרכבל שעולה למצודה שצופה על העיר שנקראת narikhala. מאוד יפה לעלות בשעת החושך. לאחר שירדנו הסתובבנו קצת בסמטאות העיר העתיקה וחזרנו לחדר

למחרת אספנו את הג'יפ המפנק שלנו מסוכנות מקומית ששמה  car4rent - אלכס 599-80-85-18  ויצאנו מהעיר צפונה

ישנו במקום שנקרא Guest House Tiflisi שמכל המקומות בהן לנו בגאורגיה הכי אהבנו את המקום הזה ובעיקר בזכות בעל הבית ששמו בגאורגיה הוא גוז'ה. הוא היה מקסים והייתה אווירה כייפית והיה מצויין להתחיל ככה את גאורגיה.

קזבגי

מה עשינו ?

בדרך - בדרך לקזבגי עצרנו בשני מקומות כדי לחמם מנועים לקראת הקוואקז. המקום הראשון היה כנסייה שבנויה על הר מעל מפגש נהרות והיא ממש קרובה לטיבליסי, הכנסייה נקראת כנסיית ג'בארי (jvari) בהמשך עצרנו במצודת אנאנורי (ananuri). ביקרנו במצודה וירדנו לחוף האגם שנמצא מתחת למצודה. השתכשכנו במים למרות שהם קרים מאוד. ארוחת צהרים מאוחרת אכלנו במסעדה שנמצאת על הכביש צפונה ונקראת Hotel Restaurant Kakhaberi

איפה ישנו ? הגענו לעיירה המרכזית ששמה במפות אמנם stepantsminda אבל כולם קוראים לה קזבגי. והסתובבנו עם הרכב כדי לחפש מקום לינה. על כל בית שמציע חדרים לאורחים יש שלט ובו כתוב "חדרים" או "להשכרה". בדקנו 3 מקומות עד שמצאנו משהו שאהבנו. זה היה סביר מינוס מבחינת איכות המיטות אבל האווירה כמעט תמיד מנצחת אצלנו (בעיקר אצלי). באותו מקום, דרך אגב, התארחו שתי משפחות ישראליות שהזמינו בבוקינג עוד מהארץ.

יום ראשון – עמק טרוסו הוא עמק נחמד מאוד ובו נהר שזורם ומדרונות ירוקים משני צדדיו. אחת האטרקציות במקום היא מקום בו יש מינרלים שיוצרים משטחים לבנים-צהובים. זו לא אטרקציה ברמה עולמית אבל זו הייתה נקודת ההתחלה שלנו שבה ירדנו מהרכב והתחלנו ללכת במורד הערוץ. הליכה של שעה-שעתיים החזירה אותנו לגשר אותו חצינו כשנכנסנו לאזור הערוץ. את הדרך חזרה עשינו בטרמפ עם ישראלים שהגיעו עם ג'יפ. בשעות אחר הצהרים עלינו למקום המפורסם ביותר בקזבגי שתמונתו מעטרת חוברות תיירות וכריכה של ספרים על גאורגיה, כנסיית צמינדה סאמבה tsminda sameba. עלינו בעליה מאתגרת לג'יפ ומולנו ירדו עשרות ג'יפים מקומיים המשמשים כמוניות שירות עם תיירים. דווקא היה מוצלח להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרים. הסתובבנו קצת באזור הכנסייה וירדנו.

יום שני – בבוקר הלכנו לשני מפלים שנמצאים צפונית לקזבגי שנקראים בשם זהה, gveleti אחד קטן ואחד גדול. לאחר מכן עזבנו את העיירה קזבגי אחרי שני לילות במקום כדי ללון אצל לבן בכפר ז'וטה. זה היה אחד המקומות שהכי אהבנו בגאורגיה וטוב שנשארנו לישון במקום ולא עשינו גיחה קצרה. האזור מדהים, הלינה בבית האותנטי של לבן ובת זוגתו היתה חוויתית במיוחד. אכלנו ארוחת ערב ביתית אצלם, התקלחנו במקלחת שבה הדוד מחומם על ידי עצים ואין שום סיכוי ליד לא מיומנת לאזן את החמים עם הקרים (נעמה צרחה הרבהJ  ) ושוב הרגשנו שאנחנו קצת תרמילאים למרות ההרכב המשפחתי והגיל. את אחר הצהרים העברנו על מחצלת (שהבאנו מהארץ) על גדת הנחל המרכזי שעובר בעמק לאחר שנסענו בשביל ג'יפים לצידו כנגד הזרימה. הגענו עד למקום שבו השביל חוצה את הנחל במים ועצרנו.

יום שלישי – טיול רכיבה על סוסים ללגונה שנמצאת מעל ז'וטה. מדהים... מדהים... ושוב מדהים. הצלחנו לחוות טיול כמו בדרום אמריקה עם הילדים וקרוב לבית. הסוסים הפכו עלייה לא הגיונית לנעמה שהיא בת 5 למשהו קליל אבל שעדיין שומר על אווירה של טרק ולא של טיול ג'יפים. כל אחד מאתנו קיבל סוס ולבן, האדם והאגדה (שמדבר עברית שוטף) הוביל אותנו בכיף ללגונה. בדרך עברנו ליד קמפינג שנקרא Zeta Camping והחלטנו שבגלגול הבא נישן כאן

בורג'ומי

עצירה בדרך לבטומי. החלטנו שצריך לתת לילדים משהו שכיף להם ולכן החלטנו לנסוע לבטומי שהיא עיר חוף גדולה בסגנון של אילת ולהעביר בה כמה ימים. הנסיעה לשם היא חתיכת נסיעה (8 שעות בדרך המלך). לא רצינו לנסוע על כבישים מרכזיים ולשרוף יום שלם רק על נסיעה. לכן פיצלנו אותה לחצי יום עד לברג'ומי ואז להשאיר עוד חצי יום לבטומי.

איפה ישנו ? בברג'ומי שברנו שיאים עם הלינה. הגענו והסתובבנו על מנת לחפש חדר. עצרנו ליד שלט שבו כתוב ל"השכרה". המשפחה הייתה מאוד חביבה והציגה בפנינו חדר שאינו מופרד כלל משאר הבית כולל מקלחת משותפת ואווירה של גלישת ספות. הילדים שלהם הרגישו מאוד בבית (אפשר להבין את זה) ונכנסו חופשי אלינו לחדר כולל נעיצת מבטים בקורנפלקס. קנינו להם לאחר מכן מתנה. גם המחיר היה בהתאם אבל זה כבר שבר את מיכל שהזמינה מלון צנוע בבטומי דרך בוקינג כדי לוודא שלא אעשה לה את זה שוב.

מה עשינו ? בבוקר הלכנו לפארק המפורסם של ברג'ומי, הלכנו לאורך הנחל עד לבריכת מים מינרלים פתוחה שבה השתכשכו המון גאורגים. גם אנחנו השתכשכנו ואפילו נהנינו. בחזרה עצרנו במתקני לונה פארק לילדים ויואב ואיתמר חוו לראשונה רכבת הרים. סיימנו את הביקור במאפייה ביציאה מהפארק וכתבנו בגוגל מפות "בטומי"

מחשב מסלול מחדש – גוגל התעקש לקחת אותנו בדרך ארוכה צפונה שהיא דרך המלך לכיוון החוף. המפה הראתה לנו כביש קטן שיורד דרומה ושנראה קצר בהרבה. אנחנו התעקשנו וגם גוגל התעקש עד שבסוף הוא נשבר. יצא שנסענו באזור ממש יפה ומיוחד ועברנו בכפרים שבהם התושבים מוסלמים וגרים בבתים שונים לגמרי ממה שראינו עד עכשיו. הייתה חוויה ואם אתם רוצים לעבור גם משם אז שם הכפר הוא khulo.

בטומי – הילדים מקבלים את מנת "הטיול כמו של כולם" שלהם

איפה ישנו ? בוקינג הוכיח את עצמו והגענו למלון חביב וחדש. אמנם בהתחלה, כשהבנו שהמלון בכלל לא נמצא בבטומי אלא בעיירה ששמה gonio  ועוד ממוקם על הכביש הראשי שעובר בין כל עיירות החוף, זה היה נראה לא טוב. אבל היחס החביב של הבעלים, החדר המפנק והגג היפה עשו את שלהם ואהבנו את המקום. למקום קוראים  villa del mar hotel והוא נמצא כאמור ב – gonio.

בטומי היא עיר חוף גדולה מאוד ובה אזור עתיק עם אופי מיוחד והרבה מאוד אטרקציות תיירותיות הקשורות לים בדרך כלל.  הים עצמו נחמד מכיוון שהוא לא סוער כמו הים התיכון בקיץ ומימיו לא מלוחים כמו שאנחנו רגילים. את החול מחליפים אבני זיפזיף קטנות שאמנם פחות נוחות מחול לבן אבל פחות מעיקות. מאוד נהנינו ביומיים וחצי שהעברנו בבטומי

מה עשינו ?

יום ראשון – ארוחת בוקר מהסופר בגג המלון שלנו ורחצה בחוף הים שהיה במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. לאחר מכן נסענו לבטומי והתפנקנו במקדונלד הכי מוזר שראינו עד היום (צריך לראות כדי להבין) הלכנו לדולפינריום וקנינו כרטיסים להופעה מאוחרת יותר מכיוון שהסתבר לנו שאזלו  הכרטיסים למופע הקרוב. בינתיים עשינו את הניסיון הראשון שלנו לאתר את מרכז ההחלקה על הקרח הבינלאומי של בטומי. מסתבר שהם הצליחו לטשטש את כל העקבות שעלולות להוביל אליו. אחרי מספר ניסיונות התייאשנו. כל ספר, אתר או מפה מצביעים על מיקום אחר ואף אחד מתושבי העיר לא מודע לנושא ויודע שיש בכלל דבר כזה. הניסיון האחרון הביא אותנו לאזור הרכבל של העיר שנקרא  argo cable car. עלינו ברכבל להר והיה מקסים. גם הנוף יפה מאוד וגם במקרה כנראה הייתה מופעה של להקה ופסלים אנושיים. לפעמים זה עניין של מזל. ירדנו ומיהרנו למופע דולפינים שהיה מוצלח מאוד גם לאור העובדה שבקיץ הקודם היינו במופע ברומניה ואין מה להשוות.

יום שני – התחלנו את היום ברכיבה על אופנועי ים. אני נהגתי וכל פעם לקחתי לעשר דקות מישהו אחר מבין הילדים. הם היו בשמיים וגם אני לא סבלתי. לאחר מכן המשכנו בניסיונות לאתר את מרכז ההחלקה על הקרח מכיוון שנעמה ממש רצתה להחליק. הצלחנו לאתר את המקום אבל גילינו שיש לשלם את כרטיסי הכניסה בבנק על ידי העברה בנקאית לחשבון של העמותה שלהם. לא האמנו אבל זה היה אמיתי. רגע לפני שיצאנו כדי ללכת לבנק היחיד שפועל ביום ראשון בעיר בטומי נזכרו להגיד לנו שאנחנו צריכים דרכונים כדי לעשות את הפעולה הזו. הדרכונים היו בחדר במלון, השעה הייתה אחת וחצי ובארבע סוגרים את המקום כדי לאפשר לנבחרת האומנותית להתאמן. המירוץ למיליון שלנו החל והספקנו להגיע בשלוש ולהחליק שעה. אתם כבר יכולים להבין שהיינו שם לבד. לאחר מכן טיילנו קצת בעיר, לקחנו הפלגה קצרה בספינה וכשביקרנו בכיכר אירופה, הילדים נכנסו למזרקות שבנויות לארח ילדים שרוצים להירטב.

 הדרך למסטיה ואושגולי

התוכנית המקורית הייתה לצאת בבוקר מבטומי, לבקר בקניון מרטווילי ולהמשיך למסטיה, ידענו שזה יום ארוך  וחשבנו שאם לא נגיע לפני החושך נעצור בכפר בדרך ונחפש מקום לישון. התוכנית הזו השתבשה כאשר הבנו שהגענו ביום השבועי בו הקניון סגור. זה היה מאכזב והיה לי קשה לקבל את העובדה שעכשיו נחזור בחזרה אחורה לדרך שעולה צפונה למסטיה אחרי שנסענו 40 דקות מיותרות. גוגל הציע לנו דרך אחרת, קצרה יותר שעוברת דרך tsageri ומגיעה לכפר אושגולי שבמילא היה יעד שלנו באזור מסטיה. הדרך נראתה צרה מספיק על המפה כדי שאחשוב שהיא תהיה מעניינת יותר – הלכנו על זה.

זה התחיל טוב ונמשך עוד יותר טוב. בכביש שבו נסענו ראינו קצת לפני tsageri  בריכת מים קטנה לצד הכביש ובה ילדים מקומיים מתרחצים. כמובן שעצרנו והילדים נהנו (גם אני). לאחר מכן המשכנו בכביש שהפך להיות צר יותר אבל לא תאם את ההערכות של גוגל. גוגל טען שנגיע לאושגולי עוד 4 שעות, אבל נותרו לנו 80 קילומטרים וזה לא היה נראה הגיוני בשלב הזה מכיוון שנסענו לפחות ב-40 קמ"ש. כפי לעיתים קורה גוגל צדק מכיוון שאחרי הכפר benieri  (אל תתפסו אותי במילה על השם) הדרך החלה להיות משובשת בצורה קיצונית וגרמה לנו לנסוע במהירות  10 קמ"ש. השמש שקעה ואנחנו התחלנו להרגיש לא נוח. חשבנו כבר על עצירה ללילה בתוך הג'יפ על הדרך אבל חבר'ה שהגיעו בג'יפ אחד ויחיד שעבר מולנו הסבירו לנו שעוד 10 דקות נגיע לכפר קטן בשם טסאנה. שמחנו לשמע את הבשורה ועוד יותר שמחנו לראות דגל על אחד מחמשת הבתים של הכפר שסימן לנו שזה מקום שמארח אנשים. גנדי, בעל הבית הקשיש, הוא אחד מחמישה תושבים של המקום. אצלו הרגשנו שנשאבנו למנהרת זמן והגענו לתקופת מלחמת רוסיה יפן בתחילת המאה ה-20. כך לפחות נראו המיטות, מערכת התאורה (ליתר דיוק עוצמתה), המטבח ואופן הכנת האוכל של גנאדי. לא היה לו קולפן והוא קילף במשך עשרים דקות לאט לאט את תפוחי האדמה. בינתיים נעמה ואיתמר נרדמו במיטות הסובייטיות שנראה שטרומפלדור יכל היה לשכב על אחת מהן בזמן פציעתו במלחמה. הסירים הונחו על קמין עצים ואנחנו גם זכינו לכך שלא הייתה קליטה וגם לא חשמל לטעון את הטלפון. היה מדהים....

אושגולי

יום ראשון

אחרי טסאנה אושגולי נראה לנו כעיר האורות פריז. אבל הכל יחסי בחיים, מכיוון שלאלו המגיעים ממסטיה, אושגולי נראה כפר קטן ונידח. לא חסר איפה לישון באושגולי, אנחנו עשינו טעות ונכנסנו למקום הראשון שראינו במקום לעשות סיבוב קצר ולחפש מקום עם אווירה מיוחדת. לא נורא...

הגענו די מוקדם וישר סגרנו עם כמה ילדים ומנהלים טיולי סוסים על טיול לקרחון צ'חאדה. זוהי רכיבה של מספר קילומטרים ולאחריה הליכה של עוד שעה עד הקרחון. בניסיון הראשון שלנו עם הסוסים ירד גשם ולכן לא הגענו עד הקרחון, אפילו לא לנקודה בה מתחילים ללכת. באסה, אבל לפחות יצא לנו לדהור עם הסוסים בחזרה בגלל הגשם. היה משעשע וכולם חזרו בשלום.

יום שני

הפעם נסענו לקרחון בג'יפ והצלחנו להגיע עד למרגלותיו למרות שזו הייתה הליכה לא פשוטה כלל לנעמה. לאחר מכן עזבנו את אושגולי מוקדם יותר ממה שתכננו. חשבנו על שני לילות וחשבנו שיהיה לנו יותר נחמד במסטיה, ואכן כך היה.

במסטיה יש מסעדות טובות וחב לקפה והתנאים יותר מפנקים בעיקר מכיוון שבשלב מסויים הילדים צריכים את זה.

 מסטיה

יום ראשון

איפה ישנו ? דווקא אני רוצה להרחיב קצת על הלינה במסטיה. כבר בדרך נכנסנו לבוקינג ובדקנו אפשרויות לינה. ראינו מקום שנראה יחסית מפנק, חדרים חדשים ומים חמים וכו'. מיכל רצתה להזמין ועצרתי אותה בשיניים. עדיף קודם כל לראות במה מדובר ואני עדיין חיפשתי מקום אותנטי. שאלנו אנשים ברחוב איך להגיע על פי התמונה (כתובת לא הייתה) ובאמת הגענו למקום חדש לגמרי אבל קצת חסר אופי ובעיקר בעלת בית שלא היה לה זמן אלינו. אני התבאסתי והתעקשתי לחזור למקום די מצו'קמק שראינו אבל עם המון אופי. חזרנו וגם מיכל חותמת על כך שזו הייתה בחירה הרבה יותר טובה. אכן מיטות פחות נעימות ומקלחת משותפת עם עוד אורחים אבל בעלת בית מקסימה וסיפור שתוכלו לקרוא בקישור הבא – לחצו.

מה עשינו ?

עלינו ברכבל הסקי של מסטיה להר. גם הרכבל היה מאוד נחמד מכיוון שזה היה רכבל כסאות וגם הירידה למטה ברגל הייתה חביבה ובמהלכה עשינו פיקניק. את המפה של האשור לקחנו במרכז המידע שנמצא במסטיה.

אחרי צהרים הלכנו לקרחון צ'לאדי ומאוד נהנינו מההליכה למרות שנשברנו קצת לפני הקרחון.

יום שני

שלושת האגמים והצלב – מקום מעלף ביופיו, בעיקר שלושת האגמים שנמצאים עוד כמה מאות מטרים מעל הצלב. העלייה ברגל ממסטיה לצלב ולשלושת האגמים קטלנית וצריך להיות מאוד בכושר כדי לעשות אותה. אנחנו עלינו בג'יפ ועצרנו קצת לפני שלושת האגמים כדי ללכת קצת ברגל. היה תענוג.

בצהריים נסענו לקניון מרטוילי, ישנו בעיירה לפני הקניון. למחרת בבוקר ביקרנו בקניון ונסענו לטביליסי

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *