טיולי משפחות
הקיבוץ טיול לנחל דולב

הקיבוץ

זה לא באמת... אנחנו מספר משפחות מגו יבנה שמכנים את עצמנו בצחוק כך בגלל שאנחנו מטיילים ביחד ולפחות פעם בשבוע גם אוכלים ביחד. אווירה קיבוצית...

מספר צפיות בטיול:

טיולים נוספים שלנו
שתפו טיול בפייסבוק
כניסה לבלוג האישי

הקיבוץ


זמן טיול
טיול לאזור הצפון
דרגת קושי טיולים
טיולים לכל השנה

טיול: נחל דולב

הרי ירושלים

מרץ 2017

כמה מילים על המסלול:

מסלול יפה אם הכול ירוק ופורח ואין שמש שקופחת על הראש. לעשות עד תחילת אפריל. הקפצת המכוניות היא קצרה אולי 5 דקות לכל כיוון – וזה מעולה. אין אטרקציות מיוחדות אבל מאמצע המסלול יש נקודות צל רבות ואפשר לעשות הרבה עצירות. המאהל הבדואי בסוף והעיזים גם נחמד. יש אפשרות לחזור למכוניות שבתחילת המסלול ברגל דרך שביל אחר – עלייה מטורפת.

זמן המסלול ואורכו: 4 קילומטרים, שעתיים וחצי.

איך הגענו: נסענו במספר רכבים. השארנו אחד בסיום המסלול בסמוך לאחת הכיכרות בכביש 3855 ואז נדחסנו לשאר הרכבים ועלינו בכביש 3866 עד לתחילת המסלול. עניין של 5.5 קילומטרים סה"כ.

סיפור דרך: הגענו מכיוון אשתאול ונסענו בכביש 3855 שעוקף את בית שאן ממזרח ספרנו 4 כיכרות. מיד אחרי הכיכר הרביעית ראינו את הכניסה לשביל מהנתיב הנגדי המסומן בצבע שחור. נסענו עד לכיכר הבאה, עשינו פרסה, ונכנסנו לשביל הזה. החנינו את הרכב שלנו ונדחסנו כולנו לשתי המכוניות האחרות. עלינו לכיוון נס הרים ומערת הנטיפים עד שראינו שלט לנחל דולב. זה היה אחרי קצת פחות מ-4 קילומטרים מהפנייה מ-3855 לכביש העולה שמספרו 3866.

יש אפשרות לעשות מעגלי כלומר לרדת את הנחל ולעלות בשלוחה שמעליו במסלול המסומן באדום. אם אתם מוכנים נפשית לעלייה של 2 קילומטרים וטיפוס של 260 מטרים גובה, לכו על זה.

החנינו את הרכבים על השביל המסומן שחור ממש בירידה מהכביש והתחלנו ללכת. ציפינו לירידה אבל בהתחלה זו עלייה קלה וזה גם שביל ג'יפים. לאחר כמעט קילומטר השביל מתפצל. הסימון השחור יורד לערוץ והופך למסלול רגלי ושביל הג'יפים ממשיך את דרכו הלאה. 

נכנסנו לערוץ ומיד פגשנו קטנוע זרוק שהפתיע אותנו. הוא היה במצב די טוב ולא הצלחנו להבין למה הגנב טרח לגנוב אותו ממישהו כדי לזרוק אותו כאן. חבל...

בקילומטר הראשון היה קצת מבאס. השביל היה צר וקוצני ללא נקודות צל וגם לא היה מרשים במיוחד. לאחר קילומטר והפסקת דגדג ואוריאו הערוץ קצת נפתח והפך להיות ירוק נעים שהזכיר לנו טיול חו"ל עם פרחים יפים ואזורים של עשב ירוק. היו הרבה יותר נקודות צל וזה כמובן השפיע עלינו לשוב ולנוח תכופות וגם לאכול כל פעם משהו אחר. אז אכלנו הרבה וגם סיפרנו בדיחות והמשכנו ללכת. בשלב מסוים ההרים שמשני צידי הואדי התמתנו והבנו שאנחנו בישורת האחרונה.

הנוף אכן נפתח והירוק של הואדי הרחב היה מקסים. מאהל בדואי שנמצא כאן כנראה בתקופה הזו השתלב מאוד יפה בסביבה והיה נחמד לראות את העיזים והכבשים ליד השביל ואישה בדואית עם לבוש מסורתי שמטפלת בהם. השמכנו והשביל הוביל אותנו עד לרכב שהשארנו בסמוך לכביש ולכיכר. בשביל לתת לנו, ובעיקר לילדים, סיום כייפי חיכו לנו גבעות של חול שמישהו שפך בדיוק בנקודת הסיום. זה בטח לא יישאר שם לנצח אבל בשבילנו זה היה ממש מושלם. הילדים עלו, קפצו, השתוללו עם החול ומאוד נהינו..

טיפ אוכל: אחרי המסלול נסענו ללבנונית באבו גוש. אבל במקום לעמוד בתור ולאכול במסעדה הלכנו לטייקאוויי. שם זה רץ מהר מאוד וגם זול מאוד. ב 160 שקלים קנינו המון צ'יפס, חומוס, פלפל, פיתות, לבנה ועוד כל מיני דברים ונסענו לחניון הפורצים ליד מחלף שורש כדי לאכול את האוכל. מומלץ מאוד, זו פעם שביעית שאנחנו עושים את זה.

כפתור עוד טיולים
שתפו טיול בפייסבוק
טיולים פייסבוק

ספרו על הטיולים שלכם >>

טיולים מומלצים

ילדים מטיילים וממליצים >>

טיולים פייסבוק

שתפו את החברים בפייסבוק >>

מעבר לסרגל הכלים