משפחת גלילי
אני אודי, מיכל אשתי ומכאן נוותר על השמות מכיוון שהקבוצה גדולה אבל אלו בתמונה הם שלושת ילדינו, אחותי, בעלה, שלושת ילדיהם, החברה של אחד הבנים ואביה בן ה 68 - כבוד
טרקים בלדאק-צפון הודו
אודי גלילי, יולי-אוגוסט 2016
עמק מארקה, טיול אופניים ושיעור של הדלאי למה
בכמה מילים:
אנחנו אוהבים טיולים רגליים וטבע ובלדאק יש נופים מהממים ואווירה מיוחדת. אפשר לשכור סוסים בטרקים וכך ניתן להקל על המאמץ הפיזי. יצאנו לשני טרקים ארוכים. היה לנו טיול אופניים שהיה חוויה בלתי נשכחת. שכרנו אופניים בלה ורכב העלה אותנו למעבר הרים כ-37 קילומטרים המעיר. במקרה הגענו בתקופה שבה הדלאי למה מגיע לתת הרצאה לא רחוק מלה וזה היה אירוע מיוחד ומעבר לכך זהו יעד מאוד זול
מסלול הטיול
לפני הטרק ביקרנו באחת מסוכנויות הטיולים בלה ולקחנו מדריך והסעה למסלול. המסלול נמצא במרחק שעתיים-שלוש מלה. לא ממש חובה לקחת מדריך אבל דווקא על סוסים אני כן ממליץ. זה לא חייב להיות סוס לבן אדם, אבל מספיק שיש 2-3 סוסים על קבוצה כמו שלנו ואז מי שמרגיש מותש יכול להעלות על סוס ולנוח קצת. כעקרון את הסוסים מצאנו במהלך המסלול מכיוון שהניסיון שלנו לקחת 2-3 סוסים לפני הטרק כשל כשהמקומיים הסכימו רק ל 5-6 סוסים במינימום. למזלנו מצאנו מישהו בדרך שיש לו בדיוק 3 סוסים וזה הסתדר לנו ולו.
כפי שכתבתי, אחת החוויות המיוחדות בטרק זה, מחנה האוהלים לפני מעבר ההרים.... יש הרגשה כמו שרואים בסרטים של משלחות טיפוס בן לאומיות לאוורסט. טיילים מכל העולם מתחת לפסגות הרים נישאות. בקיצור אווירה מיוחדת ומקום מיוחד. גם הנוף הנשקף משני מעברי ההרים מדהים.
התלבטות בין הריאלי ללא ריאלי. המבוגרים מכריעים את הכף. מחשבים מסלול....
כמו שקורה בכל קבוצה שמטיילת ביחד גם אצלנו היו דעות שונות ויכולות שונות לכל אחד מחברי הקבוצה. ולכן היה דיון והתלבטות לגבי ההמשך. הדור הצעיר בעיקר רצה לעשות עוד טרק רציני (לנסות לעלות רגלית מעמק נוברה, מהצד השני של רכס לדאק, מעבר למעבר קרדון לה, ליד הכפר הונדר, במסלול שאין לאורכו ישובים ויש בו מעבר הרים בגובה 5400 מ') אבל אנחנו המבוגרים והשקולים יותר הבנו שיש גבול ליכולות שלנו ורצוי שנמצא איזו שהיא פשרה באמצע ולכן בחרנו לצאת לטיול של יומיים ברכב לאורך עמק נוברה, ואח"כ עוד שלושה ימי מסלול רגלי.
37 ק"מ של ירידה באופניים והרצאה של הדלאי למה. התאוששות בלה – יומיים
רכיבת האופניים הייתה אולי הדבר הכי כייפי שעשינו בטיול. שכרנו אופניים בלה ולקחנו רכב שיעלה אותנו עם האופניים למעבר ההרים קרדון לה שהוא מעבר ההרים הגבוה ביותר בו עובר כביש. בכל 37 הקילומטרים שעשינו ברכיבה מקרדון לה ובחזרה ועד העיר לה לא הייתה אפילו עלייה אחת. זו הייתה רכיבה של נטו ישיבה על אופניים והתענגות על הנוף מסביב. כעקרון הרכיבה לוקחת בן שעתיים לארבע שעות.
במקרה לגמרי נודע לנו שבדיוק בתזמון מושלם הגיע הדלאי למה לביקור השנתי שלו בלדאק והוא מעביר שיעור בכפר טיקסי, הנמצא לא רחוק מלה. השיעור היה במקום פתוח שהכשירו אותו במיוחד לצורך האירוע והייתה בו אווירה מאוד מיוחדת עם הדגלים האופייניים לטיבטים והמון מקומיים לצד תיירים ממקומות שונים בעולם שלעיתים מגיעים במיוחד לאזור כדי לשמוע את השיעור. הדלאי למה דיבר בטיבטית אבל היה תרגום סימולטני לאנגלית. אנחנו אמנם לא מגדירים את עצמנו כרוחניקים אבל היה בהחלט אירוע מעניין.
מה רע בטיול תיירים לעמק נוברה ? יומיים
יוצאים מלה במיניבוס לכוון עמק נוברה. הנסיעה מלה לדיסקיט, שהוא הכפר הכי גדול בעמק נוברה אורכת כחמש שעות דרך מעבר קרדון לה. הדרך לא סלולה לכל אורכה וחוץ מזה היא צרה ומפותלת. מצד אחד מאד יפה ומצד שני די מתישה. ביום השני בדרך חזרה רכבנו על גמל דו דבשתי, כן זה מהשיר של משינה – הבלדה לסוכן כפול. אמרנו טיול תיירים... מותר, זה בסדר.
לא כל הנוצץ זהב ולא כל טרק קצר קל יותר מהטרק הארוך - מסלול בזינגצ'ן – 3 ימים
כנראה שאורך מסלול והגדרת הקושי שלו בספרי מטיילים לא תמיד מעידים על רמת הקושי האישית שחש המטייל במסלול. על הנייר יצאנו למשהו לא מאתגר במיוחד אבל כנראה שצפיפות של מעברי הרים, עליות שבאות אחת אחרי השנייה וגובה רב הופכות את המסע הרגלי שעשינו בזינגצ'ן לקשה יותר מהטרק הארוך שעשינו בתחילת הטיול שלנו. שני הימים הראשונים היו מתישים וכללו עליות ארוכות למעברי הרים. הניסיונות שלנו למצוא סוסים ולרכב עליהם כשלו והאופציה הנעימה הזו, בה מי שמתקשה יכול לעלות על סוס ולנוח נגנזה. לתשומת לבכם לגבי מעבר גנדלה ביום השני כדאי להיערך: מדובר על דרך קשה בשני הכוונים, כ 700 מ' עלייה וירידה ביום אחד. מרחק רב משני צידי המעבר אין מקור מים, וחשוב להצטייד בכמות מים מספקת. אם רוצים להישאר במעבר הרבה זמן כדי להינות מהנוף כדאי גם לקחת ציוד חם.
ביום האחרון של הטרק הלכנו בנינוחות במשך 3 שעות בירידה וכבר מהדרך התקשרנו בטלפון הלווייני שלנו כדי שיאספו אותנו בסוף המסלול.
סיום בדלהי
הודו נותנת לנו תזכורת שבכל זאת אנחנו בהודו. איתמר, הבן שלי, חוטף קלקול קיבה נוראי, שדה התעופה עמוס, הטיסה יוצאת באיחור ואנחנו נוחתים בארץ אחרי מסע טיסות לא קצר.
לדאק מדהימה !!!
משפחת גלילי
אני אודי, מיכל אשתי ומכאן נוותר על השמות מכיוון שהקבוצה גדולה אבל אלו בתמונה הם שלושת ילדינו,
טרקים בלדאק-צפון הודו
אודי גלילי, יולי-אוגוסט 2016
עמק מארקה, טיול אופניים ושיעור של הדלאי למה
בכמה מילים: אנחנו אוהבים טיולים רגליים וטבע ובלדאק יש נופים מהממים ואווירה מיוחדת. אפשר לשכור סוסים בטרקים וכך ניתן להקל על המאמץ הפיזי. יצאנו לשני טרקים ארוכים. היה לנו טיול אופניים שהיה חוויה בלתי נשכחת. שכרנו אופניים בלה ורכב העלה אותנו למעבר הרים כ-37 קילומטרים המעיר. במקרה הגענו בתקופה שבה הדלאי למה מגיע לתת הרצאה לא רחוק מלה וזה היה אירוע מיוחד ומעבר לכך זהו יעד מאוד זול
מסלול הטיול
לטיולים דומים
הטיול שלנו
הסתגלות בלה - 3 ימים
העיר לה נמצאת בגובה 3500 מטרים ובטרקים מגיעים לגבהים של 5000 פלוס ולכן היה חשוב לנו להסתגל. העיר מאוד נעימה ויש בה אוירה של מטיילים מכל העולם וגם מישראל. בשלושת הימים האלו עלינו למקדש וארמון שנמצאים מעל העיר וראינו שגם בגובה של 4000 מטרים כולנו מרגישים טוב.
כמה מילים על מחלת גבהים: אין קשר בין הכושר שלכם בארץ לבין איך שתרגישו בגבהים וכמה תוכלו להתמודד עם קושי פיזי בטרקים ובכלל. יכול להיות שמישהו סופר ספורטיבי יהיה סמרטוט בגבהים האלו ומישהו שאין לו כושר כלל לא ירגיש את המחסור בחמצן ויתפקד יותר טוב מרץ מרתונים. צריך להסתגל, אפשר לקחת תרופות והכי חשוב לא לשחק אותה גיבורים כשקשה. אפשר ורצוי לעלות על סוס אם אתם מרגישים מותשים.
6 ימים - הטרק בעמק מארקה
הטרק מוגדר כטרק ברמת קושי קלה עד בינונית ולנו זה לא הרגיש ככה. אמנם אין אתגר פיזי משמעותי אבל המחסור בחמצן בגלל הגובה משנה את כל התמונה והפך לנו את הטרק הזה ואת הטרק הנוסף שעשינו לקשים. זו הסיבה שחמשת הימים המתוכננים הפכו לשישה מכיוון שהתעכבנו בגלל שחלק מהחבר'ה הרגישו לא טוב בשלב מסוים.
לפני הטרק ביקרנו באחת מסוכנויות הטיולים בלה ולקחנו מדריך והסעה למסלול. המסלול נמצא במרחק שעתיים-שלוש מלה. לא ממש חובה לקחת מדריך אבל דווקא על סוסים אני כן ממליץ. זה לא חייב להיות סוס לבן אדם, אבל מספיק שיש 2-3 סוסים על קבוצה כמו שלנו ואז מי שמרגיש מותש יכול להעלות על סוס ולנוח קצת. כעקרון את הסוסים מצאנו במהלך המסלול מכיוון שהניסיון שלנו לקחת 2-3 סוסים לפני הטרק כשל כשהמקומיים הסכימו רק ל 5-6 סוסים במינימום. למזלנו מצאנו מישהו בדרך שיש לו בדיוק 3 סוסים וזה הסתדר לנו ולו.
כפי שכתבתי, אחת החוויות המיוחדות בטרק זה, מחנה האוהלים לפני מעבר ההרים.... יש הרגשה כמו שרואים בסרטים של משלחות טיפוס בן לאומיות לאוורסט. טיילים מכל העולם מתחת לפסגות הרים נישאות. בקיצור אווירה מיוחדת ומקום מיוחד. גם הנוף הנשקף משני מעברי ההרים מדהים.
התלבטות בין הריאלי ללא ריאלי. המבוגרים מכריעים את הכף. מחשבים מסלול....
כמו שקורה בכל קבוצה שמטיילת ביחד גם אצלנו היו דעות שונות ויכולות שונות לכל אחד מחברי הקבוצה. ולכן היה דיון והתלבטות לגבי ההמשך. הדור הצעיר בעיקר רצה לעשות עוד טרק רציני (לנסות לעלות רגלית מעמק נוברה, מהצד השני של רכס לדאק, מעבר למעבר קרדון לה, ליד הכפר הונדר, במסלול שאין לאורכו ישובים ויש בו מעבר הרים בגובה 5400 מ') אבל אנחנו המבוגרים והשקולים יותר הבנו שיש גבול ליכולות שלנו ורצוי שנמצא איזו שהיא פשרה באמצע ולכן בחרנו לצאת לטיול של יומיים ברכב לאורך עמק נוברה, ואח"כ עוד שלושה ימי מסלול רגלי.
37 ק"מ של ירידה באופניים והרצאה של הדלאי למה. התאוששות בלה – יומיים
רכיבת האופניים הייתה אולי הדבר הכי כייפי שעשינו בטיול. שכרנו אופניים בלה ולקחנו רכב שיעלה אותנו עם האופניים למעבר ההרים קרדון לה שהוא מעבר ההרים הגבוה ביותר בו עובר כביש. בכל 37 הקילומטרים שעשינו ברכיבה מקרדון לה ובחזרה ועד העיר לה לא הייתה אפילו עלייה אחת. זו הייתה רכיבה של נטו ישיבה על אופניים והתענגות על הנוף מסביב. כעקרון הרכיבה לוקחת בן שעתיים לארבע שעות.
במקרה לגמרי נודע לנו שבדיוק בתזמון מושלם הגיע הדלאי למה לביקור השנתי שלו בלדאק והוא מעביר שיעור בכפר טיקסי, הנמצא לא רחוק מלה. השיעור היה במקום פתוח שהכשירו אותו במיוחד לצורך האירוע והייתה בו אווירה מאוד מיוחדת עם הדגלים האופייניים לטיבטים והמון מקומיים לצד תיירים ממקומות שונים בעולם שלעיתים מגיעים במיוחד לאזור כדי לשמוע את השיעור. הדלאי למה דיבר בטיבטית אבל היה תרגום סימולטני לאנגלית. אנחנו אמנם לא מגדירים את עצמנו כרוחניקים אבל היה בהחלט אירוע מעניין.
מה רע בטיול תיירים לעמק נוברה ? יומיים
יוצאים מלה במיניבוס לכוון עמק נוברה. הנסיעה מלה לדיסקיט, שהוא הכפר הכי גדול בעמק נוברה אורכת כחמש שעות דרך מעבר קרדון לה. הדרך לא סלולה לכל אורכה וחוץ מזה היא צרה ומפותלת. מצד אחד מאד יפה ומצד שני די מתישה. ביום השני בדרך חזרה רכבנו על גמל דו דבשתי, כן זה מהשיר של משינה – הבלדה לסוכן כפול. אמרנו טיול תיירים... מותר, זה בסדר.
לטיולים דומים
לא כל הנוצץ זהב ולא כל טרק קצר קל יותר מהטרק הארוך - מסלול בזינגצ'ן – 3 ימים
כנראה שאורך מסלול והגדרת הקושי שלו בספרי מטיילים לא תמיד מעידים על רמת הקושי האישית שחש המטייל במסלול. על הנייר יצאנו למשהו לא מאתגר במיוחד אבל כנראה שצפיפות של מעברי הרים, עליות שבאות אחת אחרי השנייה וגובה רב הופכות את המסע הרגלי שעשינו בזינגצ'ן לקשה יותר מהטרק הארוך שעשינו בתחילת הטיול שלנו. שני הימים הראשונים היו מתישים וכללו עליות ארוכות למעברי הרים. הניסיונות שלנו למצוא סוסים ולרכב עליהם כשלו והאופציה הנעימה הזו, בה מי שמתקשה יכול לעלות על סוס ולנוח נגנזה. לתשומת לבכם לגבי מעבר גנדלה ביום השני כדאי להיערך: מדובר על דרך קשה בשני הכוונים, כ 700 מ' עלייה וירידה ביום אחד. מרחק רב משני צידי המעבר אין מקור מים, וחשוב להצטייד בכמות מים מספקת. אם רוצים להישאר במעבר הרבה זמן כדי להינות מהנוף כדאי גם לקחת ציוד חם.
ביום האחרון של הטרק הלכנו בנינוחות במשך 3 שעות בירידה וכבר מהדרך התקשרנו בטלפון הלווייני שלנו כדי שיאספו אותנו בסוף המסלול.
סיום בדלהי
הודו נותנת לנו תזכורת שבכל זאת אנחנו בהודו. איתמר, הבן שלי, חוטף קלקול קיבה נוראי, שדה התעופה עמוס, הטיסה יוצאת באיחור ואנחנו נוחתים בארץ אחרי מסע טיסות לא קצר.