דאלי – יונאן

חשוב להבין שיש הבדל בין דאלי של לפני 10 שנים ואחורה לבין דאלי של היום. תרמילאים בדימוס נזכרים בערגה באווירת סיני שהייתה בעבר אבל דאלי השתנתה מאוד. העיר העתיקה שלה מוצפת תיירים סינים והעיר העתיקה שמשוחזרת מקסים מלאה בחנויות תיירותיות מאוד. טיולי האופניים סביב האגם שהיו מקובלים בעבר נראים כבר מאוד לא פשוטים עם התחבורה שהולכת שנעשית סואנת אבל כל זה אינו מפחית מהיופי של המקום, של האגם וההרים סביב. חשוב לישון במקום שמאפשר לחוות את דאלי ומציע מגוון אפשרויות למטיילים.

איפה ישנו

Jade emu – זהו מוסד למטיילים שהתחיל כגסטהאוס אבל התפתח למעין מרכז תרבותי המציע למטיילים מגוון אפשרויות לחוות את המקום. זה מתחיל מסיורים בסיסיים סביב האגם אבל נמשך לערבי תרבות וסדנת קונגפו שניתן להירשם אליה כאן. יש כאן חדרים משותפים וגם חדרים משפחתיים. זה אינו מלון מפנק אבל בסין הכי חשוב זה להיות בסביבה תומכת המאפשרת לטייל ולא להיתקע. במסעדה יש אוכל מערבי שזה כמובן נחמד מאוד בסין והמיקום בסמוך לכניסה לעיר העתיקה הוא מצויין.

איך הגענו

אנחנו הגענו מקונמינג ברכבת מהירה וחדשה אבל גם מהכיוון השני, מליג’יאן יש רכבת מהירה שסוגרת את המרחק שפעם לקח 5 שעות בכשעה. ההגעה היא לעיר החדשה ולא העתיקה. מתחנת הרכבת והאוטובוסים המרכזית לוקח במונית חצי שעה להגיע לעיר העתיקה ולג’ד אמו הנמצאת סמוך לכניסה לעיר העתיקה. עלות הנסיעה במונית היא 60 יואן וכדאי שהכתובת וגם מספר הטלפון של ג’ד אמו יהיו אצלכם בשלוף. אני באופן אישי הכנסתי לגוגל מפס אצלי את הכתובת והנהגת נסעה עם הטלפון שלי.

מה אנחנו עשינו בדאלי

סיבוב ברכב סביב האגם – זה מרגיש קצת תיירותי אבל בלי נהג ורכב מעולם לא היינו מגיעים למקומות היפים בהם ביקרנו במהלך הסיבוב. לנהג יש מנטליות של סיני: פוטו-פוטו, כלומר אני אקח אתכם תוכלו לעשות תמונות טובות. זה מה יש אבל גם ביקשנו וואקה-וואקה שזה ללכת-ללכת והוא מאוד השתדל למרות שלא הבין למה ללכת כשאפשר רק לצלם. ביקרנו בשוק עירוני קטן ומאוד אוטנתי בלי מרכאות בעיירה …., במפעל לייצור בדי בטיק וצביעה בצבע אינדיגו – זה היה מאוד תיירותי. אחרי זה, מהבר השני של האגם עצרנו בשלושה מקומות שסימנתי על המפה וכהדרומי ביותר היה מהממם וכלל הליכה קצרה ורוגע של טבע.

שביל העננים – שביל קל ומהמם העובר באותו הגובה לאורך הרכס שמעל האגם ולכן אינו קשה כלל. עלינו אליו ברכבל כסאות לא רחוק משלושת הפגודות והג’ד אמו והלכנו כ-4 קילומטרים לאורכו ואז חזרנו וירדנו באותו הרכבל. היה מאוד גשום ולא היינו ערוכים בהתאם וחבל. אם לא היינו רטובים היינו יכולים בקלות להשלים את ה 11 קילומטרים עד הרכבל הדרומי ולרדת בו. מראש ויתרנו על הרכבל המטורף שעולה לראש ההר שהוא יקר מאוד  ולא עוצר בשביל העננים. לאורך שביל העננים יש ערוצים ומפלים מאוד יפים.

העיר העתיקה – הלכנו בעיר העתיקה לאורך הרחוב הראשי כל יום, ישבנו במסעדה זו או אחרת ואף בפאב שבו זמר סיני שר שירים נוגים ומאוד יפים. קצת קנינו, החלפנו כסף בבנק אוף שיינה וגם אכלנו במקדונלד. יש אווירה…

מה עוד עושים בדאלי שאנחנו לא עשינו

שלוש הפגודות של מקדש צ’ונגשנג – זהו המבנה המפורסם ביותר בעיר ואכן שלושת הפגודות מאוד מרשימות  אף שראינו אותן מחוץ למתחם שאליו יש דמי כניסה מאוד גבוהים. ויתרנו על הכניסה גם מכיוון שבכל מקרה לא נכנסים לפגודות עצמן.

לימוד קונג פו או טאי צ’י  – במנזר וו-ווי שנמצא כ-20 דקות צפונית לדאלי אפשר לקחת קורסים כיפיים שמיועדים לתיירים. מחיר הקורסים: כ-500 יואן.

איך ממשיכים מדאלי לליג’יאן ?

לקחנו רכב וחסכנו את הנסיעות העירוניות המייגעות שלעיתים מוסיפות עוד זמן ואנרגיה לנסיעה הבינעירונית. אפשר לבקש בג’ד אמו לארגן הסעה אבל אנחנו מצאנו נהג נחמד ברכוב עם רכב בעל 6 מקומות. מספר הטלפון שלו הוא: +1518-723-9716

תגובות פייסבוק

טיפים דומים >>

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *