ניצן ושלושה חברים
יצאתי לטרק בסלובניה עם שלושה חברים טובים שלומדים איתי יחד בתיכון. אנחנו אוהבים לטייל ומאחורינו מסלולי טיול רבים בארץ. זה היה הטרק הראשון שלנו בחו"ל.
טרק להר טריגלאב, סלובניה
ניצן פרינס, ספטמבר 2017
3 ימים על ההר הגבוה בסלובניה ועוד מספר ימים בדרך להתארגנות ומנוחה.
בכמה מילים:
האמת שבכלל רצינו לצאת לטרק בגאורגיה. החלום שלנו. מכל מני סיבות זה לא יצא לפועל ותוך שבועיים התארגנו על הטיול בסלובניה. הטרק הזה מאוד פופולרי שם ואת רוב המידע קבלנו בתחנת מידע לתיירים הנמצאת בעיירה בלד. הטרק עצמו אורך 3-4 ימים. אנחנו היינו בסלובניה 8 ימים. טיילנו בתחילת ספטמבר, ממש בסוף עונת הטיולים המומלצת ואכן נתקלנו בתנאי מזג אוויר מאתגרים. מאוד מאתגרים, עוד נשוב לכך בהמשך.
מסלול הטיול
יום 1 - טיסה עם אל על UP ללובליאנה. נחתנו ב 21:00 בלילה ואת הלילה העברנו בהוסטל מצ'וקמק שהזמנו יום לפני הטיסה.
יום 2 - נסיעה לבלאד (Bled) - עיירה ציורית עם סגנון איטלקי. האוכל מעולה. נשארנו כאן לילה בקסטל הוטל. אכסניה מצוינת. הזמנו לינה דרך האתר hostelworld. באכסנייה פגשנו הרבה מטיילים שקצת הופתעו שאנחנו יוצאים לטרק בגלל תנאי מזג האוויר, אבל החלטנו להמשיך עם התכנית שלנו, בכל זאת לא התייצבנו בתחילת שנת הלימודים בכיתה, אז מה פתאום שנוותר על זה עכשיו.
יום 3 - נסיעה לאגם בוהין (Bohinj) ישנו כאן במתחם קמפינג מסודר (7€ לאדם) ועל הבוקר יצאנו לטרק. הקמפינג נמצא במרחק של 6 קמ ברגל מתחילת המסלול. יש בקמפינג הכל. מקבלים אוהל שצריך להקים אותו לבד, יש שירותים ומקלחות ואחלה אוכל: פיצה, המבורגרים ובירות. באתר פגשנו מלא מטיילים וזה ממש נחמד.
ימים 4-5-6 - טרק בטריגלאב עם תרמילים על הגב ולינה בבקתות אלפיניות לאורך המסלול. לילה ראשון, בדרך לפסגה עצרנו בבקתה הנמצאת בגובה 1650 מ'. לילה שני על ההר עצרנו בבקתה בגובה 2700 מ' ומלא שלג מסביב. לאורך המסלול יש כמה בקתות שאפשר לעצור בהן ללינה, בעונת הטיולים מומלץ להזמין מקום מראש. בשמורה אסור קמפינג.
יום 6 - חזרה לבלאד - את הטרק סיימנו בכפר מויסטרנה (mojstrana) וממנו לקחנו אוטובוס חזרה לבלד. גם כי מאוד אהבנו אותה וגם כי היינו מפורקים מהטרק המאתגר הזה, כל השרירים היו תפוסים והיינו חייבים מנוחה.
יום 7 - חזרה ללובליאנה, לילה אחרון והביתה. העיר הזכירה לי את תל אביב, מלאה בברים ובמועדונים.
מתי לטייל
יולי-אוגוסט. אנחנו טיילנו בתחילת ספטמבר, ממש בסוף עונת הטיולים המומלצת ואכן נתקלנו בתנאי מזג אוויר מאתגרים. מאוד מאתגרים, עוד נשוב לכך בהמשך.
כמה עלה
כ-4000 ש"ח לכל אחד, כולל טיסות.
יוצאים לדרך
אז כמו שכבר כתבתי, היו לנו רק שבועיים להתארגן על הטרק הזה. לנו זה הספיק, בדיעבד היינו מתארגנים מעט אחרת בכל הקשור לציוד. (את הבדיעבדים שלי וטיפים לטרק תמצאו בסוף).
הפארק הלאומי טריגלאב
נמצא במערב סלובניה ובמרכזו נמצא הטריגלאב, ההר הגבוה ביותר בסלובניה (כ-2900 מ'). ההר הוא החלק הסלובני בשרשרת הרי האלפים והרכסים האלה נקראים האלפים היוליאניים (The Julian Alps). הנופים כמו באלפים מדהימים. הרעיון הכללי הוא לטפס לפסגת ההר ולרדת בחזרה. לא באותו השביל. בחוויה שלי היה מפחיד. לא המסלול כמו השלג שהפתיע אותנו ביום השני על ההר. לטייל את המסלול הזה בשלג לוקח הכל למקום אחר. מאוד אתגרי. ברמה של - שנייה של חוסר תשומת לב ואתה מחליק ואולי לא תחזור מכאן...ככה מפחיד. בתוספת שלג ששוקעים בו בכל צעד 30 ס"מ, המסלול בהר היה עבורנו אתגרי ממש. בסופו של דבר, ההתמודדות עם השלג היא גם זאת שעשתה לנו את הטיול. פשוט חוויה עוצמתית. מלבד הסכנה מלהחליק, גם הקור הרג אותנו, מינוס 2 מעלות. כשהולכים זה פחות מורגש אבל כשרגע עוצרים לנוח זה פשוט למות מקור. בחלקים מסוימים יש חבלים ויתדות לתמיכה.
בהר בילינו 3 ימים. היה לנו קצב הליכה טוב. כל יום כ-7 שעות הליכה נטו. עם הפסקות למנוחה ואוכל 9-10 שעות כל יום. ביום הראשון בהר התמודדנו עם גשם. ביום השני עם שלג וביום השלישי תודה לאל הגיעה השמש. ביום השני בדרך לפסגה החלטתי ללכת קצת יותר לאט בשביל ליהנות מהנוף המיוחד הזה. רציתי ליהנות מהרגע למרות שהעליה לא קלה בכלל, קור אימים. בשלב מסוים, בערך מגובה 2400 מ, רואים את הבקתה שמחכה לך למעלה וזה נותן מוטיבציה להמשיך.
המסלול באופן כללי ממש מסודר והמפות טובות, למרות זאת נחשו מה...טוב אמנם בקטנה אבל כבר ביום הראשון קצת התקשינו למצוא את המסלול. גשם זלעפות ואנחנו מתברברים, מצליחים לריב ומרגישים את הלחץ. לשמחתנו פגשנו מטיילים אחרים שאמרו לנו לאן ללכת ומשם כבר הסתדרנו. בכלל, הנקודה האנושית בטרק ובסלובניה מפתיעה מאוד לטובה. אנשים חייכניים, מסבירי פנים ומאוד נעים לטייל שם. גם ממש אוהבים שם ישראלים. לאורך המסלול עצמו יש אחווה ללא מילים בין כל התרמילאים. יש כבוד אחד לשני לא משנה מאיפה אתה. זה משהו שמאוד אהבתי.
לגבי הבקתות שעל ההר, בעקרון התנאים בסיסיים. אפשר להזמין שם אוכל. בבקתה הראשונה שהיינו בה מקלחת של 6 דקות עולה משהו כמו 6€. אני הסתדרתי בלי מקלחת. בכלל נושא המים קצת טריקי. בבקתה הראשונה היה איפה למלא מים. בבקתה השנייה אין בכלל מים זורמים והברירה היחידה שהייתה לנו זה לקנות מים במחיר מופקע. הירידה מההר מאוד קשוחה ואנחנו עשינו אותה ביום אחד. הגענו לסוף המסלול במריסטרינה ועלינו על אוטובוס בחזרה לבלד. סלובניה קטנה והמרחקים יחסית קצרים בנסיעה.
טיפים
עונה
המסלול מוגדר למטבי לכת. להגיע בסוף עונת הטיולים הופך את המסלול לאתגרי כפליים. לא מתאים לכולם.
ציוד חובה
מפת מסלול. רכשנו בתחנת המידע לתיירים (9€).
מקלות הליכה הצילו לנו את החיים כמה פעמים בעיקר באזורים המושלגים.
נעלי הליכה טובות ונגד מים. תברכו על כך במפגש עם השלג ובכלל.
קפוצ'ון נגד גשם.
בגדים טרמיים.
אוכל לדרך לקחנו לפי הימים שתכננו במסלול. אנחנו קנינו באיזה סופר מקומי לפני שיצאנו לדרך. אנחנו גם הבאנו מהארץ קבנוסים. ממש ממליץ להביא גם משהו מתוק שיכול להקפיץ לכם את הסוכר בדם וגם את מצב הרוח. אנחנו לא הבאנו וזה ממש היה לנו חסר. שכבר כן הצלחנו להתארגן על וופלות אחרי עליה מטורפת קשה לתאר את ההשפעה שהייתה להן עלינו.
קלפים/ספר וכל מה שלא כבד לסחוב ויכול למלא את שעות אחה"צ והערב במהלך הטרק. מסיימים ללכת בסביבות 16:00 ואז יש לכם ערב שלם להעביר באמצע הר שומם.
ציוד לא חובה
מה שלא נחוץ שיישאר בבית. תלוי כמובן מתי מטיילים. העליות מטורפות, המסלול בחלקו צר מאוד. צעד לא נכון ואתה במדרון ולכן, כל קילו על הגב נחשב ומשפיע על איכות הטיול והחוויה. בחבורה שלנו שניים ארזו מוצ'ילה של 9 ק"ג ושניים (לצערי אני אחד מהם) ארזו מוצ'ילה של 18 קג. נחשו למי היה יותר קל.
לגבי שקי שינה. מספיק שק"ש רגיל. הבקתות מחוממות.
לסיכום
היה מפחיד, מאתגר וחוויה בלתי נשכחת שנתנה לי טעם של עוד. בתכנון שלי עכשיו טרק באוורסט.
ניצן ושלושה חברים
יצאתי לטרק בסלובניה עם שלושה חברים טובים שלומדים איתי יחד בתיכון. אנחנו אוהבים לטייל
טרק להר טריגלאב, סלובניה
ניצן פרינס, ספטמבר 2017
3 ימים על ההר הגבוה בסלובניה ועוד מספר ימים בדרך להתארגנות ומנוחה.
בכמה מילים: האמת שבכלל רצינו לצאת לטרק בגאורגיה. החלום שלנו. מכל מני סיבות זה לא יצא לפועל ותוך שבועיים התארגנו על הטיול בסלובניה. הטרק הזה מאוד פופולרי שם ואת רוב המידע קבלנו בתחנת מידע לתיירים הנמצאת בעיירה בלד. הטרק עצמו אורך 3-4 ימים. אנחנו היינו בסלובניה 8 ימים. טיילנו בתחילת ספטמבר, ממש בסוף עונת הטיולים המומלצת ואכן נתקלנו בתנאי מזג אוויר מאתגרים. מאוד מאתגרים, עוד נשוב לכך בהמשך.
מסלול הטיול
יום 1 - טיסה עם אל על UP ללובליאנה. נחתנו ב 21:00 בלילה ואת הלילה העברנו בהוסטל מצ'וקמק שהזמנו יום לפני הטיסה.
יום 2 - נסיעה לבלאד (Bled) - עיירה ציורית עם סגנון איטלקי. האוכל מעולה. נשארנו כאן לילה בקסטל הוטל. אכסניה מצוינת. הזמנו לינה דרך האתר hostelworld. באכסנייה פגשנו הרבה מטיילים שקצת הופתעו שאנחנו יוצאים לטרק בגלל תנאי מזג האוויר, אבל החלטנו להמשיך עם התכנית שלנו, בכל זאת לא התייצבנו בתחילת שנת הלימודים בכיתה, אז מה פתאום שנוותר על זה עכשיו.
יום 3 - נסיעה לאגם בוהין (Bohinj) ישנו כאן במתחם קמפינג מסודר (7€ לאדם) ועל הבוקר יצאנו לטרק. הקמפינג נמצא במרחק של 6 קמ ברגל מתחילת המסלול. יש בקמפינג הכל. מקבלים אוהל שצריך להקים אותו לבד, יש שירותים ומקלחות ואחלה אוכל: פיצה, המבורגרים ובירות. באתר פגשנו מלא מטיילים וזה ממש נחמד.
לטיולים דומים
ימים 4-5-6 - טרק בטריגלאב עם תרמילים על הגב ולינה בבקתות אלפיניות לאורך המסלול. לילה ראשון, בדרך לפסגה עצרנו בבקתה הנמצאת בגובה 1650 מ'. לילה שני על ההר עצרנו בבקתה בגובה 2700 מ' ומלא שלג מסביב. לאורך המסלול יש כמה בקתות שאפשר לעצור בהן ללינה, בעונת הטיולים מומלץ להזמין מקום מראש. בשמורה אסור קמפינג.
יום 6 - חזרה לבלאד - את הטרק סיימנו בכפר מויסטרנה (mojstrana) וממנו לקחנו אוטובוס חזרה לבלד. גם כי מאוד אהבנו אותה וגם כי היינו מפורקים מהטרק המאתגר הזה, כל השרירים היו תפוסים והיינו חייבים מנוחה.
יום 7 - חזרה ללובליאנה, לילה אחרון והביתה. העיר הזכירה לי את תל אביב, מלאה בברים ובמועדונים.
מתי לטייל
יולי-אוגוסט. אנחנו טיילנו בתחילת ספטמבר, ממש בסוף עונת הטיולים המומלצת ואכן נתקלנו בתנאי מזג אוויר מאתגרים. מאוד מאתגרים, עוד נשוב לכך בהמשך.
כמה עלה
כ-4000 ש"ח לכל אחד, כולל טיסות.
יוצאים לדרך
אז כמו שכבר כתבתי, היו לנו רק שבועיים להתארגן על הטרק הזה. לנו זה הספיק, בדיעבד היינו מתארגנים מעט אחרת בכל הקשור לציוד. (את הבדיעבדים שלי וטיפים לטרק תמצאו בסוף).
הפארק הלאומי טריגלאב
נמצא במערב סלובניה ובמרכזו נמצא הטריגלאב, ההר הגבוה ביותר בסלובניה (כ-2900 מ'). ההר הוא החלק הסלובני בשרשרת הרי האלפים והרכסים האלה נקראים האלפים היוליאניים (The Julian Alps). הנופים כמו באלפים מדהימים. הרעיון הכללי הוא לטפס לפסגת ההר ולרדת בחזרה. לא באותו השביל. בחוויה שלי היה מפחיד. לא המסלול כמו השלג שהפתיע אותנו ביום השני על ההר. לטייל את המסלול הזה בשלג לוקח הכל למקום אחר. מאוד אתגרי. ברמה של - שנייה של חוסר תשומת לב ואתה מחליק ואולי לא תחזור מכאן...ככה מפחיד. בתוספת שלג ששוקעים בו בכל צעד 30 ס"מ, המסלול בהר היה עבורנו אתגרי ממש. בסופו של דבר, ההתמודדות עם השלג היא גם זאת שעשתה לנו את הטיול. פשוט חוויה עוצמתית. מלבד הסכנה מלהחליק, גם הקור הרג אותנו, מינוס 2 מעלות. כשהולכים זה פחות מורגש אבל כשרגע עוצרים לנוח זה פשוט למות מקור. בחלקים מסוימים יש חבלים ויתדות לתמיכה.
בהר בילינו 3 ימים. היה לנו קצב הליכה טוב. כל יום כ-7 שעות הליכה נטו. עם הפסקות למנוחה ואוכל 9-10 שעות כל יום. ביום הראשון בהר התמודדנו עם גשם. ביום השני עם שלג וביום השלישי תודה לאל הגיעה השמש. ביום השני בדרך לפסגה החלטתי ללכת קצת יותר לאט בשביל ליהנות מהנוף המיוחד הזה. רציתי ליהנות מהרגע למרות שהעליה לא קלה בכלל, קור אימים. בשלב מסוים, בערך מגובה 2400 מ, רואים את הבקתה שמחכה לך למעלה וזה נותן מוטיבציה להמשיך.
המסלול באופן כללי ממש מסודר והמפות טובות, למרות זאת נחשו מה...טוב אמנם בקטנה אבל כבר ביום הראשון קצת התקשינו למצוא את המסלול. גשם זלעפות ואנחנו מתברברים, מצליחים לריב ומרגישים את הלחץ. לשמחתנו פגשנו מטיילים אחרים שאמרו לנו לאן ללכת ומשם כבר הסתדרנו. בכלל, הנקודה האנושית בטרק ובסלובניה מפתיעה מאוד לטובה. אנשים חייכניים, מסבירי פנים ומאוד נעים לטייל שם. גם ממש אוהבים שם ישראלים. לאורך המסלול עצמו יש אחווה ללא מילים בין כל התרמילאים. יש כבוד אחד לשני לא משנה מאיפה אתה. זה משהו שמאוד אהבתי.
לגבי הבקתות שעל ההר, בעקרון התנאים בסיסיים. אפשר להזמין שם אוכל. בבקתה הראשונה שהיינו בה מקלחת של 6 דקות עולה משהו כמו 6€. אני הסתדרתי בלי מקלחת. בכלל נושא המים קצת טריקי. בבקתה הראשונה היה איפה למלא מים. בבקתה השנייה אין בכלל מים זורמים והברירה היחידה שהייתה לנו זה לקנות מים במחיר מופקע. הירידה מההר מאוד קשוחה ואנחנו עשינו אותה ביום אחד. הגענו לסוף המסלול במריסטרינה ועלינו על אוטובוס בחזרה לבלד. סלובניה קטנה והמרחקים יחסית קצרים בנסיעה.
טיפים
עונה
המסלול מוגדר למטבי לכת. להגיע בסוף עונת הטיולים הופך את המסלול לאתגרי כפליים. לא מתאים לכולם.
לטיולים דומים
ציוד חובה
מפת מסלול. רכשנו בתחנת המידע לתיירים (9€).
מקלות הליכה הצילו לנו את החיים כמה פעמים בעיקר באזורים המושלגים.
נעלי הליכה טובות ונגד מים. תברכו על כך במפגש עם השלג ובכלל.
קפוצ'ון נגד גשם.
בגדים טרמיים.
אוכל לדרך לקחנו לפי הימים שתכננו במסלול. אנחנו קנינו באיזה סופר מקומי לפני שיצאנו לדרך. אנחנו גם הבאנו מהארץ קבנוסים. ממש ממליץ להביא גם משהו מתוק שיכול להקפיץ לכם את הסוכר בדם וגם את מצב הרוח. אנחנו לא הבאנו וזה ממש היה לנו חסר. שכבר כן הצלחנו להתארגן על וופלות אחרי עליה מטורפת קשה לתאר את ההשפעה שהייתה להן עלינו.
קלפים/ספר וכל מה שלא כבד לסחוב ויכול למלא את שעות אחה"צ והערב במהלך הטרק. מסיימים ללכת בסביבות 16:00 ואז יש לכם ערב שלם להעביר באמצע הר שומם.
ציוד לא חובה
מה שלא נחוץ שיישאר בבית. תלוי כמובן מתי מטיילים. העליות מטורפות, המסלול בחלקו צר מאוד. צעד לא נכון ואתה במדרון ולכן, כל קילו על הגב נחשב ומשפיע על איכות הטיול והחוויה. בחבורה שלנו שניים ארזו מוצ'ילה של 9 ק"ג ושניים (לצערי אני אחד מהם) ארזו מוצ'ילה של 18 קג. נחשו למי היה יותר קל.
לגבי שקי שינה. מספיק שק"ש רגיל. הבקתות מחוממות.
לסיכום
היה מפחיד, מאתגר וחוויה בלתי נשכחת שנתנה לי טעם של עוד. בתכנון שלי עכשיו טרק באוורסט.
