טיול ליום אחד לצפון

אלכס ליברמן

אחרי הגשמים בשבת יפה, נחל חביז, בגליל המערבי, הוא בחירה מעולה. הרבה ירוק, פינות חמד, פרות ואפילו מעין חתום וסיום במסעדה בחורפיש

שתי מילים על עצמי - שמי אלכס וטיולים, דייג וכתיבת שירים זה המזון לנשמה ואם עוד לא שמעתם על המושג פרפרזה, אתם מוזמנים להיכנס

מספר צפיות בטיול:

הבלוג של אלכס


ואדי חביז - נחל כזיב עליון

הכי מתאים - בחורף אחרי הגשמים

ינואר 2018

כותב: אלכס ליברמן

כמה מילים על המסלול: זהו מסלול קוי שדורש הקפצת רכבים. 50 דקות מהקריות, היכן שאני גר או שעתיים מהמרכז. הייתי מגדיר את רמת הקושי כקלה למרות שבאתר אחד לפחות הוא מוגדר כמסלול בינוני. בכל מקרה הוא מתאים למשפחות ללא עגלות. טיילנו בשבת יפה של ינואר וזה מאוד מתאים כוון שאחרי הגשמים יש גם קצת זרימה ומספר מקומות בהם ניקוו המים , מה שבהחלט עושה רצון לעצור בכמה פינות חמד בדרך. המסלול ירוק מאוד, יש 2 מעיינות בדרך ואפילו מערה שגילינו.

אורך ומשך המסלול: 4 קילומטרים, לקח לנו 4 שעות.

תיאור המסלול:

בקצרה: הלכנו בואדי חביז (נחל כזיב עליון), דרך נבעת עבאס - Nabaet Abas, עין מזאריב - Aen Mzareb (עין חותם), מעלינו התנשא הר זבול (גובה 814 מטר), שעליו נמצא נבי סבלאן, נכנסנו אל "מערת דושה", ועצרנו בפינות חמד במהלך המסלול.

המסלול שעשינו הינו המשך לטיול קודם שעשינו באזור בנחל מורן שהוא למעשה ההמשך של ואדי חביז לכיוון מזרחה אל עבר הר מירון. התכנון המוצלח הינו של טל גורביץ.

 

המסלול היה קצת בוצי וחלק והאבנים היו מחליקות ולכן זהירות נדרשת. כמובן שתיית מים חובה, ויש להביא אוכל. כל המסלול הינו ירוק וניתן לשלב גם חלק ממנו עם מסלולים אחרים למשל לעלות להר זבול או לרדת ממנו.

לפחות בשני מקומות ראינו "מקבץ" של מאות "שערות" (קוצים) של דורבן ואני רק מעריך שהם היו קורבנות של ציד בלתי חוקי. במסלול מלא פרות (ובהתאם לכך גם "מוקשים"), ואנו מוכנים להישבע ששמענו לכאורה גם נהמות כלשהן (לא ידוע לי שיש זאבים באזור).

 

בדרך ראינו די במקרה את "מערת דושה" שמתברר שאף חלק ממדריכי הטיולים אינם מכירים. נכנסנו אליה, עם תאורה של הטלפון הנייד, היא אינה עמוקה במיוחד וללא ירידה, אלא שטוחה כולה, עד למקום שהגענו פנימה.

רשמית, המים אינם מיועדים לשתייה ולמרות זאת ראיתי ילדים מקומיים שותים ליד אבא שלהם בעין חותם (עין מזאריב). בדרך ניתן לראות קצת פריחה מגוונת, דרך כלניות, עירית גדולה, (כנראה) פרטים בודדים של אירוס כלשהו (הסרגל אולי?), רקפות ועוד פרחים.

בסיום, העדפנו ללכת למסעדה המוכרת לנו בחורפיש, היא "פנינת ההר" ולמרות שהתאכזבנו לגלות שנגמרה ה"מקלובה", האוכל הטעים במחיר סביר, לא אכזב, החל בסלטים, דרך המנות העיקריות ועד הקינוח. הבנות שמחו לפגוש את החברה שלהן, מאיה - הנכדה של בעל הבית, ובשלב מסוים פשוט פרשו להן לשחק ביחד. אי ידיעת העברית בפי מאיה, מעולם לא הפריע להן לשחק ביחד. שבוע נפלא לכולם, משפחה וחברים.

 

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הבלוג של אלכס

אלכס ליברמן

אחרי הגשמים בשבת יפה, נחל חביז, בגליל המערבי, הוא בחירה מעולה. הרבה ירוק, פינות חמד, פרות ואפילו מעין חתום וסיום במסעדה בחורפיש

שתי מילים על עצמי - שמי אלכס וטיולים, דייג וכתיבת שירים זה המזון לנשמה ואם עוד לא שמעתם על המושג פרפרזה, אתם מוזמנים להיכנס



מספר צפיות בטיול:




ואדי חביז - נחל כזיב עליון

הכי מתאים - בחורף אחרי הגשמים

ינואר 2018

כותב: אלכס ליברמן

כמה מילים על המסלול: זהו מסלול קוי שדורש הקפצת רכבים. 50 דקות מהקריות, היכן שאני גר או שעתיים מהמרכז. הייתי מגדיר את רמת הקושי כקלה למרות שבאתר אחד לפחות הוא מוגדר כמסלול בינוני. בכל מקרה הוא מתאים למשפחות ללא עגלות. טיילנו בשבת יפה של ינואר וזה מאוד מתאים כוון שאחרי הגשמים יש גם קצת זרימה ומספר מקומות בהם ניקוו המים , מה שבהחלט עושה רצון לעצור בכמה פינות חמד בדרך. המסלול ירוק מאוד, יש 2 מעיינות בדרך ואפילו מערה שגילינו.

אורך ומשך המסלול: 4 קילומטרים, לקח לנו 4 שעות.

תיאור המסלול:

בקצרה: הלכנו בואדי חביז (נחל כזיב עליון), דרך נבעת עבאס - Nabaet Abas, עין מזאריב - Aen Mzareb (עין חותם), מעלינו התנשא הר זבול (גובה 814 מטר), שעליו נמצא נבי סבלאן, נכנסנו אל "מערת דושה", ועצרנו בפינות חמד במהלך המסלול.

המסלול שעשינו הינו המשך לטיול קודם שעשינו באזור בנחל מורן שהוא למעשה ההמשך של ואדי חביז לכיוון מזרחה אל עבר הר מירון. התכנון המוצלח הינו של טל גורביץ.

 

המסלול היה קצת בוצי וחלק והאבנים היו מחליקות ולכן זהירות נדרשת. כמובן שתיית מים חובה, ויש להביא אוכל. כל המסלול הינו ירוק וניתן לשלב גם חלק ממנו עם מסלולים אחרים למשל לעלות להר זבול או לרדת ממנו.

לפחות בשני מקומות ראינו "מקבץ" של מאות "שערות" (קוצים) של דורבן ואני רק מעריך שהם היו קורבנות של ציד בלתי חוקי. במסלול מלא פרות (ובהתאם לכך גם "מוקשים"), ואנו מוכנים להישבע ששמענו לכאורה גם נהמות כלשהן (לא ידוע לי שיש זאבים באזור).

 

בדרך ראינו די במקרה את "מערת דושה" שמתברר שאף חלק ממדריכי הטיולים אינם מכירים. נכנסנו אליה, עם תאורה של הטלפון הנייד, היא אינה עמוקה במיוחד וללא ירידה, אלא שטוחה כולה, עד למקום שהגענו פנימה.

רשמית, המים אינם מיועדים לשתייה ולמרות זאת ראיתי ילדים מקומיים שותים ליד אבא שלהם בעין חותם (עין מזאריב). בדרך ניתן לראות קצת פריחה מגוונת, דרך כלניות, עירית גדולה, (כנראה) פרטים בודדים של אירוס כלשהו (הסרגל אולי?), רקפות ועוד פרחים.

בסיום, העדפנו ללכת למסעדה המוכרת לנו בחורפיש, היא "פנינת ההר" ולמרות שהתאכזבנו לגלות שנגמרה ה"מקלובה", האוכל הטעים במחיר סביר, לא אכזב, החל בסלטים, דרך המנות העיקריות ועד הקינוח. הבנות שמחו לפגוש את החברה שלהן, מאיה - הנכדה של בעל הבית, ובשלב מסוים פשוט פרשו להן לשחק ביחד. אי ידיעת העברית בפי מאיה, מעולם לא הפריע להן לשחק ביחד. שבוע נפלא לכולם, משפחה וחברים.

 

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *