משפחת דקל
שיבי ומונה ההורים. מונה עם אוריאנטציה אורבנית רצינית אך נהנית מאוד מטיולים בטבע, לעומתה שיבי פחות מחבב ערים ויותר טבע. שנינו ביחד מתמודדים עם גידול 3 ילדים –יובל בן 18, יעל בת 15 ויואב הצעיר בן ה 9
25 ימים בוייטנאם
מונה דקל, יולי-אוגוסט 2016
צפון ודרום וייטנאם
בכמה מילים:
וייטנאם היא ארץ מגוונת מאוד, קלה לטיול ביחס למה שחושבים עליה (בעיקר אנשים מבוגרים עם ילדים) שונה וכייפית ודרך מצויינת להתחיל לטייל במזרח. (ביחס למה שרגילים אנשים כמונו מטיולים באירופה.)
אהבנו את אזור סאפה והנוף הכפרי שלו– ירוק מאוד – טראסות האורז המשגעות שלו הוכרזו כאתר מורשת עולמי, הוי אן שבה שילבנו מנוחה במלון ברמה גבוהה עם בריכה ושהות בעיירה מקסימה ומגוון דברים לעשות. דאלאת – ההומסטיי של חואן וטיול האופנועים שארגן
מסלול הטיול
לילה אחד (יומיים) בהאנוי - נחיתה וסיורים בעיר
3 לילות (4 ימים מלאים) בסאפהSapa_Lao_Cai_Province – איזור כפרי מהמם של טרסות אורז.
לילהאחד בהלונג ביי ולילה בקטבה CátBà , Hạ Long bay – אזור מאוד מפורסם ומתוייר –אתר מורשת עולמי- של איים סלעיים המזדקרים מהים
5 לילות הוי אן Hội An –מנוחה בריזורט מפנק, עיירה מקסימה, סדנאות בישול ואמנות, שנורקלים וחופים
2 לילות –נה- טראנג Nha Trang –עיירת חוף נוספת ופחות מוצלחת מבחינתנו מהוי אן
3 לילות – דאלאת ĐàLạt – חואן הבעלים של ההומסטיי שמתמחה בקהל תרמילאים ישראלי עשה לנו את השהות כאן. אווירה כייפית עם תרמילאים ישראלים וסיורים יפים באזור הררי וקריר יותר משאר המדינה.
2 לילות מוינהMũi Né–יום הנסיעה מדאלאתלמוינה היה מקסים עם מפלים ושמורות. מוי נה היא עיירת חוף עם מספר אטרקציות באזור – דיונות, נחל הפיות, שוק דגים ועוד.
3 לילות הו צ'י מין HồChí Minh – עיר מודרנית וכייפית לחובבי הז'אנר. נסענו לדלתת נהר המקונג ושטנו בסירה בדלתא. לא הלכנו לראות את המנהרות של הוייטקונג כפי שעושים רבים.
מתי מטיילים בוייטנאם?
בוייטאנם 2 עונות: יבשה וגשומה, ותמיד חם. הקיץ שלנו זו העונה הגשומה בויטנאם ולכן ממליצים לטייל בעונות אחרות. לא שהייתה לנו ברירה בגלל הילדים אבל לא הרגשנו שזה פגע לנו בטיול, הגשמים לא היו מאוד משמעותיים ועם כיסוי גשם (מעין שכמיית ניילון) מסתדרים מצויין, כמובן שזה גם עניין של מזל, לנו היו יותר ימים יבשים מרטובים.
עלויות
את הטיול לויטנאם אפשר לעשות בתקציב בינוני וצפונה.
טיסות - אין טיסות ממש זולות לויטנאם. אנחנו שילמנו 1000 דולר לכרטיס טיסה בו הקונקשיין היה נוח ונרכש 3 חודשים מראש. אם מזמינים 10 חודשים מראש ולא פוסלים שהיות ארוכות בקונקשן ניתן להגיע ל-700 דולרים
לינה ואוכל – אוכל רחוב הוא מאוד זול וטעים ועלותו יכולה להיות ממש נמוכה. למשל מנת מוקפץ או פנקייק ויאטנמי ב- 10 שקלים אבל צריך יותר ממנה אחת כדי לשבוע, לעומת זאת מסעדות תיירים יקרות בהרבה וגם חסרות ייחוד, שילבנו אוכל רחוב, מסעדות מקומיות ומסעדות יקרות יותר, בדר"כ זה עבד טוב מאוד. בלינה בהומסטיי פשוט שילמנו 40-60 דולר לכל המשפחה ובמלונות מפנקים הנקראים ריזורטים שילמנו אפילו 650 שקלים ללילה. טיולים מיוחדים ואטרקציות הן נתח משמעותי מעלויות הטיול. הסעה מעיר חוף אחת לאחרת שנמשכה יום שלם וכללה עצירות נחמדות בדרך עלתה 200 שקלים לאדם. כך ראינו גם דברים בדרך ונהנינו לעומת נסיעות בתחבורה ציבורית שכמובן יכולות להיות זולות יותר. טסנו פעמיים במהלך הטיול, שטנו הרבה, שנירקלנו במספר מקומות, עשינו טיול אופנועים יום אחד ומספר טיולים מאורגנים.
כל זה הביא את התקציב שלנו כולל הטיסות הלוך וחזור ל 2500 שקלים ליום (למשפחה) וניתן אני מעריכה לקצץ עד 1500 ליום למשפחה כולל הטיסות.
הטיול שלנו
יום אחד - האנוי
נחתנו בהאנוי שהיא עיר הבירה אך היא מסורתית יותר לעומת הו צ'י מין. היא מאוד תוססת ויש בה מספרי אתרי חובה, שמומלצים בכל המדריכים, ומגיעים אליהם עם כל המדריכים. אין בעיה להגיע אליהם באופן עצמאי.
לנו חיכה בשדה התעופה מדריך שאסף אותנו למלון ואח"כ לסיור בעיר. מצד אחד זה נוח, מרגיש בטוח יותר, יש למי לפנות עם כל מיני שאלות וצרכים שמתעוררים, מצד שני פחות נהנינו מהסיורים איתו, להבין את האנגלית שלו זו היתה רק אחת מן הבעיות....
כמה טיפים להתארגנות והתמקמות ללא החשש שמלווה הגעה לאתרים חדשים ו"אקזוטיים": באולם היוצאים בשדה התעופה יש דלפקים לרכישת סים מקומי (מאוד מומלץ) ודוכני change. כמו כן ביציאה יש נהגים רבים שישמחו לקחת אתכם לבית המלון, ודוכנים מסודרים יותר להסעות ומוניות.
בבית המלון אפשר לבקש מפה של העיר ומשם להתחיל לתור אותה לבד. אם בכל זאת אתם מעוניינים לפחות ביום הראשון בסיור מודרך אפשר דרך שדה התעופה, המלון או סוכנויות שונות בעיר.
דבר ראשון ומאוד בולט שמאפיין מאוד את ויטנאם בכלל ואת האנוי בפרט אלו הם האופנועים והקטנועים . הכבישים מאוד סואנים ועתירי אופנועים שלא עונים לכללים ולחוקים המוכרים לתייר המערבי, אם תנסו לחצות את הכביש, כנראה שמהר מאוד מקומי חביב יתנדב להראות לכם את אופן חציית הכביש ב"דרך הויאטנמית": לא לצפות שתהיה הפוגה בתנועה, לרדת לכביש ולהתחיל לחצות תוך שמירה על הכללים הבאים – ללכת קדימה בקצב אחיד, לא לעצור, לא לרוץ ופתאום לא לחזור על עקבותיכם, ולכל אורך החצייה יש להרים את היד כלפי הנהגים כך שהם יבינו שאתם חוצים את הכביש ולא החלטתם סתם לטייל בין מאות המכוניות והאופנועים.
איפה ביקרנו בהאנוי ? באוניברסיטה הראשונה –The Temple of literature– מומלץ, במקדש נוסף: Ngoc Son Temple הממוקם על אי קטן באגם HoanKiem– מומלץ גם כן. לאחר מכן המדריך לקח אותנו לסיור בעיר העתיקה בריקשות הנקראות cyclo, אם לא היינו מצפים לטיול אופנועים, אולי היינו מתאכזבים פחות.... שוב, שיא התיירותיות אך איפשר לנו לראות את רחובות העיר והתושבים בדרך די ממצה, בדיעבד, כדאי לעשות סיור זה בתחילת היום הראשון ואז לחזור למקומות שאהבתם. ולסיום מופע מסורתי של תאטרון בובות מים – מלאכה מסורתית עתיקה בוייאטנם, תיירותי אך חמוד מאוד. לאחר מכן בהמשך הטיול בויאטנם פוגשים את הסצינות הכפריות המתוארות ב"הצגה".
מאוחר יותר בערב, פגשנו חברים ישראלים שמתגוררים בויטנאם ומכירים את האנוי היטב, לקחו אותנו לארוחת ערב במסעדה מקומית מצויינת, לשוק הלילה החביב וההומה, ולצומת מרכזי בעיר העתיקה, בו בתי קפה וברים פורסים המוני שולחנות פלסטיק קטנים ושרפרפים זערוריים וצעירי האנוי מבלים שם עד השעות הקטנות, בשתיית בירה מקומית, פיצוח גרעינים ובוטנים לחים והשלכת הקליפות על הרצפה. היה לי קצת קשה בהתחלה ואח"כ זרמתי... חגיגה אמיתית, מוזיקה, מופעים ספונטניים והמון צוהל. כאן התחלנו ליהנות באמת....
למחרת, נסענו מחוץ להאנוי ל-NinhBinh, לבקר במקדשים נוספים, ולשיט בסירות במבו בנהר Hoang Long לביקור ב-Tam Coc שלושת המערות. כמובן שלאתר זה תצטרכו להגיע בסיור מאורגן.
בהאנוי מאוד נהנינו לאכול אוכל בדוכנים ברחוב וההמלצה שלנו היא לוותר על מסעדות תיירים. אהבנו את השווקים כולל שוק הלילה וההמולה של העיר, פחות נהנינו מאתרי התיירים שלקחו אותנו אליהם במהלך הסיור המודרך שהזמנו כבר מהארץ. טיפ שלנו – ותרו בהאנוי על סיור מודרך עם מדריך מקומי פשוט תסתובבו ותיהנו ממקום שונה ממה שאתם מכירים.
3 לילות - סאפה
בלילה השני בהאנוי הגענו לתחנת הרכבת לנסיעה ברכבת הלילה לאזור סאפה. מקובל להגיע לסאפה ולחזור ממנה להאנוי ברכבת לילה, חוויה מומלצת מאוד, ונוחה מאוד, הנסיעה נמשכת כ-5 שעות בקרונות פרטיים של 4 מיטות, אנחנו שלחנו את יובל הבכור לישון בקרון סמוך עם משפחה מהולנד.
סאפה היה אחד ההיילייטים שלנו בטיול בויטנאם. זהו אזור טבע יפהפה וירוק מאוד של טרסות אורז מעוגלות המקשטות הרים ועמקים, עם נהר שחוצה את העמק, וסביבה כפרית אותנטית שתושביה הם בני שבטים שונים. אחד הדברים הנוספים שעשה לנו את השהייה באזור, זה ההומסטיי (homestay) של קווין. לקווין, בחורה מקסימה ומלכותית, כשמה כן היא, יש הומסטיי מלבב עם בקתות פרטיות או לינה ב-dorms חדר משותף ל-10. הכל נקי מאוד, מצעים ומגבות מפנקים ועם זאת מאוד אותנטי, קווין ומשפחתה גרים במקום ומארחים בלבביות תיירים מכל העולם. הבית ממוקם בכפר TAVAN בלב טרסות האורז ונקרא Tavan ecologic homestay. את ארוחות הבוקר והערב מגישים במרפסת משותפת באווירה מדליקה, שם פוגשים את שאר האורחים ומבלים יחד.
מומלץ במיוחד לאכול את מרק הפו המפורסם של קווין, לא טעמנו טעים ממנו כל הטיול, וכמובן כל שאר המנות שלה כולל הספריג רול המעולים.
מה עשינו בשלושת הימים
יום אחד פשוט טיילנו בכפרים באזור– מטאבאן ללאו צ'אי הסמוך
ביום השני הסתובבנו בעיר סאפה ועלינו ברכבל להר הגבוה באזור (3500 מטרים) - Fansipan. מהתחנה העליונה של הרכבל ממשיכים לעלות לפסגת ההר, בדרך ישנו מקדש מוזהב וחדש ומהפסגה נשקף נוף מהמם של הטראסות. העלייה לפסגה יכולה להיות קשה בעיקר בגלל הידלדלות החמצן באוויר, רק 3 מבינינו הצליחו להעפיל לפסגה, לי זה גרם לכאב ראש. הנוף הנשקף מהרכבל אל העמק וההרים הוא חד פעמי ומאוד מומלץ.
לאחר מכן ירדנו ובילינו את המשך היום בסאפה, בין היתר בשוק המפורסם, אם אפשר כדאי להגיע אליו ביום א', אז השוק עמוס וססגוני יותר.
ביום השלישי עשינו טרק של 9 ק"מ ללב הטראסות, עברנו ביער במבוק, דרך כפרים נידחים של בני השבטים העניים, מפל ונהר ועלינו לעברו השני של העמק. הטרק באזור הררי וכמובן לא מסומן, לכן עושים אותו עם מדריכה מקומית. אותנו הדריכה בנועם ובקלילות רגליים של איילה – טונג משבט הזאי המקומי, קווין אירגנה לנו את המדריכה וכך ניתן לעשות בכל הומסטיי או מלון שבו תישהו. הסיור המודרך כאן הזה היה תיקון לסיור המודרך של הנוי.
ביום הרביעי היה גשום והתאים לנו לנוח מהטרק של יום האתמול אז פשוט נשארנו לנו לנוח, לקרוא ולשחק בהומסטיי.
חזרנו להנוי ברכבת לילה.
2לילות הלונג ביי - לילה ראשון בשיט בהלונג ביי ולילה נוסף באי קאט בה
רוב התמונות שתקבלו בוואטסאפ מחברים שמטיילים בויטנאם יהיו מכאן. האזור הוא אכן תופעת טבע ייחודית של מאות איים קטנטנים שמזדקרים מהים לגובה רב מוקפים במצוקים סלעיים ומספר סירות וספינות תיירים כמספר האיים לפחות. זה כמובן לא הופך את המקום לפחות יפה.
כעקרון גיחה קלאסית להלונג ביי כוללת שייט של יומיים הכולל לינה על הספינה, שייט בכל האזור, ביקור במערת נטיפים, קייאקים, ביקור בחוף שקראנו לו החוף המטופש (בדיחה משפחתית) ועוד.
אנחנו המשכנו משם לאי גדול במפרץ שנקרא קאט-בה ובו היינו עוד לילה. הגענו אליו בסירת מירוץ וזה היה החלק הנחמד מבחינתנו. ההמשך היה מיותר. מקאט בה אפשר לצאת לשייט בין איים סלעיים בדומה להלונג ביי (יש שאומרים שפחות המוני מהלונג ביי) ולפעילויות הדומות לאלה שכבר חווינו בשיט, ולטייל בשמורת הטבע המקומית. כיוון שחווינו כבר את כל אלה, השהות בקט בה לא הוסיפה דבר. לכן לא היינו ממליצים לבקר גם בהלונג ביי וגם בקט-בה, זה מיותר. תתמקדו בזה או בזה. אם בחרתם לטייל באזור קאט בה, מומלץ לבקר במסעדה גרין מנגו ברחוב הראשי, ולהתרחק מחופי הרחצה של האי.
5 לילות – הוי-אן
מאוד אהבנו את הוי אן וכל אחד מצא את מקומו. עזרה לכך העובדה שהחלטנו להתפנק וללון בריזורט עם בריכה ואווירה מיוחדת בשם Ancient House . אין ספק שזה עלה יותר מהומסטיי סטנדרטי אבל זה נחמד לגיוון אופציות הלינה והחוויות. כשמבקרים במדינה כזו ומטיילים בסגנון קצת תרמילאי אבל מהיר צריך מידי פעם לעשות את ההפסקות האלו והוי-אן היתה המקום לזה, לבד מזאת, השהות בריזורט אפשר לנו להתפצל, כשהבנים לא רצו להצטרף לשיטוטים, הם יכלו להישאר בחדר או בבריכה.
הוי אן היא עיר קסומה ונקייה שמרכזה העתיק הוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ויש בה שילוב נעים של מזרח ומעט מערב. העיר העתיקה סגורה לכלי רכב ויש בה רחובות קטנים עם חנויות, מסעדות מקומיות, דוכני אוכל, סדנאות בישול, חייטים ואפילו בתי קפה מערביים.
מה עשינו ?
בעיקר טיילנו בעיר העתיקה בין הרחובות הקטנים, המקושטים והמשופעים באדריכלות צרפתית קולוניאלית ישנה, בין חנויות המציגות מבחר יצירות אמנות ואומנות מקומית, מסעדות, בשוק מקומי עם דוכני האוכל הטרי והטעים והזול. האווירה מזמינה מאוד, צעירה תוססת וכיפית במיוחד. גם הנרתעים מערים וקניות יהנו מאוד משיטוט אחד או שניים שכאלה.
הוי אן ידועה בשפע המתפרות וחנויות הבדים שבה, שבהן אפשר להזמין בגד ולבוא למדידה למחרת היום, בדר"כ נדרשים לכך יומיים של תפירה (עם המדידות והתיקונים). זה מאוד מקובל ומחזה נפוץ לראות תיירים התופרים לעצמם חליפות עסקים ובגדים בכל סגנון אפשרי, בטווח מחירים רחב, באיכות מצויינת. בווייטנאם מתמחים בייצור בדי משי.
בהוי אן יש מספר אתרים בעיר העתיקה כגון הגשר היפני, מקדשים סיניים, פגודות, בתים עתיקים, מוזיאון קרמיקה ועוד, לכל האתרים האלה ניתן לרכוש כרטיס כניסה ל-5 מתוך האתרים לבחירתכם. ניתן לקנות גם כרטיסים בודדים.
יום אחד לקחנו שייט לאי צ'אם בסיור מאורגן, הכולל שיט בסירה, סיור מודרך בכפר ויציאה לשנורקלינג. השנורקלינג והביקור בכפר היו נחמדים, אך המדריך וכל ההתנהלות עיצבנו, שוב, לקחנו את הסיור מהמלון, גם היה יקר יותר וגם פחות מוצלח. ראיתי שיש בעיר סוכנויות חביבות ליציאה לסיורים, מומלץ יותר
כמובן שנסענו לחוף, אחד ההיפים שביקרנו בהם בוויאטנם, עם נשים המוכרות פירות ובמיוחד אננס על החוף וסירות הדייגים העגולות.
אתרים נוספים בסביבה: הר השיש ואתר העתיקות מאי סון
ושוב, פשוט חרשנו את העיירה המקסימה הזו ביום ובלילה, אכלנו בשוק בבתי קפה ובמסעדות, קנינו מתנות ומזכרות יפות ונהנינו מהאווירה המיוחדת. בשוק אנחנו ממליצים על הדוכן של Mrs THU, טעים וטרי ומאוד זול, גברת ת'ו ובעלה עדינים מקסימים ומסבירי פנים, אפשר לעשות אצלם סדנת בישול, כמו בעוד דוכנים ומסעדות בהוי אן.
כדאי מאוד לבקר בבית התה המופעל ע"י עמותה והמלצרים הם חרשים, ויש להם דרך מיוחדת לקחת את ההזמנה, חוץ מזה שיפה וטעים שם.
בצער רב עזבנו את הוי-אן ובהמשך לא הצלחנו לשחזר את ההנאה שהייתה לנו כאן בעיירות החוף האחרות שהן ביקרנו. אבל תמיד הכל עניין של חוויה אישית.
2 לילות בנה-טראנג
זוהי עיירת חוף נחמדה אבל לא היה לה יתרון מיוחד על החוף בהוי אן.
החויה המוצלחת שלנו בנה טראנג היתה לצאת לשיט לאתר צלילה סמוך דרך מועדון הצלילה rainbow, שנירקלנו לצד צוללנים צרפתים והולנדים שהגיעו עם ציוד הצלילה שלהם לצלול באתר הזה, אנשי הצוות היו מקצועיים וחביבים מאוד ובכלל האווירה היתה טובה ונעימה.
אחת החוויות הזכורות לנו ובעיקר ליואב הייתה מפגש בחוף עם קשישה שנראית בת 90 לפחות שהסתובבה עם מוט ועליו שני סלים שהיא איזנה על הכתפיים. בסל אחד היו לובסטרים חיים ובסל השני – מיני מטבח, מנגל, קערות, צלחות, כלי חיתוך מספריים וכל מה שנזקקה לו כדי להכין ולהגיש לנו לובסטר צלוי. היה מיוחד.
3 לילות - בדאלאת
הביקור בדלאת היה פשוט חוויה, נופית, תרבותית ואנושית. נתחיל מהמארחים, התארחנו בהומסטיי של חואן. חומד של בחור שמזמן כבר הבין שהעתיד הכלכלי שלו טמון בתרמילאים הישראליים, ולזה הוא מכוון. ההומסטיי שלו הוא מילולית אירוח ביתי, כי החדרים והמקלחות הם חלק מהבית, חואן גר עם אביו, אימו המכונה "סבתא" ועם אחיו ואשתו, ששמה טלי! יחדיו הם מנהלים את העסק המוצלח שלהם. חואן מרגיש מחובר לגמרי לישראלים, ומרבה לתבל את דבריו בסבבה, גבר, אחותי.
נהנינו מאוד מהשהיה במחיצתם ובמחיצת החבר'ה הצעירים, יואב סוף סוף יכול היה לתקשר בכיף בעברית ולא רק איתנו! טיילנו איתם, יצאנו בערב לפאב, חלקנו את שעות המנוחה והסתלבט יחד במרחב המשותף וחווינו את אווירת התרמילאים המתחלפים, מתייעצים ומשתפים חוויות.
בהום סטיי אכלנו יחד עם כולם ארוחות בוקר וערב, כשהאורחים עוזרים לערוך, לפנות, ומי שרוצה מוזמן גם לעזור בהכנת הסלט.
האטרקציה המיוחדת של חואן היא טיולי האיזיריידר שלו. כל משתתף רוכב על אופנוע עם נהג (כשהנהגים הם אחים, בני דודים, גיסים, שכנים וחברים) ויוצאים ליום טיול ארוך בין אתרי טבע בסביבת דאלאת, ובין חוות, כפרים ומפעלים מסורתיים כמו חוות גידול תולעי משי ומפעל מסורתי ליצור חוטי משי, חוות גידול פטריות, ייצור אטריות אורז ויין אורז ועוד ועוד. ביקרנו גם במטע קפה שמיוצר בדרך ייחודית: רקונים – דביבונים אוכלים את פירות הקפה, מעכלים אותם ואז מפרישים את הפולים- שלמים לאחר שהקליפה עברה עיכול והתפרקה, את הצואה עם הפולים מייבשים, שוטפים, טוחנים ושותים. וזה יקר! הקפה המשובח והנחשב ביותר שלהם. אנחנו כמובן שתינו גם.
מרתק, עולם מסורתי ומתוחכם בפשטותו, וכמובן חוויית הרכיבה על אופנועים בוויטנאם, שזה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים.
בימים הנוספים ביקרנו עצמאית במפל ובמקדש הסמוכים לעיר, 2 ילדינו הגדולים יותר הצטרפו לטיול מאורגן וסנפלינג במפל – נהנו מאוד.
ניתן כמובן להזמין טיול מאורגן לכל האתרים שבסביבה כמו הבית המשוגע (הוא באמת משוגע), תחנת הרכבת הישנה ועוד.
השהיה בדלאת הוכיחה לנו שני דברים. הראשון הוא שהמקום בו לנים והאנשים שמארחים אותך לעיתים עושים לך את הטיול. הדבר השני הוא שלמעשה דווקא לינה במקום זול של תרמילאים שזה הכי "לואו-קוסט" שיש, מוצלחת לעיתים יותר מאשר מלון מפואר. זו הייתה החוויה שלנו מדאלת שהיה אחד ההיילייטים שלנו בויטנאם. גם מזג האוויר בדאלאת שנמצאת בגובה 1500 מטרים איפשר לנו אתנחתא קלה מהלחות והחום בשאר האזורים.
ההגעה לדאלאת הייתה נחמדה אף היא (אם כי יקרה). אחיו של חואן הגיע לנה-טראנג כדי לאסוף אותנו. בדרך טיילנו בהרבה אתרים והיה נחמד מאוד. מעולם לא היינו מגיעים לאתרים שהוא הראה לנו אלמלא היינו עושים את הדרך איתו. נכנסנו לשטח לראות מפל נחמד ואפילו ביקרנו בכפר מטריאכלי שבו הנשים לובשות את המכנסיים J והבתים בנויים בצורה מאוד מיוחדת, בלי אף מסמר או בורג שמחבר בין הקורות, ובעצם איתו עשינו כבר את כל האתרים בסביבת דאלאת, מה שחסך לנו יום טיול נפרד.
ליצירת קשר עם חואן דרך הפייסבוק: HuanDuy VO או HuanDalatEasyrider, מבקשים חברות ומתכתבים בצ'ט. שימו לב קמו לו חיקויים.
2 לילות במוי-נה
קיצרנו את השהות בדאלאת כדי להספיק לבקר גם בעיירת חוף נוספת בשם מוי-נה. בדיעבד לא היינו עושים את זה אבל ככה זה בטיולים, אי אפשר לדעת.
מוי-נה - יש שמגיעים למוינה לנפוש על החוף, לנו יצא יום סגרירי במיוחד, אז נחנו לנו במלון, היינו בבריכה וטיילנו קצת ברחוב הראשי. גם כאן כמו בנה טראנג קהל היעד העיקרי שלהם הוא תיירים מרוסיה, לכן כל השלטים ברוסית והמוכרים לעתים דוברי רוסית.
מומלץ לישון במלון Full Moon שהיה נחמד מאוד, ישנם 2 מלונות בשם זה: במרכז העיירה אך בצמידות לחוף– זול יותר, ומרוחק ממרכז העיר אך מפואר יותר, עם חוף יפה יותר וכמובן יקר יותר. אופציה זולה יותר היא אכסנית מטיילים נחמדה מאוד ומומלצת בקרב הצעירים.
מוינה ידועה בדיונה שלה ובטיולי הזריחה בג'יפים המגיעים אליה, רוב מהומה על לא מאומה, אך לאחר הזריחה מבקרים בשוק הדגים בחוף - חווייה צבעונית וריחנית, מזה דווקא נהנינו.יש דברים נוספים לעשות במוינה–טיול טרקטורונים בדיונה, נחל הפיות, וכמובן לבקר בחופים, רצוי בכאלו שאינם ממש בלב העיירה אלא מחוצה לה.
הנסיעה מדאלאת למוינה הייתה חוויה בפני עצמה, שוב בזכות השילוב בין נסיעה ליעד רחוק לטיול על הדרך. שוב ביקרנו במקומות בהם לא היינו מבקרים אלמלא היו לוקחים אותנו לתוך השטח, למפל ממש מרשים שאין איש מבקר בו ויער קסום ממש מהאגדות. שוב אחיו של חואן, יו, הדריך אותנו וליווה אותנו בדרכו הנעימה והחייכנית, היה מרתק גם לדבר איתו לשמוע ממנו על החיים בויטנאם הנמצאת תחת שלטון קומוניסטי ועם זאת פתוחה למערב, ההגבלות על חופש הביטוי, המצב הכלכלי והיחס לשבטים תושבי האיזורים הכפריים.
להו צ'י מין נסענו באוטובוס שינה, אך לקחנו אותו ביום.
3 לילות הוי צ'י מין
כמו ההשוואה בסין בין בייג'ין המסורתית לשנחאי המודרנית, גם כאן הנוי היא העיר המסורתית יותר והו צ'י מין המודרנית יותר. כאן אפשר למצוא מותגי יוקרה, שלא ברור מי רוכש אותם...ומלונות מפוארים, אך גם אווירה אורבנית מגניבה שמשלבת בין מערב ומזרח בדרך מרתקת.
כמות האופנועים בהו צ'י מין לא נתפסת! מרתק לעמוד בקרן רחוב ורק להביט עליהם, הכמויות, המגוון, הלבוש האופייני, והפטנטים להרכיב על האופנועים משפחות שלמות, משאות ועוד.
לחצות כביש ראשי גם זו משימה, אך להו צ'י מין הגענו כבר מנוסים לגמרי...
בהו צ'י מין לנים ומטיילים בדיסטריקט 1. שם מרוכזים כל האתרים ובתי המלון, לנו במלון 3 כוכבים מצויין: Nhat Ha 1 hotel.
כאן בחרנו לטייל עצמאית, לתור ולחקור את העיר בקצב שלנו, הבנות נהנו יותר...
ביקרנו בגן החיות, מכמיר הלב, המיושן והמתקלף. במערב כבר לא רואים גני חיות בסגנון הזה, הם לקראת שינוי, בודקים אפשרות של שיפוץ נרחב (מילאנו שאלון מה היינו מעדיפים – מימון מסחרי עתיר משאבים או מימון ציבורי לא תלוי).
ארמון העצמאות: מבנה מרשים אדריכלית, למעשה מהארמון דרום ויאטנם ניהלו את המטה שלהם במלחמת ויאטנם (שנקראת שם מלחמת אמריקה), אז לא רק ארכיטקטורה גם ההיסטוריה בהתהוותה.
ביקרנו גם במשרד הדואר שנבנה בסגנון צרפתי, בית האופרה לידו ובכלל טיילנו ברחובות המרכזיים באזור הזה, הרחוב הרחב –Nguyen Hue יוצא מבית העיריה המרשים, בתחילתו פסלו של הו צ'י מין ומשני צידיו בתי אופנה יוקרתיים ומלונות לשועי עולם, ובכלל אווירה מאוד מודרנית ואירופאית. קצת פרדוקסלי, מוכרחה לציין, כל העושר הזה דווקא לצד פסלו של מייסד הקומוניזם בויאטנם. בקצהו השני של הרחוב בערב מופעלת מזרקת מים אורות ומוזיקה היישר מהמדרכה, הגענו לשם בדיוק ברגע שהחלה לפעול.... פחות או יותר עלינו....
השוק עם דוכני אוכל, תבלינים ומזונות וויטנמיים, כמובן, גם מזכרות ופרטי אומנות אופייניים, במחירים המכוונים לגמרי לתיירים, יקר!!!!
קניתי תיקים בחנויות מעצבים מודרניות בסביבה, וזה היה זול יותר מהשוק. ממליצה על הרחובות שיוצאים מ-Nguyen Hue, חנויות יפיפיות ומדליקות, גלרית חפצים מחומרים טבעיים בעיצוב יפני יפיפה, לא להחמיץ למי שאוהב, SADEC– רחוב 91 Mac Thi Bui.
יש שוק אוכל למקומיים שאינני זוכרת את שמו, מאוד קרוב, כדאי לברר, אם אתם בעניין.
אכלנו ממש טוב במסעדות שנקלענו אליהן במהלך השיטוטים, בסה"כ עיר מדליקה ממש.
תוססת ומשנה פניה כל העת.
יצאנו בערב האחרון למסעדה נפלאה על גג בניין ישן בן 5 קומות (לא, אין מעלית), וכשחזרנו בלילה למלון, צצו בדרכינו מסעדות רחוב מאולתרות שלא היו שם קודם, כל מה שצריך דוכן נירוסטה קטן, ומספר שולחנות ושרפרפי פלסטיק ליליפוטיים והופ קמה לה מסעדה חדשה.
יום אחד נסענו לדלתת המקונג שהוא אחד הנהרות הגדולים בעולם. שטנו בסירה גם בנהר הרחב וגם בערוצים צרים וקטנים וביקרנו במקומות שונים כולל במפעל אורז בה ראינו צנצנת ובה יין אורז ונחש קוברה ששוחה בתוך הצנצנת (מת כמובן). מספרים שכוס יין אחת עוזרת מאוד לכוח הגברא..
מפעל משפחתי, כולם שותפים למלאכה, 3 דורות, הילדים והפעוטות שהיו בחופשת הקיץ משחקים, עוזרים או נמים בערסל, יחד כולם מייצרים, אורזים, משווקים, מדריכים, מוכרים ולכל אחד תפקיד משלו והל בשיטות מסורתיות. זה מסלול מעניין כי מבקרים בהרבה אתרים, שוב של מלאכות מסורתיות וגידולים אופייניים – לדוגמה מפעל ביתי להכנת לבני בריק שמהם הם בונים את בתיהם, תהליך איטי הנמשך שבועיים לכל לבנה.
זה מזכיר משהו את הסיור בדאלאת. שוב המדריך שלנו הגיע דרך הסוכנות ממנה הזמנו את הטיול ולטעמי היה פחות נחמד, שלא לדבר על ארוחת הצהרים המזעזעת (הכי לתיירים שאפשר)
אבל ישנן אפשרויות אחרות להזמנת טיולים בדלתה, כדאי לבדוק ולהזמין טיול איכותי יותר. סיפרו לנו על שיט פרטי כולל לינה, עם סיורים וסדנאות ע"י חברה הנקראת Mango, אם אני לא טועה.
בדיעבד אם היינו חושבים על הדברים לעומק, היינו מתכננים כך שנמשיך מהמקונג לקמבודיה מבלי לחזור להוי צ'י מין ואז מטיילים בקמבודיה וחוזרים משם ארצה.
מה היינו משנים או עושים אחרת ?
טעות אחת שעלינו עליה בהתחלה הייתה להזמין את הטיול דרך סוכנות מקומית הכוללת גם סיורים מודרכים. בהאנוי נפלנו עם זה, והבנו שלאן שלא נפנה ברחבי ויטנאם יש תשתית תיירותית מפותחת, עם המון סוכנויות טיולים ואנשים שרק הציעו לנו פעילויות. המדריכים הכי טובים שלנו היו אלו שההומסטיי הציעו לנו. לעומת זאת סיור מודרך בהנוי דרך הסוכנות היה נפילה. מלבד זאת, אין בעיה לארגן את הטיול לבד מה שמוזיל מאוד את העלויות. לא צריך לחשוש וצריך פחות להתייחס להמלצות שנכתבו על ידי משפחות לפני 5 שנים בנושא מכיוון שויטנאם עוברת שינוי מהיר ולא קשה לטייל בה בלי להזמין סיורים מאורגנים מראש.
לינות –בוקינג ומספר המלצות כמו שאנחנו קיבלנו על חואן בדאלאת וגברת queen בסאפה עשו עבודה מצוינת. דוגמא קטנה... סוכנות מקומית שיצרנו איתה קשר מהארץ הציע לנו ריזורט מפואר בהוי אן ב-10,000 שקלים לחמישה לילות. אנחנו מצאנו משהו שלא נופל מזה בשלושת אלפים.
הלונג ביי וקטבה הם שני מקומות בהם עושים את אותם דברים ולכן היינו ממליצים לבחור אחד מהם בלבד. היינו מוותרים על עיירות החוף נה טרנג ומוי נה ובמקום מסיימים את הטיול בקמבודיה ומבקרים במקדשים המרשימים והמפורסמים.
משפחת דקל
שיבי ומונה ההורים. מונה עם אוריאנטציה אורבנית רצינית אך נהנית מאוד מטיולים בטבע, לעומתה
25 ימים בוייטנאם
ומנה דקל, יולי-אוגוסט 2016
צפון ודרום וייטנאם
בכמה מילים: וייטנאם היא ארץ מגוונת מאוד, קלה לטיול ביחס למה שחושבים עליה (בעיקר אנשים מבוגרים עם ילדים) שונה וכייפית ודרך מצויינת להתחיל לטייל במזרח. (ביחס למה שרגילים אנשים כמונו מטיולים באירופה.)
אהבנו את אזור סאפה והנוף הכפרי שלו– ירוק מאוד – טראסות האורז המשגעות שלו הוכרזו כאתר מורשת עולמי, הוי אן שבה שילבנו מנוחה במלון ברמה גבוהה עם בריכה ושהות בעיירה מקסימה ומגוון דברים לעשות. דאלאת – ההומסטיי של חואן וטיול האופנועים שארגן
מסלול הטיול
לילה אחד (יומיים) בהאנוי - נחיתה וסיורים בעיר
3 לילות (4 ימים מלאים) בסאפהSapa_Lao_Cai_Province – איזור כפרי מהמם של טרסות אורז.
לילהאחד בהלונג ביי ולילה בקטבה CátBà , Hạ Long bay – אזור מאוד מפורסם ומתוייר –אתר מורשת עולמי- של איים סלעיים המזדקרים מהים
5 לילות הוי אן Hội An –מנוחה בריזורט מפנק, עיירה מקסימה, סדנאות בישול ואמנות, שנורקלים וחופים
2 לילות –נה- טראנג Nha Trang –עיירת חוף נוספת ופחות מוצלחת מבחינתנו מהוי אן
3 לילות – דאלאת ĐàLạt – חואן הבעלים של ההומסטיי שמתמחה בקהל תרמילאים ישראלי עשה לנו את השהות כאן. אווירה כייפית עם תרמילאים ישראלים וסיורים יפים באזור הררי וקריר יותר משאר המדינה.
2 לילות מוינהMũi Né–יום הנסיעה מדאלאתלמוינה היה מקסים עם מפלים ושמורות. מוי נה היא עיירת חוף עם מספר אטרקציות באזור – דיונות, נחל הפיות, שוק דגים ועוד.
3 לילות הו צ'י מין HồChí Minh – עיר מודרנית וכייפית לחובבי הז'אנר. נסענו לדלתת נהר המקונג ושטנו בסירה בדלתא. לא הלכנו לראות את המנהרות של הוייטקונג כפי שעושים רבים.
מתי מטיילים בוייטנאם?
בוייטאנם 2 עונות: יבשה וגשומה, ותמיד חם. הקיץ שלנו זו העונה הגשומה בויטנאם ולכן ממליצים לטייל בעונות אחרות. לא שהייתה לנו ברירה בגלל הילדים אבל לא הרגשנו שזה פגע לנו בטיול, הגשמים לא היו מאוד משמעותיים ועם כיסוי גשם (מעין שכמיית ניילון) מסתדרים מצויין, כמובן שזה גם עניין של מזל, לנו היו יותר ימים יבשים מרטובים.
לטיולים דומים
עלויות
את הטיול לויטנאם אפשר לעשות בתקציב בינוני וצפונה.
טיסות - אין טיסות ממש זולות לויטנאם. אנחנו שילמנו 1000 דולר לכרטיס טיסה בו הקונקשיין היה נוח ונרכש 3 חודשים מראש. אם מזמינים 10 חודשים מראש ולא פוסלים שהיות ארוכות בקונקשן ניתן להגיע ל-700 דולרים
לינה ואוכל – אוכל רחוב הוא מאוד זול וטעים ועלותו יכולה להיות ממש נמוכה. למשל מנת מוקפץ או פנקייק ויאטנמי ב- 10 שקלים אבל צריך יותר ממנה אחת כדי לשבוע, לעומת זאת מסעדות תיירים יקרות בהרבה וגם חסרות ייחוד, שילבנו אוכל רחוב, מסעדות מקומיות ומסעדות יקרות יותר, בדר"כ זה עבד טוב מאוד. בלינה בהומסטיי פשוט שילמנו 40-60 דולר לכל המשפחה ובמלונות מפנקים הנקראים ריזורטים שילמנו אפילו 650 שקלים ללילה. טיולים מיוחדים ואטרקציות הן נתח משמעותי מעלויות הטיול. הסעה מעיר חוף אחת לאחרת שנמשכה יום שלם וכללה עצירות נחמדות בדרך עלתה 200 שקלים לאדם. כך ראינו גם דברים בדרך ונהנינו לעומת נסיעות בתחבורה ציבורית שכמובן יכולות להיות זולות יותר. טסנו פעמיים במהלך הטיול, שטנו הרבה, שנירקלנו במספר מקומות, עשינו טיול אופנועים יום אחד ומספר טיולים מאורגנים.
כל זה הביא את התקציב שלנו כולל הטיסות הלוך וחזור ל 2500 שקלים ליום (למשפחה) וניתן אני מעריכה לקצץ עד 1500 ליום למשפחה כולל הטיסות.
הטיול שלנו
יום אחד - האנוי
נחתנו בהאנוי שהיא עיר הבירה אך היא מסורתית יותר לעומת הו צ'י מין. היא מאוד תוססת ויש בה מספרי אתרי חובה, שמומלצים בכל המדריכים, ומגיעים אליהם עם כל המדריכים. אין בעיה להגיע אליהם באופן עצמאי.
לנו חיכה בשדה התעופה מדריך שאסף אותנו למלון ואח"כ לסיור בעיר. מצד אחד זה נוח, מרגיש בטוח יותר, יש למי לפנות עם כל מיני שאלות וצרכים שמתעוררים, מצד שני פחות נהנינו מהסיורים איתו, להבין את האנגלית שלו זו היתה רק אחת מן הבעיות....
כמה טיפים להתארגנות והתמקמות ללא החשש שמלווה הגעה לאתרים חדשים ו"אקזוטיים": באולם היוצאים בשדה התעופה יש דלפקים לרכישת סים מקומי (מאוד מומלץ) ודוכני change. כמו כן ביציאה יש נהגים רבים שישמחו לקחת אתכם לבית המלון, ודוכנים מסודרים יותר להסעות ומוניות.
בבית המלון אפשר לבקש מפה של העיר ומשם להתחיל לתור אותה לבד. אם בכל זאת אתם מעוניינים לפחות ביום הראשון בסיור מודרך אפשר דרך שדה התעופה, המלון או סוכנויות שונות בעיר.
דבר ראשון ומאוד בולט שמאפיין מאוד את ויטנאם בכלל ואת האנוי בפרט אלו הם האופנועים והקטנועים . הכבישים מאוד סואנים ועתירי אופנועים שלא עונים לכללים ולחוקים המוכרים לתייר המערבי, אם תנסו לחצות את הכביש, כנראה שמהר מאוד מקומי חביב יתנדב להראות לכם את אופן חציית הכביש ב"דרך הויאטנמית": לא לצפות שתהיה הפוגה בתנועה, לרדת לכביש ולהתחיל לחצות תוך שמירה על הכללים הבאים – ללכת קדימה בקצב אחיד, לא לעצור, לא לרוץ ופתאום לא לחזור על עקבותיכם, ולכל אורך החצייה יש להרים את היד כלפי הנהגים כך שהם יבינו שאתם חוצים את הכביש ולא החלטתם סתם לטייל בין מאות המכוניות והאופנועים.
איפה ביקרנו בהאנוי ? באוניברסיטה הראשונה –The Temple of literature– מומלץ, במקדש נוסף: Ngoc Son Temple הממוקם על אי קטן באגם HoanKiem– מומלץ גם כן. לאחר מכן המדריך לקח אותנו לסיור בעיר העתיקה בריקשות הנקראות cyclo, אם לא היינו מצפים לטיול אופנועים, אולי היינו מתאכזבים פחות.... שוב, שיא התיירותיות אך איפשר לנו לראות את רחובות העיר והתושבים בדרך די ממצה, בדיעבד, כדאי לעשות סיור זה בתחילת היום הראשון ואז לחזור למקומות שאהבתם. ולסיום מופע מסורתי של תאטרון בובות מים – מלאכה מסורתית עתיקה בוייאטנם, תיירותי אך חמוד מאוד. לאחר מכן בהמשך הטיול בויאטנם פוגשים את הסצינות הכפריות המתוארות ב"הצגה".
מאוחר יותר בערב, פגשנו חברים ישראלים שמתגוררים בויטנאם ומכירים את האנוי היטב, לקחו אותנו לארוחת ערב במסעדה מקומית מצויינת, לשוק הלילה החביב וההומה, ולצומת מרכזי בעיר העתיקה, בו בתי קפה וברים פורסים המוני שולחנות פלסטיק קטנים ושרפרפים זערוריים וצעירי האנוי מבלים שם עד השעות הקטנות, בשתיית בירה מקומית, פיצוח גרעינים ובוטנים לחים והשלכת הקליפות על הרצפה. היה לי קצת קשה בהתחלה ואח"כ זרמתי... חגיגה אמיתית, מוזיקה, מופעים ספונטניים והמון צוהל. כאן התחלנו ליהנות באמת....
למחרת, נסענו מחוץ להאנוי ל-NinhBinh, לבקר במקדשים נוספים, ולשיט בסירות במבו בנהר Hoang Long לביקור ב-Tam Coc שלושת המערות. כמובן שלאתר זה תצטרכו להגיע בסיור מאורגן.
בהאנוי מאוד נהנינו לאכול אוכל בדוכנים ברחוב וההמלצה שלנו היא לוותר על מסעדות תיירים. אהבנו את השווקים כולל שוק הלילה וההמולה של העיר, פחות נהנינו מאתרי התיירים שלקחו אותנו אליהם במהלך הסיור המודרך שהזמנו כבר מהארץ. טיפ שלנו – ותרו בהאנוי על סיור מודרך עם מדריך מקומי פשוט תסתובבו ותיהנו ממקום שונה ממה שאתם מכירים.
3 לילות - סאפה
בלילה השני בהאנוי הגענו לתחנת הרכבת לנסיעה ברכבת הלילה לאזור סאפה. מקובל להגיע לסאפה ולחזור ממנה להאנוי ברכבת לילה, חוויה מומלצת מאוד, ונוחה מאוד, הנסיעה נמשכת כ-5 שעות בקרונות פרטיים של 4 מיטות, אנחנו שלחנו את יובל הבכור לישון בקרון סמוך עם משפחה מהולנד.
סאפה היה אחד ההיילייטים שלנו בטיול בויטנאם. זהו אזור טבע יפהפה וירוק מאוד של טרסות אורז מעוגלות המקשטות הרים ועמקים, עם נהר שחוצה את העמק, וסביבה כפרית אותנטית שתושביה הם בני שבטים שונים. אחד הדברים הנוספים שעשה לנו את השהייה באזור, זה ההומסטיי (homestay) של קווין. לקווין, בחורה מקסימה ומלכותית, כשמה כן היא, יש הומסטיי מלבב עם בקתות פרטיות או לינה ב-dorms חדר משותף ל-10. הכל נקי מאוד, מצעים ומגבות מפנקים ועם זאת מאוד אותנטי, קווין ומשפחתה גרים במקום ומארחים בלבביות תיירים מכל העולם. הבית ממוקם בכפר TAVAN בלב טרסות האורז ונקרא Tavan ecologic homestay. את ארוחות הבוקר והערב מגישים במרפסת משותפת באווירה מדליקה, שם פוגשים את שאר האורחים ומבלים יחד.
מומלץ במיוחד לאכול את מרק הפו המפורסם של קווין, לא טעמנו טעים ממנו כל הטיול, וכמובן כל שאר המנות שלה כולל הספריג רול המעולים.
לטיולים דומים
מה עשינו בשלושת הימים
יום אחד פשוט טיילנו בכפרים באזור– מטאבאן ללאו צ'אי הסמוך
ביום השני הסתובבנו בעיר סאפה ועלינו ברכבל להר הגבוה באזור (3500 מטרים) - Fansipan. מהתחנה העליונה של הרכבל ממשיכים לעלות לפסגת ההר, בדרך ישנו מקדש מוזהב וחדש ומהפסגה נשקף נוף מהמם של הטראסות. העלייה לפסגה יכולה להיות קשה בעיקר בגלל הידלדלות החמצן באוויר, רק 3 מבינינו הצליחו להעפיל לפסגה, לי זה גרם לכאב ראש. הנוף הנשקף מהרכבל אל העמק וההרים הוא חד פעמי ומאוד מומלץ.
לאחר מכן ירדנו ובילינו את המשך היום בסאפה, בין היתר בשוק המפורסם, אם אפשר כדאי להגיע אליו ביום א', אז השוק עמוס וססגוני יותר.
ביום השלישי עשינו טרק של 9 ק"מ ללב הטראסות, עברנו ביער במבוק, דרך כפרים נידחים של בני השבטים העניים, מפל ונהר ועלינו לעברו השני של העמק. הטרק באזור הררי וכמובן לא מסומן, לכן עושים אותו עם מדריכה מקומית. אותנו הדריכה בנועם ובקלילות רגליים של איילה – טונג משבט הזאי המקומי, קווין אירגנה לנו את המדריכה וכך ניתן לעשות בכל הומסטיי או מלון שבו תישהו. הסיור המודרך כאן הזה היה תיקון לסיור המודרך של הנוי.
ביום הרביעי היה גשום והתאים לנו לנוח מהטרק של יום האתמול אז פשוט נשארנו לנו לנוח, לקרוא ולשחק בהומסטיי.
חזרנו להנוי ברכבת לילה.
2לילות הלונג ביי - לילה ראשון בשיט בהלונג ביי ולילה נוסף באי קאט בה
רוב התמונות שתקבלו בוואטסאפ מחברים שמטיילים בויטנאם יהיו מכאן. האזור הוא אכן תופעת טבע ייחודית של מאות איים קטנטנים שמזדקרים מהים לגובה רב מוקפים במצוקים סלעיים ומספר סירות וספינות תיירים כמספר האיים לפחות. זה כמובן לא הופך את המקום לפחות יפה.
כעקרון גיחה קלאסית להלונג ביי כוללת שייט של יומיים הכולל לינה על הספינה, שייט בכל האזור, ביקור במערת נטיפים, קייאקים, ביקור בחוף שקראנו לו החוף המטופש (בדיחה משפחתית) ועוד.
אנחנו המשכנו משם לאי גדול במפרץ שנקרא קאט-בה ובו היינו עוד לילה. הגענו אליו בסירת מירוץ וזה היה החלק הנחמד מבחינתנו. ההמשך היה מיותר. מקאט בה אפשר לצאת לשייט בין איים סלעיים בדומה להלונג ביי (יש שאומרים שפחות המוני מהלונג ביי) ולפעילויות הדומות לאלה שכבר חווינו בשיט, ולטייל בשמורת הטבע המקומית. כיוון שחווינו כבר את כל אלה, השהות בקט בה לא הוסיפה דבר. לכן לא היינו ממליצים לבקר גם בהלונג ביי וגם בקט-בה, זה מיותר. תתמקדו בזה או בזה. אם בחרתם לטייל באזור קאט בה, מומלץ לבקר במסעדה גרין מנגו ברחוב הראשי, ולהתרחק מחופי הרחצה של האי.
5 לילות – הוי-אן
מאוד אהבנו את הוי אן וכל אחד מצא את מקומו. עזרה לכך העובדה שהחלטנו להתפנק וללון בריזורט עם בריכה ואווירה מיוחדת בשם Ancient House . אין ספק שזה עלה יותר מהומסטיי סטנדרטי אבל זה נחמד לגיוון אופציות הלינה והחוויות. כשמבקרים במדינה כזו ומטיילים בסגנון קצת תרמילאי אבל מהיר צריך מידי פעם לעשות את ההפסקות האלו והוי-אן היתה המקום לזה, לבד מזאת, השהות בריזורט אפשר לנו להתפצל, כשהבנים לא רצו להצטרף לשיטוטים, הם יכלו להישאר בחדר או בבריכה.
הוי אן היא עיר קסומה ונקייה שמרכזה העתיק הוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ויש בה שילוב נעים של מזרח ומעט מערב. העיר העתיקה סגורה לכלי רכב ויש בה רחובות קטנים עם חנויות, מסעדות מקומיות, דוכני אוכל, סדנאות בישול, חייטים ואפילו בתי קפה מערביים.
מה עשינו ?
בעיקר טיילנו בעיר העתיקה בין הרחובות הקטנים, המקושטים והמשופעים באדריכלות צרפתית קולוניאלית ישנה, בין חנויות המציגות מבחר יצירות אמנות ואומנות מקומית, מסעדות, בשוק מקומי עם דוכני האוכל הטרי והטעים והזול. האווירה מזמינה מאוד, צעירה תוססת וכיפית במיוחד. גם הנרתעים מערים וקניות יהנו מאוד משיטוט אחד או שניים שכאלה.
הוי אן ידועה בשפע המתפרות וחנויות הבדים שבה, שבהן אפשר להזמין בגד ולבוא למדידה למחרת היום, בדר"כ נדרשים לכך יומיים של תפירה (עם המדידות והתיקונים). זה מאוד מקובל ומחזה נפוץ לראות תיירים התופרים לעצמם חליפות עסקים ובגדים בכל סגנון אפשרי, בטווח מחירים רחב, באיכות מצויינת. בווייטנאם מתמחים בייצור בדי משי.
בהוי אן יש מספר אתרים בעיר העתיקה כגון הגשר היפני, מקדשים סיניים, פגודות, בתים עתיקים, מוזיאון קרמיקה ועוד, לכל האתרים האלה ניתן לרכוש כרטיס כניסה ל-5 מתוך האתרים לבחירתכם. ניתן לקנות גם כרטיסים בודדים.
יום אחד לקחנו שייט לאי צ'אם בסיור מאורגן, הכולל שיט בסירה, סיור מודרך בכפר ויציאה לשנורקלינג. השנורקלינג והביקור בכפר היו נחמדים, אך המדריך וכל ההתנהלות עיצבנו, שוב, לקחנו את הסיור מהמלון, גם היה יקר יותר וגם פחות מוצלח. ראיתי שיש בעיר סוכנויות חביבות ליציאה לסיורים, מומלץ יותר
כמובן שנסענו לחוף, אחד ההיפים שביקרנו בהם בוויאטנם, עם נשים המוכרות פירות ובמיוחד אננס על החוף וסירות הדייגים העגולות.
אתרים נוספים בסביבה: הר השיש ואתר העתיקות מאי סון
ושוב, פשוט חרשנו את העיירה המקסימה הזו ביום ובלילה, אכלנו בשוק בבתי קפה ובמסעדות, קנינו מתנות ומזכרות יפות ונהנינו מהאווירה המיוחדת. בשוק אנחנו ממליצים על הדוכן של Mrs THU, טעים וטרי ומאוד זול, גברת ת'ו ובעלה עדינים מקסימים ומסבירי פנים, אפשר לעשות אצלם סדנת בישול, כמו בעוד דוכנים ומסעדות בהוי אן.
כדאי מאוד לבקר בבית התה המופעל ע"י עמותה והמלצרים הם חרשים, ויש להם דרך מיוחדת לקחת את ההזמנה, חוץ מזה שיפה וטעים שם.
בצער רב עזבנו את הוי-אן ובהמשך לא הצלחנו לשחזר את ההנאה שהייתה לנו כאן בעיירות החוף האחרות שהן ביקרנו. אבל תמיד הכל עניין של חוויה אישית.
2 לילות בנה-טראנג
זוהי עיירת חוף נחמדה אבל לא היה לה יתרון מיוחד על החוף בהוי אן.
החויה המוצלחת שלנו בנה טראנג היתה לצאת לשיט לאתר צלילה סמוך דרך מועדון הצלילה rainbow, שנירקלנו לצד צוללנים צרפתים והולנדים שהגיעו עם ציוד הצלילה שלהם לצלול באתר הזה, אנשי הצוות היו מקצועיים וחביבים מאוד ובכלל האווירה היתה טובה ונעימה.
אחת החוויות הזכורות לנו ובעיקר ליואב הייתה מפגש בחוף עם קשישה שנראית בת 90 לפחות שהסתובבה עם מוט ועליו שני סלים שהיא איזנה על הכתפיים. בסל אחד היו לובסטרים חיים ובסל השני – מיני מטבח, מנגל, קערות, צלחות, כלי חיתוך מספריים וכל מה שנזקקה לו כדי להכין ולהגיש לנו לובסטר צלוי. היה מיוחד.
3 לילות - בדאלאת
הביקור בדלאת היה פשוט חוויה, נופית, תרבותית ואנושית. נתחיל מהמארחים, התארחנו בהומסטיי של חואן. חומד של בחור שמזמן כבר הבין שהעתיד הכלכלי שלו טמון בתרמילאים הישראליים, ולזה הוא מכוון. ההומסטיי שלו הוא מילולית אירוח ביתי, כי החדרים והמקלחות הם חלק מהבית, חואן גר עם אביו, אימו המכונה "סבתא" ועם אחיו ואשתו, ששמה טלי! יחדיו הם מנהלים את העסק המוצלח שלהם. חואן מרגיש מחובר לגמרי לישראלים, ומרבה לתבל את דבריו בסבבה, גבר, אחותי.
נהנינו מאוד מהשהיה במחיצתם ובמחיצת החבר'ה הצעירים, יואב סוף סוף יכול היה לתקשר בכיף בעברית ולא רק איתנו! טיילנו איתם, יצאנו בערב לפאב, חלקנו את שעות המנוחה והסתלבט יחד במרחב המשותף וחווינו את אווירת התרמילאים המתחלפים, מתייעצים ומשתפים חוויות.
בהום סטיי אכלנו יחד עם כולם ארוחות בוקר וערב, כשהאורחים עוזרים לערוך, לפנות, ומי שרוצה מוזמן גם לעזור בהכנת הסלט.
האטרקציה המיוחדת של חואן היא טיולי האיזיריידר שלו. כל משתתף רוכב על אופנוע עם נהג (כשהנהגים הם אחים, בני דודים, גיסים, שכנים וחברים) ויוצאים ליום טיול ארוך בין אתרי טבע בסביבת דאלאת, ובין חוות, כפרים ומפעלים מסורתיים כמו חוות גידול תולעי משי ומפעל מסורתי ליצור חוטי משי, חוות גידול פטריות, ייצור אטריות אורז ויין אורז ועוד ועוד. ביקרנו גם במטע קפה שמיוצר בדרך ייחודית: רקונים – דביבונים אוכלים את פירות הקפה, מעכלים אותם ואז מפרישים את הפולים- שלמים לאחר שהקליפה עברה עיכול והתפרקה, את הצואה עם הפולים מייבשים, שוטפים, טוחנים ושותים. וזה יקר! הקפה המשובח והנחשב ביותר שלהם. אנחנו כמובן שתינו גם.
מרתק, עולם מסורתי ומתוחכם בפשטותו, וכמובן חוויית הרכיבה על אופנועים בוויטנאם, שזה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים.
בימים הנוספים ביקרנו עצמאית במפל ובמקדש הסמוכים לעיר, 2 ילדינו הגדולים יותר הצטרפו לטיול מאורגן וסנפלינג במפל – נהנו מאוד.
ניתן כמובן להזמין טיול מאורגן לכל האתרים שבסביבה כמו הבית המשוגע (הוא באמת משוגע), תחנת הרכבת הישנה ועוד.
השהיה בדלאת הוכיחה לנו שני דברים. הראשון הוא שהמקום בו לנים והאנשים שמארחים אותך לעיתים עושים לך את הטיול. הדבר השני הוא שלמעשה דווקא לינה במקום זול של תרמילאים שזה הכי "לואו-קוסט" שיש, מוצלחת לעיתים יותר מאשר מלון מפואר. זו הייתה החוויה שלנו מדאלת שהיה אחד ההיילייטים שלנו בויטנאם. גם מזג האוויר בדאלאת שנמצאת בגובה 1500 מטרים איפשר לנו אתנחתא קלה מהלחות והחום בשאר האזורים.
ההגעה לדאלאת הייתה נחמדה אף היא (אם כי יקרה). אחיו של חואן הגיע לנה-טראנג כדי לאסוף אותנו. בדרך טיילנו בהרבה אתרים והיה נחמד מאוד. מעולם לא היינו מגיעים לאתרים שהוא הראה לנו אלמלא היינו עושים את הדרך איתו. נכנסנו לשטח לראות מפל נחמד ואפילו ביקרנו בכפר מטריאכלי שבו הנשים לובשות את המכנסיים J והבתים בנויים בצורה מאוד מיוחדת, בלי אף מסמר או בורג שמחבר בין הקורות, ובעצם איתו עשינו כבר את כל האתרים בסביבת דאלאת, מה שחסך לנו יום טיול נפרד.
ליצירת קשר עם חואן דרך הפייסבוק: HuanDuy VO או HuanDalatEasyrider, מבקשים חברות ומתכתבים בצ'ט. שימו לב קמו לו חיקויים.
2 לילות במוי-נה
קיצרנו את השהות בדאלאת כדי להספיק לבקר גם בעיירת חוף נוספת בשם מוי-נה. בדיעבד לא היינו עושים את זה אבל ככה זה בטיולים, אי אפשר לדעת.
מוי-נה - יש שמגיעים למוינה לנפוש על החוף, לנו יצא יום סגרירי במיוחד, אז נחנו לנו במלון, היינו בבריכה וטיילנו קצת ברחוב הראשי. גם כאן כמו בנה טראנג קהל היעד העיקרי שלהם הוא תיירים מרוסיה, לכן כל השלטים ברוסית והמוכרים לעתים דוברי רוסית.
מומלץ לישון במלון Full Moon שהיה נחמד מאוד, ישנם 2 מלונות בשם זה: במרכז העיירה אך בצמידות לחוף– זול יותר, ומרוחק ממרכז העיר אך מפואר יותר, עם חוף יפה יותר וכמובן יקר יותר. אופציה זולה יותר היא אכסנית מטיילים נחמדה מאוד ומומלצת בקרב הצעירים.
מוינה ידועה בדיונה שלה ובטיולי הזריחה בג'יפים המגיעים אליה, רוב מהומה על לא מאומה, אך לאחר הזריחה מבקרים בשוק הדגים בחוף - חווייה צבעונית וריחנית, מזה דווקא נהנינו.יש דברים נוספים לעשות במוינה–טיול טרקטורונים בדיונה, נחל הפיות, וכמובן לבקר בחופים, רצוי בכאלו שאינם ממש בלב העיירה אלא מחוצה לה.
הנסיעה מדאלאת למוינה הייתה חוויה בפני עצמה, שוב בזכות השילוב בין נסיעה ליעד רחוק לטיול על הדרך. שוב ביקרנו במקומות בהם לא היינו מבקרים אלמלא היו לוקחים אותנו לתוך השטח, למפל ממש מרשים שאין איש מבקר בו ויער קסום ממש מהאגדות. שוב אחיו של חואן, יו, הדריך אותנו וליווה אותנו בדרכו הנעימה והחייכנית, היה מרתק גם לדבר איתו לשמוע ממנו על החיים בויטנאם הנמצאת תחת שלטון קומוניסטי ועם זאת פתוחה למערב, ההגבלות על חופש הביטוי, המצב הכלכלי והיחס לשבטים תושבי האיזורים הכפריים.
להו צ'י מין נסענו באוטובוס שינה, אך לקחנו אותו ביום.
3 לילות הוי צ'י מין
כמו ההשוואה בסין בין בייג'ין המסורתית לשנחאי המודרנית, גם כאן הנוי היא העיר המסורתית יותר והו צ'י מין המודרנית יותר. כאן אפשר למצוא מותגי יוקרה, שלא ברור מי רוכש אותם...ומלונות מפוארים, אך גם אווירה אורבנית מגניבה שמשלבת בין מערב ומזרח בדרך מרתקת.
כמות האופנועים בהו צ'י מין לא נתפסת! מרתק לעמוד בקרן רחוב ורק להביט עליהם, הכמויות, המגוון, הלבוש האופייני, והפטנטים להרכיב על האופנועים משפחות שלמות, משאות ועוד.
לחצות כביש ראשי גם זו משימה, אך להו צ'י מין הגענו כבר מנוסים לגמרי...
בהו צ'י מין לנים ומטיילים בדיסטריקט 1. שם מרוכזים כל האתרים ובתי המלון, לנו במלון 3 כוכבים מצויין: Nhat Ha 1 hotel.
כאן בחרנו לטייל עצמאית, לתור ולחקור את העיר בקצב שלנו, הבנות נהנו יותר...
ביקרנו בגן החיות, מכמיר הלב, המיושן והמתקלף. במערב כבר לא רואים גני חיות בסגנון הזה, הם לקראת שינוי, בודקים אפשרות של שיפוץ נרחב (מילאנו שאלון מה היינו מעדיפים – מימון מסחרי עתיר משאבים או מימון ציבורי לא תלוי).
ארמון העצמאות: מבנה מרשים אדריכלית, למעשה מהארמון דרום ויאטנם ניהלו את המטה שלהם במלחמת ויאטנם (שנקראת שם מלחמת אמריקה), אז לא רק ארכיטקטורה גם ההיסטוריה בהתהוותה.
ביקרנו גם במשרד הדואר שנבנה בסגנון צרפתי, בית האופרה לידו ובכלל טיילנו ברחובות המרכזיים באזור הזה, הרחוב הרחב –Nguyen Hue יוצא מבית העיריה המרשים, בתחילתו פסלו של הו צ'י מין ומשני צידיו בתי אופנה יוקרתיים ומלונות לשועי עולם, ובכלל אווירה מאוד מודרנית ואירופאית. קצת פרדוקסלי, מוכרחה לציין, כל העושר הזה דווקא לצד פסלו של מייסד הקומוניזם בויאטנם. בקצהו השני של הרחוב בערב מופעלת מזרקת מים אורות ומוזיקה היישר מהמדרכה, הגענו לשם בדיוק ברגע שהחלה לפעול.... פחות או יותר עלינו....
השוק עם דוכני אוכל, תבלינים ומזונות וויטנמיים, כמובן, גם מזכרות ופרטי אומנות אופייניים, במחירים המכוונים לגמרי לתיירים, יקר!!!!
קניתי תיקים בחנויות מעצבים מודרניות בסביבה, וזה היה זול יותר מהשוק. ממליצה על הרחובות שיוצאים מ-Nguyen Hue, חנויות יפיפיות ומדליקות, גלרית חפצים מחומרים טבעיים בעיצוב יפני יפיפה, לא להחמיץ למי שאוהב, SADEC– רחוב 91 Mac Thi Bui.
יש שוק אוכל למקומיים שאינני זוכרת את שמו, מאוד קרוב, כדאי לברר, אם אתם בעניין.
אכלנו ממש טוב במסעדות שנקלענו אליהן במהלך השיטוטים, בסה"כ עיר מדליקה ממש.
תוססת ומשנה פניה כל העת.
יצאנו בערב האחרון למסעדה נפלאה על גג בניין ישן בן 5 קומות (לא, אין מעלית), וכשחזרנו בלילה למלון, צצו בדרכינו מסעדות רחוב מאולתרות שלא היו שם קודם, כל מה שצריך דוכן נירוסטה קטן, ומספר שולחנות ושרפרפי פלסטיק ליליפוטיים והופ קמה לה מסעדה חדשה.
יום אחד נסענו לדלתת המקונג שהוא אחד הנהרות הגדולים בעולם. שטנו בסירה גם בנהר הרחב וגם בערוצים צרים וקטנים וביקרנו במקומות שונים כולל במפעל אורז בה ראינו צנצנת ובה יין אורז ונחש קוברה ששוחה בתוך הצנצנת (מת כמובן). מספרים שכוס יין אחת עוזרת מאוד לכוח הגברא..
מפעל משפחתי, כולם שותפים למלאכה, 3 דורות, הילדים והפעוטות שהיו בחופשת הקיץ משחקים, עוזרים או נמים בערסל, יחד כולם מייצרים, אורזים, משווקים, מדריכים, מוכרים ולכל אחד תפקיד משלו והל בשיטות מסורתיות. זה מסלול מעניין כי מבקרים בהרבה אתרים, שוב של מלאכות מסורתיות וגידולים אופייניים – לדוגמה מפעל ביתי להכנת לבני בריק שמהם הם בונים את בתיהם, תהליך איטי הנמשך שבועיים לכל לבנה.
זה מזכיר משהו את הסיור בדאלאת. שוב המדריך שלנו הגיע דרך הסוכנות ממנה הזמנו את הטיול ולטעמי היה פחות נחמד, שלא לדבר על ארוחת הצהרים המזעזעת (הכי לתיירים שאפשר)
אבל ישנן אפשרויות אחרות להזמנת טיולים בדלתה, כדאי לבדוק ולהזמין טיול איכותי יותר. סיפרו לנו על שיט פרטי כולל לינה, עם סיורים וסדנאות ע"י חברה הנקראת Mango, אם אני לא טועה.
בדיעבד אם היינו חושבים על הדברים לעומק, היינו מתכננים כך שנמשיך מהמקונג לקמבודיה מבלי לחזור להוי צ'י מין ואז מטיילים בקמבודיה וחוזרים משם ארצה.
מה היינו משנים או עושים אחרת ?
טעות אחת שעלינו עליה בהתחלה הייתה להזמין את הטיול דרך סוכנות מקומית הכוללת גם סיורים מודרכים. בהאנוי נפלנו עם זה, והבנו שלאן שלא נפנה ברחבי ויטנאם יש תשתית תיירותית מפותחת, עם המון סוכנויות טיולים ואנשים שרק הציעו לנו פעילויות. המדריכים הכי טובים שלנו היו אלו שההומסטיי הציעו לנו. לעומת זאת סיור מודרך בהנוי דרך הסוכנות היה נפילה. מלבד זאת, אין בעיה לארגן את הטיול לבד מה שמוזיל מאוד את העלויות. לא צריך לחשוש וצריך פחות להתייחס להמלצות שנכתבו על ידי משפחות לפני 5 שנים בנושא מכיוון שויטנאם עוברת שינוי מהיר ולא קשה לטייל בה בלי להזמין סיורים מאורגנים מראש.
לינות –בוקינג ומספר המלצות כמו שאנחנו קיבלנו על חואן בדאלאת וגברת queen בסאפה עשו עבודה מצוינת. דוגמא קטנה... סוכנות מקומית שיצרנו איתה קשר מהארץ הציע לנו ריזורט מפואר בהוי אן ב-10,000 שקלים לחמישה לילות. אנחנו מצאנו משהו שלא נופל מזה בשלושת אלפים.
הלונג ביי וקטבה הם שני מקומות בהם עושים את אותם דברים ולכן היינו ממליצים לבחור אחד מהם בלבד. היינו מוותרים על עיירות החוף נה טרנג ומוי נה ובמקום מסיימים את הטיול בקמבודיה ומבקרים במקדשים המרשימים והמפורסמים.
