משפחת גלילי בלדאק הודו

אודי ומיכל

-אני אודי, מיכל אשתי ומכאן נוותר על השמות מכיוון שהקבוצה גדולה אבל אלו בתמונה הם שלושת ילדינו, אחותי, בעלה, שלושת ילדיהם, החברה של אחד הבנים ואביה בן ה 68 - כבוד

מספר צפיות בטיול:

יומן מסע-אודי ומיכל


אסיה המזרח הרחוק

טיול לחו"ל - שבועים עד חודש

טיול: לדאק הודו

תיעוד יומן מסע - ממש כמו פעם

יולי-אוגוסט 2016

כותב: אודי גלילי

הכנות לטיול:

רכישת שני תרמילי יום בגודל בינוני: 400 ₪.

חיסונים: את רובם קיבלנו כבר לפני הנסיעה לנפאל, ארבע שנים קודם לכן. קיבלנו השלמות חיסונים נגד צהבת, רענון חיסון נגד שיתוק ילדים וחיסון נגד טיפוס. העלות לחמישתנו כאלף ₪.

ויזה להודו: דרך הרשת עלות 48 דולר לאיש. למעשה מקבלים ETA  שהוא אישור אלקטרוני לקבלת ויזה בהודו עם הנחיתה:VOA . התהליך בשדה התעופה בהודו די איטי וקצת מעיק, אבל זה חוסך התרוצצויות לשגרירות. הויזה היא ויזת תייר והיא תקפה ל 30 יום, כך שיש להוציא אותה ולהקפיד על התאריכים.

עלות כללית: מעבר לטיסות הסיכום הוא כ 30 דולר לאדם ליום כולל הכל: לינה, אוכל, טיולים, נסיעות, כניסות לאתרים וקניות קטנות.

יום ראשון לטיול, יום ו', 29.07.2016

יציאה מהבית בשתיים בלילה ונסיעה לנתב"ג. המטוס המריא באיחור של כשעה, ונחת במומבאיי ב 13:30 זמן מקומי. המעבר בשדה התעופה אורך זמן רב מאד ויש לקחת זאת בחשבון. ב 21:15 המראה ממומבאיי לדלהי. הטיסה אורכת כשעה וחצי. 

 

בדלהי תופסים כשלוש שעות שינה טרופה על ספסלים בשדה התעופה, ולפנות בוקר ממריאים ללה. נחיתה בלה ב 07:00. יש לציין ששדות התעופה של מומבאיי ודלהי נקיים, מסודרים ומודרניים.

יום שני לטיול, שבת, 30.07.2016

בבוקר נוסעים משדה התעופה לעיר ונגררים באפיסת כוחות לבית קפה. סוחבים עד 10:00 ואח"כ הולכים לישון. מעבירים את שארית היום בשינה וקצת שיטוט בלה. אורמוקס: התחלנו לקחת בטיסה מהארץ להודו, חצי כדור לאיש פעמיים ביום. הגובה בלה בין 3500 ל 4100 מ' מעפה"י. כשהגענו ללה אף אחד לא סבל מכאב ראש. לינה במלון "מונה ליסה". 1000 רופי לחדר לשלושה ללילה (אפשר להדחס גם יותר), עם שרותים ומקלחת בחדר. בסה"כ ברמה טובה. אפשר להשיג מגורים יותר צנועים ויותר זולים. שער הרופי: 66-67 רופי לדולר, בערך 17 רופי לש"ח.

יום שליש לטיול, יום א', 31.07.2016

יום של סידורים שונים בלה. התארגנות לקראת הטיול, קצת קניות,  החלפת כסף וכו'. אחה"צ עולים רגלית לגומפה הגדולה מעל לעיר, בגובה 4260 מ', מתנשמים היטב אבל מרגישים בסדר.

יום רביעי לטיול, יום ב', 01.08.2016

יום אחרון לסידורים והתרגלות בלה, לקראת יציאה לטיול רגלי בעמק מארקה למחרת. סוגרים על טיול של חמישה ימים בעמק מארקה (ארבעה לילות). ההליכה ברגל. ניסינו לקחת גם סוסים למטען ולעזרה בדרך. הם לא מוכנים להשכיר פחות מארבעה-חמישה סוסים, וזה מסבך ומייקר. מחיר עקרוני לסוס 400 רופי ליום ולמדריך 1000 רופי ליום.מחיר הנסיעה מלה לתחילת המסלול: בסופו של דבר סגרנו על שני ג'יפים בעלות של 8000 רופי להלוך וגם לחזור מסוף המסלול.

 

יום חמישי לטיול, יום ג', 02.08.2016

ב 07:00 אוכלים ארוחת בוקר, וב 08:00 המכוניות אמורות להגיע לאסוף אותנו. אחרי המתנה ארוכה ומעצבנת המכוניות מגיעות ב 10:00. יוצאים לדרך. תחילה מערבה במורד האינדוס, ואח"כ דרומה במעלה היובל שלו זנסקר. ב 11:30 מגיעים לנקודה בכביש שבה מבצעים פיצוץ כחלק מתיקון הכביש. ממתינים בסבלנות כשעה. ב 13:00 מגיעים לצ'ילינג. במקום גשר ברזל הרוס שמוביל לעמק מרקה. כדי לעבור את הנהר השוצף ובמקום הגשר ההרוס יש במקום קרונית שתלויה על כבל פלדה בסגנון אינדיאנה ג'ונס. בזמן שאנחנו עברנו במקום גם המשך הדרך דרומה לאורך נהר זנסקר סגור עקב התמוטטויות. עקב סגירת הכביש כל המטיילים של אותו יום מגיעים יחדיו לגשר. בקרונית יש מקום לשניים בלבד, וכך רק ב 14:00 בערך חצינו את נהר זנסקר והתחלנו בהליכה רגלית. מכאן ועד הכפר סקיו כמישה ק"מ ושעתיים הליכה בעלייה מתונה יחסית. בעמק מארקה נותרו לכודים כמה כלי רכב שניתן להעזר בהם להקפצות מהגשר ההרוס לכוון סקיו skiu וקצת מעבר לו (אח"כ הדרך הרוסה). כל האזור הוא חלק משמורה הקרויה HEMIS HIGH ALTITUDE NATIONAL PARK. בכפר מצאנו לשמחתנו מקום לכולם בבית הראשון בכניסה לכפר. בערב מציינים יום הולדת 19 לנעמה וגם 27 שנות נישואין להדס ואיל. התשלום הוא 1000 רופי ללילה לאדם כולל ארוחות בוקר וערב.

טיול להודו לבד

יום שישי לטיול, יום ד', 03.08.2016

ב 08:00 אחרי ארוחת בוקר יוצאים לכוון הכפר מארקה. הדרך כולה עלייה מתונה יחסית לאורך נהר המארקה. אמור לקחת שבע שעות. מזג האויר חם, ואחרי עשר שעות הליכה מייגעת אנחנו בקושי מגיעים לבית בודד כשני ק"מ לפני מארקה Markha . בדרך אין איפה לעצור ללינה למעט מקום יחיד שבו אהל ומקום ללינה בחוץ. בנוסף, שלושה אנשים מקיאים בדרך ומרגישים רע  (מחלות הבטן הידועות של הודו...). חשוב למלא מים בדרך. יש נקודה אחת של מעיין, וניתן גם למלא מתעלות מים ליד הערוץ ואז רצוי מאד להכליר את המים. ישנים בבית הבודד. עובר עלינו לילה צפוף אבל בסדר בסך הכל.

 

יום שביעי לטיול, יום ה', 04.08.2016

ב 08:00 יוצאים לדרך והולכים לכוון הכפר הנקאר Hankar. כפר זה מצוי מעל הכפר מארקה, והוא הכפר האחרון והגבוה ביותר בעמק מארקה, לפני המחנה העליון שמצוי מתחת למעבר ההרים. סיום זה פחות הליכה. מהבית שבו ישנו ועד הנקאר לקח לנו בקצב האיטי שלנו כ 8 שעות. בהנקאר מתמקמים בבית בקצה הגבוה של הכפר. בדרך חולפים על פני מבצר עתיק והרוס שדבוק לצלע ההר. לחצי מהאנשים בערך יש כאבי ראש, והרגל של איתמר כואבת עקב פצע פתוח שיש לו. מחליטים להשאר במקום עוד יום מלא לפני המשך העלייה על מנת להתרגל לגובה. יש לציין שחוץ מטלפון לווייני שיש בחלק מהכפרים וממנו ניתן להתקשר ללה, אין לאורך העמק תקשורת סלולרית כלל.

יום שמיני לטיול, יום ו', 05.08.2016

בבוקר עדר נאה של כבשי בר (BLUE SHIP) עושה לנו הצגה, כולל חצייה של הנהר ורעייה אסורה בשדות שסביב הכפר. אח"כ עולים למבצר. מדובר במבצר הרוס מימי ממלכת לדאק העצמאית. הוא מרשים מאד למרות שהוא הרוס. ונראה כאילו הוא ממש חלק מההר. מעבירים את היום במנוחה ובחבישת הרגל של איתמר אחרי שפוצצנו את היבלת העצומה שצמחה על כף רגלו. מתלווה אלינו מדריך נחמד ביותר בשם טאנזין. הוא סטודנט לגאוגרפיה בפנג'אב , וזו פרנסת הקיץ שלו. שלחנו אותו לנסות לשכור סוסים על מנת לסחוב את התיקים בדרך למעבר ההרים. הוא לא הצליח, אך בינתיים אנחנו מצאנו סייס עם שלושה סוסים שהסכים לבוא איתנו. המחיר אחרי מיקוח הוא 800 רופי לסוס משא ו 1000 רופי לסוס רכיבה. ביום זה שמנו לב שלנהר יש מחזוריות קבועה: בבוקר זרימתו חלשה, והיא הולכת וגוברת לקראת הערב. ככל הנראה תוצאה של הפשרת הקרחון ממנו הוא ניזון.

יום תשיעי לטיול, שבת, 06.08.2016

יוצאים ב 07:00. עולים בעלייה מתונה יחסית כ 2 ק"מ לאורך הנהר. אח"כ השביל עוזב את הנהר ויש כ 2 ק"מ של עלייה תלולה. אחריה עוד כ 2 ק"מ עלייה מתונה שמביאים אותנו לשיא הגובה של יום זה, כ 4900 מ' מעפה"י. הגובה הרב מורגש היטב והעלייה לא קלה כלל. משיא הגטבה עוד כ 2 ק"מ ירידה מתונה מביאה אותנו למחנה האוהלים nemaling campground. זהו מחנה שמוקם בקיץ בלבד לצרכי תיירות, וצמוד אליו משכן רועים קטן ועלוב. המחנה כק"מ מתחת למעבר ההרים וגובהו כ 4800 מ' מעפה"י. בסוף היום כמעט כולם סובלים יותר או פחות מכאבי ראש. אקמול ואורמוקס עוזרים ומקלים. במחנה האהלים אנחנו מקבלים אהל הודי לכולנו (12 איש). זה צפוף אבל לא נורא. יש שמיכות סבירות וניתן להביא שק"ש תוספת אם כי לדעתי לא חובה. יש תה חופשי באהל המטבח וכן ארוחת ערב ובוקר, והמחיר 1200 רופי לאדם ללילה. במקום אוירה בינלאומית נחמדה. המחנה ממוקם ליד נהר באזור פתוח לגמרי וסחוף רוחות. בערב הרוח נחלשת ובסה"כ לא נורא קר.

מסלול בצפון הודו

יום עשירי לטיול, יום א', 07.08.2016

ב 07:30 עוזבים את המחנה ומתחילים להעפיל למעבר ההרים. גובה של המעבר 5100 או 5200 מ' מעפה"י (תלוי באיזו מפה מסתכלים). העלייה תלולה ולא קלה כלל. קצת אחרינו מגיעה למעבר קבוצה של צרפתים, ואחת הבנות מתעלפת. למרבה המזל יש במקום מישהו שמטייל עם בלוני חמצן. יש לציין כי בכל המסלול רק במעבר ההרים יש תקשורת סלולרית. הנוף עוצר נשימה, ונדמה שהמפנים הצפוניים שאותם יורדים ממעבר ההרים יפים יותר. ממעבר ההרים יש כ 300 מ' של ירידה תלולה מאד עד לערוץ. ומשם המשך ירידה תלולה לאורך הערוץ. בסך הכל יורדים ביום זה כ 1600 מ'. הנוף יפה מאד לאורך כל הירידה. חברת הצומח משתנה, ההרים בגווני שחור, ירוק ואדום והתוצאה כולה מרהיבה. בנוסף ראינו עדר יפה נוסף של כבשי בר, כ 70 פרטים, שנח על המצוק מולנו ולא נראה מוטרד כלל. אחה"צ תופס אותנו גשם קר ומעצבן למשך כחצי שעה. כדאי להצטייד בשכמיות למקרים כאלו כי גשמי קיץ בהחלט קיימים באזור זה. בסופו של דבר ב 17:00 בערך פוגשים בכלי הרכב שמחכים לנו. מכאן ועד לה כשעה נסיעה מעניינת ויפה דרך הכפרים טיקסי ושה. הכל מצוחצח לקראת ביקורו הקרוב של הדלאי למה. בסה"כ ההליכה לקחה לנו כתשע שעות. הליכה קשה אבל מאד יפה. מגיעים בערב ללה, מתארגנים במלון אחר שהזמנו מראש. ביציאה עוברים דרך מחסום של רשות הגנים/טבע המקומית. אנחנו נדרשים לשלם 100 רופי לכל אדם דמי כניסה לשמורה. נראה שהמחסום לא תמיד מאויש ולכן לפעמים אפשר להמנע מהתשלום.

לסיכום: עמק מארקה הוא מסלול יפה, אבל הוא קשה יותר מהרושם שמתקבל מאתרי האינטרנט שראינו. כדאי להזמין סוסים למטען וגם לרכיבה למי שקשה לו. יש להצטייד בציוד חם, שכמיות וגם כלים למים וכדורי כלור לטיהור. כדורים לטיהור מים ניתן לרכוש במחירים מצחיקים בבתי מרקחת בלה. יש להביא גם כדורי אורמוקס ואקמול. לקחת בחשבון שחוץ ממעבר ההרים אין לארוך כל המסלול תקשורת סלולרית!

יום אחד עשר  לטיול, יום ב', 08.08.2016

יום של מנוחה בלה, קצת קניות והצטיידות. מתלבטים מאד ביחס להמשך. יש רעיון לנסות לעלות רגלית מעמק נוברה,  מהצד השני של רכס לדאק (מעבר למעבר קרדון לה, ליד הכפר הונדר) במסלול שאין לאורכו ישובים ויש בו מעבר הרים בגובה 5400 מ' מעפה"י. בסופו של דבר מחליטים שזה קצת הרפתקני מדי, ומחליטים לצאת לטיול של יומיים ברכב לאורך עמק נוברה, ואח"כ עוד שלושה ימי מסלול רגלי. בכל מקרה נשארים סביב לה עד 10.08, יום שבו הדלאי לאמה מעביר שיעור לציבור בכפר טיקסי.

יום שנים עשר  לטיול, יום ג', 09.08.2016

יום של נסיעה באופניים ממעבר קרדון לה למטה עד ללה. שכירת אופניים עולה 1300 רופי לזוג, כולל הסעה עד למעבר. בנוסף צריך לדאוג לאישור מעבר לעמק נוברה. האישור עולה 600 רופי וניתן לעשות אותו בכל סוכנות טיולים בעיר. יש להשאיר הדרכון בסוכנות למשך כחצי יום. עלינו למעבר בטנדר ב 10:45. העלייה אורכת שעה וחצי עד שעתיים. שמונת הק"מ האחרונים לא סלולים, יש עבודות בניה ותחזוקה ויש די הרבה תנועה, בעיקר בבוקר. הורדנו את האופניים והתחלנו לגלוש למטה. זה לוקח שעתיים עד ארבע שעות – תלוי כמה ממהרים. בסה"כ זה יום יפהפה מלא תצפיות על רכסי לדאק וזנסקאר.

כדאי לבדוק היטב את מצב האופניים. אנחנו קיבלנו זוג אחד במצב גרוע מאד.

אותנו לווה הרכב שהעלה אותנו למעבר וזה נוח מאד.

יש להצטייד בביגוד חם לאזור מעבר ההרים. בכל מקרה כדאי לעשות זאת רק אם יש יום בהיר והראות טובה.

טיול להודו לחודש

יום שלושה עשר לטיול, יום ד', 10.08.2016

ביום זה יש שיעור שמעביר הדלאי לאמה בכפר טיקסי, מהלך כחצי שעת נסיעה מלה.

יצאנו מוקדם והגענו קצת לפני 07:00. השיעור התחיל ב 08:00 ונמשך עד 11:00. הדלאי לאמה מדבר בטיבטית, יש תרגום סימולטני לאנגלית שמשודר ברמקולים לאזור דוברי האנגלית, והפסקות לתרגום ללדאקית. בסך הכל מדובר על ארוע מרשים שמאורגן היטב. אנחנו נשארנו עד 10:00 ואח"כ חזרנו ללה ליום של התארגנויות.

יום ארבעה עשר לטיול, יום ה', 11.08.2016

ב 08:00 יוצאים מלה במיניבוס לכוון עמק נוברה. הנסיעה מלה לדיסקיט, שהוא הכפר הכי גדול בעמק נוברה אורכת כחמש שעות דרך מעבר קרדון לה. הדרך לא סלולה לכל אורכה וחוץ מזה היא צרה ומפותלת. מצד אחד מאד יפה ומצד שני די מתישה. בדיסקיט יש פסל ענק של בודהה. בתוך עמק נוברה רואים זרימה חזקה מאד בנהר הסיוק, שהוא יובל של האינדוס. זה נראה כמו זרימה שטפונית אבל ככל הנראה זו זרימה קבועה של הפשרת קרחונים. בעמק נוברה נוסעי מערבה מדיסקיט עד הכפר טורטוק שהוא המקום האחרון לפני פקיסטן אליו מותר לתיירים להגיע. המרחק הוא כ 80 ק"מ וזה אורך כחמש שעות. הדרך מדהימה ביופייה. הכפר טורטוק יפה ומעניין. הוא שונה מאד מהכפרים הלדאקיים, וגם תושביו שונים: הם מדברים בשפת באלטי ונראים פקיסטנים או אפגנים. לינה בכפר, 6100 רופי ל 12 אנשים כולל ארוחות בוקר וערב.

יום חמישה עשר לטיול, יום ו', 12.08.2016

ב 08:00 יוצאים לדרך חזרה. עוצרים בהונדר לרכב על גמלים דו דבשתיים, ואח"כ חזרה כל הדרל עד לה דרך מעבר קרדון לה. הדרך יפה מאד מאד גם בדרך חזרה. ב 17:00 מגיעים ללה אחרי נסיעה מתישה אבל שווה בהחלט. בערב מתארגנים לקראת הטיול מחר. הסיור לעמק נוברה עלה 15,000 רופי לטיול של יומיים במיניבוס 14 מקומות.

יום שישה עשר לטיול, שבת, 13.08.2016

יוצאים ב 08:30 להתחלת המסלול בזינגצ'ן, כשעה נסיעה מלה, בצד הדרומי של האינדוס. נוסעים עד כמה שהרכב יכול ואחר כך מתחילים בעלייה בתוך ערוץ נחל לבית בודד שמצוי על הנתיב. העלייה מגובה 3500 בערך לגובה 4100 מעפה"י בערך, ולוקח ארבע-חמש שעות. בבית הבודד יש הרבה חדרים אך לא תמיד יש מקום לכולם. אפשר להמשיך עוד כשעה הליכה במעלה למחנה אהלים בו אפשר גם כן ללון. אנחנו ישנו בבית הבודד ולשמחתנו היה מקום לכולם. הגענו לבית הבודד ב 14:00 בערך. בדרך ראינו שני עדרים יפים של כבשי בר.

יום שבעה עשר לטיל, יום ראשון, 14.08.2016

ב 07:45 מתחילים לעלות לעלות מערבה לכוון מעבר גנדחה שגובהו כ 4900 מ' מעפה"י. העלייה קשה מאד! לאיטיים לוקח 4-5 שעות ולמהירים 2-3 שעות. ביום זה לא היו לנו סוסים וגם נסיונות לגייס סוסים על הדרך לא צלחו. הנוף הנשקף ממעבר ההרים מרשים ביותר. היינו שם די הרבה זמן, וב 13:00 בערך התחלנו לרדת מערבה לכוון הכפר שינגו. הגענו אליו ב 15:00 בערך. באחד הבתים הראשוני בכפר מצאנו מקום לכל הקבוצה בבית הארחה הקרוי KHANGPA-PA HOME STAY. מדובר על בית הארחה מושק במיוחד. למעבר גנדלה כדאי להערך: מדובר על דרך קשה בשני הכוונים: כ 700 מ' עלייה וירידה ביום אחד. מרחק רב משני צידי המעבר אין מקור מים, וחשוב להצטייד בכמות מים מספקת. אם רוצים להשאר במעבר הרבה זמן כדי להנות מהנוף כדאי גם לקחת ציוד חם. כמו במסלול עמק מארקה סוסים יכולים להקל מאד, בעיקר למי שמתקשה בעלייה.

יום שמונה עשר לטיול, יום שני, 15.08.2016

ב 08:00 יוצאים משינגו לכוון הכפר סקיו. הדרך כולה בירידה, ואורכת כשלוש שעות נינוחות.מסקיו התקשרנו בטלפון לוויני ללה כדי לתאם איסוף בגשר ההרוס הזכור מתחילת המסלול בעמק מארקה. מסקיו לגשר כשעה וחצי הליכה כולה בירידה. חצינו את מעבורת הכבלים וחזרנו ללה במיניבוס שחיכה לנו. משך הנסיעה כשעה וחצי. תחילה במורד נהר זנסקר עד שהוא מתחבר לאינדוס, ואחר כך המעלה האינדוס עד לה. עלות ההסעה לכל הקבוצה 3400 רופי מלה לתחילת המסלול ו 7800 רופי בדרך חזרה מהגשר ההרוס ללה.

יום תשעה עשר לטיול, יום שלישי, 16.08.2016

יום אחרון של קניות, סידורים ופרידה מלדאק ומלה. אורזים את כל הציוד ומוכנים לטיסה לדלהי.

יום עשרים לטיול, יום רביעי, 17.08.2016

השכמה ב 05:30. ב 06:00 יוצאים במוניות לשדה התעופה של לה. השדה הקטן עמוס מאד ובקושי מספיקים לטיסה של 07:00. הנחיתה בדלהי ב 08:45. הנוף בטיסה, בעיקר בחלק הראשון שכולל חצייה של רכס זנסקר דרומה, מרהיב. בדלהי קצת המתנה עד שמגיעות המוניות שאוספות אותנו למלון. המלון הוא מלון קרישנה ליד המיין בזאר. אם מזמינים יותר משני לילות ההסעה מהשדה על חשבון המלון. הנסיעה מהשדה למלון אורכת כשעה, ובדרך מתחילים להכיר את הודו האמיתית, כולל מזג אויר חם, לח ודי מגעיל. מחיר המלון לשלושה לילות כולל ארוחות בוקר לעשרה אנשים 35,000 רופי. במלון מזמינים דרכם סיור לטאג' מאהל. המחיר לסיור כולל מדריך וכניסה לאתר הוא 1850 רופי לאיש.

יום עשרים ואחד לטיול, יום חמישי, 18.08.2016

יום של טיול וסידורים בדלהי. מתחילים את הבוקר בסיור נוסף במיין בזאר. אח"כ נוסעים לאזור מצודת דלהי ושוק דאנדני. זהו שוק תבלינים ועוד כל מיני סחורות, צפוף מאד ונראה כמעט כמו משהו שלקוח מאלף לילה ולילה. בערב נסיעה לאזור סיפי, אזור יוקרתי יחסית של קניות ובילויים כק"מ וחצי מהמיין בזאר. מזג האויר מזכיר את תל אביב ביום קיץ קשה במיוחד. יש להזהר מאד מנהגי המוניות! אם בוחרים לסוע במונית חייבים לסגור עם הנהג את היעד והמחיר ורק אז לצאת לדרך. כל דרך אחרת תגרור סיורים מיותרים בעיר ונסיונות סחיטה של הנהגים במגוון דרכים יצירתיות.

יום עשרים ושניים לטיול, יום שישי, 19.08.2016

יום של נסיעה לטיול בטאג' מאהל. מיניבוס אמור לחכות לנו ב 07:30 אבל מגיע ב 08:00. על הכביש המהיר מדלהי לאגרה כשלוש וחצי עד ארבע שעות. אוספים את המדריך שלנו באגרה (הכל תואם דרך המלון) וב 12:  מתחילים את הביקור בטאג' מאהל. יום לח וחם מאד מקשה עלינו, אבל למזלנו יש ביום זה חג לאומי הודו ולכן יש באתר מעט (יחסית) מבקרים. המקום יפה מאד אך עקב מזג האויר הסיור מאד מתיש. אחרי הסיור עוצרים אצל אומני אבן שמתמחים בהתאמת אבני חן והדבקתן לשייש, כפי שעשו בבניית הטאג' מאהל. מרשים מאד. ב 17:00 בערך מסתיים הסיור. עקב השעה ומזג האויר מוותרים על סיור במצודה האדומה העתיקה של אגרא, ומסתפקים במבט מבחוץ. מגיעים חזרה למלון בדלהי אחרי 20:00.

יום עשרים ושניים לטיול, יום שבת, 20.08.2016

יום אחרון בהודו!

בלילה תפס את איתמר קלקול קיבה נוראי, כולל חום. אי לכך ויתרנו על התכנית להסתובב בעיר ונשארנו בקרבת המלון. ב 12:00, אחרי פינוי החדרים, יצאנו בכמה מוניות לשדה התעופה, מרחק כ שעה נסיעה ו600 רופי למונית. מדלהי טיסה של כשעה וחצי לממובאיי, ומשם טיסה לארץ. שדות התעופה עמוסים, והטיסה יצאה באיחור. מצבו של איתמר לא טוב והוא סובל מאד מהטיסות ומהמעברים בשדות התעופה. בשמחה רבה נוחתים בארץ לפנות בוקר וממהרים הבייתה.

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יומן מסע

אודי ומיכל

-אני אודי, מיכל אשתי ומכאן נוותר על השמות מכיוון שהקבוצה גדולה אבל אלו בתמונה הם שלושת ילדינו, אחותי, בעלה, שלושת ילדיהם, החברה של אחד הבנים ואביה בן ה 68 - כבוד



מספר צפיות בטיול:




אסיה המזרח הרחוק

טיול לחו"ל -שבועיים חודש

טיול: לדאק הודו

תיעוד יומן מסע - ממש כמו פעם

יולי-אוגוסט 2016

כותב: אודי גלילי

הכנות לטיול:

רכישת שני תרמילי יום בגודל בינוני: 400 ₪.

חיסונים: את רובם קיבלנו כבר לפני הנסיעה לנפאל, ארבע שנים קודם לכן. קיבלנו השלמות חיסונים נגד צהבת, רענון חיסון נגד שיתוק ילדים וחיסון נגד טיפוס. העלות לחמישתנו כאלף ₪.

ויזה להודו: דרך הרשת עלות 48 דולר לאיש. למעשה מקבלים ETA  שהוא אישור אלקטרוני לקבלת ויזה בהודו עם הנחיתה:VOA . התהליך בשדה התעופה בהודו די איטי וקצת מעיק, אבל זה חוסך התרוצצויות לשגרירות. הויזה היא ויזת תייר והיא תקפה ל 30 יום, כך שיש להוציא אותה ולהקפיד על התאריכים.

עלות כללית: מעבר לטיסות הסיכום הוא כ 30 דולר לאדם ליום כולל הכל: לינה, אוכל, טיולים, נסיעות, כניסות לאתרים וקניות קטנות.

יום ראשון לטיול, יום ו', 29.07.2016

יציאה מהבית בשתיים בלילה ונסיעה לנתב"ג. המטוס המריא באיחור של כשעה, ונחת במומבאיי ב 13:30 זמן מקומי. המעבר בשדה התעופה אורך זמן רב מאד ויש לקחת זאת בחשבון. ב 21:15 המראה ממומבאיי לדלהי. הטיסה אורכת כשעה וחצי. 

בדלהי תופסים כשלוש שעות שינה טרופה על ספסלים בשדה התעופה, ולפנות בוקר ממריאים ללה. נחיתה בלה ב 07:00. יש לציין ששדות התעופה של מומבאיי ודלהי נקיים, מסודרים ומודרניים.

יום שני לטיול, שבת, 30.07.2016

בבוקר נוסעים משדה התעופה לעיר ונגררים באפיסת כוחות לבית קפה. סוחבים עד 10:00 ואח"כ הולכים לישון. מעבירים את שארית היום בשינה וקצת שיטוט בלה. אורמוקס: התחלנו לקחת בטיסה מהארץ להודו, חצי כדור לאיש פעמיים ביום. הגובה בלה בין 3500 ל 4100 מ' מעפה"י. כשהגענו ללה אף אחד לא סבל מכאב ראש. לינה במלון "מונה ליסה". 1000 רופי לחדר לשלושה ללילה (אפשר להדחס גם יותר), עם שרותים ומקלחת בחדר. בסה"כ ברמה טובה. אפשר להשיג מגורים יותר צנועים ויותר זולים. שער הרופי: 66-67 רופי לדולר, בערך 17 רופי לש"ח.

יום שליש לטיול, יום א', 31.07.2016

יום של סידורים שונים בלה. התארגנות לקראת הטיול, קצת קניות,  החלפת כסף וכו'. אחה"צ עולים רגלית לגומפה הגדולה מעל לעיר, בגובה 4260 מ', מתנשמים היטב אבל מרגישים בסדר.

יום רביעי לטיול, יום ב', 01.08.2016

יום אחרון לסידורים והתרגלות בלה, לקראת יציאה לטיול רגלי בעמק מארקה למחרת. סוגרים על טיול של חמישה ימים בעמק מארקה (ארבעה לילות). ההליכה ברגל. ניסינו לקחת גם סוסים למטען ולעזרה בדרך. הם לא מוכנים להשכיר פחות מארבעה-חמישה סוסים, וזה מסבך ומייקר. מחיר עקרוני לסוס 400 רופי ליום ולמדריך 1000 רופי ליום.מחיר הנסיעה מלה לתחילת המסלול: בסופו של דבר סגרנו על שני ג'יפים בעלות של 8000 רופי להלוך וגם לחזור מסוף המסלול.

יום חמישי לטיול, יום ג', 02.08.2016

ב 07:00 אוכלים ארוחת בוקר, וב 08:00 המכוניות אמורות להגיע לאסוף אותנו. אחרי המתנה ארוכה ומעצבנת המכוניות מגיעות ב 10:00. יוצאים לדרך. תחילה מערבה במורד האינדוס, ואח"כ דרומה במעלה היובל שלו זנסקר. ב 11:30 מגיעים לנקודה בכביש שבה מבצעים פיצוץ כחלק מתיקון הכביש. ממתינים בסבלנות כשעה. ב 13:00 מגיעים לצ'ילינג. במקום גשר ברזל הרוס שמוביל לעמק מרקה. כדי לעבור את הנהר השוצף ובמקום הגשר ההרוס יש במקום קרונית שתלויה על כבל פלדה בסגנון אינדיאנה ג'ונס. בזמן שאנחנו עברנו במקום גם המשך הדרך דרומה לאורך נהר זנסקר סגור עקב התמוטטויות. עקב סגירת הכביש כל המטיילים של אותו יום מגיעים יחדיו לגשר. בקרונית יש מקום לשניים בלבד, וכך רק ב 14:00 בערך חצינו את נהר זנסקר והתחלנו בהליכה רגלית. מכאן ועד הכפר סקיו כמישה ק"מ ושעתיים הליכה בעלייה מתונה יחסית. בעמק מארקה נותרו לכודים כמה כלי רכב שניתן להעזר בהם להקפצות מהגשר ההרוס לכוון סקיו skiu וקצת מעבר לו (אח"כ הדרך הרוסה). כל האזור הוא חלק משמורה הקרויה HEMIS HIGH ALTITUDE NATIONAL PARK. בכפר מצאנו לשמחתנו מקום לכולם בבית הראשון בכניסה לכפר. בערב מציינים יום הולדת 19 לנעמה וגם 27 שנות נישואין להדס ואיל. התשלום הוא 1000 רופי ללילה לאדם כולל ארוחות בוקר וערב.

טיול להודו לבד

יום שישי לטיול, יום ד', 03.08.2016

ב 08:00 אחרי ארוחת בוקר יוצאים לכוון הכפר מארקה. הדרך כולה עלייה מתונה יחסית לאורך נהר המארקה. אמור לקחת שבע שעות. מזג האויר חם, ואחרי עשר שעות הליכה מייגעת אנחנו בקושי מגיעים לבית בודד כשני ק"מ לפני מארקה Markha . בדרך אין איפה לעצור ללינה למעט מקום יחיד שבו אהל ומקום ללינה בחוץ. בנוסף, שלושה אנשים מקיאים בדרך ומרגישים רע  (מחלות הבטן הידועות של הודו...). חשוב למלא מים בדרך. יש נקודה אחת של מעיין, וניתן גם למלא מתעלות מים ליד הערוץ ואז רצוי מאד להכליר את המים. ישנים בבית הבודד. עובר עלינו לילה צפוף אבל בסדר בסך הכל.

יום שביעי לטיול, יום ה', 04.08.2016

ב 08:00 יוצאים לדרך והולכים לכוון הכפר הנקאר Hankar. כפר זה מצוי מעל הכפר מארקה, והוא הכפר האחרון והגבוה ביותר בעמק מארקה, לפני המחנה העליון שמצוי מתחת למעבר ההרים. סיום זה פחות הליכה. מהבית שבו ישנו ועד הנקאר לקח לנו בקצב האיטי שלנו כ 8 שעות. בהנקאר מתמקמים בבית בקצה הגבוה של הכפר. בדרך חולפים על פני מבצר עתיק והרוס שדבוק לצלע ההר. לחצי מהאנשים בערך יש כאבי ראש, והרגל של איתמר כואבת עקב פצע פתוח שיש לו. מחליטים להשאר במקום עוד יום מלא לפני המשך העלייה על מנת להתרגל לגובה. יש לציין שחוץ מטלפון לווייני שיש בחלק מהכפרים וממנו ניתן להתקשר ללה, אין לאורך העמק תקשורת סלולרית כלל.

יום שמיני לטיול, יום ו', 05.08.2016

בבוקר עדר נאה של כבשי בר (BLUE SHIP) עושה לנו הצגה, כולל חצייה של הנהר ורעייה אסורה בשדות שסביב הכפר. אח"כ עולים למבצר. מדובר במבצר הרוס מימי ממלכת לדאק העצמאית. הוא מרשים מאד למרות שהוא הרוס. ונראה כאילו הוא ממש חלק מההר. מעבירים את היום במנוחה ובחבישת הרגל של איתמר אחרי שפוצצנו את היבלת העצומה שצמחה על כף רגלו. מתלווה אלינו מדריך נחמד ביותר בשם טאנזין. הוא סטודנט לגאוגרפיה בפנג'אב , וזו פרנסת הקיץ שלו. שלחנו אותו לנסות לשכור סוסים על מנת לסחוב את התיקים בדרך למעבר ההרים. הוא לא הצליח, אך בינתיים אנחנו מצאנו סייס עם שלושה סוסים שהסכים לבוא איתנו. המחיר אחרי מיקוח הוא 800 רופי לסוס משא ו 1000 רופי לסוס רכיבה. ביום זה שמנו לב שלנהר יש מחזוריות קבועה: בבוקר זרימתו חלשה, והיא הולכת וגוברת לקראת הערב. ככל הנראה תוצאה של הפשרת הקרחון ממנו הוא ניזון.

יום תשיעי לטיול, שבת, 06.08.2016

יוצאים ב 07:00. עולים בעלייה מתונה יחסית כ 2 ק"מ לאורך הנהר. אח"כ השביל עוזב את הנהר ויש כ 2 ק"מ של עלייה תלולה. אחריה עוד כ 2 ק"מ עלייה מתונה שמביאים אותנו לשיא הגובה של יום זה, כ 4900 מ' מעפה"י. הגובה הרב מורגש היטב והעלייה לא קלה כלל. משיא הגטבה עוד כ 2 ק"מ ירידה מתונה מביאה אותנו למחנה האוהלים nemaling campground. זהו מחנה שמוקם בקיץ בלבד לצרכי תיירות, וצמוד אליו משכן רועים קטן ועלוב. המחנה כק"מ מתחת למעבר ההרים וגובהו כ 4800 מ' מעפה"י. בסוף היום כמעט כולם סובלים יותר או פחות מכאבי ראש. אקמול ואורמוקס עוזרים ומקלים. במחנה האהלים אנחנו מקבלים אהל הודי לכולנו (12 איש). זה צפוף אבל לא נורא. יש שמיכות סבירות וניתן להביא שק"ש תוספת אם כי לדעתי לא חובה. יש תה חופשי באהל המטבח וכן ארוחת ערב ובוקר, והמחיר 1200 רופי לאדם ללילה. במקום אוירה בינלאומית נחמדה. המחנה ממוקם ליד נהר באזור פתוח לגמרי וסחוף רוחות. בערב הרוח נחלשת ובסה"כ לא נורא קר.

מסלול בצפון הודו

יום עשירי לטיול, יום א', 07.08.2016

ב 07:30 עוזבים את המחנה ומתחילים להעפיל למעבר ההרים. גובה של המעבר 5100 או 5200 מ' מעפה"י (תלוי באיזו מפה מסתכלים). העלייה תלולה ולא קלה כלל. קצת אחרינו מגיעה למעבר קבוצה של צרפתים, ואחת הבנות מתעלפת. למרבה המזל יש במקום מישהו שמטייל עם בלוני חמצן. יש לציין כי בכל המסלול רק במעבר ההרים יש תקשורת סלולרית. הנוף עוצר נשימה, ונדמה שהמפנים הצפוניים שאותם יורדים ממעבר ההרים יפים יותר. ממעבר ההרים יש כ 300 מ' של ירידה תלולה מאד עד לערוץ. ומשם המשך ירידה תלולה לאורך הערוץ. בסך הכל יורדים ביום זה כ 1600 מ'. הנוף יפה מאד לאורך כל הירידה. חברת הצומח משתנה, ההרים בגווני שחור, ירוק ואדום והתוצאה כולה מרהיבה. בנוסף ראינו עדר יפה נוסף של כבשי בר, כ 70 פרטים, שנח על המצוק מולנו ולא נראה מוטרד כלל. אחה"צ תופס אותנו גשם קר ומעצבן למשך כחצי שעה. כדאי להצטייד בשכמיות למקרים כאלו כי גשמי קיץ בהחלט קיימים באזור זה. בסופו של דבר ב 17:00 בערך פוגשים בכלי הרכב שמחכים לנו. מכאן ועד לה כשעה נסיעה מעניינת ויפה דרך הכפרים טיקסי ושה. הכל מצוחצח לקראת ביקורו הקרוב של הדלאי למה. בסה"כ ההליכה לקחה לנו כתשע שעות. הליכה קשה אבל מאד יפה. מגיעים בערב ללה, מתארגנים במלון אחר שהזמנו מראש. ביציאה עוברים דרך מחסום של רשות הגנים/טבע המקומית. אנחנו נדרשים לשלם 100 רופי לכל אדם דמי כניסה לשמורה. נראה שהמחסום לא תמיד מאויש ולכן לפעמים אפשר להמנע מהתשלום.

לסיכום: עמק מארקה הוא מסלול יפה, אבל הוא קשה יותר מהרושם שמתקבל מאתרי האינטרנט שראינו. כדאי להזמין סוסים למטען וגם לרכיבה למי שקשה לו. יש להצטייד בציוד חם, שכמיות וגם כלים למים וכדורי כלור לטיהור. כדורים לטיהור מים ניתן לרכוש במחירים מצחיקים בבתי מרקחת בלה. יש להביא גם כדורי אורמוקס ואקמול. לקחת בחשבון שחוץ ממעבר ההרים אין לארוך כל המסלול תקשורת סלולרית!

יום אחד עשר  לטיול, יום ב', 08.08.2016

יום של מנוחה בלה, קצת קניות והצטיידות. מתלבטים מאד ביחס להמשך. יש רעיון לנסות לעלות רגלית מעמק נוברה,  מהצד השני של רכס לדאק (מעבר למעבר קרדון לה, ליד הכפר הונדר) במסלול שאין לאורכו ישובים ויש בו מעבר הרים בגובה 5400 מ' מעפה"י. בסופו של דבר מחליטים שזה קצת הרפתקני מדי, ומחליטים לצאת לטיול של יומיים ברכב לאורך עמק נוברה, ואח"כ עוד שלושה ימי מסלול רגלי. בכל מקרה נשארים סביב לה עד 10.08, יום שבו הדלאי לאמה מעביר שיעור לציבור בכפר טיקסי.

יום שנים עשר  לטיול, יום ג', 09.08.2016

יום של נסיעה באופניים ממעבר קרדון לה למטה עד ללה. שכירת אופניים עולה 1300 רופי לזוג, כולל הסעה עד למעבר. בנוסף צריך לדאוג לאישור מעבר לעמק נוברה. האישור עולה 600 רופי וניתן לעשות אותו בכל סוכנות טיולים בעיר. יש להשאיר הדרכון בסוכנות למשך כחצי יום. עלינו למעבר בטנדר ב 10:45. העלייה אורכת שעה וחצי עד שעתיים. שמונת הק"מ האחרונים לא סלולים, יש עבודות בניה ותחזוקה ויש די הרבה תנועה, בעיקר בבוקר. הורדנו את האופניים והתחלנו לגלוש למטה. זה לוקח שעתיים עד ארבע שעות – תלוי כמה ממהרים. בסה"כ זה יום יפהפה מלא תצפיות על רכסי לדאק וזנסקאר.

כדאי לבדוק היטב את מצב האופניים. אנחנו קיבלנו זוג אחד במצב גרוע מאד.

אותנו לווה הרכב שהעלה אותנו למעבר וזה נוח מאד.

יש להצטייד בביגוד חם לאזור מעבר ההרים. בכל מקרה כדאי לעשות זאת רק אם יש יום בהיר והראות טובה.

טיול להודו לחודש

יום שלושה עשר לטיול, יום ד', 10.08.2016

ביום זה יש שיעור שמעביר הדלאי לאמה בכפר טיקסי, מהלך כחצי שעת נסיעה מלה.

יצאנו מוקדם והגענו קצת לפני 07:00. השיעור התחיל ב 08:00 ונמשך עד 11:00. הדלאי לאמה מדבר בטיבטית, יש תרגום סימולטני לאנגלית שמשודר ברמקולים לאזור דוברי האנגלית, והפסקות לתרגום ללדאקית. בסך הכל מדובר על ארוע מרשים שמאורגן היטב. אנחנו נשארנו עד 10:00 ואח"כ חזרנו ללה ליום של התארגנויות.

יום ארבעה עשר לטיול, יום ה', 11.08.2016

ב 08:00 יוצאים מלה במיניבוס לכוון עמק נוברה. הנסיעה מלה לדיסקיט, שהוא הכפר הכי גדול בעמק נוברה אורכת כחמש שעות דרך מעבר קרדון לה. הדרך לא סלולה לכל אורכה וחוץ מזה היא צרה ומפותלת. מצד אחד מאד יפה ומצד שני די מתישה. בדיסקיט יש פסל ענק של בודהה. בתוך עמק נוברה רואים זרימה חזקה מאד בנהר הסיוק, שהוא יובל של האינדוס. זה נראה כמו זרימה שטפונית אבל ככל הנראה זו זרימה קבועה של הפשרת קרחונים. בעמק נוברה נוסעי מערבה מדיסקיט עד הכפר טורטוק שהוא המקום האחרון לפני פקיסטן אליו מותר לתיירים להגיע. המרחק הוא כ 80 ק"מ וזה אורך כחמש שעות. הדרך מדהימה ביופייה. הכפר טורטוק יפה ומעניין. הוא שונה מאד מהכפרים הלדאקיים, וגם תושביו שונים: הם מדברים בשפת באלטי ונראים פקיסטנים או אפגנים. לינה בכפר, 6100 רופי ל 12 אנשים כולל ארוחות בוקר וערב.

יום חמישה עשר לטיול, יום ו', 12.08.2016

ב 08:00 יוצאים לדרך חזרה. עוצרים בהונדר לרכב על גמלים דו דבשתיים, ואח"כ חזרה כל הדרל עד לה דרך מעבר קרדון לה. הדרך יפה מאד מאד גם בדרך חזרה. ב 17:00 מגיעים ללה אחרי נסיעה מתישה אבל שווה בהחלט. בערב מתארגנים לקראת הטיול מחר. הסיור לעמק נוברה עלה 15,000 רופי לטיול של יומיים במיניבוס 14 מקומות.

יום שישה עשר לטיול, שבת, 13.08.2016

יוצאים ב 08:30 להתחלת המסלול בזינגצ'ן, כשעה נסיעה מלה, בצד הדרומי של האינדוס. נוסעים עד כמה שהרכב יכול ואחר כך מתחילים בעלייה בתוך ערוץ נחל לבית בודד שמצוי על הנתיב. העלייה מגובה 3500 בערך לגובה 4100 מעפה"י בערך, ולוקח ארבע-חמש שעות. בבית הבודד יש הרבה חדרים אך לא תמיד יש מקום לכולם. אפשר להמשיך עוד כשעה הליכה במעלה למחנה אהלים בו אפשר גם כן ללון. אנחנו ישנו בבית הבודד ולשמחתנו היה מקום לכולם. הגענו לבית הבודד ב 14:00 בערך. בדרך ראינו שני עדרים יפים של כבשי בר.

יום שבעה עשר לטיל, יום ראשון, 14.08.2016

ב 07:45 מתחילים לעלות לעלות מערבה לכוון מעבר גנדחה שגובהו כ 4900 מ' מעפה"י. העלייה קשה מאד! לאיטיים לוקח 4-5 שעות ולמהירים 2-3 שעות. ביום זה לא היו לנו סוסים וגם נסיונות לגייס סוסים על הדרך לא צלחו. הנוף הנשקף ממעבר ההרים מרשים ביותר. היינו שם די הרבה זמן, וב 13:00 בערך התחלנו לרדת מערבה לכוון הכפר שינגו. הגענו אליו ב 15:00 בערך. באחד הבתים הראשוני בכפר מצאנו מקום לכל הקבוצה בבית הארחה הקרוי KHANGPA-PA HOME STAY. מדובר על בית הארחה מושק במיוחד. למעבר גנדלה כדאי להערך: מדובר על דרך קשה בשני הכוונים: כ 700 מ' עלייה וירידה ביום אחד. מרחק רב משני צידי המעבר אין מקור מים, וחשוב להצטייד בכמות מים מספקת. אם רוצים להשאר במעבר הרבה זמן כדי להנות מהנוף כדאי גם לקחת ציוד חם. כמו במסלול עמק מארקה סוסים יכולים להקל מאד, בעיקר למי שמתקשה בעלייה.

יום שמונה עשר לטיול, יום שני, 15.08.2016

ב 08:00 יוצאים משינגו לכוון הכפר סקיו. הדרך כולה בירידה, ואורכת כשלוש שעות נינוחות.מסקיו התקשרנו בטלפון לוויני ללה כדי לתאם איסוף בגשר ההרוס הזכור מתחילת המסלול בעמק מארקה. מסקיו לגשר כשעה וחצי הליכה כולה בירידה. חצינו את מעבורת הכבלים וחזרנו ללה במיניבוס שחיכה לנו. משך הנסיעה כשעה וחצי. תחילה במורד נהר זנסקר עד שהוא מתחבר לאינדוס, ואחר כך המעלה האינדוס עד לה. עלות ההסעה לכל הקבוצה 3400 רופי מלה לתחילת המסלול ו 7800 רופי בדרך חזרה מהגשר ההרוס ללה.

יום תשעה עשר לטיול, יום שלישי, 16.08.2016

יום אחרון של קניות, סידורים ופרידה מלדאק ומלה. אורזים את כל הציוד ומוכנים לטיסה לדלהי.

יום עשרים לטיול, יום רביעי, 17.08.2016

השכמה ב 05:30. ב 06:00 יוצאים במוניות לשדה התעופה של לה. השדה הקטן עמוס מאד ובקושי מספיקים לטיסה של 07:00. הנחיתה בדלהי ב 08:45. הנוף בטיסה, בעיקר בחלק הראשון שכולל חצייה של רכס זנסקר דרומה, מרהיב. בדלהי קצת המתנה עד שמגיעות המוניות שאוספות אותנו למלון. המלון הוא מלון קרישנה ליד המיין בזאר. אם מזמינים יותר משני לילות ההסעה מהשדה על חשבון המלון. הנסיעה מהשדה למלון אורכת כשעה, ובדרך מתחילים להכיר את הודו האמיתית, כולל מזג אויר חם, לח ודי מגעיל. מחיר המלון לשלושה לילות כולל ארוחות בוקר לעשרה אנשים 35,000 רופי. במלון מזמינים דרכם סיור לטאג' מאהל. המחיר לסיור כולל מדריך וכניסה לאתר הוא 1850 רופי לאיש.

יום עשרים ואחד לטיול, יום חמישי, 18.08.2016

יום של טיול וסידורים בדלהי. מתחילים את הבוקר בסיור נוסף במיין בזאר. אח"כ נוסעים לאזור מצודת דלהי ושוק דאנדני. זהו שוק תבלינים ועוד כל מיני סחורות, צפוף מאד ונראה כמעט כמו משהו שלקוח מאלף לילה ולילה. בערב נסיעה לאזור סיפי, אזור יוקרתי יחסית של קניות ובילויים כק"מ וחצי מהמיין בזאר. מזג האויר מזכיר את תל אביב ביום קיץ קשה במיוחד. יש להזהר מאד מנהגי המוניות! אם בוחרים לסוע במונית חייבים לסגור עם הנהג את היעד והמחיר ורק אז לצאת לדרך. כל דרך אחרת תגרור סיורים מיותרים בעיר ונסיונות סחיטה של הנהגים במגוון דרכים יצירתיות.

יום עשרים ושניים לטיול, יום שישי, 19.08.2016

יום של נסיעה לטיול בטאג' מאהל. מיניבוס אמור לחכות לנו ב 07:30 אבל מגיע ב 08:00. על הכביש המהיר מדלהי לאגרה כשלוש וחצי עד ארבע שעות. אוספים את המדריך שלנו באגרה (הכל תואם דרך המלון) וב 12:  מתחילים את הביקור בטאג' מאהל. יום לח וחם מאד מקשה עלינו, אבל למזלנו יש ביום זה חג לאומי הודו ולכן יש באתר מעט (יחסית) מבקרים. המקום יפה מאד אך עקב מזג האויר הסיור מאד מתיש. אחרי הסיור עוצרים אצל אומני אבן שמתמחים בהתאמת אבני חן והדבקתן לשייש, כפי שעשו בבניית הטאג' מאהל. מרשים מאד. ב 17:00 בערך מסתיים הסיור. עקב השעה ומזג האויר מוותרים על סיור במצודה האדומה העתיקה של אגרא, ומסתפקים במבט מבחוץ. מגיעים חזרה למלון בדלהי אחרי 20:00.

יום עשרים ושניים לטיול, יום שבת, 20.08.2016

יום אחרון בהודו!

בלילה תפס את איתמר קלקול קיבה נוראי, כולל חום. אי לכך ויתרנו על התכנית להסתובב בעיר ונשארנו בקרבת המלון. ב 12:00, אחרי פינוי החדרים, יצאנו בכמה מוניות לשדה התעופה, מרחק כ שעה נסיעה ו600 רופי למונית. מדלהי טיסה של כשעה וחצי לממובאיי, ומשם טיסה לארץ. שדות התעופה עמוסים, והטיסה יצאה באיחור. מצבו של איתמר לא טוב והוא סובל מאד מהטיסות ומהמעברים בשדות התעופה. בשמחה רבה נוחתים בארץ לפנות בוקר וממהרים הבייתה.

קרא/י עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *