חולות מדבר עין יהב

החבורה

כשהתחלנו לטייל ביחד היינו 4 זוגות ו-5 ילדים. עברו השנים והחבורה גדלה ל-20 חברים והקטן ביותר כבר בן 5. עדיין משמרים את אופי הטיולים המשותפים - מאהל או צימרים כפריים ובפסח צפון הערבה זהו היעד המועדף שלנו.

מספר צפיות בטיול:


טיול: שלושה ימים בצפון הערבה בפסח

לינה בעין יהב. מסלולים: צפית-תמר. מסור והפטרייה בנאות הכיכר

אפריל 2018

כותב: אורי מלמד

כמה מילים על הטיול:  רצינו לברוח מהפקקים ולהנות מחג שני של פסח שקט. נסענו לצימרים של עומר במושב עין יהב - מתחם מקסים, בקצה המושב שנקרא חולות מדבר. טיילנו כל יום במסלולים באזור ומאוד נהנינו. היה מאוד חם ולכן חיפשנו מסלולים קצרים או מוצלים וזה מה שהנחה אותנו בבחירת המסלולים.

זמן המסלולים ואורכם: 
יום ראשון - על הדרך ביקרנו בפטרייה בנאות הכיכר. זה אפילו לא מסלול ממש. קצר ויפה - פחות מקילומטר ומקסימום שעה.
יום שני - צפית-תמר: עלינו בצפית וירדנו בתמר - 4 שעות, מסלול מאתגר מבחינת הסולמות.
יום שלישי - הר מסור. קמנו מוקדם בבוקר ובהרכב חלקי עשינו מסור מעגלי - טיפוס על ההר וירידה במעוק. 

איפה ישנו: חולות מדבר זהו מתחם מקסים של 5 בקתות במושב חצבה. חזרנו כבר פעם שנייה ועוד נחזור לשם. מה שמיוחד שם זה השלווה שמאפיינת את המקום. יש מתחם דשא נעים ואוהל קטן ופינה למדורה. החדרים נחמדים מאוד (לא מפוארים) אבל הפאנץ' זה המתחם המשותף... עלה לנו 600 ללילה לזוג פלוס 100 שקלים נוספים לכל ילד. זה הקישור לעמוד שלהם - חולות מדבר

הטיולים שעשינו: 

היום הראשון של הטיול

היה מאוד חם וידענו שהחדרים והבריכה של מושב עין יהב מחכים לנו. זה הוריד לנו את המוטיבציה לעשות מסלול משמעותי והחלטנו לחפש את הפטרייה של נאות הכיכר למרות שמאוד מנסים להסתיר אותה 🙂

 

מה העניין של הפטרייה ? אזור נאות הכיכר מאוד מיוחד מכיוון שהוא בנוי משכבה של חוואר לבן שהוא סלע משקע בהיר ורך. בקרקע הזו נוצרים קניונים  עמוקים מאוד עם קירות לבנים וזקופים. כל האזור נראה קצת כמו נוף ירחי משהו. החוואר גם מלכלך - חשוב לדעת, אבל ילדים אוהבים.... 

הפטרייה היא דווקא אבן חול שעוצבה מהרוח בצורת פטרייה (נגיד...) ונמצאת על גבי החוואר ממש קרוב לבריכה של נאות הכיכר. לידה יש דיונת חול נחמדה להתגלגלות של ילדים קטנים. הדרך לשם עוברת ליד מצוקים גבוהים אז צריך להשגיח שאף אחד מהילדים לא מחליט לנסות לעשות קפיצה חופשית ממצוק חוואר. בכל מקרה זה נראה ככה:

 

הופתענו שזה מאוד קרוב למכוניות שהשארנו ליד הבריכה של היישוב. אין סימון ואין שלט בניגוד למה שכתוב באתרים שונים, נכון לאפריל 2018, אז פשוט צריך לעצור ליד המשאבות שנמצאות מימין לכביש שלפני הבריכה ולאתר את השביל הלבן הכבוש ברגליים של מטיילים ועולה לגבעות החוואר. אם תעכבו אחרי השביל תגיעו אחרי עשר דקות.

לאחר מכן נסענו לחדרים והספקנו ללכת לבריכה לפני שהיא נסגרה בשעה 18:00. הבריכה היא חלק מהדיל של הצימרים וזה ממש נחמד, בעיקר מכיוון שהמצילים פחות נוקשים מהמצילים בקאנטרי קלאב של גן יבנה.

בערב עשינו מטפונה שזה עוף עטוף בנייר כסף שמכניסים לגחלים אחרי שעושים מדורה גדולה. שעה בגחלים ואפשר ללקק את האצבעות...

יום שני לטיול ומסלול מרכזי

חיפשנו אופציה עם מים - לא מצאנו... ולכן החלטנו ללכת על מסלול שחלקו מוצל וחלקו מאתגר עם סולמות וכך הייאוש מהחום נעשה יותר נוח. הבחירה הטבעית הייתה נחל צפית-תמר. את צפית תמר אפשר לעשות בהרבה וריאציות ואנחנו בחרנו לעלות את המעוק של הצפית, לעבור לתמר ולרדת את המעוק של התמר. למה ? כי לרדת את תמר זה הרבה אדרנלין אבל בעיקר מכיוון שחשבנו שרוב האנשים ירדו את תמר ואם נבוא מולם ניצור פקק. הסתבר לנו שטעינו וזה היה ההפך אבל זה לא מנה מאתנו להינות ולמעשה כשהגענו לתמר כבר רוב המטיילים היו בדרך למטה בצפית וכך דווקא נהנינו מהסיום השקט בתמר. חלק גדול מהמסלול היה אכן מוצל וניצלנו את הצל כדי לעצור, בעיקר בצפית בהתחלה, כדי להיות קצת ביחד ולא רק ללכת. 

 

בהתחלה חשבנו להקפיץ את אחד הרכבים לתחנת הדלק של צומת הערבה לנקודת הסיום של התמר אבל מורן לא רצתה ללכת הרבה בשמש ולעשות את כל המסלול ולכן היא הלכה אתנו את המעוק של צפית ובסיומו חזרה אחורה לרכב וכך חסכה לנו את ההקפצה הזו.

במפה שמצורפת תוכלו לראות את נקודת ההתחלה שלנו שבה השארנו את הרכבים וממנה הלכנו ברגל בשביל מסומן שחור במעלה נחל צפית. המסלול עובר במעוק צר בין קירות וצריך לטפס מידי פעם במדרגות סלע שהם מפלים יבשים למעשה. אין משהו מאוד מורכב אבל זה נחמד לילדים וגם למבוגרים. ההליכה בצפית נמשכת קצת יותר מקילומטר עד שיוצאים מאזור המעוק ושם השביל השחור ממשיך מערבה בערוץ ושביל כחול פונה ימינה, כלומר צפונה ועולה למדרון שמעל הערוץ וחוזר למעשה מעל הערוץ כברת דרך עד שהוא פונה שוב צפונה לכיוון תמר. כל הדרך הזו מסומנת היטב, אין בה עליות קשות במיוחד והיא נמשכת מקסימום שעה אבל בשמש ישירה.  בסוף השביל הכחול יורדים בירידה תלולה לערוץ נחל תמר. 

מכאן זה מאוד קצר בקו אווירי אבל מאוד ארוך לסובלים מורטיגו ופחד גבהים למיניהם. 

הירידה בנחל תמר כוללת ירידה ראשונה קטנה ביתדות ואז שני מפלים גבוהים מאוד (מעל 10 מטרים) בהם יורדים בסולם יציב מאוד למטה. השלב הקשה כמובן הוא הצעד הראשון בסולם אבל אחרי זה כולם מתגברים על הפחד. בסוף הנחל הלכנו לכיוון הכביש ולאורכו לתחנת הדלק במשך עשר דקות. ידענו שיש עומס על חנות הנוחות בתחנת הדלק וכפי שציפינו השתייה הקלה לא הייתה קרה, התנחמנו בגלידות.... בעין יהב שוב הלכנו לבריכה אחר צהרים

יום שלישי - הר מסור בזריחה

רוב הכוח התעייף ממסלולים ולכן לקחנו רק את הקבוצה הנחושה ויצאנו בשעה שש וחצי בבוקר להר מסור. המסלול בהר מסור הוא מסלול מעגלי שתחילתו בטיפוס של חצי שעה על הר שבו השכבות נוטות בזווית מעניינת ולכן ההליכה באזור הפסגה מאתגרת ונחמדה. הירידה ממנו במסלול האדום דווקא מתונה וכשמגיעים למטה אל מתחת להר וחושבים שמכאן הולכים ישירות לרכב השביל עושה טוויסט קטן, עולה על הגבעה ממול ויורד למעוק ממש נחמד עם מדרגות סלע ומפלים יבשים שלמרבה ההפתעה די מאתגרים למרות שאינן גבוהים. 

 

כל המסלול לקח לנו שעתיים מכיוון שכמעט לא עשינו הפסקות, אבל גם אם לקבוצה יש פק"ל קפה פעיל, עדיין המסלול לא לוקח יותר משעתיים וחצי-שלוש.

הכניסה עד להר מסור היא די ארוכה ועוברת בשטחי אש של חיל האוויר ולכן זהו מקום בו מטיילים בשבתות ובחגים. לקח לנו חצי שעה בנסיעה זהירה להגיע לתחילת המסלול מהכניסה שנמצאת ממש מול הצומת כניסה למושב חצבה. 

אחרי המסלול חזרנו לעין יהב, ארוחת בוקר ושוב בריכה. הפתיע אותנו העובדה שלא היו כלל פקקים בדרך צפונה למרכז. תמיד טוב לטייל בדרום הרחוק בפסח...

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החבורה

כשהתחלנו לטייל ביחד היינו 4 זוגות ו-5 ילדים. עברו השנים והחבורה גדלה ל-20 חברים והקטן ביותר כבר בן 5. עדיין משמרים את אופי הטיולים המשותפים - מאהל או צימרים כפריים ובפסח צפון הערבה זהו היעד המועדף שלנו.



מספר צפיות בטיול:




עונה אידיאלית - חורף סתיו אביב
טיול באזור הדרום
טיול בדרגת קושי בינונית

טיול: שלושה ימים בצפון הערבה בפסח

לינה בעין יהב. מסלולים: צפית תמר, מסור והפטרייה בנאות הכיכר

אפריל 2018

כותב: אורי מלמד

כמה מילים על הטיול:  רצינו לברוח מהפקקים ולהנות מחג שני של פסח שקט. נסענו לצימרים של עומר במושב עין יהב - מתחם מקסים, בקצה המושב שנקרא חולות מדבר. טיילנו כל יום במסלולים באזור ומאוד נהנינו. היה מאוד חם ולכן חיפשנו מסלולים קצרים או מוצלים וזה מה שהנחה אותנו בבחירת המסלולים.

זמן המסלולים ואורכם: 
יום ראשון - על הדרך ביקרנו בפטרייה בנאות הכיכר. זה אפילו לא מסלול ממש. קצר ויפה - פחות מקילומטר ומקסימום שעה.
יום שני - צפית-תמר: עלינו בצפית וירדנו בתמר - 4 שעות, מסלול מאתגר מבחינת הסולמות.
יום שלישי - הר מסור. קמנו מוקדם בבוקר ובהרכב חלקי עשינו מסור מעגלי - טיפוס על ההר וירידה במעוק. 

איפה ישנו: חולות מדבר זהו מתחם מקסים של 5 בקתות במושב חצבה. חזרנו כבר פעם שנייה ועוד נחזור לשם. מה שמיוחד שם זה השלווה שמאפיינת את המקום. יש מתחם דשא נעים ואוהל קטן ופינה למדורה. החדרים נחמדים מאוד (לא מפוארים) אבל הפאנץ' זה המתחם המשותף... עלה לנו 600 ללילה לזוג פלוס 100 שקלים נוספים לכל ילד. זה הקישור לעמוד שלהם - חולות מדבר

הטיולים שעשינו: 

היום הראשון של הטיול

היה מאוד חם וידענו שהחדרים והבריכה של מושב עין יהב מחכים לנו. זה הוריד לנו את המוטיבציה לעשות מסלול משמעותי והחלטנו לחפש את הפטרייה של נאות הכיכר למרות שמאוד מנסים להסתיר אותה 🙂

 

מה העניין של הפטרייה ? אזור נאות הכיכר מאוד מיוחד מכיוון שהוא בנוי משכבה של חוואר לבן שהוא סלע משקע בהיר ורך. בקרקע הזו נוצרים קניונים  עמוקים מאוד עם קירות לבנים וזקופים. כל האזור נראה קצת כמו נוף ירחי משהו. החוואר גם מלכלך - חשוב לדעת, אבל ילדים אוהבים.... 

הפטרייה היא דווקא אבן חול שעוצבה מהרוח בצורת פטרייה (נגיד...) ונמצאת על גבי החוואר ממש קרוב לבריכה של נאות הכיכר. לידה יש דיונת חול נחמדה להתגלגלות של ילדים קטנים. הדרך לשם עוברת ליד מצוקים גבוהים אז צריך להשגיח שאף אחד מהילדים לא מחליט לנסות לעשות קפיצה חופשית ממצוק חוואר. בכל מקרה זה נראה ככה:

 

הופתענו שזה מאוד קרוב למכוניות שהשארנו ליד הבריכה של היישוב. אין סימון ואין שלט בניגוד למה שכתוב באתרים שונים, נכון לאפריל 2018, אז פשוט צריך לעצור ליד המשאבות שנמצאות מימין לכביש שלפני הבריכה ולאתר את השביל הלבן הכבוש ברגליים של מטיילים ועולה לגבעות החוואר. אם תעכבו אחרי השביל תגיעו אחרי עשר דקות.

לאחר מכן נסענו לחדרים והספקנו ללכת לבריכה לפני שהיא נסגרה בשעה 18:00. הבריכה היא חלק מהדיל של הצימרים וזה ממש נחמד, בעיקר מכיוון שהמצילים פחות נוקשים מהמצילים בקאנטרי קלאב של גן יבנה.

בערב עשינו מטפונה שזה עוף עטוף בנייר כסף שמכניסים לגחלים אחרי שעושים מדורה גדולה. שעה בגחלים ואפשר ללקק את האצבעות...

יום שני לטיול ומסלול מרכזי

חיפשנו אופציה עם מים - לא מצאנו... ולכן החלטנו ללכת על מסלול שחלקו מוצל וחלקו מאתגר עם סולמות וכך הייאוש מהחום נעשה יותר נוח. הבחירה הטבעית הייתה נחל צפית-תמר. את צפית תמר אפשר לעשות בהרבה וריאציות ואנחנו בחרנו לעלות את המעוק של הצפית, לעבור לתמר ולרדת את המעוק של התמר. למה ? כי לרדת את תמר זה הרבה אדרנלין אבל בעיקר מכיוון שחשבנו שרוב האנשים ירדו את תמר ואם נבוא מולם ניצור פקק. הסתבר לנו שטעינו וזה היה ההפך אבל זה לא מנה מאתנו להינות ולמעשה כשהגענו לתמר כבר רוב המטיילים היו בדרך למטה בצפית וכך דווקא נהנינו מהסיום השקט בתמר. חלק גדול מהמסלול היה אכן מוצל וניצלנו את הצל כדי לעצור, בעיקר בצפית בהתחלה, כדי להיות קצת ביחד ולא רק ללכת. 

 

בהתחלה חשבנו להקפיץ את אחד הרכבים לתחנת הדלק של צומת הערבה לנקודת הסיום של התמר אבל מורן לא רצתה ללכת הרבה בשמש ולעשות את כל המסלול ולכן היא הלכה אתנו את המעוק של צפית ובסיומו חזרה אחורה לרכב וכך חסכה לנו את ההקפצה הזו.

במפה שמצורפת תוכלו לראות את נקודת ההתחלה שלנו שבה השארנו את הרכבים וממנה הלכנו ברגל בשביל מסומן שחור במעלה נחל צפית. המסלול עובר במעוק צר בין קירות וצריך לטפס מידי פעם במדרגות סלע שהם מפלים יבשים למעשה. אין משהו מאוד מורכב אבל זה נחמד לילדים וגם למבוגרים. ההליכה בצפית נמשכת קצת יותר מקילומטר עד שיוצאים מאזור המעוק ושם השביל השחור ממשיך מערבה בערוץ ושביל כחול פונה ימינה, כלומר צפונה ועולה למדרון שמעל הערוץ וחוזר למעשה מעל הערוץ כברת דרך עד שהוא פונה שוב צפונה לכיוון תמר. כל הדרך הזו מסומנת היטב, אין בה עליות קשות במיוחד והיא נמשכת מקסימום שעה אבל בשמש ישירה.  בסוף השביל הכחול יורדים בירידה תלולה לערוץ נחל תמר. 

מכאן זה מאוד קצר בקו אווירי אבל מאוד ארוך לסובלים מורטיגו ופחד גבהים למיניהם. 

הירידה בנחל תמר כוללת ירידה ראשונה קטנה ביתדות ואז שני מפלים גבוהים מאוד (מעל 10 מטרים) בהם יורדים בסולם יציב מאוד למטה. השלב הקשה כמובן הוא הצעד הראשון בסולם אבל אחרי זה כולם מתגברים על הפחד. בסוף הנחל הלכנו לכיוון הכביש ולאורכו לתחנת הדלק במשך עשר דקות. ידענו שיש עומס על חנות הנוחות בתחנת הדלק וכפי שציפינו השתייה הקלה לא הייתה קרה, התנחמנו בגלידות.... בעין יהב שוב הלכנו לבריכה אחר צהרים

יום שלישי - הר מסור בזריחה

רוב הכוח התעייף ממסלולים ולכן לקחנו רק את הקבוצה הנחושה ויצאנו בשעה שש וחצי בבוקר להר מסור. המסלול בהר מסור הוא מסלול מעגלי שתחילתו בטיפוס של חצי שעה על הר שבו השכבות נוטות בזווית מעניינת ולכן ההליכה באזור הפסגה מאתגרת ונחמדה. הירידה ממנו במסלול האדום דווקא מתונה וכשמגיעים למטה אל מתחת להר וחושבים שמכאן הולכים ישירות לרכב השביל עושה טוויסט קטן, עולה על הגבעה ממול ויורד למעוק ממש נחמד עם מדרגות סלע ומפלים יבשים שלמרבה ההפתעה די מאתגרים למרות שאינן גבוהים. 

 

כל המסלול לקח לנו שעתיים מכיוון שכמעט לא עשינו הפסקות, אבל גם אם לקבוצה יש פק"ל קפה פעיל, עדיין המסלול לא לוקח יותר משעתיים וחצי-שלוש.

הכניסה עד להר מסור היא די ארוכה ועוברת בשטחי אש של חיל האוויר ולכן זהו מקום בו מטיילים בשבתות ובחגים. לקח לנו חצי שעה בנסיעה זהירה להגיע לתחילת המסלול מהכניסה שנמצאת ממש מול הצומת כניסה למושב חצבה. 

אחרי המסלול חזרנו לעין יהב, ארוחת בוקר ושוב בריכה. הפתיע אותנו העובדה שלא היו כלל פקקים בדרך צפונה למרכז. תמיד טוב לטייל בדרום הרחוק בפסח...

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *