ניסים כספי והחברים

ניסים כספי

-שטח ומסעות נתפס אצלנו קצת כמשהו שקשור לצבא. לקראת גיל 50 החלטנו לחזור אחורה בזמן ולצאת, שלושה חברים, למסע רגלי במדבר. הכל על הגב ויאללה קופצים למים העמוקים. אחרי שחזרנו החלטנו שנהפוך את זה למסורת... 

 

מספר צפיות בטיול:

ניסים והחברים


טיול: מזרח הרמון - יום הולדת חמישים

בתכנון ממכתש רמון לערבה (בפועל השתנה)

דצמבר 2016

כותב: ניסים כספי

כמה מילים על המסלול: מזרח הרמון נחשב למסלול מנותק ומיוחד הכולל שני מקטעים משביל ישראל מעין סהרונים במכתש רמון ועד פארק ספיר בערבה. היה ברור שזה צריך להיות משהו בדרום בגלל העונה. חבר שעשה את שביל ישראל לכל אורכו המליץ לנו על המסלול הזה מכיוון שהוא מאוד מגוון, מטפסים על הרים, הולכים בערוצי נחלים והוא גם ממש בלב המדבר. אני לא זוכר מתי עשיתי מסע רגלי כזה בפעם האחרונה, והיה יותר קשה ממה שחשבנו. זה לא מסלול למתחילים כמונו ולכן לא מתאים לפעם ראשונה, אבל התמודדנו וגם אם עברו לנו בראש מחשבות לעלות על גי'פ חולף התעקשנו לעשות את הכל.

זמן המסלול ואורכו: תכננו 38 קילומטרים בפועל יצא 44 קילומטרים. המסלול הוא יומיים הליכה נטו ולכן צמצמנו טווחים בערב שלפני וישנו בחאן בארות.

לינה: גב חולית הוא חניון הלילה בו ישנו. הגענו לחניון בשעה 17:15 ממש ברגע האחרון כדי למצוא את נקודת הטמנת המים לפני החשכה. לפני היציאה לטיול קבענו עם בחור ממצפה על הטמנה של 18 ליטרים. שילמנו על כך 300 שקלים והוא קבר את המים בחול וסימן לנו את השטח ובנוסף שלח תמונות של נקודת ההטמנה וכן נ.צ מדוייק. אתם יכולים לראות בתמונות. בערב בישלנו  ארוחה חמה, שתינו קצת והיה ממש כיף.

איך הגענו: השארנו את הרכב בחניון בארות במכתש ויצאנו ברגל. תכננו להתקשר למונית ממצפה רמון בנקודת הסיום בפארק ספיר בערבה (תואם מראש). אפילו סיכמנו על מחיר של 600 שקלים למונית שתגיע למצפה לספיר ותיקח אותנו למכתש בחזרה. בסופו של דבר לא היינו צריכים את זה מכיוון שחזרנו לחניון בארות.

חשוב שתדעו: צריך לקחת מאוד ברצינות את נושא הניווט. לחברים שלי הייתה מחשבה שבכלל לא צריך מפה מכיוון שהכל מסומן. זה רחוק מזה...
לא צריך לזלזל בגיל. הברכיים בגיל 50 זה לא מה שהיה בגיל 18 ולכן חשוב לבחור מסלול סביר מבחינת עליות ובעיקר ירידות.
בהתחלה חשבנו לאכול אוכל קר בשל החשש לסחוב משקל עודף  אבל בסוף לקחנו גזיה, סיר ואוכל לבשל דבר שבהחלט הוכיח את עצמו והיה מאוד כיף בערב להכין ארוחת ערב חמה ואף לחמם מנות חמות לאורך המסלול.

סיפור דרך: עוד לפני סיפור הדרך...


עוד לפני סיפור הדרך, מה אהבתי בטיול שלנו? 

הבונדינג עם החברים היה כיף, בעיקר ביום הראשון בו לא היה קושי פיזי והלכנו במסלול מישורי. זה אפשר לנו לדבר תוך כדי ההליכה בכיף ולהנות מזמן האיכות הזה.

אהבתי את העניין של הניווט ולהחזיק מפה טופוגרפית ביד, זה היה משהו נחמד ונוסטלגי מעט (זכרונות מימי בה"ד 1.... ).

עצירות הקפה בדרך והחניון לילה המדברי המנותק.

סיפור דרך: 

יום א' – יצאנו לדרך באיחור בשעה 08:00 בגלל עיכוב לא צפוי. עיכוב זה ובנוסף לטעות הניווט  עלה לנו בכך שהגענו ממש על גבול החשכה לחניון הלילה בגב חולית . הנקודה הראשונה שאליה הגענו הייתה עין סהרונים, שם יש פיצול שבילים. בחרנו בשביל הלא נכון כך שבסופו של דבר במקום לטפס עם שביל ישראל לכרבולת חרירים המשכנו בנחל נקרות בסימון אדום שהינו שביל ג'יפים שעובר לאורכו של הערוץ. יש מושג בצבא שנקרא "לאנוס את המפה". היום אולי שינו את המונח בגלל כל העניינים של השנים האחרונות אבל אנחנו בדיעבד למדנו אותו על בשרנו. הטעות הזו הייתה מבורכת מבחינתנו למרות שלא עשינו את המסלול המקורי. השינוי הפך את היום הראשון ליום קל יחסית מכיוון שאין עליות וירידות. כשראינו למחרת את המסלול שהיינו אמורים לעשות ביום הראשון ברכנו על השינוי מכיוון שיש בו ירידות לא פשוטות במספר מפלים והברכיים שלנו אולי לא היו עומדות בהן בכבוד. היה נראה לנו שעדיף בהרבה לעשות את הדרך הזו בכיוון שבפועל הלכנו (בעליה).

חניון הלילה - גב חולית הוא חניון הלילה בו ישנו. הגענו לחניון בשעה 17:15 ממש ברגע האחרון כדי למצוא את נקודת הטמנת המים לפני החשכה. לפני היציאה לטיול קבענו עם בחור ממצפה על הטמנה של 18 ליטרים. שילמנו על כך 300 שקלים והוא קבר את המים בחול וסימן לנו את השטח ובנוסף שלח תמונות של נקודת ההטמנה וכן נ.צ מדוייק. אתם יכולים לראות בתמונות. בערב בישלנו  ארוחה חמה, שתינו קצת והיה ממש כיף.

יום ב' – יצאנו לדרך בשעה 07:00 וגם זה היה קצת מאוחר מכיוון ששוב הגענו על גבול החושך בסוף היום. העלייה בנחל גלד על שביל ישראל שחברנו אליו מחדש הייתה לא פשוטה עם 20 קילו על הגב. אבל זה מסלול יפה ומאתגר עם עניין גיאולוגי וגם נוף יפה. אחר צהריים חזרנו לרכב בחניון בארות וחזרנו הביתה. מצפים כבר למסע הבא ביום ההולדת שלי.


קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניסים כספי והחברים

ניסים והחברים

ניסים כספי

-שטח ומסעות נתפס אצלנו קצת כמשהו שקשור לצבא. לקראת גיל 50 החלטנו לחזור אחורה בזמן ולצאת, שלושה חברים, למסע רגלי במדבר. הכל על הגב ויאללה קופצים למים העמוקים. אחרי שחזרנו החלטנו שנהפוך את זה למסורת... 

 



מספר צפיות בטיול:




עונה אידיאלית - חורף
טיול באזור הדרום
טיול בדרגת קושי קשה

טיול: מזרח הרמון-יום הולדת חמישים 

בתכנון ממכתש רמון לערבה (בפועל השתנה...)

דצמבר 2016

כותב: ניסים כספי

כמה מילים על המסלול: מזרח הרמון נחשב למסלול מנותק ומיוחד הכולל שני מקטעים משביל ישראל מעין סהרונים במכתש רמון ועד פארק ספיר בערבה. היה ברור שזה צריך להיות משהו בדרום בגלל העונה. חבר שעשה את שביל ישראל לכל אורכו המליץ לנו על המסלול הזה מכיוון שהוא מאוד מגוון, מטפסים על הרים, הולכים בערוצי נחלים והוא גם ממש בלב המדבר. אני לא זוכר מתי עשיתי מסע רגלי כזה בפעם האחרונה, והיה יותר קשה ממה שחשבנו. זה לא מסלול למתחילים כמונו ולכן לא מתאים לפעם ראשונה, אבל התמודדנו וגם אם עברו לנו בראש מחשבות לעלות על גי'פ חולף התעקשנו לעשות את הכל.

זמן המסלול ואורכו: תכננו 38 קילומטרים בפועל יצא 44 קילומטרים. המסלול הוא יומיים הליכה נטו ולכן צמצמנו טווחים בערב שלפני וישנו בחאן בארות.

לינה: גב חולית הוא חניון הלילה בו ישנו. הגענו לחניון בשעה 17:15 ממש ברגע האחרון כדי למצוא את נקודת הטמנת המים לפני החשכה. לפני היציאה לטיול קבענו עם בחור ממצפה על הטמנה של 18 ליטרים. שילמנו על כך 300 שקלים והוא קבר את המים בחול וסימן לנו את השטח ובנוסף שלח תמונות של נקודת ההטמנה וכן נ.צ מדוייק. אתם יכולים לראות בתמונות. בערב בישלנו  ארוחה חמה, שתינו קצת והיה ממש כיף.

איך הגענו: השארנו את הרכב בחניון בארות במכתש ויצאנו ברגל. תכננו להתקשר למונית ממצפה רמון בנקודת הסיום בפארק ספיר בערבה (תואם מראש). אפילו סיכמנו על מחיר של 600 שקלים למונית שתגיע למצפה לספיר ותיקח אותנו למכתש בחזרה. בסופו של דבר לא היינו צריכים את זה מכיוון שחזרנו לחניון בארות.

חשוב שתדעו: צריך לקחת מאוד ברצינות את נושא הניווט. לחברים שלי הייתה מחשבה שבכלל לא צריך מפה מכיוון שהכל מסומן. זה רחוק מזה...
לא צריך לזלזל בגיל. הברכיים בגיל 50 זה לא מה שהיה בגיל 18 ולכן חשוב לבחור מסלול סביר מבחינת עליות ובעיקר ירידות.
בהתחלה חשבנו לאכול אוכל קר בשל החשש לסחוב משקל עודף  אבל בסוף לקחנו גזיה, סיר ואוכל לבשל דבר שבהחלט הוכיח את עצמו והיה מאוד כיף בערב להכין ארוחת ערב חמה ואף לחמם מנות חמות לאורך המסלול.

סיפור דרך: עוד לפני סיפור הדרך...


עוד לפני סיפור הדרך, מה אהבתי בטיול שלנו? 

הבונדינג עם החברים היה כיף, בעיקר ביום הראשון בו לא היה קושי פיזי והלכנו במסלול מישורי. זה אפשר לנו לדבר תוך כדי ההליכה בכיף ולהנות מזמן האיכות הזה.

אהבתי את העניין של הניווט ולהחזיק מפה טופוגרפית ביד, זה היה משהו נחמד ונוסטלגי מעט (זכרונות מימי בה"ד 1.... ).

עצירות הקפה בדרך והחניון לילה המדברי המנותק.

סיפור דרך: 

יום א' – יצאנו לדרך באיחור בשעה 08:00 בגלל עיכוב לא צפוי. עיכוב זה ובנוסף לטעות הניווט  עלה לנו בכך שהגענו ממש על גבול החשכה לחניון הלילה בגב חולית . הנקודה הראשונה שאליה הגענו הייתה עין סהרונים, שם יש פיצול שבילים. בחרנו בשביל הלא נכון כך שבסופו של דבר במקום לטפס עם שביל ישראל לכרבולת חרירים המשכנו בנחל נקרות בסימון אדום שהינו שביל ג'יפים שעובר לאורכו של הערוץ. יש מושג בצבא שנקרא "לאנוס את המפה". היום אולי שינו את המונח בגלל כל העניינים של השנים האחרונות אבל אנחנו בדיעבד למדנו אותו על בשרנו. הטעות הזו הייתה מבורכת מבחינתנו למרות שלא עשינו את המסלול המקורי. השינוי הפך את היום הראשון ליום קל יחסית מכיוון שאין עליות וירידות. כשראינו למחרת את המסלול שהיינו אמורים לעשות ביום הראשון ברכנו על השינוי מכיוון שיש בו ירידות לא פשוטות במספר מפלים והברכיים שלנו אולי לא היו עומדות בהן בכבוד. היה נראה לנו שעדיף בהרבה לעשות את הדרך הזו בכיוון שבפועל הלכנו (בעליה).

חניון הלילה - גב חולית הוא חניון הלילה בו ישנו. הגענו לחניון בשעה 17:15 ממש ברגע האחרון כדי למצוא את נקודת הטמנת המים לפני החשכה. לפני היציאה לטיול קבענו עם בחור ממצפה על הטמנה של 18 ליטרים. שילמנו על כך 300 שקלים והוא קבר את המים בחול וסימן לנו את השטח ובנוסף שלח תמונות של נקודת ההטמנה וכן נ.צ מדוייק. אתם יכולים לראות בתמונות. בערב בישלנו  ארוחה חמה, שתינו קצת והיה ממש כיף.

יום ב' – יצאנו לדרך בשעה 07:00 וגם זה היה קצת מאוחר מכיוון ששוב הגענו על גבול החושך בסוף היום. העלייה בנחל גלד על שביל ישראל שחברנו אליו מחדש הייתה לא פשוטה עם 20 קילו על הגב. אבל זה מסלול יפה ומאתגר עם עניין גיאולוגי וגם נוף יפה. אחר צהריים חזרנו לרכב בחניון בארות וחזרנו הביתה. מצפים כבר למסע הבא ביום ההולדת שלי.


קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *