גיגי ביוון עם המשפחה

משפחת אליאש

משפחת אליאש מפרדס חנה: אנחנו זוג מטפלים ברפואה משלימה, יש לנו 3 ילדים שבזמן הטיול ביוון היו בגילאי 4-12. אנחנו מאמינים בכל ליבנו שאין כמו הרפתקאות בחו"ל (וגם בארץ כמובן) לזמן איכות משותף וליצירת זיכרונות לכל החיים!
קצת חששנו מהנסיעות הארוכות שבטיול הנ"ל. בדיעבד, לא היינו מוותרים על שום מקום.

מספר צפיות בטיול:

יומן מסע


אירופה

טיול משפחתי בצפון יוון

כפרי זגוריה, מטאורה, פיליון

אוגוסט 2017

כותבת: גיגי אליאש

איך מתחילים לתכנן טיול?

חושבים מה רוצים. יוון, כבר החלטנו. אבל רצינו טיול שיכיל הכל מהכל – גם הרים, גם כפרים, גם נופים עוצרי נשימה, גם חופים. גם לטייל בטבע, גם לשוטט בסמטאות, גם קצת בטן גב. גם אוכל טוב! 12 יום של טיול ו-וואלה! הצליח לנו 🙂 הכל מהכל. נכון שזה לא טיול שמתאים לכולם, נכון שהנסיעות והפיתולים מעייפים ולפעמים רק ייחלנו לקטע כביש ישר, נכון שאין "אטרקציות" רשמיות לילדים (אבל אני אלרגית למילה אטרקציות וגם בית קפה קטן בכפר עם גלידה הוא אטרקציה מטורפת, לא?), נכון שהייתי נשארת עוד שבועיים לפחות, לא רגע, שנתיים, בדמוחארי (פרטים ותמונות מעוררות קנאה בהמשך, תכינו את המזוודות). אבל זו הייתה טעימה מיוון, טעימה מאוד מאוד טעימה ובהחלט עושה חשק לעוד מהקרוב קרוב הזה.

שתי מילים נוספות לפני תיאור המסלול: השכרנו רכב מ Athens car rental - חברה מקומית, היו מצויינים, חיכו לנו בזמן בהלוך ובחזור. הזמנו כרטיסי טיסה המון זמן מראש ולכן היו מאוד זולים.

יום ראשון - נחתנו באתונה בערב. נסענו במשך שעה וחצי עד  Martinon – כפר קטן במרחק שעה וחצי מאתונה, שתי דקות האוטוסטרדה e75 . עצירה מעולה למי שרוצה קצת להתקדם צפונה. ישנו פה: Eftopia Martino Pansion - בית כפר עתיק, מתוק, מרווח ומאובזר, עם מרפסת מטורפת עם נוף ומלא מלא אופי.

Eftopia Martino Pansion

 

יום שני - קמים, סיבוב בכפר, קדימה צפונה. עוצרים בעיירה קמנה וורלה. נחמדה, אבל נתקענו קצת יותר מדי במסעדה סתמית. ממשיכים. אט אט הצוקים מתגלים – מטאורה! לגמרי וואו. ישנים ב- Meteora Hotel at Kastraki. זה המלון הכי מפונפן שלנו, אבל גם זה כייף לפעמים. הנוף מהחדר עוצר נשימה ממש. הבריכה הקטנה מול הצוקים ולא להאמין שהנוף הזה קיים. בערב מטיילים בכפר קסטרקי, מקסים, גן שעשועים קטן, מוצאים את עצמינו עולים לעבר הצוקים בסמטאות המפותלות, חלקינו נמשכים אל שביל אל תוך היער... קסום. מסיימים בארוחת ערב ב"גרדניה", נחמד מאוד ונעים לשבת.

 

יום שלישי - ארוחת בוקר ועולים לכיוון המנזרים. הדרך מטריפה. מלא "וואים!". עוצרים לתצפיות ובוחרים רק במנזר אחד – מנזר הנשים. יפה מאוד. גם התצפית שמעליו. משם ממשיכים לעבר כפרי זגוריה. הדרך מתחילה יפה ואז ממשיכה בתוך מנהרות מטורפות, קילומטרים על קילומטרים בתוך ההרים. מצטיידים בסופר ליד יואנינה ואז מתחילים להתפתל ולעלות, ולהתפתל ולהתפתל כמו שלא התפתלנו בחיים. מגיעים לפפינגו. רק מהשם נאנחים בנחת. איזה כפר מתוק!!! והמקום שלנו –  Papaevangelou Hotel - אוי מיי גוד! הכי אוי מיי גוד. מהמם. קצה הכפר, הדרך מאתגרת (אנחנו החלטנו שיש שם השגחה של אלי הכפר שדואגים שאף רכב לא בא מול השני), עלייה מלחיצה והופ – אוי מי גוד, כבר אמרתי. נוף מהמם, חדר הכי מתוק שייש, מרווח, דירת סטודיו והאיש הכי מתוק בעולם לפנינו – יורגוס – חם, לבבי, מסביר פנים. נפלא!

קפה מול הנוף. שיאאאלללה. טיול בכפר. איזה כייף פה!! מסעדות נחמדות: אסטרה, הפנתיאון – נוף מהמם, ממש לידינו. והכי פינוק – בסוף הארוחה קערת פירות מוגשת. מאוד נעים.

 

יום רביעי - טיול? טיול! איפה? נהר הוידיומטיס. נהר טורקיז מהמם קפוא (5-7 מעלות), רובו מוצל, עצים קסומים, נוף מטורף. כן, זה איפה שהראפטינג. אנחנו התחלנו 200 מטר לפני גשר פפינגו (יש שם מפרץ חנייה), רצינו ללכת קצת ולחזור, אבל אז נשאבנו לתוך היופי והלכנו והלכנו ואז כבר החלטנו שיותר קצר יהיה להמשיך עד הסוף – עד הגשר הבא ואז לתפוס טרמפ. כולה קילומטר וחצי. אבל איכשהו זה הרגיש הרבה יותר! אולי בגלל העליות והירידות והעליות והירידות. היה מהמם, אבל קצת יותר מדי ארוך לילדים הקטנים. בדיעבד הייתי עושה את זה אחרת – מתחילה מהסוף, החלק היותר יפה, מגשר קילדוניה (המקום בו נגמר הראפטינג) הולכת עד שנמאס וחוזרת. בערב – הצגה ברחבת הכנסייה, ביוונית, איכשהו מוצאים את עצמינו מרותקים במשך כשעה בלי להבין כלום. ברקע מוזיקה של חתונה שמתרחשת בכפר. כפר קטן ונידח, אבל היה לילה מלא אקשן ונעים.

יש את הגבים שנמצאים בדרך מפפינגו למיקרו פפינגו. אמור להיות מקום נחמד ומסלול קליל וכייפי – בכביש למיקרו פפינגו בצד שמאל.  אבל חברים שהיו סיפרו שהגבים כרגע לא כ"כ מלאים ואנחנו החלטנו לוותר. שווה לבדוק.

 

יום חמישי - נוסעים לכפר קיפי. מתפתלים ומתפתלים, עולים ויורדים. בדרך עוצרים בגשרים. למרבה הבאסה אין מים בנהר הויקוס, כך שבטח הרבה יותר יפה כשהמים זורמים.

בכפר קיפי אוכלים גלידה בכיכר 🙂 (גלידת kpi kpi – אחלה גלידה! יש במלא מקומות. אני עפתי על ה-master בטעם אוריאו).  ממשיכים לתצפית על קניון הויקוס. תכננו לנסוע לתצפית oxia, שנמצאת ליד הכפר מונודנדרי, אבל בטעות ניווטנו למרכז הכפר (היפה! והנעים! ממש!) ואז כבר המשכנו ברגל לתצפית אחרת – הליכה של כ 15-20 דקות למנזר אגיה פאראסקווי ומשם התצפית. מאוד מאוד יפה! 

הבנו שב-oxia אין כמעט הליכה והנוף הוא בזווית מעט שונה ויפה מאוד. לא הלכנו. מיץ תפוזים וקפה במרכז הכפר היפה וממשיכים. אם רוצים יש גם תערוכת צילום וטקסטיל בכפר. לא נכנסנו.
עצרנו בכפר VITSA  במסעדת Kanela & Garyfallo, שעליה המליץ לנו הבעלים של המלון. מסעדה על טהרת הפטריות. מצויינת, אכלנו ריזוטו מענג ותבשיל נפלא וסלט. טעים מאוד, המלצרית – אהמממ, יש נחמדות ממנה.  בדרך חזרה לפפינגו עוצרים בגשר פפינגו לשיכשוך בנחל. קפוא וכייף. פיסת גן עדן.

קשה לי להיפרד מהכפר המתוק. הולכת בסימטאות וכמה שהוא קטן, מגלה עוד, מוצאת את עצמי הולכת בשביל ביער, עם תצפית יפה על הכפר, שעת שקיעה, יופי צרוף. ארוחת ערב קלה במסעדת "הפנתיאון" שלידינו, ההרים אדומים בשקיעה, נוף לפרצוף, מלצרית סלובקית מקסימה, טעים וכייף לנו.

 

יום שישי - נפרדים מיורגוס במילים חמות. דרך ארוכה לפנינו, לפיליון. עוצרים ביואנינה, ליד האגם, מדרחוב, חנויות נחמדות, מגשימים לבת שלנו חלום קטן ומוצאים את עצמינו על כירכרה עם סוס מסביב לטירה – דווקא נחמד 🙂 יואנינה מקום טוב לסידורים – עוברים אצל אופטימטריסט, קונים סים, קונים פליימוביל לבנות במחיר מעולה. יללא, בואו נמשיך לטבע. ממשיכים לפיליון.

הדרך ארוכה היא ורבה (כמעט 5 שעות), אבל עוברת בטוב למרבה ההפתעה. הנה כבר וולוס ואז מתחילים בפיתולים האינסופיים ועולים במעלה ההר לפורטריה. פורטריה כפר קטן ונחמד, אנחנו ישנים במלון במרכז הכיכר, עץ דולב ענק ומרשים, כמובטח, ממש מול המרפסת שלנו. ישנים ב Gastronomy Hotel Kritsaבעיני זה המקום הקצת פחות מוצלח שלנו, למרות שהמיקום יופי. עבור 5 אנשים החדרים קצת צפופים. לפחות אנשים זה יכול להיות יופי. אנשים עפים על ארוחת הבוקר, אני לא. מאוד מגוונת, אבל ציפיתי לוואו ואת זה לא קיבלתי. שלומי אגב לא מסכים איתי. הוא נהנה מהמלון והאוכל.

 

יום שביעי - טיול? יללא. כמה דקות הליכה מהמלון שלנו, לכיוון מקריניצה, מסתתר לו מסלול חלומי.  אם נוסעים מפורטריה למקריניצה - ממש על ההתחלה מצד ימין, צמוד לבית קפה מתוק. יש שם שער אבן עגול ואם מסתכלים טוב ליד השער יש שם שלט "דרך הקנטאורים". מסלול מתוק תמוד לנחל קטן זורם, מלא עצים ואווירת ג'ונגל, גשרי עץ. כייף גדול. אפשר ללכת ולחזור. אפשר לעלות עד הסוף ולפנות ימינה לפורטריה (זה מה שאנחנו עשינו), או שמאלה למקריניצה (יותר ארוך, לא ניסינו).

אחה"צ נסענו למקריניצה. אמרו לנו תיירותי, המוני ואני אומרת – איזה כפר מתוק! איזו אווירה נעימה וממש לא המונית. חנויות מזכרות? כן. אז מה? כל השאר ממש לא הרגיש לי המוני.  בעיקר אם סוטים מהרחוב הראשי והולכים לאיבוד בסימטאות. עלינו לכנסייה, נכנסנו לתפילה יפה, צפינו בנוף העוצר נשימה, אכלנו במסעדה טעימה עם נוף שאין דברים כאלה - Kardamo Oinomageireion. אל תפספסו את לביבות הקישואים המעלפות ולצידן צזיקי. בדיעבד הייתי ישנה במקריניצה ולא בפורטריה ובאופן כללי מקצרת את השהייה באזור ל-2 לילות במקום 3. מאוד מאוד אהבתי את הכפר הזה.

 

יום שמיני - מאוד התלבטנו אם לנסוע ברכבת העתיקה של פיליון. ידענו שזו נסיעה של שעה וחצי לכל כיוון ונסיעה באוטו עד מילייס ועם כל הנסיעות שעברנו ועוד נעבור חששנו שזה קצת יותר מדי. ומצד שני – חבל לפספס 🙂 החלטנו על פשרה. ניסע למילייס באוטו, הקורבן שלומי יחזור באוטו לאנו לחוניה לאסוף אותנו ואנחנו ניסע לנו ברכבת ממילייס לאנו לחוניה. הפשרה התגלתה כמוצלחת במיוחד!  הנסיעה למילייס מפורטריה יפה מאוד. עצרנו בכפר יפה בדרך  vizitsa. הנסיעה ברכבת מאווווד יפה. נוף לא יאומן. בדרך עוצרים לעצירה של כרבע שעה (אנחנו כהרגלינו אכלנו גלידה) וממשיכים. סה"כ שעה וחצי.  מזל שעשינו רק צד אחד, כי גם שעה וחצי היו על גבול היותר מדי. מאנו לחוניה המשכנו לבקר חברה בחוף דרומית לוולוס. בריכה, ים, טיילת עם המון יוונים מקומיים, גירוס, כייף.

 

יום תשיעי - עוברים לדובדבן שבקצפת – Damauchari – כפר קטן עם נמל קטן וקסום וחוף מהמם במזרח פיליון. אפילו לא יכולנו לדמיין עד כמה יפה! ועד כמה בורכנו ממש, שהיה לנו 2 לילות במלון Victoria guest house, עם מרפסת עץ גדולה שמשקיפה ממש ממש על כל היופי הזה, על הנמל הקטן. לשבת שם על המרפסת ולהגיד תודה על היופי הזה. המקום הוא מקום משפחתי וכל המשפחה החמודה – קטרינה, תומאס וההורים שלהם נחמדים מאוד ומסבירי פנים. החדרים גדולים, המקום פשוט, אבל מושלם וארוחת הבוקר שמוגשת על המרפסת, שמשמשת גם בית קפה,  כייפית מאוד. 

המרפסת המהוללת:

 

לא מתחשק לנו לנסוע לשום מקום, עוברים מהנמל הקטן לחוף המושלם, לחדר, לטברנה שמשקיפה לחוף. אני ואור עולים על ההר (יש שם שביל שמוביל לחוף פקיסטרה דרך ההר, מסלול של כשעה וחצי), הולכים את חלקו, עלייה קשה אבל הנוף משתלם.

יום עשירי - הילדים רוצים סירה. משכירים סירת מנוע מהחוף ליד – אגיוס יואניס (45 יורו ל-3 שעות, לא כולל דלק). מסתבר שהחבר'ה שלנו קצת פחדנים וגם אנחנו לא מי יודע מה מרגישים בטוח על הגלים. רק הגדול זורח. רואים את פקיסטרה מרחוק (גן עדן!) , מערה יפה בדרך ומחליטים לחזור.

נוסעים  לחוף פלאקה. יורדים ירידה ארוכה והחוף יפהפה. בפינה הדרומית שלו יש מפרץ יפה, המיים טורקיזיים, יש סלע ענק שמצל. איזה כייף. העלייה קשה קשה, אבל כן, היה שווה.

חוזרים לדמוחארי אהובתינו ושורצים שם. ים יבשה ים ים יבשה.

נכון שאומרים שיש חופים ביוון שהם לא פחותים מתאילנד? אז אתם יודעים מה? צודקים! איזה קטע זה! והיינו גם היינו בתאילנד. רק שפה זה קרוב, והמים – אותו טורקיז מטורף, ובמקום שייק אננס נשתה אוזו.

 

יום אחד עשרה ואחרון - אין מה לעשות, צריך להיפרד מגן העדן הזה. הייתי נשארת פה שבוע לפחות. טבילה אחרונה וקדימה לכיוון אתונה.

עוברים בצגרדה לעץ הדולב המפורסם והענקי. תשמעו, הוא באמת ענקי! גן עדן לילדים חובבי טיפוס עצים. מתחת לעץ יש גן שעשועים קטן ובצידו שביל. אני כהרגלי נשאבת לשביל ומוצאת את עצמי ביער קסום, עם גשרים קטנים. אנחנו חייבים להמשיך הלאה, אבל נראה לגמרי שווה הליכה.

 

הנסיעה ארוכה, שוב קמנה וורלה, שוב מצטערים על ארוחה סתמית, ג'מבו זריז לקצת מתנות ומגיעים לדירה שלנו שממוקמת בעיירה Rafina, 20 דקות משה התעופה - Bella Vista - Panoramic View. מרגיש כמו שילוב של הרי ירושלים עם נוף של ים מרחוק. הבית מתוקתק ונקי בסטנדרטיים של הדודה המרוקאית שאין לי. מנצנץ. מזמינים פיצה ויושבים בחוץ אוויר ההרים הטוב שיש שם, למרות היום החם.

לפנות בוקר נוסעים למטוס. שלום יוון היית טובה ונעימה ומגוונת. אין ספק שנתראה שוב בעתיד!

קרא/י עוד

8 תגובות בנושא “טיול משפחתי צפון יוון”

    1. קנינו כרטיסים זלים הרבה זמן מראש.
      עלויות לינה סביב 100$
      השכרת הרכב היתה יקרה יחסית (רכב אוטומט)
      האוכל זול
      סה”כ יצא לנו בסביבות 15000 ש”ח ל-5 אנשים כולל הכל.

  1. שלום,
    תודה על הבלוג המפורט והמפה
    האם הייתם משנים משהו? אנחנו מתכננים לסוע עם 2 בנות 13+15, שאוהבות אתגרים
    אם אני מבינה נכון, לא קפצתם לאחד האיים?

    1. בשמחה! בדיעבד לא הייתי ישנה בפורטריה. אפשר לישון גם רק במקום אחד בפיליון (אלא אם כן יש בעיה עם נסיעות) ואם כבר את מקריניצה יותר אהבתי מאת פורטריה. ולא קפצנו לאיים. אפשר לשלב את קורפו למשל (או אפילו לטוס) ואז להמשיך לכפרי זגוריה.

  2. היי, נשמע טיול מקסים! האם לדעתך יכול להתאים לגילאי 4 ו 7…מצאנו טיסות שוות במיוחד לאתונה ומתלבטים. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יומן מסע

משפחת אליאש

משפחת אליאש מפרדס חנה: אנחנו זוג מטפלים ברפואה משלימה, יש לנו 3 ילדים שבזמן הטיול ביוון היו בגילאי 4-12. אנחנו מאמינים בכל ליבנו שאין כמו הרפתקאות בחו"ל (וגם בארץ כמובן) לזמן איכות משותף וליצירת זיכרונות לכל החיים!
קצת חששנו מהנסיעות הארוכות שבטיול הנ"ל. בדיעבד, לא היינו מוותרים על שום מקום.



מספר צפיות בטיול:




אירופה

טיול משפחתי בצפון יוון

כפרי זגוריה, מטאורה, פילון

אוגוסט 2017

כותבת: גיגי אליאש

איך מתחילים לתכנן טיול?

חושבים מה רוצים. יוון, כבר החלטנו. אבל רצינו טיול שיכיל הכל מהכל – גם הרים, גם כפרים, גם נופים עוצרי נשימה, גם חופים. גם לטייל בטבע, גם לשוטט בסמטאות, גם קצת בטן גב. גם אוכל טוב! 12 יום של טיול ו-וואלה! הצליח לנו 🙂 הכל מהכל. נכון שזה לא טיול שמתאים לכולם, נכון שהנסיעות והפיתולים מעייפים ולפעמים רק ייחלנו לקטע כביש ישר, נכון שאין "אטרקציות" רשמיות לילדים (אבל אני אלרגית למילה אטרקציות וגם בית קפה קטן בכפר עם גלידה הוא אטרקציה מטורפת, לא?), נכון שהייתי נשארת עוד שבועיים לפחות, לא רגע, שנתיים, בדמוחארי (פרטים ותמונות מעוררות קנאה בהמשך, תכינו את המזוודות). אבל זו הייתה טעימה מיוון, טעימה מאוד מאוד טעימה ובהחלט עושה חשק לעוד מהקרוב קרוב הזה.

שתי מילים נוספות לפני תיאור המסלול: השכרנו רכב מ Athens car rental - חברה מקומית, היו מצויינים, חיכו לנו בזמן בהלוך ובחזור. הזמנו כרטיסי טיסה המון זמן מראש ולכן היו מאוד זולים.

יום ראשון - נחתנו באתונה בערב. נסענו במשך שעה וחצי עד  Martinon – כפר קטן במרחק שעה וחצי מאתונה, שתי דקות האוטוסטרדה e75 . עצירה מעולה למי שרוצה קצת להתקדם צפונה. ישנו פה: Eftopia Martino Pansion - בית כפר עתיק, מתוק, מרווח ומאובזר, עם מרפסת מטורפת עם נוף ומלא מלא אופי.

Eftopia Martino Pansion

 

יום שני - קמים, סיבוב בכפר, קדימה צפונה. עוצרים בעיירה קמנה וורלה. נחמדה, אבל נתקענו קצת יותר מדי במסעדה סתמית. ממשיכים. אט אט הצוקים מתגלים – מטאורה! לגמרי וואו. ישנים ב- Meteora Hotel at Kastraki. זה המלון הכי מפונפן שלנו, אבל גם זה כייף לפעמים. הנוף מהחדר עוצר נשימה ממש. הבריכה הקטנה מול הצוקים ולא להאמין שהנוף הזה קיים. בערב מטיילים בכפר קסטרקי, מקסים, גן שעשועים קטן, מוצאים את עצמינו עולים לעבר הצוקים בסמטאות המפותלות, חלקינו נמשכים אל שביל אל תוך היער... קסום. מסיימים בארוחת ערב ב"גרדניה", נחמד מאוד ונעים לשבת.

 

יום שלישי - ארוחת בוקר ועולים לכיוון המנזרים. הדרך מטריפה. מלא "וואים!". עוצרים לתצפיות ובוחרים רק במנזר אחד – מנזר הנשים. יפה מאוד. גם התצפית שמעליו. משם ממשיכים לעבר כפרי זגוריה. הדרך מתחילה יפה ואז ממשיכה בתוך מנהרות מטורפות, קילומטרים על קילומטרים בתוך ההרים. מצטיידים בסופר ליד יואנינה ואז מתחילים להתפתל ולעלות, ולהתפתל ולהתפתל כמו שלא התפתלנו בחיים. מגיעים לפפינגו. רק מהשם נאנחים בנחת. איזה כפר מתוק!!! והמקום שלנו –  Papaevangelou Hotel - אוי מיי גוד! הכי אוי מיי גוד. מהמם. קצה הכפר, הדרך מאתגרת (אנחנו החלטנו שיש שם השגחה של אלי הכפר שדואגים שאף רכב לא בא מול השני), עלייה מלחיצה והופ – אוי מי גוד, כבר אמרתי. נוף מהמם, חדר הכי מתוק שייש, מרווח, דירת סטודיו והאיש הכי מתוק בעולם לפנינו – יורגוס – חם, לבבי, מסביר פנים. נפלא!

קפה מול הנוף. שיאאאלללה. טיול בכפר. איזה כייף פה!! מסעדות נחמדות: אסטרה, הפנתיאון – נוף מהמם, ממש לידינו. והכי פינוק – בסוף הארוחה קערת פירות מוגשת. מאוד נעים.

 

יום רביעי - טיול? טיול! איפה? נהר הוידיומטיס. נהר טורקיז מהמם קפוא (5-7 מעלות), רובו מוצל, עצים קסומים, נוף מטורף. כן, זה איפה שהראפטינג. אנחנו התחלנו 200 מטר לפני גשר פפינגו (יש שם מפרץ חנייה), רצינו ללכת קצת ולחזור, אבל אז נשאבנו לתוך היופי והלכנו והלכנו ואז כבר החלטנו שיותר קצר יהיה להמשיך עד הסוף – עד הגשר הבא ואז לתפוס טרמפ. כולה קילומטר וחצי. אבל איכשהו זה הרגיש הרבה יותר! אולי בגלל העליות והירידות והעליות והירידות. היה מהמם, אבל קצת יותר מדי ארוך לילדים הקטנים. בדיעבד הייתי עושה את זה אחרת – מתחילה מהסוף, החלק היותר יפה, מגשר קילדוניה (המקום בו נגמר הראפטינג) הולכת עד שנמאס וחוזרת. בערב – הצגה ברחבת הכנסייה, ביוונית, איכשהו מוצאים את עצמינו מרותקים במשך כשעה בלי להבין כלום. ברקע מוזיקה של חתונה שמתרחשת בכפר. כפר קטן ונידח, אבל היה לילה מלא אקשן ונעים.

יש את הגבים שנמצאים בדרך מפפינגו למיקרו פפינגו. אמור להיות מקום נחמד ומסלול קליל וכייפי – בכביש למיקרו פפינגו בצד שמאל.  אבל חברים שהיו סיפרו שהגבים כרגע לא כ"כ מלאים ואנחנו החלטנו לוותר. שווה לבדוק.

 

יום חמישי - נוסעים לכפר קיפי. מתפתלים ומתפתלים, עולים ויורדים. בדרך עוצרים בגשרים. למרבה הבאסה אין מים בנהר הויקוס, כך שבטח הרבה יותר יפה כשהמים זורמים.

בכפר קיפי אוכלים גלידה בכיכר 🙂 (גלידת kpi kpi – אחלה גלידה! יש במלא מקומות. אני עפתי על ה-master בטעם אוריאו).  ממשיכים לתצפית על קניון הויקוס. תכננו לנסוע לתצפית oxia, שנמצאת ליד הכפר מונודנדרי, אבל בטעות ניווטנו למרכז הכפר (היפה! והנעים! ממש!) ואז כבר המשכנו ברגל לתצפית אחרת – הליכה של כ 15-20 דקות למנזר אגיה פאראסקווי ומשם התצפית. מאוד מאוד יפה! 

הבנו שב-oxia אין כמעט הליכה והנוף הוא בזווית מעט שונה ויפה מאוד. לא הלכנו. מיץ תפוזים וקפה במרכז הכפר היפה וממשיכים. אם רוצים יש גם תערוכת צילום וטקסטיל בכפר. לא נכנסנו.
עצרנו בכפר VITSA  במסעדת Kanela & Garyfallo, שעליה המליץ לנו הבעלים של המלון. מסעדה על טהרת הפטריות. מצויינת, אכלנו ריזוטו מענג ותבשיל נפלא וסלט. טעים מאוד, המלצרית – אהמממ, יש נחמדות ממנה.  בדרך חזרה לפפינגו עוצרים בגשר פפינגו לשיכשוך בנחל. קפוא וכייף. פיסת גן עדן.

קשה לי להיפרד מהכפר המתוק. הולכת בסימטאות וכמה שהוא קטן, מגלה עוד, מוצאת את עצמי הולכת בשביל ביער, עם תצפית יפה על הכפר, שעת שקיעה, יופי צרוף. ארוחת ערב קלה במסעדת "הפנתיאון" שלידינו, ההרים אדומים בשקיעה, נוף לפרצוף, מלצרית סלובקית מקסימה, טעים וכייף לנו.

 

יום שישי - נפרדים מיורגוס במילים חמות. דרך ארוכה לפנינו, לפיליון. עוצרים ביואנינה, ליד האגם, מדרחוב, חנויות נחמדות, מגשימים לבת שלנו חלום קטן ומוצאים את עצמינו על כירכרה עם סוס מסביב לטירה – דווקא נחמד 🙂 יואנינה מקום טוב לסידורים – עוברים אצל אופטימטריסט, קונים סים, קונים פליימוביל לבנות במחיר מעולה. יללא, בואו נמשיך לטבע. ממשיכים לפיליון.

הדרך ארוכה היא ורבה (כמעט 5 שעות), אבל עוברת בטוב למרבה ההפתעה. הנה כבר וולוס ואז מתחילים בפיתולים האינסופיים ועולים במעלה ההר לפורטריה. פורטריה כפר קטן ונחמד, אנחנו ישנים במלון במרכז הכיכר, עץ דולב ענק ומרשים, כמובטח, ממש מול המרפסת שלנו. ישנים ב Gastronomy Hotel Kritsaבעיני זה המקום הקצת פחות מוצלח שלנו, למרות שהמיקום יופי. עבור 5 אנשים החדרים קצת צפופים. לפחות אנשים זה יכול להיות יופי. אנשים עפים על ארוחת הבוקר, אני לא. מאוד מגוונת, אבל ציפיתי לוואו ואת זה לא קיבלתי. שלומי אגב לא מסכים איתי. הוא נהנה מהמלון והאוכל.

 

יום שביעי - טיול? יללא. כמה דקות הליכה מהמלון שלנו, לכיוון מקריניצה, מסתתר לו מסלול חלומי.  אם נוסעים מפורטריה למקריניצה - ממש על ההתחלה מצד ימין, צמוד לבית קפה מתוק. יש שם שער אבן עגול ואם מסתכלים טוב ליד השער יש שם שלט "דרך הקנטאורים". מסלול מתוק תמוד לנחל קטן זורם, מלא עצים ואווירת ג'ונגל, גשרי עץ. כייף גדול. אפשר ללכת ולחזור. אפשר לעלות עד הסוף ולפנות ימינה לפורטריה (זה מה שאנחנו עשינו), או שמאלה למקריניצה (יותר ארוך, לא ניסינו).

אחה"צ נסענו למקריניצה. אמרו לנו תיירותי, המוני ואני אומרת – איזה כפר מתוק! איזו אווירה נעימה וממש לא המונית. חנויות מזכרות? כן. אז מה? כל השאר ממש לא הרגיש לי המוני.  בעיקר אם סוטים מהרחוב הראשי והולכים לאיבוד בסימטאות. עלינו לכנסייה, נכנסנו לתפילה יפה, צפינו בנוף העוצר נשימה, אכלנו במסעדה טעימה עם נוף שאין דברים כאלה - Kardamo Oinomageireion. אל תפספסו את לביבות הקישואים המעלפות ולצידן צזיקי. בדיעבד הייתי ישנה במקריניצה ולא בפורטריה ובאופן כללי מקצרת את השהייה באזור ל-2 לילות במקום 3. מאוד מאוד אהבתי את הכפר הזה.

 

יום שמיני - מאוד התלבטנו אם לנסוע ברכבת העתיקה של פיליון. ידענו שזו נסיעה של שעה וחצי לכל כיוון ונסיעה באוטו עד מילייס ועם כל הנסיעות שעברנו ועוד נעבור חששנו שזה קצת יותר מדי. ומצד שני – חבל לפספס 🙂 החלטנו על פשרה. ניסע למילייס באוטו, הקורבן שלומי יחזור באוטו לאנו לחוניה לאסוף אותנו ואנחנו ניסע לנו ברכבת ממילייס לאנו לחוניה. הפשרה התגלתה כמוצלחת במיוחד!  הנסיעה למילייס מפורטריה יפה מאוד. עצרנו בכפר יפה בדרך  vizitsa. הנסיעה ברכבת מאווווד יפה. נוף לא יאומן. בדרך עוצרים לעצירה של כרבע שעה (אנחנו כהרגלינו אכלנו גלידה) וממשיכים. סה"כ שעה וחצי.  מזל שעשינו רק צד אחד, כי גם שעה וחצי היו על גבול היותר מדי. מאנו לחוניה המשכנו לבקר חברה בחוף דרומית לוולוס. בריכה, ים, טיילת עם המון יוונים מקומיים, גירוס, כייף.

 

יום תשיעי - עוברים לדובדבן שבקצפת – Damauchari – כפר קטן עם נמל קטן וקסום וחוף מהמם במזרח פיליון. אפילו לא יכולנו לדמיין עד כמה יפה! ועד כמה בורכנו ממש, שהיה לנו 2 לילות במלון Victoria guest house, עם מרפסת עץ גדולה שמשקיפה ממש ממש על כל היופי הזה, על הנמל הקטן. לשבת שם על המרפסת ולהגיד תודה על היופי הזה. המקום הוא מקום משפחתי וכל המשפחה החמודה – קטרינה, תומאס וההורים שלהם נחמדים מאוד ומסבירי פנים. החדרים גדולים, המקום פשוט, אבל מושלם וארוחת הבוקר שמוגשת על המרפסת, שמשמשת גם בית קפה,  כייפית מאוד. 

המרפסת המהוללת:

 

לא מתחשק לנו לנסוע לשום מקום, עוברים מהנמל הקטן לחוף המושלם, לחדר, לטברנה שמשקיפה לחוף. אני ואור עולים על ההר (יש שם שביל שמוביל לחוף פקיסטרה דרך ההר, מסלול של כשעה וחצי), הולכים את חלקו, עלייה קשה אבל הנוף משתלם.

יום עשירי - הילדים רוצים סירה. משכירים סירת מנוע מהחוף ליד – אגיוס יואניס (45 יורו ל-3 שעות, לא כולל דלק). מסתבר שהחבר'ה שלנו קצת פחדנים וגם אנחנו לא מי יודע מה מרגישים בטוח על הגלים. רק הגדול זורח. רואים את פקיסטרה מרחוק (גן עדן!) , מערה יפה בדרך ומחליטים לחזור.

נוסעים  לחוף פלאקה. יורדים ירידה ארוכה והחוף יפהפה. בפינה הדרומית שלו יש מפרץ יפה, המיים טורקיזיים, יש סלע ענק שמצל. איזה כייף. העלייה קשה קשה, אבל כן, היה שווה.

חוזרים לדמוחארי אהובתינו ושורצים שם. ים יבשה ים ים יבשה.

נכון שאומרים שיש חופים ביוון שהם לא פחותים מתאילנד? אז אתם יודעים מה? צודקים! איזה קטע זה! והיינו גם היינו בתאילנד. רק שפה זה קרוב, והמים – אותו טורקיז מטורף, ובמקום שייק אננס נשתה אוזו.

 

יום אחד עשרה ואחרון - אין מה לעשות, צריך להיפרד מגן העדן הזה. הייתי נשארת פה שבוע לפחות. טבילה אחרונה וקדימה לכיוון אתונה.

עוברים בצגרדה לעץ הדולב המפורסם והענקי. תשמעו, הוא באמת ענקי! גן עדן לילדים חובבי טיפוס עצים. מתחת לעץ יש גן שעשועים קטן ובצידו שביל. אני כהרגלי נשאבת לשביל ומוצאת את עצמי ביער קסום, עם גשרים קטנים. אנחנו חייבים להמשיך הלאה, אבל נראה לגמרי שווה הליכה.

 

הנסיעה ארוכה, שוב קמנה וורלה, שוב מצטערים על ארוחה סתמית, ג'מבו זריז לקצת מתנות ומגיעים לדירה שלנו שממוקמת בעיירה Rafina, 20 דקות משה התעופה - Bella Vista - Panoramic View. מרגיש כמו שילוב של הרי ירושלים עם נוף של ים מרחוק. הבית מתוקתק ונקי בסטנדרטיים של הדודה המרוקאית שאין לי. מנצנץ. מזמינים פיצה ויושבים בחוץ אוויר ההרים הטוב שיש שם, למרות היום החם.

לפנות בוקר נוסעים למטוס. שלום יוון היית טובה ונעימה ומגוונת. אין ספק שנתראה שוב בעתיד!

קרא/י עוד

8 תגובות בנושא “טיול משפחתי צפון יוון”

    1. קנינו כרטיסים זלים הרבה זמן מראש.
      עלויות לינה סביב 100$
      השכרת הרכב היתה יקרה יחסית (רכב אוטומט)
      האוכל זול
      סה”כ יצא לנו בסביבות 15000 ש”ח ל-5 אנשים כולל הכל.

  1. שלום,
    תודה על הבלוג המפורט והמפה
    האם הייתם משנים משהו? אנחנו מתכננים לסוע עם 2 בנות 13+15, שאוהבות אתגרים
    אם אני מבינה נכון, לא קפצתם לאחד האיים?

    1. בשמחה! בדיעבד לא הייתי ישנה בפורטריה. אפשר לישון גם רק במקום אחד בפיליון (אלא אם כן יש בעיה עם נסיעות) ואם כבר את מקריניצה יותר אהבתי מאת פורטריה. ולא קפצנו לאיים. אפשר לשלב את קורפו למשל (או אפילו לטוס) ואז להמשיך לכפרי זגוריה.

  2. היי, נשמע טיול מקסים! האם לדעתך יכול להתאים לגילאי 4 ו 7…מצאנו טיסות שוות במיוחד לאתונה ומתלבטים. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *