וינגרטן ומלמד - הבנים

יצאנו לעשות טסט ולבדוק את עצמנו לקראת הדבר הגדול שהוא שביל ישראל. וכך התחלנו מסורת מסעות של אבות ובנים לפני שנתיים. התחלנו עם שלושה מקטעים של שביל ישראל, המשכנו עם עמק המעיינות ובסוף הגענו לדבר האמיתי... שביל ישראל מדן עד תל אביב.

3 מקטעים על שביל ישראל עם ילדים

מצומת גזית עד צומת יגור

אורי מלמד, מרץ 2016

כמה מילים

רצינו לעשות מסע משמעותי על שביל ישראל אבל שלא יהיה קשה מידי לפעם ראשונה. גם שיהיה קרוב יחסית למרכז למקרה "חילוץ" וגם שתהיה אפשרות לנסיעה בתחבורה ציבורית בהלוך ובחזור. רצינו גם אפשרות לעצור בדרך ביישובים כדי להצטייד באוכל או לאכול במסעדות ואף ללון אצל אנשים בבית. המסלול קשה לילדים בגיל הזה אבל אפשרי לחלוטין וגם מאוד גמיש עם קיצורי דרך. היום הראשון מאוד קשה מכיוון שמטפסים על התבור (ניתן לוותר) וגם מכיוון שמשכנו את היום עוד כמה קילומטרים כדי לישון במצפה הושעיה. השני והשלישי סבירים לילדים.

זמן המסלול ואורכו

3 ימים. הלכנו 50 קילומטרים סה"כ ברמת קושי סבירה לשביל ישראל בלי לוותר על אורך מקטעים. לפי דעתי יש חשיבות לעמוד באתגר המרחק.

לינה

ישנו בשני הלילות אצל חברים וזה הקל מאוד. המקלחת והאוכל החזירו את האנרגיות לילדים (וגם לנו). לילה ראשון במצפה הושעיה (יש ביישוב גם מלאכי שביל) ולילה שני באלוני אבא שהיה סטייה קצת מהשביל.

איך הגענו

מונית שירות שאספה אותנו בצומת גלילות (שם השארנו את הרכבים) והמשיכה אתנו עד צומת גזית למרות שהייתה על הקו עד עפולה. בתוספת תשלום כמובן. בחזרה האימהות הגיעו לאסוף אותנו בכפר חסידים. הביאו קולה ופינוקים, היה כיף.

נחל ציפורי על שביל ישראלחשוב שתדע

ביום הראשון ניתן לעשות שני קיצורים על מנת להבטיח שלא יהיו שבירות - דילוג על הר תבור או דילוג על הר דבורה.

ציוד מומלץ

3 ליטרים לאדם ליום, מקלות הליכה עוזרות לילדים. ניתן לאכול בשני כפרים בדרך בשני הימים הראשונים ולכן כמעט ולא לקחנו אוכל. גם יתור על ציוד לינה עזר לנו לצמצם משקל

יום א' עלייה לתבור - הושעיה

יצאנו קצת מאוחר בשעה 08:30, עלינו על התבור ולמרות פספוס קטן של הסימון זה עבר חלק עם כמה עצירות בדרך. חשוב להבין (מה שאנחנו אפילו לא חשבנו עליו) שניתן פשוט ללכת לאורך הכביש המרכזי של שיבלי וכך לחסוך את העלייה והירידה מההר. אבל זה רק למקרה שאין לכם מספיק זמן או שאתם חוששים שהחבר'ה ישברו. ויתרנו בהמשך על הר דבורה מכיוון שרצינו להגיע ללילה עד למצפה הושעיה. בשעה 16:00 הגענו לעין מאהיל מותשים ובקושי סחבנו את הכפר עד למסעדה מצוינת שנמצאת בצדו השני ממש לפני היציאה מהכפר לכיוון נצרת עילית. אחרי הארוחה נכנסנו לאשליה שאנחנו לקראת סוף המסלול אבל זה לא היה כך. המשכנו ללכת דרך משהד ונכנסנו לחושך. ביער היה ממש לא פשוט לראות בחושך את הסימונים ויואב שהוא הצעיר בחבורה די נלחץ. בסוף הגיעו לאסוף אותנו עם ג'יפ, טובה ומוישי ממצפה הושעיה והכל נגמר בכיף. כולל אירוח מדהים

מקטע שביל ישראל הר תבור

יום שני – מהושעיה עד אלוני אבא

היום השני היה מתון בהרבה מהיום הראשון ופחות ארוך. פגשנו המון פרות בדרך והמפגשים האלו היו משעשעים. עברנו את צומת המוביל והמשכנו עד כעביה שם קרעו אותנו בחומוסייה ב 40 שקלים למנת חומוס בינוני. טוב... המשכנו והייתה לנו התלבטות לגבי הלינה. הייתה לנו אפשרות לישון אצל מאיה נפתלי ומשפחתה באלוני אבא. אבל זו סטייה של 4 קילומטרים מהמסלול. הוחלט ששווה לישון כמו שצריך ולאכול כמו שצריך ולהתקלח כמו שצריך, אז עשינו את הדרך לאלוני אבא ונהנינו מאירוח כייפי.

שביל ישראל צומת במוביל

יום שלישי – אלוני אבא לכפר חסידים

היום השלישי היה יום שנמשך כמו מסטיק. לא זיהינו את זה בהתחלה ולכן התנהלנו באיטיות אופיינית ליום אחרון ש"הנה זה נגמר". למעשה השיטה צריכה להיות - להרביץ בהתחלה ממש הרבה קילומטרים כדי שאחרי זה יהיה אפשר לעשות הפסקות מבלי למשוך את היום יותר מידי. בצהריים כבר היינו מותשים והגדרנו כל פעם מרחק של 3 קילומטרים בין הפסקה להפסקה. כך עברנו 20 קילומטרים וסיימנו מאושרים אך עייפים בכפר חסידים. הילדים שאלו: מתי יוצאים למסע של 4 ימים בהם נלך 70 קילומטרים ? שנה הבאה, ענינו....

שביל ישראל שלושה מקטעים

וינגרטן ומלמד - הבנים

יצאנו לעשות טסט ולבדוק את עצמנו לקראת הדבר הגדול שהוא שביל ישראל. וכך התחלנו מסורת

קרא עוד...

3 מקטעים על שביל ישראל עם ילדים

מצומת גזית עד צומת יגור

אורי מלמד, מרץ 2016

כמה מילים

רצינו לעשות מסע משמעותי על שביל ישראל אבל שלא יהיה קשה מידי לפעם ראשונה. גם שיהיה קרוב יחסית למרכז למקרה "חילוץ" וגם שתהיה אפשרות לנסיעה בתחבורה ציבורית בהלוך ובחזור. רצינו גם אפשרות לעצור בדרך ביישובים כדי להצטייד באוכל או לאכול במסעדות ואף ללון אצל אנשים בבית. המסלול קשה לילדים בגיל הזה אבל אפשרי לחלוטין וגם מאוד גמיש עם קיצורי דרך. היום הראשון מאוד קשה מכיוון שמטפסים על התבור (ניתן לוותר) וגם מכיוון שמשכנו את היום עוד כמה קילומטרים כדי לישון במצפה הושעיה. השני והשלישי סבירים לילדים.

זמן המסלול ואורכו

3 ימים. הלכנו 50 קילומטרים סה"כ ברמת קושי סבירה לשביל ישראל בלי לוותר על אורך מקטעים. לפי דעתי יש חשיבות לעמוד באתגר המרחק.

לינה

ישנו בשני הלילות אצל חברים וזה הקל מאוד. המקלחת והאוכל החזירו את האנרגיות לילדים (וגם לנו). לילה ראשון במצפה הושעיה (יש ביישוב גם מלאכי שביל) ולילה שני באלוני אבא שהיה סטייה קצת מהשביל.

איך הגענו

מונית שירות שאספה אותנו בצומת גלילות (שם השארנו את הרכבים) והמשיכה אתנו עד צומת גזית למרות שהייתה על הקו עד עפולה. בתוספת תשלום כמובן. בחזרה האימהות הגיעו לאסוף אותנו בכפר חסידים. הביאו קולה ופינוקים, היה כיף.

שביל ישראל עם ילדיםחשוב שתדע

ביום הראשון ניתן לעשות שני קיצורים על מנת להבטיח שלא יהיו שבירות - דילוג על הר תבור או דילוג על הר דבורה.

ציוד מומלץ

3 ליטרים לאדם ליום, מקלות הליכה עוזרות לילדים. ניתן לאכול בשני כפרים בדרך בשני הימים הראשונים ולכן כמעט ולא לקחנו אוכל. גם יתור על ציוד לינה עזר לנו לצמצם משקל

לטיולים דומים


פארק הירדן והזאכי

תגובות פייסבוק

קיץ ברמת הגולן

תגובות פייסבוק

פסח בעמק החולה

תגובות פייסבוק

יום א' עלייה לתבור - הושעיה

יצאנו קצת מאוחר בשעה 08:30, עלינו על התבור ולמרות פספוס קטן של הסימון זה עבר חלק עם כמה עצירות בדרך. חשוב להבין (מה שאנחנו אפילו לא חשבנו עליו) שניתן פשוט ללכת לאורך הכביש המרכזי של שיבלי וכך לחסוך את העלייה והירידה מההר. אבל זה רק למקרה שאין לכם מספיק זמן או שאתם חוששים שהחבר'ה ישברו. ויתרנו בהמשך על הר דבורה מכיוון שרצינו להגיע ללילה עד למצפה הושעיה. בשעה 16:00 הגענו לעין מאהיל מותשים ובקושי סחבנו את הכפר עד למסעדה מצוינת שנמצאת בצדו השני ממש לפני היציאה מהכפר לכיוון נצרת עילית. אחרי הארוחה נכנסנו לאשליה שאנחנו לקראת סוף המסלול אבל זה לא היה כך. המשכנו ללכת דרך משהד ונכנסנו לחושך. ביער היה ממש לא פשוט לראות בחושך את הסימונים ויואב שהוא הצעיר בחבורה די נלחץ. בסוף הגיעו לאסוף אותנו עם ג'יפ, טובה ומוישי ממצפה הושעיה והכל נגמר בכיף. כולל אירוח מדהים

מקטע שביל ישראל הר תבור

יום שני – מהושעיה עד אלוני אבא

היום השני היה מתון בהרבה מהיום הראשון ופחות ארוך. פגשנו המון פרות בדרך והמפגשים האלו היו משעשעים. עברנו את צומת המוביל והמשכנו עד כעביה שם קרעו אותנו בחומוסייה ב 40 שקלים למנת חומוס בינוני. טוב... המשכנו והייתה לנו התלבטות לגבי הלינה. הייתה לנו אפשרות לישון אצל מאיה נפתלי ומשפחתה באלוני אבא. אבל זו סטייה של 4 קילומטרים מהמסלול. הוחלט ששווה לישון כמו שצריך ולאכול כמו שצריך ולהתקלח כמו שצריך, אז עשינו את הדרך לאלוני אבא ונהנינו מאירוח כייפי.

שביל ישראל צומת במוביל

יום שלישי – אלוני אבא לכפר חסידים

היום השלישי היה יום שנמשך כמו מסטיק. לא זיהינו את זה בהתחלה ולכן התנהלנו באיטיות אופיינית ליום אחרון ש"הנה זה נגמר". למעשה השיטה צריכה להיות - להרביץ בהתחלה ממש הרבה קילומטרים כדי שאחרי זה יהיה אפשר לעשות הפסקות מבלי למשוך את היום יותר מידי. בצהריים כבר היינו מותשים והגדרנו כל פעם מרחק של 3 קילומטרים בין הפסקה להפסקה. כך עברנו 20 קילומטרים וסיימנו מאושרים אך עייפים בכפר חסידים. הילדים שאלו: מתי יוצאים למסע של 4 ימים בהם נלך 70 קילומטרים ? שנה הבאה, ענינו....

שביל ישראל שלושה מקטעים

לטיולים דומים


פארק הירדן והזאכי

תגובות פייסבוק

קיץ ברמת הגולן

תגובות פייסבוק

פסח בעמק החולה

תגובות פייסבוק

Leave a Reply

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *