עמק יובנג

השם זה, עמק יובנג, מעלה אנחה של געגוע אצל אלו שהיו כאן וברק בעיניים לאלו שעדיין לא. זה לא שאין כאן תיירים סינים ואחרים והמקום הוא שכוח אל אבל יש כאן משהו אחר. למזלו של העמק היפהפה והירוק הזה, הסינים עדיין לא חצבו מנהרה מהירה או רכבל כדי להנגיש אותו לאלפי סינים ולכן יש כאן כל יום רק כמה עשרות, אולי מאה-מאתיים איש שפוסעים ומזיעים בשבילים העולים ויורדים לאורכו של העמק בואכה לאגם הקפוא, המפל הקדוש ועוד יעדים מעלפים ביופיים. והכל כל כל ירוק וגם גשום אבל לא משנה כמה זה קשה – זה מצדיק.

תרבות וטבע

העמק נמצא ממש למרגלות רכס הר מיילי שנקרא גם קאווה קארפו בפי הטיביטים. ההר מקודש על פי המסורת שלהם ואסור לטפס עליו. ההוכחה לכך היא ששתי משלחות יפניות שניסו לטפס לפסגתו לא הצליחו להגיע לפסגה והטיפוס גם גבה את חייהם של מספר מטפסים. זו גם הסיבה שרבים מהבקרים בעמק הם טיביטים שמגיעים למעין מסע “צליינות” טיבטי. הם תולים שרשראות דגלים בהרבה מקומות, בעיקר באזור המפל הקדוש וכך הטיול בעמק הוא גם חוויה תרבותית ולא רק חוויה של טרק רגלי רגיל.

הי הג’יפ

למזלו של עמק יובנג בינו לבין העמק הסמוך בו עובר נהר המקונג וגם כביש יש רכס תלול ביותר של 1000 מטרים שמהווה מחסום בפני רכבים. בעבר היה ניתן להגיע לכאן רק ברגל או על פרדות אבל היום הפרדות נדחקו בפני מספר ג’יפים שעושים את הדרך הזאת בארבעים וחמש דקות. מטיילים שכושרם עדיין במותניהם עושים את העלייה האכזרית הזאת ברגל ומטיילים כמונו, קצת יותר עצלים ומתקשים, משאירים את בזבוז האנרגיה לעמק עצמו ולוקחים ג’יפ במחיר 200 יואן לאדם.

איך מגיעים לכאן ?

משאנגרי-לה אפשר לקחת אוטובוס לעיירה דצ’ין (deqin) ואז מונית/ואן כשיעד הוא הכפר הקטן פיילאיסה (feilaisi) אבל הוא לא נקודת ההתחלה של הטרק. הוא נקודה מהממת של נוף לכיוון הרכס המושלג תמיד של הר המיילי. אנחנו ישנו כאן בחדר שצופה לנוף המהמם הזה ולסטופות הטיבטיות שניצבות כאן אל מול ההר. אם מגיעים לכאן מוקדם יחסית כמונו, בשעות הצהרים, אפשר לתת כבר את הדילוג הבא, של עוד שעה וקצת, לכפר הבא, ש’ידאנג (xidang), שקצת מעליו נמצאת נקודת תחילת הטרק ובו ניתן לקחת את הג’יפים או להתחיל ללכת ברגל בדרך מקבילה.

יובנג עליון – יובנג תחתון

הטרק בעמק הוא למעשה טיול כוכב. מתמקמים באחד מהגסטהאוסים שנמצאים באחד משני הכפרים (עליון או תחתון) וכל יום יוצאים לטיול אחר וחוזרים אחר הצהרים לחדר החמים ולמקלחת טובה. שני הכפרים נראים קרובים מאוד אבל דרך תלולה של 200 מטרים גובה מפרידה ביניהם ולכן אנחנו חילקנו את הלינה בין שני הכפרים מכיוון שמכל אחד יוצא מסלול אחר והיה חבל לנו לעשות סתם עוד טיפוס בסוף היום השני. הגי’פים מגיעים בסמוך ליובנג עליון ולכן מתבקש לקחת שם את החדר הראשון, לעשות את המסלול לאגם הקפוא ואז למחרת לרדת לישון ביובנג תחתון, לעשות את המסלול למפל הקדוש וביום הבא לצאת במורד העמק (מיובנג תחתון) לעיירה סמוכה ממנה חוזרים לשאנגרי-לה. אם כוחכם עוד במותניכם, אתם מוזמנים לישון את כל הלילות ביובנג עליון ולהנות מנוף מעלף של העמק הנשקף מחלק מהחדרים של הגסטהאוסים השווים יותר.

האגם הקפוא

מסלול מהמם של הלוך וחזור עם טיפוס של מעל 800 מטרים לקרקס קרחוני שהוא עמק בצורת תיאטרון שנוצר מתחת לקרחונים. הטיפוס מיגע אבל שווה את הרגע שמגיעים לתצפית מעל האגם. קטעי הטיפוס המרכזיים מחולקים לשני חלקים. קטע ראשון ביער קורע וקטע שני לאגם הורג. הראשון כ – 400 מטרים ומסתיים בתצפית מהממת במידה ויש ראות והשני כ- 300 מטרים, מתחיל בבקתות בהן מוכרים אוכל ושתייה ומסתיים בתצפית מעל האגם. כל העניין הזה קורה בגובה שבין 3000 מטרים ל- 3800 מטרים ולכן גם נושא החמצן בא כאן לידי ביטוי בהתנשפות וקושי בעלייה.

המפל הקדוש

המסלול נחשב לקל יותר והוא אכן קל יותר אבל אל תמעיטו בערכו בעיקר בקטע האחרון בו נראה שאתם כבר שם אבל השם הזה מתרחק כל הזמן. במסלול הזה דווקא הדרך היא העניים המרכזי, ברגע שיוצאים מהיער, והמפל עצמו לעיתים מאכזב אנשים משכיוון שהם מצפים למפל סטייל ניאגרה וכו’. אנחנו מאוד אהבנו את הדרך וגם היה לנו יותר קל באמת. העובדה שלקחנו חדר ביובנג תחתון באותו היום הקלה עלינו עם הידיעה שלא נצטרך לטפס שוב לעליון.

היום האחרון

מאוד רצינו לצאת מהעמק לכיוון שממנו לא באנו אלא במורד הנהר המרכזי שלו ולכפר נינונג (ninong). זוהי דרך שכולה בירידה, נינוחה אך קצת מסוכנת בגלל המצוקים שעוברים בהם.  אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. לאחר מספר ימים גשומים הדרך הייתה מאוד מסוכנת והיו מפולות סלעים ולכן הרשויות הודיעו שלא ניתן לעשות את המסלול. למזלנו שמענו על זה מבעל הבית של הגסטהאוס ולא גילינו את זה באמצע… ונאלצנו לחזור ליובנג עליון ולקחת ג’יפ חזרה. באותו היום כבר אכלנו יאק בורגר בטברנה 47 בשאנגרי-לה. היה מהמם, גם הטרק וגם ההמבורגר.

קצת מידע:

הגעה

חשוב להבין שהדרך משאנגרילה קצת התקצרה בשנים האחרונות ולוקח 4 שעות להגיע משאנגרי-לה לדצ’ין. מכיוון שבסופו של דבר לקחנו ג’יפ , אין שום סיבה שבעולם לא לעשות את כל הדרך עד העמק ביום אחד. מדובר ב-4 שעות אוטובוס + 20 דקות מיני-ואן לפיילאיסה + שעה לש’ידאנד עם רכב (אל תדאגו יתנפלו עליכם עם הצעות) + 45 דקות ג’יפ. וכמובן כל המסביב. אם עושים את זה חשוב לצאת באוטובוס מוקדם. יש מספר אוטובוסים עד שעות הצהרים וחשוב לרכוש כרטיס יום לפני. אם תסתובבו קצת ברגל באזור התיירותי שבו נמצאות המוניות מחוץ לעיר העתיקה בשאנגרי-לה או ליד תחנת האוטובוס ייגשו אליכם נהגים ויציאו לכם מיני-ואן ישירות לפיילאיסה או אפילו לש’ידאנד במחיר פחות או יותר של 600 יואן.

מזג אוויר וגשם

המקום גשום בקיץ ולכן תביאו מטריות, שכמיות ואפילו כיסוי גשם לנעלים. אפשר לקנות בעמק ובהרבה מקומות ביונאן. אל תתנו לגשם להרוס לכם את הטיול, צאו לטייל, הוא לעולם, כמעט, לא נמשך כל היום ותמיד פתאום הוא נפסק ואז מתגלים הנופים המהממים של העמק. באביב ובסתיו יותר יבש ואז עדיף לטייל כאן. בחורף – קר מידי.

גובה

קחו לכם לילה בשאנגרי-לה בגובה 3200 ואז תגיעו לכאן. אין כאן גבהים מטורפים סה”כ אנחנו מדברים על 3200 יובנג עליון ופחות מזה התחתון אבל טיפוס לגובה 3800 יכול להיות פחות סימפטי. תתרגלו לאט לאט ואם תרגישו לא טוב, עצרו וקראו והתייעצו.

Back door

טבעי שאם יש לכם זמן ואתם חובבי מסלולים מחוץ לשגרה תמשיכו מכאן (או שתגיעו לכאן) ממה שמכונה מסלול הדלת האחורית בסצ’ואן. המסלול הזה מרגיש טיבט מבלי להיות בטיבט והלוואי שהיה לנו זמן לעשות אותו ולסיים בפינוקים בצ’נגדו.

אוכל מפנק בעמק יובנג

איך שתגיעו לכפר העליון יהיה מימינכם קפה אין – נוף מהמם, אוכל מערבי ושוקו מדהים. אפשר גם לישון כאן או להמשיך הלאה ולישון במקומות יותר סיניים ופחות מערביים. לא חסר…

 

תגובות פייסבוק

טיפים דומים >>

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *