סלאר בוליביה

איתמר וחברים

אני גר ברמת הגולן ומאז ומתמיד אוהב לטייל. לא גרק טבע - מגוון. גם צ'יל אבל גם טרקים רציניים. הייתי במזרח הנפאל ותיאלנד, בדרום אמריקה ועכשיו בדרך לקונגו ואתיופיה. 

בבוליביה טיילתי עם אנשים שונים. פעם הצטרפתי לשניים שלושה ישראלים ועשינו טרק ופעם יצאתי בקבוצה של 18 מטיילים לרפסודות בריו ורדה.

תמונות נוספות מהטיולים שלי אפשר לראות באינסטגרם

מספר צפיות בטיול:


דרום אמריקה


טיול: 50 ימים בבוליביה

טרקים, סמי הישרדות בג'ונגל, רפסודה, סלאר ולה פז.

נובמבר 2016

טייל וסיפר: איתמר קרואני

כמה מילים על הטיול: לא כולם אוהבים את בוליביה. יש כאלו ששונאים אותה ויש כאלו שמתאהבים בה. הקסם שלה הוא שהיא עדיין לא שינתה את עצמה כדי להתאים למטיילים. היא מאוד אותנטית. זה לא שאין כאן תשתית למטיילים - יש סוכנויות מטיילים ויש אכסניות למטיילים אבל זה שונה. אוכלים כאן אוכל רחוב, יש כאן טרקים מטורפים שלא רואים בהם הרבה מטיילים אחרים כמו בפרו, הוארז וכו'. בקיצור זאת ארץ של יותר טרקים-תרבות-אטרקציות טבע ופחות מסיבות ובלאגן. 

הגעתי לבוליביה קרקעית. נכנסתי מפרו ויצאתי ממנה בסוף הטיול לצפון צ'ילה דרך הסלאר דה איוני שהוא אתר חובה לכל מטייל שמגיע למדינה. הייתי בסוף העונה המומלצת אוקטובר-נובמבר זה ממש רגע לפני שהיא הופכת להיות מאוד גשומה. החל מנובמבר ועד אפריל קשה לטייל בבוליביה בגלל גשם, הצפות, כבישים סגורים ולחות מטורפת בג'ונגלים.

אז בגדול יש בבוליביה מלא טרקים ובחיים לא מספיקים אפילו חצי, אז אנחנו חילקנו את זה לסוג של קבוצות וניסינו לעשות אחד מכל קבוצה: ברכס המרכזי שנקרא real (מלכותי) אפשר לעשות טרקים קלאסיים של נופי פרו-בוליביה עם לגונות והרים מושלגים ברמת קושי בינונית בגבהים של 4000-5500 מטרים. אפשר לטפס לפסגות ההרים לגובה של 6000 מטרים כמו הפוטוסי. קשוח מאוד וקר בקטע קיצוני ומתאים אם אתם בעניין של אתגר. ובאותו אזור אפשר לצאת לטרקים בהם משלבים הליכה על קרחון. סגנון אחר וקל קצת יותר אלו שבילי האינקה לדוגמא אל צ'ו'רו: הליכה לאורך שביל אינקה, שבדרך יש כפרים ויער מסביב, אפשר לעשות לבד. ובסוף כמובן הישרדות בג'ונגל: אפשר ללכת על סמי-הישרדות ואז לסחוב מוצ'ילות גדולות עם אוכל לערב ולבוקר, או הישרדות הארד קור ואז  יוצאים עם תיק קטן ומלקטים וצדים את האוכל. לג'ונגל יוצאים מרורנבקה עם מדריך דרך סוכנות מקומית.

המסלול שלי

שבועיים - טרקים סביב פסגות האנדים באזור לה פז. קשוח, קר וגבוה. יצאנו עם מדריכים דרך הסוכנות של שאול.
4 ימים טרק שביל אינקה - טרק באזור נמוך יותר של האנדים שמסתיים למטה בג'ונגל. מאוד נוח ומסודר עם אפשרות לרכישת אוכל בדרך.
שבוע - ג'ונגל רורה נבאקה. ויתרתי על הסטלבט בפאמפס כדי לעשות 4 ימים סמי הישרדות בג'ונגל. זה לא מתאים לכל אחד.
4 ימים רפסודה בריו ורדה - שייט ואטרקציות טבע מגניבות.
4 ימים - טיול ג'יפים בסלאר - מקום מטורף והכי מיוחד בעולם.  
בין לבין הייתי בלה פז ובהתארגנויות לקראת הטרקים והטיולים.

שאול - שאול הם שם מאוד מוכר לישראלים שמטיילים בבוליביה. יש לו סוכנות טיולים וגם אם שמעתם שהוא פסיכי ולא תצאו איתו לטיול, יש לו חוברות על כל טרק וזה מסדר את הראש. אני יצאתי איתו ל - 2 טרקים והיה אש. שאול הוא ישראלי די סטלן יחסית למישהו שמוציא טרקים וטיולים מיוחדים להרים ולג'ונגלים. אז פשוט תצפו ממנו לסטנדט בוליביאני ולא לסטנדט ישראלי. הוא גר בבוליביה ומכיר כל חור במדינה הזאת. יש לו, בניגוד לסוכנויות טיולים אחרות, מגוון עצום של טיולים שהוא מוציא. הוא כל הזמן חוקר עוד ועוד מקומות ולא מהסס לקחת מטיילים למסלולים פחות מוכרים. אני ממליץ עליו אבל יש עוד סוכנויות ממש טובות בכל מקום כולל בלה פז. לשאול יש טיולים מאורגנים ומאוד מסודרים כמו רפסודות בריו ורדה אבל גם כאלו שהרבה פחות. בגדול טיול שלו עולה באזור 100 שקלים ליום טיול ומגיע עד 150 שקלים ליום אם זה טיול בו יש אטרקציות למיניהן כמו סנפלינג וכו'. הסוד של העניין הוא למצוא קבוצה מינימלית לטיול, אחרת כמובן העלויות גבוהות בהרבה. אז רק תשתדלו לבוא עם קבוצה...

 

ויזה - הויזה שמקבלים לבוליביה היא ויזה של חודש ולכן הרבה ישראלים מגבילים את מסגרת הזמן שלהם לטיול של חודש. בסופו של דבר זה רק עניין של כסף. כמובן שאפשר ללכת ולהאריך את הויזה (בתשלום) או לעשות כפי שאני עשיתי - להגיע לגבול ולשלם קנס. אני היית אמור לשלם בערך 200 שקלים אבל בגבול של הסלאר לכיוון צ'ילה הם פחות בודקים את העניין וכך יצא שלא שילמתי את הקנס. גם מ-200 שקלים לא הייתי נופל...

מתי מטיילים - יש שתי עונות בבוליביה והן הפוכות מאצלנו. הקיץ שלהם הוא בתקופת החורף שלנו. אז גשום ולעיתים נסגרים כבישים. בהרים יותר חם אבל פחות נעים לטייל כשיש הרבה פעמים גשם. בעונת החורף שלהם ממאי ועד סוף אוקטובר קר מאוד בהרים אבל יבש ולכן זוהי העונה המומלצת. באופן טבעי הרבה מטיילים מגיעים מפרו לבוליביה בספטמבר-אוקטובר ואז ממשיכים לצ'ילה ששם מתחילה עונת הטיולים בנובמבר. 

 

הטיול שלי

שלושה שבועות באזור לה פז. 2 טרקים של פסגות ולגונות ב - la coridella real (הרכס המלכותי), טרק אחד של שביל אינקה שיורד מגובה הרכס למטה לכיוון הג'ונגל ושייט רפסודות עם שאול בנהר הריו ורדה.

קונדורירי צפוני 4 ימים: טרק קשוח, אבל מאוד יפה. כפי שכתבתי, נופים קלאסיים של פרו-בוליביה, אבל הלגונות שם משתקפות מדהים! קר!

קרחון דרומי 3 ימים: טרק יפה לאללה, הולכים על הקרחון עצמו שזה אש. למי שלא ראה נופים של קרחון, אדיר! לכו על 4-5 ימים ולא 3. תשלמו עוד טיפה כסף ותביאו לעצמכם וואן שיאסוף אתכם בסוף המסלול - אתם תודו לי.

 

אל צ'ורו 4 ימים: אז ג'ונגלים זה לא הנוף שלי, אבל אם בא לכם טרק עצמאי - רק אל צ'ורו! מאוד קל לניווט, יפה לאללה ויש איזה בית של משפחה כל 15 ק"מ ככה שיש איפה לישון ואיפה לקנות קצת אוכל אם חסר. שמעתי פה ושם שהטרק הוא רק ירידות וזה הורס את הברכיים - סתם חרטא. קחו מידע משאול. משהו מגניב: ביום השני יש ימבא תותים ליד השביל.

קצת מידע על אל צ'ורו: אורך המסלול הוא 70 קילומטרים. הוא מתחיל במעבר הרים שנקרא Cumbre ממש ביציאה מהעיר לה פז בגובה של 4800 מטרים ויורד עד העיירה coroico שנמצאת בגובה 1700 מטרים. לכל אורך המסלול הולכים על שביל אינקה מהמאה ה-5 שעדיין ברור 

 

ריו ורדה 4 ימים: פשוט אדיר. אחת האטרקציות היותר טובות שעשיתי ביבשת. אחרי הריו ורדה יורידו אתכם בעיירה שקוראים לה caranavi. אם אתם חושבים להגיע לרורה, שווה לקחת משם אוטובוס לרורה ולחסוך כיוון אחד בטיסה. 

לריו ורדה יצאנו בקבוצה של 18 מטיילים ישראלים. זה לא מסוג הדברים שאפשר לעשות לבד מכיוון שכל הרעיון של ריו ורדה זה האטרקציות מסביב. חצי יום היינו על רפסודות שהמדריכים בנו לנו ושטנו לפעמים בזרם רגוע ולפעמים בזרם קצת מהיר עם סלעים וכאלה. לא משהו מסוכן, אבל הרבה אדרנלין. בחצי היום השני עשינו אטרקציה. יום אחד האטרקציה הייתה קניונינג שזה הליכה במים בערוץ קטן יותר בו יש מפלים ובריכות וקופצים מעל סלעים ולבריכות, זה קטע מדהים. ביום אחר עשינו סנפלינג במסלול אחר שנמצא ליד הנהר וביום השלישי המדריכים לקחו את הגלגלים שהיו הבסיס של הרפסודות, הוציאו מתוכם את הפנימיות ועשינו אבובים. היה מדהים, מדהים.... 

מבחינת עונה לעשות את ריו ורדה אז אנחנו היינו על הגבול. מכיוון שיש גשמים בהרים יכול להיות מצב שפתאום הזרימה תעלה, בלי שנדע בכלל שירד גשם, ותגיע למחנה הלילה שבו ישנים שזה סה"כ אוהלים שמקימים על גדת הנהר. אצלנו זה קרה אבל הדברים שלנו לא נסחפו. שמעתי ששבוע אחרינו הייתה קבוצה והדברים שלהם נסחפו בלילה. 

 

ג'ונגל - רורה נבאקה

העיירה המרכזית שאליה מגיעים כדי לצאת לג'ונגל היא רורה נבאקה. זה מקום נחמד עם הרבה נהרות מסביב. חם שם וזה כיף אחרי כל הקור של רכסי ההרים. בעיירה עצמה אין הרבה מה לעשות חוץ מללכת לבריכה של אוסקר שממש כיף לשבת שם. הדבר הכי נפוץ שעושים שם זה ללכת לספארי שייט בפמפאס. הפמפאס זה אזור מוצף של ביצות וסבך שרואים בו הרבה חיות והטיול בו מאוד מפנק עם אוכל טוב ומקומות מגניבים לישון.

אני החלטתי שאני בוחר לעשות משהו בג'ונגל. אם כבר הגעתי עד לכאן...  יש כל מיני אפשרויות לעניין הג'ונגל. אפשר ללכת עם סוכנות שזה ממש אקסטרים, כלומר הולכים לכמה ימים כמעט בלי ציוד ומתבססים על דברים שמוצאים וצדים ואפשר כמובן לעשות טיול תיירים. אני בחרתי במשהו באמצע, סמי-הישרדות, כלומר הביאו לנו ארוחת ערב טובה ולא היינו חייבים לצוד כדי לא להיות רעבים.

מכל הדברים שעשיתי בבוליביה זה הדבר שהכי קשה לי להמליץ עליו בלב שלם. זה לא מתאים לכל אחד. זה טיול קיצוני עם קושי מטורף - הולכים לאורך גדת נהר, חום לא נורמלי ויתושים אבל מצד שני זה מטורף. המדריך ממש יודע לדבר עם החיות, ומצליח ל"קרוא להם" או להשתמש בטכניקה של הארה בלילה עם פנס שממש גורמת להם לבוא אלינו, וכך יצא שראינו הרבה חיות. אני לא מאמין שהיה יוצא לי אי פעם בחיים לברוח מעדר של 40 חזירי בר שרדופים אחרי או לצאת לצוד תנינים עם מצ'טה (ועל כך לא נרחיב כאן:)  מרורה נבאקה חזרנו בטיסה ללה פז והמשכנו לכיוון הסלאר.

 

סלאר דה איוני

הסלאר הוא מדבר המלח הגדול בעולם. זהו אזור עצום, שטוח ברובו, שמכוסה שכבת מלח לבנה. צריך להבין שהשטח שלו זה טיפה פחות מחצי מדינת ישראל והכל לבן. התמונות הכי נפוצות של תרמילאים ישראלים בדרום אמריקה מגיעות מכאן. העניין הוא שחוץ ממשטח לבן שטוח לכל הכיוונים אין שום דבר בנוף בחלק גדול מהסלאר. בתמונות זה נראה מדהים... הטיול בסלאר הוא חוויה מטורפת.

הטיולים לסלאר יוצאים מהעיירה איוני בה יש הרבה סוכנויות. אפשר לעשות טיול מעגלי ולחזור לאיוני ואפשר לסיים מעבר לגבול בצ'ילה ומשם להמשיך דרומה לטיול בצ'ילה וזה מה שאנחנו עשינו.

יש המון מקומות לראות בסלאר ולכן הטיול שם הוא בין שלוש ימים ל-4 ימים. אני עשיתי 3 ימים.   



 

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איתמר וחברים

אני גר ברמת הגולן ומאז ומתמיד אוהב לטייל. לא גרק טבע - מגוון. גם צ'יל אבל גם טרקים רציניים. הייתי במזרח הנפאל ותיאלנד, בדרום אמריקה ועכשיו בדרך לקונגו ואתיופיה. 

תמונות נוספות מהטיולים שלי אפשר לראות באינסטגרם



מספר צפיות בטיול:




דרום אמריקה

טיול לחו"ל -מעל חודש

טיול: 50 ימים בבוליביה

טרקים, סמי הישרדות בג'ונגל, רפסודה, סלאר ולה פז.

נובמבר 2016

טייל וסיפר: איתמר קרואני

כמה מילים על הטיול: לא כולם אוהבים את בוליביה. יש כאלו ששונאים אותה ויש כאלו שמתאהבים בה. הקסם שלה הוא שהיא עדיין לא שינתה את עצמה כדי להתאים למטיילים. היא מאוד אותנטית. זה לא שאין כאן תשתית למטיילים - יש סוכנויות מטיילים ויש אכסניות למטיילים אבל זה שונה. אוכלים כאן אוכל רחוב, יש כאן טרקים מטורפים שלא רואים בהם הרבה מטיילים אחרים כמו בפרו, הוארז וכו'. בקיצור זאת ארץ של יותר טרקים-תרבות-אטרקציות טבע ופחות מסיבות ובלאגן. 

הגעתי לבוליביה קרקעית. נכנסתי מפרו ויצאתי ממנה בסוף הטיול לצפון צ'ילה דרך הסלאר דה איוני שהוא אתר חובה לכל מטייל שמגיע למדינה. הייתי בסוף העונה המומלצת אוקטובר-נובמבר זה ממש רגע לפני שהיא הופכת להיות מאוד גשומה. החל מנובמבר ועד אפריל קשה לטייל בבוליביה בגלל גשם, הצפות, כבישים סגורים ולחות מטורפת בג'ונגלים.

אז בגדול יש בבוליביה מלא טרקים ובחיים לא מספיקים אפילו חצי, אז אנחנו חילקנו את זה לסוג של קבוצות וניסינו לעשות אחד מכל קבוצה: ברכס המרכזי שנקרא real (מלכותי) אפשר לעשות טרקים קלאסיים של נופי פרו-בוליביה עם לגונות והרים מושלגים ברמת קושי בינונית בגבהים של 4000-5500 מטרים. אפשר לטפס לפסגות ההרים לגובה של 6000 מטרים כמו הפוטוסי. קשוח מאוד וקר בקטע קיצוני ומתאים אם אתם בעניין של אתגר. ובאותו אזור אפשר לצאת לטרקים בהם משלבים הליכה על קרחון. סגנון אחר וקל קצת יותר אלו שבילי האינקה לדוגמא אל צ'ו'רו: הליכה לאורך שביל אינקה, שבדרך יש כפרים ויער מסביב, אפשר לעשות לבד. ובסוף כמובן הישרדות בג'ונגל: אפשר ללכת על סמי-הישרדות ואז לסחוב מוצ'ילות גדולות עם אוכל לערב ולבוקר, או הישרדות הארד קור ואז  יוצאים עם תיק קטן ומלקטים וצדים את האוכל. לג'ונגל יוצאים מרורנבקה עם מדריך דרך סוכנות מקומית.

המסלול שלי

שבועיים - טרקים סביב פסגות האנדים באזור לה פז. קשוח, קר וגבוה. יצאנו עם מדריכים דרך הסוכנות של שאול.
4 ימים טרק שביל אינקה - טרק באזור נמוך יותר של האנדים שמסתיים למטה בג'ונגל. מאוד נוח ומסודר עם אפשרות לרכישת אוכל בדרך.
שבוע - ג'ונגל רורה נבאקה. ויתרתי על הסטלבט בפאמפס כדי לעשות 4 ימים סמי הישרדות בג'ונגל. זה לא מתאים לכל אחד.
4 ימים רפסודה בריו ורדה - שייט ואטרקציות טבע מגניבות.
4 ימים - טיול ג'יפים בסלאר - מקום מטורף והכי מיוחד בעולם.  
בין לבין הייתי בלה פז ובהתארגנויות לקראת הטרקים והטיולים.

שאול - שאול הם שם מאוד מוכר לישראלים שמטיילים בבוליביה. יש לו סוכנות טיולים וגם אם שמעתם שהוא פסיכי ולא תצאו איתו לטיול, יש לו חוברות על כל טרק וזה מסדר את הראש. אני יצאתי איתו ל - 2 טרקים והיה אש. שאול הוא ישראלי די סטלן יחסית למישהו שמוציא טרקים וטיולים מיוחדים להרים ולג'ונגלים. אז פשוט תצפו ממנו לסטנדט בוליביאני ולא לסטנדט ישראלי. הוא גר בבוליביה ומכיר כל חור במדינה הזאת. יש לו, בניגוד לסוכנויות טיולים אחרות, מגוון עצום של טיולים שהוא מוציא. הוא כל הזמן חוקר עוד ועוד מקומות ולא מהסס לקחת מטיילים למסלולים פחות מוכרים. אני ממליץ עליו אבל יש עוד סוכנויות ממש טובות בכל מקום כולל בלה פז. לשאול יש טיולים מאורגנים ומאוד מסודרים כמו רפסודות בריו ורדה אבל גם כאלו שהרבה פחות. בגדול טיול שלו עולה באזור 100 שקלים ליום טיול ומגיע עד 150 שקלים ליום אם זה טיול בו יש אטרקציות למיניהן כמו סנפלינג וכו'. הסוד של העניין הוא למצוא קבוצה מינימלית לטיול, אחרת כמובן העלויות גבוהות בהרבה. אז רק תשתדלו לבוא עם קבוצה...

 

ויזה - הויזה שמקבלים לבוליביה היא ויזה של חודש ולכן הרבה ישראלים מגבילים את מסגרת הזמן שלהם לטיול של חודש. בסופו של דבר זה רק עניין של כסף. כמובן שאפשר ללכת ולהאריך את הויזה (בתשלום) או לעשות כפי שאני עשיתי - להגיע לגבול ולשלם קנס. אני היית אמור לשלם בערך 200 שקלים אבל בגבול של הסלאר לכיוון צ'ילה הם פחות בודקים את העניין וכך יצא שלא שילמתי את הקנס. גם מ-200 שקלים לא הייתי נופל...

מתי מטיילים - יש שתי עונות בבוליביה והן הפוכות מאצלנו. הקיץ שלהם הוא בתקופת החורף שלנו. אז גשום ולעיתים נסגרים כבישים. בהרים יותר חם אבל פחות נעים לטייל כשיש הרבה פעמים גשם. בעונת החורף שלהם ממאי ועד סוף אוקטובר קר מאוד בהרים אבל יבש ולכן זוהי העונה המומלצת. באופן טבעי הרבה מטיילים מגיעים מפרו לבוליביה בספטמבר-אוקטובר ואז ממשיכים לצ'ילה ששם מתחילה עונת הטיולים בנובמבר. 

 

הטיול שלי

שלושה שבועות באזור לה פז. 2 טרקים של פסגות ולגונות ב - la coridella real (הרכס המלכותי), טרק אחד של שביל אינקה שיורד מגובה הרכס למטה לכיוון הג'ונגל ושייט רפסודות עם שאול בנהר הריו ורדה.

קונדורירי צפוני 4 ימים: טרק קשוח, אבל מאוד יפה. כפי שכתבתי, נופים קלאסיים של פרו-בוליביה, אבל הלגונות שם משתקפות מדהים! קר!

קרחון דרומי 3 ימים: טרק יפה לאללה, הולכים על הקרחון עצמו שזה אש. למי שלא ראה נופים של קרחון, אדיר! לכו על 4-5 ימים ולא 3. תשלמו עוד טיפה כסף ותביאו לעצמכם וואן שיאסוף אתכם בסוף המסלול - אתם תודו לי.

 

אל צ'ורו 4 ימים: אז ג'ונגלים זה לא הנוף שלי, אבל אם בא לכם טרק עצמאי - רק אל צ'ורו! מאוד קל לניווט, יפה לאללה ויש איזה בית של משפחה כל 15 ק"מ ככה שיש איפה לישון ואיפה לקנות קצת אוכל אם חסר. שמעתי פה ושם שהטרק הוא רק ירידות וזה הורס את הברכיים - סתם חרטא. קחו מידע משאול. משהו מגניב: ביום השני יש ימבא תותים ליד השביל.

קצת מידע על אל צ'ורו: אורך המסלול הוא 70 קילומטרים. הוא מתחיל במעבר הרים שנקרא Cumbre ממש ביציאה מהעיר לה פז בגובה של 4800 מטרים ויורד עד העיירה coroico שנמצאת בגובה 1700 מטרים. לכל אורך המסלול הולכים על שביל אינקה מהמאה ה-5 שעדיין ברור 

 

ריו ורדה 4 ימים: פשוט אדיר. אחת האטרקציות היותר טובות שעשיתי ביבשת. אחרי הריו ורדה יורידו אתכם בעיירה שקוראים לה caranavi. אם אתם חושבים להגיע לרורה, שווה לקחת משם אוטובוס לרורה ולחסוך כיוון אחד בטיסה. 

לריו ורדה יצאנו בקבוצה של 18 מטיילים ישראלים. זה לא מסוג הדברים שאפשר לעשות לבד מכיוון שכל הרעיון של ריו ורדה זה האטרקציות מסביב. חצי יום היינו על רפסודות שהמדריכים בנו לנו ושטנו לפעמים בזרם רגוע ולפעמים בזרם קצת מהיר עם סלעים וכאלה. לא משהו מסוכן, אבל הרבה אדרנלין. בחצי היום השני עשינו אטרקציה. יום אחד האטרקציה הייתה קניונינג שזה הליכה במים בערוץ קטן יותר בו יש מפלים ובריכות וקופצים מעל סלעים ולבריכות, זה קטע מדהים. ביום אחר עשינו סנפלינג במסלול אחר שנמצא ליד הנהר וביום השלישי המדריכים לקחו את הגלגלים שהיו הבסיס של הרפסודות, הוציאו מתוכם את הפנימיות ועשינו אבובים. היה מדהים, מדהים.... 

מבחינת עונה לעשות את ריו ורדה אז אנחנו היינו על הגבול. מכיוון שיש גשמים בהרים יכול להיות מצב שפתאום הזרימה תעלה, בלי שנדע בכלל שירד גשם, ותגיע למחנה הלילה שבו ישנים שזה סה"כ אוהלים שמקימים על גדת הנהר. אצלנו זה קרה אבל הדברים שלנו לא נסחפו. שמעתי ששבוע אחרינו הייתה קבוצה והדברים שלהם נסחפו בלילה. 

 

ג'ונגל - רורה נבאקה

העיירה המרכזית שאליה מגיעים כדי לצאת לג'ונגל היא רורה נבאקה. זה מקום נחמד עם הרבה נהרות מסביב. חם שם וזה כיף אחרי כל הקור של רכסי ההרים. בעיירה עצמה אין הרבה מה לעשות חוץ מללכת לבריכה של אוסקר שממש כיף לשבת שם. הדבר הכי נפוץ שעושים שם זה ללכת לספארי שייט בפמפאס. הפמפאס זה אזור מוצף של ביצות וסבך שרואים בו הרבה חיות והטיול בו מאוד מפנק עם אוכל טוב ומקומות מגניבים לישון.

אני החלטתי שאני בוחר לעשות משהו בג'ונגל. אם כבר הגעתי עד לכאן...  יש כל מיני אפשרויות לעניין הג'ונגל. אפשר ללכת עם סוכנות שזה ממש אקסטרים, כלומר הולכים לכמה ימים כמעט בלי ציוד ומתבססים על דברים שמוצאים וצדים ואפשר כמובן לעשות טיול תיירים. אני בחרתי במשהו באמצע, סמי-הישרדות, כלומר הביאו לנו ארוחת ערב טובה ולא היינו חייבים לצוד כדי לא להיות רעבים.

מכל הדברים שעשיתי בבוליביה זה הדבר שהכי קשה לי להמליץ עליו בלב שלם. זה לא מתאים לכל אחד. זה טיול קיצוני עם קושי מטורף - הולכים לאורך גדת נהר, חום לא נורמלי ויתושים אבל מצד שני זה מטורף. המדריך ממש יודע לדבר עם החיות, ומצליח ל"קרוא להם" או להשתמש בטכניקה של הארה בלילה עם פנס שממש גורמת להם לבוא אלינו, וכך יצא שראינו הרבה חיות. אני לא מאמין שהיה יוצא לי אי פעם בחיים לברוח מעדר של 40 חזירי בר שרדופים אחרי או לצאת לצוד תנינים עם מצ'טה (ועל כך לא נרחיב כאן:)  מרורה נבאקה חזרנו בטיסה ללה פז והמשכנו לכיוון הסלאר.

 

סלאר דה איוני

הסלאר הוא מדבר המלח הגדול בעולם. זהו אזור עצום, שטוח ברובו, שמכוסה שכבת מלח לבנה. צריך להבין שהשטח שלו זה טיפה פחות מחצי מדינת ישראל והכל לבן. התמונות הכי נפוצות של תרמילאים ישראלים בדרום אמריקה מגיעות מכאן. העניין הוא שחוץ ממשטח לבן שטוח לכל הכיוונים אין שום דבר בנוף בחלק גדול מהסלאר. בתמונות זה נראה מדהים... הטיול בסלאר הוא חוויה מטורפת.

הטיולים לסלאר יוצאים מהעיירה איוני בה יש הרבה סוכנויות. אפשר לעשות טיול מעגלי ולחזור לאיוני ואפשר לסיים מעבר לגבול בצ'ילה ומשם להמשיך דרומה לטיול בצ'ילה וזה מה שאנחנו עשינו.

יש המון מקומות לראות בסלאר ולכן הטיול שם הוא בין שלוש ימים ל-4 ימים. אני עשיתי 3 ימים.   



 

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *