אלכס ליברמן בירדן ההררי

אלכס ליברמן

שתי מילים על עצמי - שמי אלכס וטיולים, דייג וכתיבת שירים זה המזון לנשמה ואם עוד לא שמעתם על המושג פרפרזה, אתם מוזמנים להיכנס

מספר צפיות בטיול:

הבלוג של אלכס


הירדן ההררי

תצפיות יפות על החרמון והירדן לאורך הירדן ההררי

פברואר 2017

מסלול קווי ולא מעגלי, יפה וארוך הכולל הקפצת רכבים של רבע שעה. מתחיל ליד כפר הנשיא יורד לכיוון הירדן וממשיך לאורך הירדן ההררי צפונה. בחלק מהמסלול ובעיקר בתחילתו רואים את החרמון עם הפסגה המושלגת שלו. הכל ירוק, למרות שהופתעתי שאין עדיין פריחה וכמובן הירדן שזורם מתחתינו. באדיבות המדריך טל.

נקודת התחלה של המסלול נמצאת בסמוך לבית הקברות של טובא-זנגריה על כביש ראש פינה כפר הנשיא בכניסה לשביל ג'יפים מסומן כחול שפונה מהכביש צפונה קצת לפני הפניה לטובא-זנגריה. בהמשך, לאחר ירידה לכיוון הירדן פונים למסלול שחור והולכים בו צפונה לאורך הירדן לכיוון גשר בנות יעקב. אנחנו סיימנו ליד הסכר.

 

לקח לנו חמש שעות הליכה אפילו שעשינו קיצור של המסלול בסוף וביחד עם הקפצת הרכבים זה היה יום מלא. יצאנו מוקדם, וטוב שכך.

התחלנו ב-9 בבוקר עם העצירה הקבועה ב"לחם הגליל" בדיר אל אסד לתדלק את הגוף בפחמימות, נוזלים וגם קפאין למבוגרים. כעקרון זהו מסלול יחסית קל ומישורי ברובו אך לא כדאי לעשות אותו מיד אחרי גשם כוון שאז יהיו קטעים שצריך יהיה לעבור בתוך בוץ. כמובן שצריך לקחת הרבה מים ואוכל (ממליץ גם לאכול לפני הטיול) כוון שהטיול ארוך, והמרחק שהלכנו הינו סביב 8 ק"מ. המסלול חשוף לגמרי אז גם לקחת כובעים.

תחילה עוברים ליד שתי "רפתות" וברקע משהו שנראה לי כמו שלולית עונתית יותר מאשר מאגר מים רשמי כלשהו. מעלינו מדי פעם עבר מטוס קל אשר כנראה הממריא משדה התעופה מחניים, גרר דאון ועם הזום של המצלמה אפשר היה לראות את כבל ה"גרירה". במסלול עוברים גם רכבי שטח, טרקטרונים ואופנועים. המסלול לא מטויל ובעיקר ניתן לשמוע את הטבע כול עוד כלי תחבורה או טיס לא מפריעים לכך עם נהמת המנועים שלהם.

 

התוואי השתנה מספר פעמים לאורך המסלול. מרבדים חלקים של שדות ירוקים, אחו עם פרות רועות ובהמשך ערוץ הירדן עם הזרימה שבו. הטבע כאן כנראה פחות רגיל לבני האדם והחיות ברחו יחסית בקלות כשהתקרבנו, כולל משפחת שפני סלע שהפרענו להם להשתזף בשמש. בז אחד הסכים לדגמן לתמונה לפני שברח, וכך גם כמה אנפות אפורות, אנפית הבקר (או שזו לבנית גדולה). במקום מסוים היה עץ עם עשרות ציפורים קטנות ורועשות שדווקא היה נעים לשמוע אותן עד שנהמת מסוק הפריעה לזה.

ליד אחד הפרדסים המקומיים מטיילים אחרים קטפו פטריות כלשהן, וכששאלנו באיזה פטרייה מדובר נענו שוב ושוב רק בחיוך בלי מילים. זה כנראה מידע "מסווג".

בשטח מדי פעם פזורות גולגלות של בקר ואף עצמות נוספות, ולא ברור לי האם אלו פריטי בקר שנפלו טרף לטורפים כלשהם. חלק מהמסלול בוצי אבל ניתן לעבור כוון שאנו כמה ימים אחרי הגשם והבוץ הספיק להתייבש, כך שלא שוקעים בו. בחלק מהמקומות קצת "רימינו" את המסלול וקיצרנו עד שבאחת הפעמים הקיצור הזה נתקל בגדר בקר, שהיה צריך לעבור דרכה עם קצת עזרה הדדית ובזהירות. הצלחנו. להפתעתי הפריחה הייתה די דלה עם קצת רקפות, ציפיתי להרבה יותר מזה. היו במסלול פטריות אפורות שהערכתי שהן רעילות אך בהמשך ראיתי אותן אצל משפחה מקומית שטענו שזה אכיל לגמרי. אני אוכל פטריות בעיקר במסעדה. עצי השקדייה כבר פורחים במסלול.

 

כאמור לאחר הליכה במסלול הכחול שיורד מזרחה לכיוון הירדן, הגענו לפיצול עם סימון אדום ושחור. לא הלכנו במסלול האדום שהוא למעשה דרך נופית שמיועדת לכלי רכב ועוברת גבוה מעל הירדן, אלא בשחור שהוא מסלול רגלי ועובר קרוב יותר לירדן. המסלול יפה עם תצפיות על הירדן מלמעלה.

שמתי לב שיש משהו מעניין עם גלי הקול - כאשר עומדים במרחק כמה מטרים מהגדה למעלה, שומעים את הזרימה חלש. אך כשמתקדמים עוד 3-4 צעדים בלבד, כבר שומעים את הזרימה חזק מאד. מעניין....

בגלל לחץ זמן, בהמלצת טל, קיצרנו קצת בקטע מסוים ובחרנו לא להמשיך במסלול השחור האיטי יותר וגם לא במסלול האדום המקביל לו מלמעלה אלא באמצע ביניהם על שביל כורכר. בקטע הזה נגלה לעינינו חלק רחב מאד וכמעט ללא זרימה של הירדן ואני וניר כבר חשבנו על דייג באזור הזה. על ההר ממול במקום שלא היה ברור אם יש מסלול, טייל זוג עם שני כלבים. הכלב הגדול קלט שועל ופתח במרדף אחריו. השועל בקלילות רגליים רבה פשוט השאיר אבק לכלב וברח אל השיחים. 

הגענו לסכר של התחנה ההידרולוגית ולאגם שנוצר מאחוריו וצילמנו כמה תמונות ליד הסכר (חבל שהוא צובר המון לכלוכים שנאספים במים) והמשכנו שוב, הפעם במסלול הקצר ביותר אל הרכב שהשארנו על הדרך הנופית הרי היא דרך הירדן ההררי ולא במסלול השחור הרשמי והרגלי שמאריך קצת. לא הספקנו להיכנס למצד עתרת"כבר לא היה לנו זמן....

שבוע נפלא לכולם, משפחה וחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הבלוג של אלכס

אלכס ליברמן

שתי מילים על עצמי - שמי אלכס וטיולים, דייג וכתיבת שירים זה המזון לנשמה ואם עוד לא שמעתם על המושג פרפרזה, אתם מוזמנים להיכנס



מספר צפיות בטיול:




הירדן ההרי

תצפיות יפות על החרמון והירדן לאורך הירדן ההררי

פברואר 2017

מסלול קווי ולא מעגלי, יפה וארוך הכולל הקפצת רכבים של רבע שעה. מתחיל ליד כפר הנשיא יורד לכיוון הירדן וממשיך לאורך הירדן ההררי צפונה. בחלק מהמסלול ובעיקר בתחילתו רואים את החרמון עם הפסגה המושלגת שלו. הכל ירוק, למרות שהופתעתי שאין עדיין פריחה וכמובן הירדן שזורם מתחתינו. באדיבות המדריך טל.

נקודת התחלה של המסלול נמצאת בסמוך לבית הקברות של טובא-זנגריה על כביש ראש פינה כפר הנשיא בכניסה לשביל ג'יפים מסומן כחול שפונה מהכביש צפונה קצת לפני הפניה לטובא-זנגריה. בהמשך, לאחר ירידה לכיוון הירדן פונים למסלול שחור והולכים בו צפונה לאורך הירדן לכיוון גשר בנות יעקב. אנחנו סיימנו ליד הסכר.

 

לקח לנו חמש שעות הליכה אפילו שעשינו קיצור של המסלול בסוף וביחד עם הקפצת הרכבים זה היה יום מלא. יצאנו מוקדם, וטוב שכך.

התחלנו ב-9 בבוקר עם העצירה הקבועה ב"לחם הגליל" בדיר אל אסד לתדלק את הגוף בפחמימות, נוזלים וגם קפאין למבוגרים. כעקרון זהו מסלול יחסית קל ומישורי ברובו אך לא כדאי לעשות אותו מיד אחרי גשם כוון שאז יהיו קטעים שצריך יהיה לעבור בתוך בוץ. כמובן שצריך לקחת הרבה מים ואוכל (ממליץ גם לאכול לפני הטיול) כוון שהטיול ארוך, והמרחק שהלכנו הינו סביב 8 ק"מ. המסלול חשוף לגמרי אז גם לקחת כובעים.

תחילה עוברים ליד שתי "רפתות" וברקע משהו שנראה לי כמו שלולית עונתית יותר מאשר מאגר מים רשמי כלשהו. מעלינו מדי פעם עבר מטוס קל אשר כנראה הממריא משדה התעופה מחניים, גרר דאון ועם הזום של המצלמה אפשר היה לראות את כבל ה"גרירה". במסלול עוברים גם רכבי שטח, טרקטרונים ואופנועים. המסלול לא מטויל ובעיקר ניתן לשמוע את הטבע כול עוד כלי תחבורה או טיס לא מפריעים לכך עם נהמת המנועים שלהם.

 

התוואי השתנה מספר פעמים לאורך המסלול. מרבדים חלקים של שדות ירוקים, אחו עם פרות רועות ובהמשך ערוץ הירדן עם הזרימה שבו. הטבע כאן כנראה פחות רגיל לבני האדם והחיות ברחו יחסית בקלות כשהתקרבנו, כולל משפחת שפני סלע שהפרענו להם להשתזף בשמש. בז אחד הסכים לדגמן לתמונה לפני שברח, וכך גם כמה אנפות אפורות, אנפית הבקר (או שזו לבנית גדולה). במקום מסוים היה עץ עם עשרות ציפורים קטנות ורועשות שדווקא היה נעים לשמוע אותן עד שנהמת מסוק הפריעה לזה.

ליד אחד הפרדסים המקומיים מטיילים אחרים קטפו פטריות כלשהן, וכששאלנו באיזה פטרייה מדובר נענו שוב ושוב רק בחיוך בלי מילים. זה כנראה מידע "מסווג".

בשטח מדי פעם פזורות גולגלות של בקר ואף עצמות נוספות, ולא ברור לי האם אלו פריטי בקר שנפלו טרף לטורפים כלשהם. חלק מהמסלול בוצי אבל ניתן לעבור כוון שאנו כמה ימים אחרי הגשם והבוץ הספיק להתייבש, כך שלא שוקעים בו. בחלק מהמקומות קצת "רימינו" את המסלול וקיצרנו עד שבאחת הפעמים הקיצור הזה נתקל בגדר בקר, שהיה צריך לעבור דרכה עם קצת עזרה הדדית ובזהירות. הצלחנו. להפתעתי הפריחה הייתה די דלה עם קצת רקפות, ציפיתי להרבה יותר מזה. היו במסלול פטריות אפורות שהערכתי שהן רעילות אך בהמשך ראיתי אותן אצל משפחה מקומית שטענו שזה אכיל לגמרי. אני אוכל פטריות בעיקר במסעדה. עצי השקדייה כבר פורחים במסלול.

 

כאמור לאחר הליכה במסלול הכחול שיורד מזרחה לכיוון הירדן, הגענו לפיצול עם סימון אדום ושחור. לא הלכנו במסלול האדום שהוא למעשה דרך נופית שמיועדת לכלי רכב ועוברת גבוה מעל הירדן, אלא בשחור שהוא מסלול רגלי ועובר קרוב יותר לירדן. המסלול יפה עם תצפיות על הירדן מלמעלה.

שמתי לב שיש משהו מעניין עם גלי הקול - כאשר עומדים במרחק כמה מטרים מהגדה למעלה, שומעים את הזרימה חלש. אך כשמתקדמים עוד 3-4 צעדים בלבד, כבר שומעים את הזרימה חזק מאד. מעניין....

בגלל לחץ זמן, בהמלצת טל, קיצרנו קצת בקטע מסוים ובחרנו לא להמשיך במסלול השחור האיטי יותר וגם לא במסלול האדום המקביל לו מלמעלה אלא באמצע ביניהם על שביל כורכר. בקטע הזה נגלה לעינינו חלק רחב מאד וכמעט ללא זרימה של הירדן ואני וניר כבר חשבנו על דייג באזור הזה. על ההר ממול במקום שלא היה ברור אם יש מסלול, טייל זוג עם שני כלבים. הכלב הגדול קלט שועל ופתח במרדף אחריו. השועל בקלילות רגליים רבה פשוט השאיר אבק לכלב וברח אל השיחים. 

הגענו לסכר של התחנה ההידרולוגית ולאגם שנוצר מאחוריו וצילמנו כמה תמונות ליד הסכר (חבל שהוא צובר המון לכלוכים שנאספים במים) והמשכנו שוב, הפעם במסלול הקצר ביותר אל הרכב שהשארנו על הדרך הנופית הרי היא דרך הירדן ההררי ולא במסלול השחור הרשמי והרגלי שמאריך קצת. לא הספקנו להיכנס למצד עתרת"כבר לא היה לנו זמן....

שבוע נפלא לכולם, משפחה וחברים.

הדבר השני שהיה הפתעה נעימה מאוד הוא הפארק הענק ממש במרכז העיר, מסביב לתעלה, שנראה כאילו יצא מסיפור אגדה. שווה לשוטט שם, למצוא כל מיני גנים נסתרים ובקיץ גם פסטיבלים באוויר הפתוח.

 

הדבר השלישי שהפתיע אותי היה הסצנה התרבותית, במיוחד האלטרנטיבית, שלא ציפיתי לה. קראתי לפני הנסיעה שיש שם "רחוב של היפסטרים" אבל כשהגעתי אליו נראה שרוב העסקים בו כבר נסגרו. אז חיפשתי בעצמי ברחבי העיר וגיליתי כמה וכמה ברים ובתי קפה מגניבים, חנויות מעצבים מיוחדות ומקוריות וגם מרכזי תרבות למיניהם, שמארחים הופעות וירידים. נראה שיש שם תנופה תרבותית אמיתית שהולכת וגדלה.

בדרך כלל אני עושה סיור רגלי מודרך כשאני מגיעה לעיר חדשה, אבל בריגה הלכתי דווקא על סיור סגווי. ריגה  אידיאלית לסגווי, כי הגודל שלה מתאים בדיוק לסוג כזה של סיור. המדריכה ציידה אותנו באוזניות והובילה אותנו בשיירה מהעיר העתיקה למרכז העיר, דרך הפארק וחזרה. בדרך היא סיפרה לנו דרך האוזניות היסטוריה ואנקדוטות על העיר. הסיור נמשך שעה וחצי, אבל לא הרגשתי את הזמן עובר.

כמה פרטים שימושיים על תיכנון טיול לריגה

ביקרתי שם ביולי ומזג האוויר היה קצת יותר קריר מהחורף התל אביבי, כשפה ושם ירד גשם חזק. משיחות עם מקומיים הבנתי שהיה לי מזל ובדרך כלל ביולי יורד הרבה יותר גשם...

ביליתי בריגה שבועיים, אבל זה הרבה יותר מהרגיל, ומקומיים שדיברתי איתם די התפלאו שנשארתי כל כך הרבה זמן. בשבילי זה היה חלק מטיול ארוך וחלק מהחוויה של לטייל לאט, לכתוב רשמים לבלוג ופחות לקפוץ ממקום למקום.

תיירים בדרך כלל מבקרים בה ליומיים-שלושה, אבל לדעתי כדאי לפרגן לה שבוע, למי שיש זמן.

ריגה היא בסיס טוב לכמה טיולי יום נחמדים בתוך לטביה, והיא גם נמצאת 4-5 שעות באוטובוס מוילנה בליטא ומטאלין באסטוניה. אני הגעתי אליה באוטובוס מטאלין, ישר לתחנה המרכזית שנמצאת במרכז העיר. משם אפשר לקחת אוטובוס או חשמלית לכל מקום, ואם תגורו בעיר העתיקה אפשר גם ללכת ברגל. אני שכרתי לי דירת סטודיו דרך Airbnb באזור קצת רחוק מהמרכז, מול פארק ענק. 

התחבורה הציבורית נוחה, יעילה וזולה. יש חשמליות שחוצות את העיר וגם אוטובוסים, ואפשר לקנות כרטיס ל-5, 10 או 20 נסיעות מראש או פשוט לשלם כל פעם שצריכים נסיעה. לנמל התעופה אפשר להגיע בקלות באוטובוס ממרכז העיר. חלק גדול מהזמן הלכתי ברגל, פשוט כי המרחקים לא גדולים ולא ממש חייבים תחבורה ציבורית.

בגדול אני ממליצה בחום על החוויה. יש בריגה הרגשה של עיר קטנה-גדולה, גם קומפקטית יחסית וגם יפיפייה ועם הרבה התרחשויות תרבותיות מעניינות.

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *