פישי וחברים

אנחנו סטודנטים עתודאים, לומדים בבאר שבע. מידי פעם רוצים לנקות קצת את הראש בטבע.

זוויתן עליון ונחל יהודיה

מרתון תפירות נחלים ביום אחד ברמת הגולן

נועם דיינים (פישי), מאי 2017

כמה מילים

מאוד מאוד נהנינו במסלול. הלכנו מקצרין לזויתן, היינו במפל הזויתן ואז הלכנו למפל היהודיה. תפרנו קצת קילומטרים בין שני הנחלים, חלקם היו בשבילים מישוריים של הרמה אבל הכל היה ירוק ויפה. אהבנו בעיקר את שני המפלים והבריכות שלהם. לא היו בכלל אנשים (זה היה ארבע ימים לפני פסח) והמעט שפגשנו במפלים היו ממש נחמדים. הייתה אווירה כייפית וטרמפ מהיר שתפסנו בחזרה לרכב בקצרין היה סיום מושלם לטיול.

זמן המסלול ואורכו

8 שעות, 12 קילומטרים. חלק גדול מההליכה היה חשוף לשמש, קחו בחשבון.

איך הגענו

הגענו ברכב אחד והשארנו אותו ממש בתחילת קצרין. המסלול לא היה מעגלי כלל ולכן קיווינו שיהיה לנו טרמפ בחזרה. המסלול הסתיים בחניון היהודיה והיו לא מעט רכבים שיצאו ממנו באותה שעה ולכן תוך כמה דקות הצלחנו לתפוס טרמפ. לא יודע אם זה מזל אבל עושה רושם שזה לא מסובך לתפוס שם טרמפים

תחילת אפריל חופשת פסח וחיפשנו יעד קרוב לבאר שבע בה אנחנו גרים. המחשבה הראשונה הייתה לטייל במדבר יהודה, בנחל צאלים. תחזית ליום חם במיוחד הורידה אותנו מהאפשרות הזו וחיפשנו יעד עם מים שנוכל מידי פעם להתרחץ ולקרר את הגוף.

אחד החברים גר ביקנעם ולכן ישנו אצלו ובבוקר נסענו שעה וקצת והגענו לנקודת ההתחלה בפיתול הכביש ממש לפני קצרין כשמגיעים מצומת קצרין.

נחל זוויתן

התחלנו ללכת במסלול מסומן אדום לאורך נחל הזוויתן. 4 קילומטרים ראשונים הם מסלול שעובר ליד הנחל לפעמים בסבך של שיחים וזרימה קטנה ולא מזמינה ולפעמים יש בריכות יותר עמוקות וחביבות. הבריכות הגדולות בקטע הזה נמצאות בערך אחרי 3 קילומטרים, כמה דקות הליכה אחרי שחצה את הנחל שביל ג'יפים מסומן שחור.

השביל ג'יפים הזה הטעה אותנו בגדול וגרם לנו ללכת 3 קילומטרים מיותרים (1.5 לכל כיוון) וכמעט לפספס את האטרקציה הגדולה של המסלול שהיא מפל הזוויתן. הטעות שלנו הייתה ללכת עם דף מידע על המסלול שבו היה תיאור במילים של הדרך מבלי לפתוח מפה. בצומת היו שלטים ואולי בגלל שלט שהפנה ליהודיה הבנו שאנחנו צריכים לעזוב את הנחל וללכת בשביל הג'יפים לכיוון היהודייה.

לקח לנו די הרבה זמן, 1.5 קילומטרים ואנשים שפגשנו בדרך כדי להבין שאנחנו מפספסים את הקטע היפה שבגללו באנו לזוויתן. חזרנו לצומת הדרכים והפעם המשכנו באדום במורד הנחל. לאחר כמה דקות באמת הגענו לבריכות מים גדולות שנקראות בריכות המשקפיים ולאחר מכן המשכנו עד למפל הזוויתן. לא התעצלנו כמובן וירדנו לתחתית המפל למרות שזו לא הדרך שממשיכה הלאה. המים היו קפואים אבל הבריכה הייתה עמוקה וממש כיפית. פגשנו שם אנשים חמודים. קבוצת חרדים שהגיע בטרמפים מירושלים עד לכאן וקבוצת תיירים אמריקאים צעירים.

בשביל של הנקיק השחור עצמו לא יכלנו להמשיך כי כדי לעבור את הנקיק צריך לעשות סנפלינג אז המשכנו במסלול האדום שעובר מעל המצוקים של הנחל עד שהגענו לשביל ירוק שפונה שמאלה (דרום-מזרח) ומגיע עד לחניון היהודיה שממנו המשכנו לצד השני למפל היהודייה.

תקרית הפרה

בדרך עברנו את אחד החוויות הכי מפחידות שעברנו עד היום. השביל עבר בין עדר פרים ועד כמה שאנחנו יודעים פרות הן חיות פחדניות אלא אם כן ממש מרגיזים אותן, זו הסיבה שלא חששנו לעבור בינם. לא ברור מה הדליק שם שלושה פרים מתוך העדר אבל הם התחילו לרוץ אחרינו, זה לא היה בקטנה הם ממש דהרו בעקבותינו ואנחנו רצנו כמו מטורפים. בשלב מסוים כמעט נפלנו מהמצוק ואחד מהחברים עיקם את הרגל וצלע אחרינו. כל הסיטואציה הייתה מפחידה בטירוף וממש ברגע האחרון מצאנו מחסה בין שני גלי אבנים.

מפל יהודיה

עברנו בחניון היהודייה כאמור, שירותים והתאוששות והמשכנו למסלול הלוך וחזור למפל היהודייה. שביל מסומן אדום יוצא מאזור הקופות, דרך מגרש החניה, עובר מתחת לכביש וממשיך לכיוון דרום מזרח ומגיע עד בתים סורים ישנים. שם פנינו עם השביל לכיוון צפון מזרח והתחלנו ללכת מעל ערוץ הנחל עד לירידה למפל. סה"כ מדובר על 2 קילומטרים לכל כיוון מהחניון למפל. בדרך עברנו עוד חוויה שקשורה לפרים. למעשה הבנו שאנחנו בפוסט טראומה. בתחילת הדרך מהכפר הסורי הישן למפל יש שתי גדרות ושני מעברי בקר, כלומר שערים צרים שהבקר לא יכול לעבור בהם אלא רק המטיילים. בין שני השערים האלו הפרידו כמה מטרים ומספר פרים שעמדו שם. אנחנו כבר היינו למודי ניסיון וחששנו להיכנס. עמדנו עשר דקות וחיכינו שהפרים ילכו והם כנראה לא הבינו שהם צריכים ללכת. בסוף אחרי שעדנו בשמש והתבשלנו החלטנו לעבור ומה שיהיה יהיה. לזכותם של הפרים האלו ייאמר שהם היו יותר רגועים מחבריהם בזוויתן אבל גם הם לא שמעו על כך שהם אמורים לפחד מבני אדם. הם פשוט עמדו והסתכלו עלינו במבט מפחיד כשאנחנו עברנו אולי במרחק של חצי מטר מהם.

אחרי מבחן האומץ הזה המשכנו ללכת עוד עשרים דקות עד לירידה למפל. ויתרנו על מסלול מעגלי שממשיך הלאה ויורד בהמשך ליהודיה ובו הולכים קצת במים וירדנו ישירות למפל. מפל היהודיה מהמם. המים קפואים אבל המקום מדהים. שוב התרחצנו ולסיום עלינו את הירידה בה ירדנו (שלא הייתה נוראית אבל גם לא קצרצרה) וחזרנו לחניון. בחזרה הפרים כבר לא היו באזור מעברי הבקר וכך סיימנו בשעה 16:00 את המסלול הכפול שעשינו.

הערת פשוט לטייל

בדרך כלל אנשים שאינם מיטיבי לכת בוחרים לעשות או את הזוויתן או את היהודיה שבגרסה החדשה שלו התקצר מאוד והפך למסלול של 3 שעות (בעבר היה ארוך בהרבה).

בזוויתן יש מספר אפשרויות ששתי המרכזיות הן: זוויתן עליון שזה המסלול שנועם עשה או את הזוויתן התחתון שאותו אפשר לעשות מעגלי מהחניון או שניתן להמשיך ממנו לבריכת המשושים (יום מלא וארוך).

בזוויתן וביהודיה יש תמיד מים בבריכות ובמפלים אבל הדרך אליהם עוברת בנוף חשוף וביום חם בקיץ זה ממש יכול להיות קטלני. צריך לשים לב אם אין עומס חום ולהצטייד בהרבה מים. דברו עם הפקחים בכניסה לשמורה הם יכוונו אתכם.

הכניסה לזוויתן וליהודיה היא בתשלום כמו כל פרק לאומי אחר.