עמית אשל והחברים

עמית אשל

-יצאנו לחגוג במדבר יום הולדת 40 לרן, חבר וותיק שלי, ביחד עם ניצן ויניב חבריו של רן שהצטרפו וכך כללה החבורה 4 חבר'ה שיצאו למדבר ככה באמצע החיים. נחמד לציין שכולנו חברים של רן אבל לא מכירים אחד את השני. זה לא מנע מאתנו להנות ואפילו להיפך.

מספר צפיות בטיול:

עמית אשל והחברים


טיול: אזור המכתשים-יום הולדת 40

2 מסלולי יום ארוכים, לינה במאהל בממשית

פברואר 2016

כותב: עמית אשל

כמה מילים על המסלול: הבסיס שלנו היה החאן הנבטי בממשית. בממשית יש אוהלי טוקול בהם ישנו אבל גם אפשרויות אחרות כגון חדרים, מאהל בדואי ושטח מלא. המסלולים לא היו רחוקים ממקום הלינה וכללו ביום הראשון נקודת תצפית בראש מעלה עלי (קפה ופתיחה) ושני מסלולים מלאים ביום השני והשלישי. ביום השני הלכנו ממישור ימין למכתש הגדול וביום השלישי עשינו מסלול מעגלי הכולל עליה במעלה עקרבים הרומי וירידה בנחל גוב. המסלולים מאוד מגוונים וכוללים הרגשה אמיתית של מדבר, נופים מאוד יפים וגם אלמנטים מאתגרים כמו מעלה פלמ"ח, המעוק בנחל גוב והעלייה לסנפיר הגדול.

זמן המסלול ואורכו: כל אחד מהמסלולים ביום השני והשלישי לוקח 6 עד 7 שעות והם מאתגרים מבחינת העליות, הירידות והגובה.

לינה: בגן הלאומי ממשית יש חניון לילה שנקרא החאן הנבטי. יש בו מאהל בדואי ענק שמכיל עד 150 איש וכן 15 טוקולים שהם אוהלים עם רצפת עץ וישנים בהם על מזרונים. הם מתאימים לעד 8 אנשים והעלות היא 350 שקלים לאוהל (על האדם השישי ומעלה משלמים תוספת). יש גם מספר מצומצם של חדרים (450 שקלים לחדר) ןאף חניון קרוואנים וכאמור לינת שטח באוהלים שניתן להביא מהבית והעלות במקרה הזה תלויה במידה ויש לכם מטמון או לא.  החניון ובכלל האזור קרובים יחסית למרכז, לפחות ביחס למכתש רמון והערבה שהיו שתי האפשרויות האחרות שבחנו. החניון צמוד לעיר הנבטית וזה נתן לנו עוד ערך מוסף.

איך הגענו: היו לנו שני רכבים. ביום הראשון והשלישי לא היינו צריכים הקפצות. ביום השני ההקפצה קצרה מאוד ולכן אין בעיה. 

חשוב שתדעו: מבחינת הלינה והכניסה לעיר הנבטית ממשית כדאי מאוד והגיוני שיהיה לכם מטמון, זה משמעותי במחיר. בדקנו אם במקרה המסלולים עוברים בשטחי אש ואכן מעלה פלמ"ח ונחל ימין נמצאים בשטחי אש אבל בשישי שבת אין בעיה עם הנושא. 

סיפור דרך

יום א': תצפית מעלה עלי וסיור בעיר הנבטית ממשית.

קבענו להיפגש בראש מעלה עלי וכך היה. הגענו לחניית הרכב, הלכנו 400 מטרים בערך והגענו לתצפית. פתחנו ערכת קפה וגם את הטיול. לא כל יום מגיעים לגיל 40.

לאחר מכן נסענו לממשית אבל לפני שנכנסנו לטוקול שלנו והתארגנו לארוחת ערב, ניצלנו את הזמן שיש לנו עד סגירת האתר (נסגר בשעה 16:00) וערכנו ביקור בעיר הנבטית. אותי באופן אישי הנושא של הנבטים מעניין מאוד, הכרתי אותו בעבר והיה לי נחמד לחזור לזה אחרי הרבה שנים ולהדריך את החברים באתר.

יום ב': התחלה במישור ימין, גב ימין, נחל ימין, סדקים, מעלה פלמ"ח, עין ירקעם וסנפיר גדול – 7 שעות.

רכב אחד השארנו בעין ירקעם היכן שתכננו לסיים את המסלול ואז נסענו כולנו ברכב לחניון של מישור ימין בו מתחיל המסלול

במקור תכננו לסיים את המסלול בעין ירקעם אבל הגענו מוקדם ממה שחשבנו ולכן עשינו עוד תוספת מאוד נחמדה של הסנפיר וזה גם הסתדר לנו עם הרכב.

מכיוון שטיילנו בתחילת החורף לא היו מים בגב ימין אבל זה גב מאוד מרשים וכשמגיעים אליו לאחר שיטפונות הוא מחזיק מים הרבה מאוד זמן וכיף להתרחץ בו. 

המשכנו למעלה ימין שבראשו יש תצפית מאוד יפה וסדקים שעושים את המקום לנקודה מאוד מעניינת.

העלייה מנחל ימין במעלה פלמ"ח מאוד חוויתי וכוללת סולמות והליכה בשביל מאוד צר ומעל תהום. אנחנו אהבנו.

כשהגענו לעין ירקעם הרגשנו שאם נסיים עכשיו לא נמצה את היום. החלטנו להמשיך לסנפיר. עברנו מתחת לפסי הרכבת במעבר המים בו עובר הסימון והתחלנו לעלות. העלייה על הסנפיר עוברת על שכבת סלע צרה, מה שמכונה מצלעות והיא חוויתית בפני עצמה. כמובן שגם הנוף למעלה מדבר בעד עצמו.

מכיוון שהשארנו את הרכב בעין ירקעם ירדנו בסנפיר הקטן ולא המשכנו הלאה לכיוון החולות הצבעוניים שם נגמר המסלול. על הכביש הלכנו עשרית דקות והגענו לרכב.

יום ג': מסלול מעגלי - עלייה במעלה עקרבים הרומי למצד צפיר, הליכה על שביל ישראל מזרחה לנחל גוב וירידה בנחל גוב ובמעוק שבסופו – 6 שעות.

השארנו את הרכב בתחתית מעלה עקרבים במקום במיועד לכך והתחלנו לטפס במעלה עקרבים הרומי. בסך הכל המעלה מטפס כ-400 מטרים גובה שזה לא מעט אבל לא נורא. היתרון בעליה הזו הוא שהיא עוברת על תוואי של דרך רומית שנועדה לגמלים ולכם היא לא תלולה אלא מפותלת ומתונה. בחלק מהשביל עדיין רואים ודורכים עת המדרגות החצובות שהשאירו הרומאים. המעלה מסתיים בחרבת צפיר בו יש תצפית מעולה לכיוון מזרח אבל ממשיכים עוד כקילומטר וחצי עד למצד צפיר. ומהמצד חזרנו טיפה כדי ללכת על הסימון השחור מזרחה לכיוון נחל גוב.

ירדנו בנחל גוב את המפל והשכנו במורד הנחל. בנחל יש גב שמלא לאחר גשמים (לא כשאנחנו היינו), מגלשות סלע נחמדות ומעוק מאתגר עם יתדות וחבלים. בסוף המסלול עלינו על הרכבים וחזרנו הביתה

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עמית אשל והחברים

עמית אשל והחברים

עמית אשל

-יצאנו לחגוג במדבר יום הולדת 40 לרן, חבר וותיק שלי, ביחד עם ניצן ויניב חבריו של רן שהצטרפו וכך כללה החבורה 4 חבר'ה שיצאו למדבר ככה באמצע החיים. נחמד לציין שכולנו חברים של רן אבל לא מכירים אחד את השני. זה לא מנע מאתנו להנות ואפילו להיפך.



מספר צפיות בטיול:




עונה אידיאלית - חורף סתיו אביב
טיול באזור הדרום
טיול בדרגת קושי קשה

טיול: אזור המכתשים-יום הולדת 40 

2 מסלולי יום ארוכים, לינה במאהל בממשית

פברואר 2016

כותב: עמית אשל

כמה מילים על המסלול: הבסיס שלנו היה החאן הנבטי בממשית. בממשית יש אוהלי טוקול בהם ישנו אבל גם אפשרויות אחרות כגון חדרים, מאהל בדואי ושטח מלא. המסלולים לא היו רחוקים ממקום הלינה וכללו ביום הראשון נקודת תצפית בראש מעלה עלי (קפה ופתיחה) ושני מסלולים מלאים ביום השני והשלישי. ביום השני הלכנו ממישור ימין למכתש הגדול וביום השלישי עשינו מסלול מעגלי הכולל עליה במעלה עקרבים הרומי וירידה בנחל גוב. המסלולים מאוד מגוונים וכוללים הרגשה אמיתית של מדבר, נופים מאוד יפים וגם אלמנטים מאתגרים כמו מעלה פלמ"ח, המעוק בנחל גוב והעלייה לסנפיר הגדול.

זמן המסלול ואורכו: כל אחד מהמסלולים ביום השני והשלישי לוקח 6 עד 7 שעות והם מאתגרים מבחינת העליות, הירידות והגובה.

לינה: בגן הלאומי ממשית יש חניון לילה שנקרא החאן הנבטי. יש בו מאהל בדואי ענק שמכיל עד 150 איש וכן 15 טוקולים שהם אוהלים עם רצפת עץ וישנים בהם על מזרונים. הם מתאימים לעד 8 אנשים והעלות היא 350 שקלים לאוהל (על האדם השישי ומעלה משלמים תוספת). יש גם מספר מצומצם של חדרים (450 שקלים לחדר) ןאף חניון קרוואנים וכאמור לינת שטח באוהלים שניתן להביא מהבית והעלות במקרה הזה תלויה במידה ויש לכם מטמון או לא.  החניון ובכלל האזור קרובים יחסית למרכז, לפחות ביחס למכתש רמון והערבה שהיו שתי האפשרויות האחרות שבחנו. החניון צמוד לעיר הנבטית וזה נתן לנו עוד ערך מוסף.

איך הגענו: היו לנו שני רכבים. ביום הראשון והשלישי לא היינו צריכים הקפצות. ביום השני ההקפצה קצרה מאוד ולכן אין בעיה. 

חשוב שתדעו: מבחינת הלינה והכניסה לעיר הנבטית ממשית כדאי מאוד והגיוני שיהיה לכם מטמון, זה משמעותי במחיר. בדקנו אם במקרה המסלולים עוברים בשטחי אש ואכן מעלה פלמ"ח ונחל ימין נמצאים בשטחי אש אבל בשישי שבת אין בעיה עם הנושא. 

סיפור דרך

יום א': תצפית מעלה עלי וסיור בעיר הנבטית ממשית.

קבענו להיפגש בראש מעלה עלי וכך היה. הגענו לחניית הרכב, הלכנו 400 מטרים בערך והגענו לתצפית. פתחנו ערכת קפה וגם את הטיול. לא כל יום מגיעים לגיל 40.

לאחר מכן נסענו לממשית אבל לפני שנכנסנו לטוקול שלנו והתארגנו לארוחת ערב, ניצלנו את הזמן שיש לנו עד סגירת האתר (נסגר בשעה 16:00) וערכנו ביקור בעיר הנבטית. אותי באופן אישי הנושא של הנבטים מעניין מאוד, הכרתי אותו בעבר והיה לי נחמד לחזור לזה אחרי הרבה שנים ולהדריך את החברים באתר.

יום ב': התחלה במישור ימין, גב ימין, נחל ימין, סדקים, מעלה פלמ"ח, עין ירקעם וסנפיר גדול – 7 שעות.

רכב אחד השארנו בעין ירקעם היכן שתכננו לסיים את המסלול ואז נסענו כולנו ברכב לחניון של מישור ימין בו מתחיל המסלול

במקור תכננו לסיים את המסלול בעין ירקעם אבל הגענו מוקדם ממה שחשבנו ולכן עשינו עוד תוספת מאוד נחמדה של הסנפיר וזה גם הסתדר לנו עם הרכב.

מכיוון שטיילנו בתחילת החורף לא היו מים בגב ימין אבל זה גב מאוד מרשים וכשמגיעים אליו לאחר שיטפונות הוא מחזיק מים הרבה מאוד זמן וכיף להתרחץ בו. 

המשכנו למעלה ימין שבראשו יש תצפית מאוד יפה וסדקים שעושים את המקום לנקודה מאוד מעניינת.

העלייה מנחל ימין במעלה פלמ"ח מאוד חוויתי וכוללת סולמות והליכה בשביל מאוד צר ומעל תהום. אנחנו אהבנו.

כשהגענו לעין ירקעם הרגשנו שאם נסיים עכשיו לא נמצה את היום. החלטנו להמשיך לסנפיר. עברנו מתחת לפסי הרכבת במעבר המים בו עובר הסימון והתחלנו לעלות. העלייה על הסנפיר עוברת על שכבת סלע צרה, מה שמכונה מצלעות והיא חוויתית בפני עצמה. כמובן שגם הנוף למעלה מדבר בעד עצמו.

מכיוון שהשארנו את הרכב בעין ירקעם ירדנו בסנפיר הקטן ולא המשכנו הלאה לכיוון החולות הצבעוניים שם נגמר המסלול. על הכביש הלכנו עשרית דקות והגענו לרכב.

יום ג': מסלול מעגלי - עלייה במעלה עקרבים הרומי למצד צפיר, הליכה על שביל ישראל מזרחה לנחל גוב וירידה בנחל גוב ובמעוק שבסופו – 6 שעות.

השארנו את הרכב בתחתית מעלה עקרבים במקום במיועד לכך והתחלנו לטפס במעלה עקרבים הרומי. בסך הכל המעלה מטפס כ-400 מטרים גובה שזה לא מעט אבל לא נורא. היתרון בעליה הזו הוא שהיא עוברת על תוואי של דרך רומית שנועדה לגמלים ולכם היא לא תלולה אלא מפותלת ומתונה. בחלק מהשביל עדיין רואים ודורכים עת המדרגות החצובות שהשאירו הרומאים. המעלה מסתיים בחרבת צפיר בו יש תצפית מעולה לכיוון מזרח אבל ממשיכים עוד כקילומטר וחצי עד למצד צפיר. ומהמצד חזרנו טיפה כדי ללכת על הסימון השחור מזרחה לכיוון נחל גוב.

ירדנו בנחל גוב את המפל והשכנו במורד הנחל. בנחל יש גב שמלא לאחר גשמים (לא כשאנחנו היינו), מגלשות סלע נחמדות ומעוק מאתגר עם יתדות וחבלים. בסוף המסלול עלינו על הרכבים וחזרנו הביתה

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *