אילן סגל
אני אילן, בן 64. אני נוסע לחו"ל כמה פעמים בשנה עם בת זוגי או עם חברים. לפעמים הטיול מתמקד בעיר מסוימת ולפעמים באזור נרחב במדינה כלשהי. לרוב, אני מתכנן את הטיול בעצמי מאלף עד תו, על סמך הצלבות מידע וטיפים מהרשת ואנחנו מטיילים עצמאית. לפעמים, כשחשוב לי להיות פחות דרוך ולהסיר מעצמי את האחריות להוביל, אנחנו בוחרים בטיול מאורגן.
צפון יוון - זגוריה-מטאורה, פילון וקצת אתונה
אילן סגל, ספטמבר 2016
יוון ההררית עם כפרים קטנים ומקסימים ואפילו סגירת מעגל
בכמה מילים:
טיול כייפי ונינוח, עם דגש על כפרים ציוריים וטבע מדהים. זה לא טיול למי שמחפשים אטרקציות מיוחדות, אתרי קניות או מוזיאונים, וזה גם לא טיול של בטן-גב על חוף הים. הנוף בצפון יוון, בייחוד ככל שמצפינים, הוא ירוק והררי, ואפשר לומר שהוא אלפיני באופיו. הצפון הוא פחות מתוייר והמוני, והמקומיים מאוד נחמדים וקל לתקשר איתם, כי רובם יודעים אנגלית, טובה יותר או פחות. אפשר לעשות את המסלול שעשינו גם בשבוע ימים, אבל לנו זה לקח עשרה ימים, כי העדפנו לטייל ברוגע עם הרבה עצירות יחסית כדי לחוות את האווירה והאנשים. הוספנו לעצמנו יומיים באתונה אחרי שחזרנו מהצפון, אבל זה בונוס לא הכרחי ואפשר להסתפק באזור הצפון לבדו, למרות שהיה כיף גם באתונה. מזג האוויר בתחילת ספטמבר היה מעולה: אביבי ונעים במונחים ישראליים. במהלך היום השמיים היו כחולים ובהירים, ובערב היה קצת יותר קריר. חווינו שעה אחת של גשם במהלך הטיול כולו.
למה צפון יוון
בספטמבר אשתי ואני חוגגים את יום הנישואין שלנו, ורצינו לשלב את החגיגה בטיול לחו"ל. בחרנו את צפון יוון בגלל המלצות נהדרות שקיבלנו וחומרים שמצאנו ברשת. חוץ מזה, הטיול הזה היה מעין סגירת מעגל עבורי. עליתי לארץ מרומניה בגיל שבע עם הוריי ובדרך חצינו באונייה את תעלת קורינתוס שנמצאת בתפר שבין יבשת יוון לחצי האי פלופנסוס. בטיול הנוכחי, זו הייתה הנקודה הראשונה שעצרנו בה כשיצאנו מאתונה צפונה. בעיניים של ילד התעלה נראתה לי ענקית, אבל כמבוגר היא נראית לי פצפונת. אפילו לא הבנתי איך אוניות יכולות לעבור בה.
תכנית הטיול
יומיים בדרך צפונה לאורך החוף המערבי
נחתנו בבוקר באתונה ומשם התקדמנו צפונה עם רכב שכור, שהזמנו בארץ וקיבלנו בשדה התעופה, עם מפה ועם ג'י פי אס. גם את הדרך חזרה לאתונה עשינו עם הרכב, ובסך הכול, הלוך וחזור עברנו כאלפיים ק"מ.
מאתונה נסענו קצת יותר משעתיים לתעלת קורינתוס ומשם המשכנו לאורך צפון הפלופונס עד לגשר תלוי שמחבר את חצי האי לצפון מרכז יוון ועצרנו בעיירה נפפקטוס (Nafpaktos).
אחרי לילה בעיירה המשכנו לעיר יואנינה (Ioannina), העיר המרכזית בצפון יוון ובירת מחוז איפירוס ( Epirus), וממנה עלינו בהרים לאזור כפרי זגוריה (Zagorochoria) ועצרנו בכפר בשם מונודנרי (Monodenri) שנחשב לכפר הכי יפה באזור.
4 ימים בזגוריה ומטאורה – טבע, כפרים ומנזרים תלויים
לנו במונודנרי שלושה לילות ומדי יום ביקרנו באתרי טבע וכפרים באזור, כמו ויקוס (Vikos) ופפינגו (Papingo).
מכפרי זגוריה התחלנו את הדרך חזרה, ביום החמישי, אבל נסענו בצד המזרחי ולא בצד המערבי שבו שוכנת אתונה.
עצרנו לשעה קלה בעיירה בשם מצובו (Metsovo) ומשם המשכנו לאזור מטאורה (Meteora), שהוכרז כאתר מורשת עולמית, בזכות המנזרים התלויים שלו: מנזרים שניצבים על הרים מחודדים ונראים כאילו הם תלויים באוויר.
לנו במלון בכפר באזור בשם קסטרקי (Kastarki) ולמחרת טיילנו באזור המנזרים ואז המשכנו, בנסיעה של שעתיים, לחצי האי פיליון (Pilion).
3 ימים בחצי האי פילון – חופים ים תיכוניים וכפרים
נשארנו בחצי האי שלושה לילות בכפר שנקרא פורטריה (Portaria) ומדי יום טיילנו באזור. בין השאר, ביקרנו בכפר צנגרדה או: צאגארדה (Tsagarada), עליו יורחב בהמשך.
ביום התשיעי יצאנו מפורטריה לכיוון אתונה. אפשר היה לנסוע היישר לאתונה ולהגיע בלילה, אבל העדפנו לעצור ללילה בדרך ולהמשיך למחרת בבוקר. לנו בכפר בשם ארחובה (Arachova), שבחורף משמש כאתר סקי, ומארחובה המשכנו ביום העשירי לאתונה. הנסיעה ארכה בין שעתיים וחצי לשלוש שעות.
יומיים באתונה
נשארנו שני לילות באתונה ומשם חזרנו לארץ.
וקצת נתמקד
נפפקטוס
עיר תיירותית קטנה יחסית ומאוד נעימה. לנו במלון בשם אקטי (Akti), שנמצא על הטיילת והיה נעים ונוח, עם ארוחת בוקר טעימה. במלון יש אוסף אמנות של הבעלים, בעיקר מקומית, וגם בחדרים תלויות עבודות אמנות.
יואנינה
האטרקציה העיקרית בעיר היא אי קטן ששוכן על אגם ובו מבצר ביזנטי. סביב המבצר יש רובע קטן של בתים משופצים. מגיעים אל האי בספינה והכול מאוד תיירותי. זה נחמד, אבל אפשר גם לוותר על החוויה. יש גם מערת נטיפים באזור שלא הגענו אליה, אבל כנראה שווה ביקור.
מונודנרי ואזור כפרי זגורי
אחת החוויות הזכורות לנו לטוב ממונודנרי היא המלון ששהינו בו: Zagori Philoxenia. בעלי המלון הם זוג פנסיונרים נחמדים במיוחד ומקבלי אורחים, שיצא לנו לשוחח איתם מספר פעמים. הם נתנו לנו טיפים לגבי מקומות פחות מוכרים שכדאי לבקר בהם באזור וסיפרו לנו שבנו את המלון, שמכיל 30 חדרים, בשביל בנם, שאמור היה לנהל אותו. התכניות של הבן השתנו אחרי שנשא לאישה רופאה מסלוניקי ועבר לגור איתה שם, והבעלים אפילו אמר לי שתמורת מיליון יורו הוא מוכן למסור לי את המפתחות למלון, מדי בוקר הם הכינו לנו ארוחת בוקר נהדרת, שכללה בעיקר בורקסים ומאפים אחרים שיצאו טריים מהתנור, ומדי ערב דגמנו מסעדה אחרת בכפר, ולא התאכזבנו. האוכל היה מאוד טעים בכל המסעדות שביקרנו בהן.
יתרון נוסף במונודנרי הוא שיש שם שביל קטן שמוביל לנקודת תצפית מדהימה על קניון באזור. באופן כללי, הנוף באזור פראי ומדהים, ונהוג לעשות שם טרקים. הכפרים נמצאים מעל נהר עם מי טורקיז שבנקודות מסוימות ניתן לרדת אליו.
גם בכפר ויקוס יש תצפית מדהימה על קניון ויקוס המרהיב, וקיפי (Kipi) הוא כפר מאוד נחמד באזור שיש בו גשרי אבן מהתקופה העות'מאנית.
מטאורה
בכפר קסטרקי ישנו במלון קטן ונחמד מאוד בשם Doupiani House, שבזמן ארוחת הבוקר יושבים בחצר שלו ורואים את כל ההרים מסביב.
נכנסנו למנזר או שניים באזור, אבל את רוב המנזרים ראינו מבחוץ. צריך לקחת בחשבון שכדי להיכנס לכל אחד מהמנזרים צריך לטפס על הרבה מאוד מדרגות.
חצי האי פיליון ופורטריה
חצי האי יפה מאוד והנוף בו מזכיר את חופי ישראל. הזמנו לינה במלון בשם Portaria Hotel (?), כי קראנו שלבעלת המלון יש חיבה לישראלים. דווקא כשהגענו לשם, בעלת המלון נעדרה מהמקום, אבל היו שם הילדים שלה, שהיו מאוד נחמדים ואפילו שלחו לנו בקבוק יין לחדר לרגל יום הנישואין שלנו. המסעדה במלון מעולה, וכשלקראת הלילה האחרון, אמרתי שעוד לא טעמתי מהמוסקה שלהם, דאגו להכין לי במיוחד מוסקה במסעדה. זה מסוג הדברים שיכולים לקרות רק במלון קטן ואינטימי, שבו אפשר ליצור קשר ממשי עם הבעלים.
באופן כללי, המלון רומנטי ומקסים ומאוד מומלץ, אבל כדאי לדעת שאין בו מעלית וצריך לטפס על מדרגות לולייניות לקומת החדרים. הבעלים מסייעים בסחיבת המזוודות.
לצאגארדה הגענו בעקבות טיפ שנתקלתי בו ברשת. הסתבר לי שבכפר גרה אישה גרמנייה שמטפחת גן בוטני ומארחת אצלה אנשים בתמורה לכך שהם עובדים בגן. שקלנו אפילו לגנן שם אצלה, אבל מפאת קוצר הזמן הסתפקנו בביקור בלבד. הגן ענק, וכנראה פורח יותר בקיץ, והמפגש עם האישה עצמה היה נחמד ביותר.
עוד אטרקציה בחצי האי היא רכבת קיטור ישנה שעוברת בו ופועלת רק בימי שבת וראשון. אם רוצים לעלות על הרכבת, שיוצאת מכפר אנו (Ano) צריך לתכנן את ימי הביקור בהתאם. הנסיעה ברכבת היא חוויה מהנה, בייחוד כי הנוסעים צריכים לסובב בעצמם את הרכבת והקטר חזרה. צריך לקנות כרטיסים מראש בתחנת הרכבת של העיר וולוס (Volos).
ארחובה
המלון שבחרנו נקר Parnassos. הוא ממוקם בלב הכפר, מול נוף מאוד יפה ויש גם שפע חנייה במקום. הבעלים התגלה כאיש מעט מוזר, שיודע יוונית, איטלקית וגרמנית, אבל אינו דובר אנגלית אז היה קצת קשה לתקשר איתו. כשהסברנו לו בבוקר שאנחנו רוצים ארוחת בוקר, כי זה מה שציפינו לו בהתאם להזמנה שלנו, הוא רץ למכולת וקנה לחם, גבינה צהובה ועגבניות ועם זה הכין לנו ארוחת בוקר מאולתרת.
אוכל
באופן כללי, האוכל שטעמנו היה טוב ואיכותי ודי מוכר לנו כישראלים. מנות נפוצות הן מוסקה, סלט יווני וסופלקי. המחירים היו סבירים בהחלט וזולים יותר מאשר בארץ. בשורה התחתונה, עליתי שני קילו בעקבות הטיול הזה.
אתונה
לא בילינו הרבה באתונה וגם לא התיימרנו למצות אותה, אבל מהשהות הקצרה שלנו שם, אני בהחלט יכול להמליץ על ביקור בשוק הפשפשים המדהים ובשכונת פסירי (Psiri), שבה שכן המלון שלנו והיא מעין פלורנטין או נוה צדק של אתונה ויש בה הרבה מסעדות ובתי קפה וכתובות גרפיטי. באופן כללי, מצאנו באתונה אווירה שוקקת וכייפית שמצדיקה ביקור יותר ארוך בעיר.
אילן סגל
אני אילן, בן 64. אני נוסע לחו"ל כמה פעמים בשנה עם בת זוגי או עם חברים. לפעמים הטיול מתמקד
צפון יוון - זגוריה-מטאורה, פילון וקצת אתונה
אילן סגל, ספטמבר 2016
יוון ההררית עם כפרים קטנים ומקסימים ואפילו סגירת מעגל
בכמה מילים: טיול כייפי ונינוח, עם דגש על כפרים ציוריים וטבע מדהים. זה לא טיול למי שמחפשים אטרקציות מיוחדות, אתרי קניות או מוזיאונים, וזה גם לא טיול של בטן-גב על חוף הים. הנוף בצפון יוון, בייחוד ככל שמצפינים, הוא ירוק והררי, ואפשר לומר שהוא אלפיני באופיו. הצפון הוא פחות מתוייר והמוני, והמקומיים מאוד נחמדים וקל לתקשר איתם, כי רובם יודעים אנגלית, טובה יותר או פחות. אפשר לעשות את המסלול שעשינו גם בשבוע ימים, אבל לנו זה לקח עשרה ימים, כי העדפנו לטייל ברוגע עם הרבה עצירות יחסית כדי לחוות את האווירה והאנשים. הוספנו לעצמנו יומיים באתונה אחרי שחזרנו מהצפון, אבל זה בונוס לא הכרחי ואפשר להסתפק באזור הצפון לבדו, למרות שהיה כיף גם באתונה. מזג האוויר בתחילת ספטמבר היה מעולה: אביבי ונעים במונחים ישראליים. במהלך היום השמיים היו כחולים ובהירים, ובערב היה קצת יותר קריר. חווינו שעה אחת של גשם במהלך הטיול כולו.
למה צפון יוון
בספטמבר אשתי ואני חוגגים את יום הנישואין שלנו, ורצינו לשלב את החגיגה בטיול לחו"ל. בחרנו את צפון יוון בגלל המלצות נהדרות שקיבלנו וחומרים שמצאנו ברשת. חוץ מזה, הטיול הזה היה מעין סגירת מעגל עבורי. עליתי לארץ מרומניה בגיל שבע עם הוריי ובדרך חצינו באונייה את תעלת קורינתוס שנמצאת בתפר שבין יבשת יוון לחצי האי פלופנסוס. בטיול הנוכחי, זו הייתה הנקודה הראשונה שעצרנו בה כשיצאנו מאתונה צפונה. בעיניים של ילד התעלה נראתה לי ענקית, אבל כמבוגר היא נראית לי פצפונת. אפילו לא הבנתי איך אוניות יכולות לעבור בה.
תכנית הטיול
יומיים בדרך צפונה לאורך החוף המערבי
נחתנו בבוקר באתונה ומשם התקדמנו צפונה עם רכב שכור, שהזמנו בארץ וקיבלנו בשדה התעופה, עם מפה ועם ג'י פי אס. גם את הדרך חזרה לאתונה עשינו עם הרכב, ובסך הכול, הלוך וחזור עברנו כאלפיים ק"מ.
מאתונה נסענו קצת יותר משעתיים לתעלת קורינתוס ומשם המשכנו לאורך צפון הפלופונס עד לגשר תלוי שמחבר את חצי האי לצפון מרכז יוון ועצרנו בעיירה נפפקטוס (Nafpaktos).
אחרי לילה בעיירה המשכנו לעיר יואנינה (Ioannina), העיר המרכזית בצפון יוון ובירת מחוז איפירוס ( Epirus), וממנה עלינו בהרים לאזור כפרי זגוריה (Zagorochoria) ועצרנו בכפר בשם מונודנרי (Monodenri) שנחשב לכפר הכי יפה באזור.
לטיולים דומים
4 ימים בזגוריה ומטאורה – טבע, כפרים ומנזרים תלויים
לנו במונודנרי שלושה לילות ומדי יום ביקרנו באתרי טבע וכפרים באזור, כמו ויקוס (Vikos) ופפינגו (Papingo).
מכפרי זגוריה התחלנו את הדרך חזרה, ביום החמישי, אבל נסענו בצד המזרחי ולא בצד המערבי שבו שוכנת אתונה.
עצרנו לשעה קלה בעיירה בשם מצובו (Metsovo) ומשם המשכנו לאזור מטאורה (Meteora), שהוכרז כאתר מורשת עולמית, בזכות המנזרים התלויים שלו: מנזרים שניצבים על הרים מחודדים ונראים כאילו הם תלויים באוויר.
לנו במלון בכפר באזור בשם קסטרקי (Kastarki) ולמחרת טיילנו באזור המנזרים ואז המשכנו, בנסיעה של שעתיים, לחצי האי פיליון (Pilion).
3 ימים בחצי האי פילון – חופים ים תיכוניים וכפרים
נשארנו בחצי האי שלושה לילות בכפר שנקרא פורטריה (Portaria) ומדי יום טיילנו באזור. בין השאר, ביקרנו בכפר צנגרדה או: צאגארדה (Tsagarada), עליו יורחב בהמשך.
ביום התשיעי יצאנו מפורטריה לכיוון אתונה. אפשר היה לנסוע היישר לאתונה ולהגיע בלילה, אבל העדפנו לעצור ללילה בדרך ולהמשיך למחרת בבוקר. לנו בכפר בשם ארחובה (Arachova), שבחורף משמש כאתר סקי, ומארחובה המשכנו ביום העשירי לאתונה. הנסיעה ארכה בין שעתיים וחצי לשלוש שעות.
יומיים באתונה
נשארנו שני לילות באתונה ומשם חזרנו לארץ.
וקצת נתמקד
נפפקטוס
עיר תיירותית קטנה יחסית ומאוד נעימה. לנו במלון בשם אקטי (Akti), שנמצא על הטיילת והיה נעים ונוח, עם ארוחת בוקר טעימה. במלון יש אוסף אמנות של הבעלים, בעיקר מקומית, וגם בחדרים תלויות עבודות אמנות.
יואנינה
האטרקציה העיקרית בעיר היא אי קטן ששוכן על אגם ובו מבצר ביזנטי. סביב המבצר יש רובע קטן של בתים משופצים. מגיעים אל האי בספינה והכול מאוד תיירותי. זה נחמד, אבל אפשר גם לוותר על החוויה. יש גם מערת נטיפים באזור שלא הגענו אליה, אבל כנראה שווה ביקור.
מונודנרי ואזור כפרי זגורי
אחת החוויות הזכורות לנו לטוב ממונודנרי היא המלון ששהינו בו: Zagori Philoxenia. בעלי המלון הם זוג פנסיונרים נחמדים במיוחד ומקבלי אורחים, שיצא לנו לשוחח איתם מספר פעמים. הם נתנו לנו טיפים לגבי מקומות פחות מוכרים שכדאי לבקר בהם באזור וסיפרו לנו שבנו את המלון, שמכיל 30 חדרים, בשביל בנם, שאמור היה לנהל אותו. התכניות של הבן השתנו אחרי שנשא לאישה רופאה מסלוניקי ועבר לגור איתה שם, והבעלים אפילו אמר לי שתמורת מיליון יורו הוא מוכן למסור לי את המפתחות למלון, מדי בוקר הם הכינו לנו ארוחת בוקר נהדרת, שכללה בעיקר בורקסים ומאפים אחרים שיצאו טריים מהתנור, ומדי ערב דגמנו מסעדה אחרת בכפר, ולא התאכזבנו. האוכל היה מאוד טעים בכל המסעדות שביקרנו בהן.
יתרון נוסף במונודנרי הוא שיש שם שביל קטן שמוביל לנקודת תצפית מדהימה על קניון באזור. באופן כללי, הנוף באזור פראי ומדהים, ונהוג לעשות שם טרקים. הכפרים נמצאים מעל נהר עם מי טורקיז שבנקודות מסוימות ניתן לרדת אליו.
גם בכפר ויקוס יש תצפית מדהימה על קניון ויקוס המרהיב, וקיפי (Kipi) הוא כפר מאוד נחמד באזור שיש בו גשרי אבן מהתקופה העות'מאנית.
מטאורה
בכפר קסטרקי ישנו במלון קטן ונחמד מאוד בשם Doupiani House, שבזמן ארוחת הבוקר יושבים בחצר שלו ורואים את כל ההרים מסביב.
נכנסנו למנזר או שניים באזור, אבל את רוב המנזרים ראינו מבחוץ. צריך לקחת בחשבון שכדי להיכנס לכל אחד מהמנזרים צריך לטפס על הרבה מאוד מדרגות.
חצי האי פיליון ופורטריה
חצי האי יפה מאוד והנוף בו מזכיר את חופי ישראל. הזמנו לינה במלון בשם Portaria Hotel (?), כי קראנו שלבעלת המלון יש חיבה לישראלים. דווקא כשהגענו לשם, בעלת המלון נעדרה מהמקום, אבל היו שם הילדים שלה, שהיו מאוד נחמדים ואפילו שלחו לנו בקבוק יין לחדר לרגל יום הנישואין שלנו. המסעדה במלון מעולה, וכשלקראת הלילה האחרון, אמרתי שעוד לא טעמתי מהמוסקה שלהם, דאגו להכין לי במיוחד מוסקה במסעדה. זה מסוג הדברים שיכולים לקרות רק במלון קטן ואינטימי, שבו אפשר ליצור קשר ממשי עם הבעלים.
באופן כללי, המלון רומנטי ומקסים ומאוד מומלץ, אבל כדאי לדעת שאין בו מעלית וצריך לטפס על מדרגות לולייניות לקומת החדרים. הבעלים מסייעים בסחיבת המזוודות.
לצאגארדה הגענו בעקבות טיפ שנתקלתי בו ברשת. הסתבר לי שבכפר גרה אישה גרמנייה שמטפחת גן בוטני ומארחת אצלה אנשים בתמורה לכך שהם עובדים בגן. שקלנו אפילו לגנן שם אצלה, אבל מפאת קוצר הזמן הסתפקנו בביקור בלבד. הגן ענק, וכנראה פורח יותר בקיץ, והמפגש עם האישה עצמה היה נחמד ביותר.
עוד אטרקציה בחצי האי היא רכבת קיטור ישנה שעוברת בו ופועלת רק בימי שבת וראשון. אם רוצים לעלות על הרכבת, שיוצאת מכפר אנו (Ano) צריך לתכנן את ימי הביקור בהתאם. הנסיעה ברכבת היא חוויה מהנה, בייחוד כי הנוסעים צריכים לסובב בעצמם את הרכבת והקטר חזרה. צריך לקנות כרטיסים מראש בתחנת הרכבת של העיר וולוס (Volos).
ארחובה
המלון שבחרנו נקר Parnassos. הוא ממוקם בלב הכפר, מול נוף מאוד יפה ויש גם שפע חנייה במקום. הבעלים התגלה כאיש מעט מוזר, שיודע יוונית, איטלקית וגרמנית, אבל אינו דובר אנגלית אז היה קצת קשה לתקשר איתו. כשהסברנו לו בבוקר שאנחנו רוצים ארוחת בוקר, כי זה מה שציפינו לו בהתאם להזמנה שלנו, הוא רץ למכולת וקנה לחם, גבינה צהובה ועגבניות ועם זה הכין לנו ארוחת בוקר מאולתרת.
לטיולים דומים
אוכל
באופן כללי, האוכל שטעמנו היה טוב ואיכותי ודי מוכר לנו כישראלים. מנות נפוצות הן מוסקה, סלט יווני וסופלקי. המחירים היו סבירים בהחלט וזולים יותר מאשר בארץ. בשורה התחתונה, עליתי שני קילו בעקבות הטיול הזה.
אתונה
לא בילינו הרבה באתונה וגם לא התיימרנו למצות אותה, אבל מהשהות הקצרה שלנו שם, אני בהחלט יכול להמליץ על ביקור בשוק הפשפשים המדהים ובשכונת פסירי (Psiri), שבה שכן המלון שלנו והיא מעין פלורנטין או נוה צדק של אתונה ויש בה הרבה מסעדות ובתי קפה וכתובות גרפיטי. באופן כללי, מצאנו באתונה אווירה שוקקת וכייפית שמצדיקה ביקור יותר ארוך בעיר.
