אורי ומיכל

קשה להשתחרר ולנסוע לחו"ל כשיש ילדים צעירים בבית. אבל צריך את זה מידי פעם. חו"ל זה לא רק כדי לראות מקומות חדשים אלא גם כדי לסמן שבסוף שבוע הקרוב, בו אנחנו בחו"ל, רצוי מאוד לא להטריד אותנו. תנו לנו קצת חופש... וזה עובד נחמד

סופ"ש בפראג בלי הילדים

אורי מלמד, פברואר 2017

מלון כייפי וזול מחוץ לעונה, רובע יהודי, מצודה וכל הקלאסיקות

בכמה מילים:

פראג היא יעד קלאסי – לא רחוק,  לא יקר, עיר יפה שקטה יחסית ונינוחה, הכל קרוב בפראג ונחמד מאוד להעביר בה סוף שבוע ארוך. יותר מזה ? תלוי אם אתם בעלי אופי אורבני... בשבילנו עצם ההתנתקות בלי להחליף לסים מקומי בטלפון ובלי הילדים ועם "אההה... אתם בחו"ל? תחזרו ונדבר" – כל זה עושה את הסוף שבוע למהנה ביותר. בכל מקרה בחורף קר מאוד, קחו את זה בחשבון, אולי בגלל זה לא "נפלנו" מפראג, תמיד הנסיבות הם מה שקובע את הטיול.

הטיול שלנו

יום ראשון  סיבוב בגדה השמאלית (המערבית) בשני הרובעים מאלה סטראנה ורובע הראדצ'אני (רובע המצודה). ביקרנו במצודה, גבעות פטז'ין, מנזר סטרהוב, מוזיאון המניאטורות והסתובבנו ברובעים עצמם

יום שני – ביקור בשוק פשפשים שפתוח בסופי שבוע ובעיר העתיקה ברובע סטארה מייסטו ובנובה מייסטו. ביקרנו בכיכר העתיקה, גשר קארל, כיכר וצלאב ועוד.

יום שלישי – הרובע היהודי ומתחם בית הקברות היהודי העתיק

עונה

אנחנו היינו בפברואר, חורף והיה קר מאוד. למזלנו לא ירד גשם, אבל הקור הכניס אותנו די מהר לתוך מקומות סגורים ולא היה נעים לשבת בחוץ. קצת באסה... עדיף בסתיו או באביב כשמזג האוויר נעים יותר ואין עומס מטיילים.

עלויות

אין ספק שפראג זולה יחסית לבירות אירופיות אחרות. אם הייתם לפני כן כמונו, בגאורגיה או רומניה אז ייראה לכם שפראג לא מאוד זולה אבל אם הגעתם לכאן אחרי טיולים במערב אירופה אז היא תראה לכם זולה.

ביתר פירוט

יום ראשון

גבעות פטזין פראגמצודה- prazsky hrad

התחלנו את היום בנסיעה בטראם למצודה. קו 22 מגיע עד לכניסה הראשית העליונה למצודה (התחנה נקראת prazsky hrad) ואנחנו התחברנו אליו מקו אחר שעבר ליד המלון שלנו. הייתה לנו תקלה רצינית עם העניין של הכרטיס וחטפנו דו"ח (על כך במידע על תחבורה ציבורית).

במצודה יש מספר אפשרויות של סיור ובכניסה צריך לבחור כרטיס של המסלול אותו רוצים לעשות. זה עניין של עלות ולכן בחרנו במסלול b שמאפשר ביקור בארבעת האתרים הבולטים במצודה. בכניסה לכל אתר יש שערים מסתובבים שרק עם הכרטיס הנכון אפשר לעבור. כעקרון שני האתרים שאותנו הכי הרשימו היו קתדרלת ויטוס הקדוש (Katedrála svatého Víta ) וסמטת הזהב (Zlatá ulička )

קתדרלת ויטוס הקדוש - קתדרלה ממש מרשימה שהכניסה למבואה היא בחינם אבל אם רוצים להמשיך פנימה מעבירים את הכרטיס. רצינו לעלות למגדל שהכניסה אליו היא מבחוץ אבל הבנו שאין לנו את הכרטיס הנכון וויתרנו על תשלום נוסף.

ארמון המלוכה הישן - קצת פספסנו אותו לאחר שפשוט נסחפנו עם זרם התיירים לסמטת הזהב אז חזרנו לאזור של קתדרלת ויטוס הקדוש ומצאנו את הארמון. כנראה שזה מאותם מקומות שבלי הדרכה הם הופכים להיות קצת סתמיים. אבל לא לקחנו מדריך וזה המחיר. לא נורא!

קתדרלת גיאורגיוס הקדוש - זה בכרטיס אז נכנסנו. אין מה להוסיף

סמטת הזהב - רחוב צר עם חנויות קטנטנות של אומנים, כל בית זעיר כזה צבוע בצבע אחר ודלת הכניסה לכל חנות נמוכה מגובה אדם ממוצע. חמוד מאוד ובחנויות יכולנו להתחמם.

את הסיור במצודה סיימנו ביציאה הנמוכה שלה ולכן קצת שינינו את התוכניות להמשך.

מהמצודה הלכנו דרך רובע מאלה סטראנה לרכבת הכבלים של פטרז'ין. כעקרון יש כמובן ברובע מוזיאונים וקתדרלות אבל אנחנו פשוט הלכנו דרכו ברחובות הקטנים שלו (ולא לאורך הרחוב הראשי). ראינו את פסל האנשים המשתינים של דיוויד צ'רני בכניסה למוזיאון קפקא, ירדנו לגדה של הנהר למקום בו יש הרבה יונים ואווזים, עברנו מעל תעלת מים קטנה שנקראת "נחל השטן" ובה ראינו גלגל של טחנת קמח שנשאר במקום והמשכנו לתחנת רכבת הכבלים.

פסל האנשים המשתינים פראג במוזיאון קפקאמהרכבת למנזר סטראהוב - עלינו למעלה וטיילנו לאורך גבעת פטרז'ין לכיוון המנזר. זו הליכה של 20 דקות ואם מזג האוויר נעים אז כיף לשבת כאן לנוח מהמולת העיר. עברנו ליד מגדל רוזהלדנה (Rozhledna) שהוא העתק לא זהה של מגדל אייפל שגובהו 60 מטרים ושבכל האתרים כתוב על התצפית המהממת מראשו. הסתכלנו אחד לשני בלבן של העיניים ואמרנו – הפעם נוותר. אז לא טיפסנו והמשכנו למנזר כדי להתחמם במקום סגור.

הדבר העיקרי שעושים בביקור במנזר הוא הצצה לספרייה עתיקה ומאוד מרשימה. כאמור זה מאוד מרשים אבל לא ניתן להיכנס ממש פנימה אלא בסיור מאורגן שמוזמן מראש ולכן רואים את הספרייה מהפתח ואם רוצים לצלם צריך לשלם על אישור צילום. למזלנו מצאנו ספסל אחד שניתן לשבת עליו מבלי לשלם ומיכל התיישבה לנוח. מול המנזר נמצא מוזיאון מיניאטורות חמוד וייחודי. הצצנו דרך זכוכיות מגדלת כדי לראות עבודות אומנות במימדים זעירים. למשל האומן הצליח בדרך שנראית לא הגיונית ליצור שיירת גמלים בתוך מרווח בו מעבירים חוט תפירה בסיכת תפירה.

ארוחת צהרים – מסעדה אסיאתית

אחרי מוזיאון המיניאטורות הגיעה השעה לארוחת צהרים. החלטנו ללכת לפי המלצה של הלונלי פלנט ("העולם" בגירסה העברית) ולאכול במסעדה אסייתית שבה יש אוכל ויטנאמי ותיאלנדי, שמה Malý Buddha. המיקום נמצא במפה שמצורפת, אבל בגדול ירדנו במדרגות שנמצאות מימין לכניסה למוזיאון המינאטורות ולמטה ברחוב פנינו ימינה. אחרי הימינה יש מזלג לשני רחובות שיורדים למטה לנהר. הלכנו ברחוב uvoz שהוא הימני יותר ולאחר כמה עשרות מטרים משמאל זיהינו את המסעדה שלא מאוד בלטה. היה אחלה אוכל ובעיקר אווירה מגניבה, בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי מספר שעות של שוטטות באתרי תיירות בקור המקפיא של פראג בחורף. את הקינוח, קריוטוש,  אכלנו כבר ברחוב.

סוף שבוע רומנטי פראגאחרי המסעדה ירדנו לגשר קארל Charles Bridge וממנו המשכנו לכיכר המרכזית ולכיוון המלון. באופן כללי קצת שאלנו את עצמנו "האם כצעקתה" או במילים אחרות,עיר יפה אבל עדיין לא נפלנו מהרגלים כלומר מההליכה אולי כן אבל מהעיר לא בצורה מיוחדת. העיר יפה, אין ספק. עמוסה מאוד בתיירים וקצת חסר בה העניין האותנטי (לי לפחות זה חסר). למחרת קיבלנו את זה קצת בשוק הפשפשים.

תחבורה ציבורית

כמה מילים על נסיעה בתחבורה ציבורית. יצא לי לראות פוסט על התעמרות בתיירים ברכבת הקלה בירושלים ולא ממש ירדתי לעומק העניין. עד שהעניין הפך להיות אנחנו, כתיירים בפראג. מסתבר שבשביל שיהיה פשוט ליסוע בתחבורה הציבורית המעולה בפראג יש כמה כללים שצריך לדעת.
דבר ראשון - לא בכל מקום אפשר לקנות כרטיסים והנהגים לא מוכרים. המשמעות של זה היא שאי אפשר פשוט לעלות על הטראם הקרוב אליכם. לכן קודם כל תמצאו מקום לרכוש כרטיס, אפשר בתחנה גדולה יחסית בה יש מכונה אוטומטית או בחנות טבק. האפשרויות הן כרטיס ל-30 דקות (האופציה הכי זולה שמופיעה לכם 5 שקלים), 60 דקות ועד שלושה ימים (60 שקלים). כל האפשרויות תופסות גם לטראם וגם למטרו ואפילו לרכבת הקרונות שעולה לפטרז'ין.  אני ממליץ לכם או ללכת על כל התקופה שלכם בפראג או לרכוש מספר כרטיסים כמספר הנסיעות המשוערות שלכם. אנחנו הסתבכנו מספר פעמים כשלא הייתה לנו אפשרות לרכוש כרטיס. במטרו אנחנו נתקלנו במכונה בה אין אפשרות להעביר כרטיס אשראי אלא רק מטבעות שלא היו לנו באותו הרגע.
דבר שני שחשוב לדעת הוא שהרכישה עצמה לא מספיקה כדי שלא לחטוף דו"ח. חייבים להחתים את הכרטיס בעליה לקרון הטראם או בכניסה למטרו. אנחנו חטפנו אותה ב-30 יורו קנס לכל אחד ורק אחרי משא ומתן הורדנו לקנס בודד ולא כפול. אז גם כרטיס של שלושה ימים צריך להחתים בנסיעה הראשונה.

יום שני

היום השני שלנו בפראג היה יום שבת, יום בו שוק הפשפשים של העיר פתוח. מיכל פריקית של וינטאג' ושוק פשפשים ולכן עלינו על מטרו (קו B   עד palmovka) וטראם (8 או 25 עד U ELEKTRY) שהובילו אותנו לשוק שנמצא באזור תעשייה הרחק מהאזור התיירותי של העיר. לא מצאנו מציאות מיוחדות בשוק אבל בשביל לא לצאת בידיים ריקות, מיכל רכשה מאזניים ישנות שישמשו פריט וינטאג' נוסף במטבח. אני אהבתי את העובדה שיש כאן בעיקר מקומיים, ולתחושת האותנטיות התווספה נקניקייה ויין חם שחיסלנו בדוכן פשוט. מכאן היינו אמורים ליסוע לבית הקברות היהודי העתיק של פראג אבל מסתבר שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים ואנחנו פספסנו את העובדה שביום שבת מתחם בית הקברות ובתי הכנסת סגור. ועוד דבר... כאן נתקלנו בעובדה המצערת שלא בכל מקום ניתן לרכוש כרטיסים לטראם)

מיכל בשוק הפשפשים פראגהיעד הבא שלנו היה כיכר וצלאב. עלינו מהמטרו בסמוך לכיכר, ראינו פסל מעניין של קפקא שאותו יצר הפסל הצ'כי הנודע דויד צ'רני ולאחר מכן נתקלנו בבית כלבו שנראה יוקרתי, כלומר היה סיכוי שהוא יותר מעודכן משאר המקומות אותם ראינו. ממש לא רצינו לבזבז זמן על קניות אבל נוצר מצב שהיינו צריכים להביא לילדים מתנות (לא ניכנס לסיבות אבל היו לנו נסיבות מקלות בעניין...) ומכיוון שעד עכשיו ראינו רק דברים שקשורים לאלזה, נסיכת הקרח שבארץ כבר מזמן עבר זמנה, חשבנו שאולי כאן נוכל למצוא משהו שקשור לטרולים שזו המילה האחרונה בשוק הילדים הצרכניים. ואכן נמצאו חולצות של הטרולים לנעמה ובא לציון גואל. חשוב שתדעו שזה לא היה יותר זול מבארץ אבל לעיתים 60 שקלים הוא סכום זעום כדי להבטיח שקט תעשייתי בבית.

הרגשתי שעשינו וי על כיכר וצלאב מכיוון זה לא מקום מאוד חינני. ראינו את הפסל של וצלאב על הסוס ואת המקום בו הצית את עצמו יאן פאלאך, כאות מחאה על פלישת הסובייטים בתקופת האביב של פראג. מיכל נכנסה לחנות אחת חמודה בשם tiger (שבדיעבד היא הצטערה שלא קנתה בה משהו מהדברים היפים שהיו בה) וחזרנו לנוח במלון.

בערב הלכנו לעיר העתיקה ואכן בחושך פראג מאוד יפה. המשכנו את הקו האסיאתי של המסעדות והלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה הודית ממש טובה ששמה Indian Jewel . הסמטה של המסעדה הייתה אחד המקומות הציוריים ביותר שראינו בפראג. מעל הבתים העתיקים התנוססה קתדרלת... שצריחיה מוארים בצורה מאוד יפה בלילה. קינוח של קריוטוש שגילינו שמצטמק ככל שמתקרבים למרכז העיר העתיקה. האמת שזה פטנט יפה, במקום להעלות מחיר מצמצמים את המאפה.

מסעדה מומלצת בפראג Indian Jewelיום שלישי ואחרון

היינו צריכים לצאת בעשר לשדה התעופה ולכן היינו מאוד מדוייקים. בשבע בבוקר התייצבנו עם החלוקים וכפכפי הבד בספא של המלון. הספא נראה מעלף בתמונות ואכן זהו מקום מדהים אבל אליה וקוץ בה. טמפרטורת המים של הבריכה מעולה לשכשוך בבריכה אבל קרה מידי לג'קוזי שהוא חלק מהבריכה. ולכן הלכנו להתחמם בסאונה. כאן כבר היו שני קוצים. הראשון היה קשור לאי נוחות שהרגשנו מהשותף שלנו לסאונה שהיה עירום כביום היוולדו וגם נאנח קלות, אולי מחוסר הכבוד שלנו למנהגים צ'כים עתיקים כמו שכיבה בעירום על דרגשים בסוואנה שהאנטנה מופנית כלפי מעלה . הבעיה השנייה הייתה שבסוואנה מאוד חם וכשיוצאים ממנה וחוזרים לבריכה ממש קר. מה לעשות ? החיים קשים בחופשה בפראג. בשעה רבע לשמונה התייצבו לארוחת בוקר במלון שהייתה ממש טובה ויצאנו עם המזוודות למתחם בית הקברות. התכנון הקפדני שלנו היה לנצל את השעה האחרונה בפראג כדי לראות את מתחם בית הקברות היהודי אותו פספסנו בגלל השבת. לא היה לנו הרבה זמן ולכן לקחנו את המזוודה אתנו וקבענו עם נהג מונית שיאסוף אותנו לשדה התעופה מהכניסה לבית הקברות. אבל כמו שכבר למדנו אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים וגילינו שאי אפשר להיכנס עם המזוודה למתחם. בתי קפה בסביבה היו סגורים וכך יצא שמיכל ישבה עם המזוודה על ספסל בחוץ בטמפרטורה של 2 מעלות בזמן שאני רצתי את שני בתי הכנסת, המוזיאון ובית הקברות. לא יכלתי להרשות לעצמי לא להיות שם בשעה שלמיכל זה לא מאוד הפריע לפספס את אחד מאתרי התיירות הידועים בעיר.

בסוף אחרי כל התקלות של הבוקר דווקא נהג המונית עשה לנו את הכיף של הסיום. הוא היה מאוד מצחיק וטיילן גדול, חלקנו חוויות משותפות מרומניה והנסיעה עברה בכייף

אורי ומיכל

קשה להשתחרר ולנסוע לחו"ל כשיש ילדים צעירים בבית. אבל צריך את זה מידי פעם. חו"ל זה לא רק

קרא עוד...

סופ"ש בפראג בלי הילדים

אורי מלמד, פברואר 2017

מלון כייפי וזול מחוץ לעונה, רובע יהודי, מצודה וכל הקלאסיקות

בכמה מילים: פראג היא יעד קלאסי – לא רחוק,  לא יקר, עיר יפה שקטה יחסית ונינוחה, הכל קרוב בפראג ונחמד מאוד להעביר בה סוף שבוע ארוך. יותר מזה ? תלוי אם אתם בעלי אופי אורבני... בשבילנו עצם ההתנתקות בלי להחליף לסים מקומי בטלפון ובלי הילדים ועם "אההה... אתם בחו"ל? תחזרו ונדבר" – כל זה עושה את הסוף שבוע למהנה ביותר. בכל מקרה בחורף קר מאוד, קחו את זה בחשבון, אולי בגלל זה לא "נפלנו" מפראג, תמיד הנסיבות הם מה שקובע את הטיול.

הטיול שלנו

יום ראשון  סיבוב בגדה השמאלית (המערבית) בשני הרובעים מאלה סטראנה ורובע הראדצ'אני (רובע המצודה). ביקרנו במצודה, גבעות פטז'ין, מנזר סטרהוב, מוזיאון המניאטורות והסתובבנו ברובעים עצמם

יום שני – ביקור בשוק פשפשים שפתוח בסופי שבוע ובעיר העתיקה ברובע סטארה מייסטו ובנובה מייסטו. ביקרנו בכיכר העתיקה, גשר קארל, כיכר וצלאב ועוד.

יום שלישי – הרובע היהודי ומתחם בית הקברות היהודי העתיק

עונה

אנחנו היינו בפברואר, חורף והיה קר מאוד. למזלנו לא ירד גשם, אבל הקור הכניס אותנו די מהר לתוך מקומות סגורים ולא היה נעים לשבת בחוץ. קצת באסה... עדיף בסתיו או באביב כשמזג האוויר נעים יותר ואין עומס מטיילים.

עלויות

אין ספק שפראג זולה יחסית לבירות אירופיות אחרות. אם הייתם לפני כן כמונו, בגאורגיה או רומניה אז ייראה לכם שפראג לא מאוד זולה אבל אם הגעתם לכאן אחרי טיולים במערב אירופה אז היא תראה לכם זולה.

ביתר פירוט

יום ראשון

גבעות פטזין פראגמצודה- prazsky hrad

התחלנו את היום בנסיעה בטראם למצודה. קו 22 מגיע עד לכניסה הראשית העליונה למצודה (התחנה נקראת prazsky hrad) ואנחנו התחברנו אליו מקו אחר שעבר ליד המלון שלנו. הייתה לנו תקלה רצינית עם העניין של הכרטיס וחטפנו דו"ח (על כך במידע על תחבורה ציבורית).

במצודה יש מספר אפשרויות של סיור ובכניסה צריך לבחור כרטיס של המסלול אותו רוצים לעשות. זה עניין של עלות ולכן בחרנו במסלול b שמאפשר ביקור בארבעת האתרים הבולטים במצודה. בכניסה לכל אתר יש שערים מסתובבים שרק עם הכרטיס הנכון אפשר לעבור. כעקרון שני האתרים שאותנו הכי הרשימו היו קתדרלת ויטוס הקדוש (Katedrála svatého Víta ) וסמטת הזהב (Zlatá ulička )

קתדרלת ויטוס הקדוש - קתדרלה ממש מרשימה שהכניסה למבואה היא בחינם אבל אם רוצים להמשיך פנימה מעבירים את הכרטיס. רצינו לעלות למגדל שהכניסה אליו היא מבחוץ אבל הבנו שאין לנו את הכרטיס הנכון וויתרנו על תשלום נוסף.

לטיולים דומים


סוף שבוע ארוך ברומא

תגובות פייסבוק

טיול בריגה בירת לטביה

תגובות פייסבוק

בחזרה לטוקיו

תגובות פייסבוק

ארמון המלוכה הישן - קצת פספסנו אותו לאחר שפשוט נסחפנו עם זרם התיירים לסמטת הזהב אז חזרנו לאזור של קתדרלת ויטוס הקדוש ומצאנו את הארמון. כנראה שזה מאותם מקומות שבלי הדרכה הם הופכים להיות קצת סתמיים. אבל לא לקחנו מדריך וזה המחיר. לא נורא!

קתדרלת גיאורגיוס הקדוש - זה בכרטיס אז נכנסנו. אין מה להוסיף

סמטת הזהב - רחוב צר עם חנויות קטנטנות של אומנים, כל בית זעיר כזה צבוע בצבע אחר ודלת הכניסה לכל חנות נמוכה מגובה אדם ממוצע. חמוד מאוד ובחנויות יכולנו להתחמם.

את הסיור במצודה סיימנו ביציאה הנמוכה שלה ולכן קצת שינינו את התוכניות להמשך.

מהמצודה הלכנו דרך רובע מאלה סטראנה לרכבת הכבלים של פטרז'ין. כעקרון יש כמובן ברובע מוזיאונים וקתדרלות אבל אנחנו פשוט הלכנו דרכו ברחובות הקטנים שלו (ולא לאורך הרחוב הראשי). ראינו את פסל האנשים המשתינים של דיוויד צ'רני בכניסה למוזיאון קפקא, ירדנו לגדה של הנהר למקום בו יש הרבה יונים ואווזים, עברנו מעל תעלת מים קטנה שנקראת "נחל השטן" ובה ראינו גלגל של טחנת קמח שנשאר במקום והמשכנו לתחנת רכבת הכבלים.

פסל האנשים המשתינים פראג במוזיאון קפקאמהרכבת למנזר סטראהוב - עלינו למעלה וטיילנו לאורך גבעת פטרז'ין לכיוון המנזר. זו הליכה של 20 דקות ואם מזג האוויר נעים אז כיף לשבת כאן לנוח מהמולת העיר. עברנו ליד מגדל רוזהלדנה (Rozhledna) שהוא העתק לא זהה של מגדל אייפל שגובהו 60 מטרים ושבכל האתרים כתוב על התצפית המהממת מראשו. הסתכלנו אחד לשני בלבן של העיניים ואמרנו – הפעם נוותר. אז לא טיפסנו והמשכנו למנזר כדי להתחמם במקום סגור.

הדבר העיקרי שעושים בביקור במנזר הוא הצצה לספרייה עתיקה ומאוד מרשימה. כאמור זה מאוד מרשים אבל לא ניתן להיכנס ממש פנימה אלא בסיור מאורגן שמוזמן מראש ולכן רואים את הספרייה מהפתח ואם רוצים לצלם צריך לשלם על אישור צילום. למזלנו מצאנו ספסל אחד שניתן לשבת עליו מבלי לשלם ומיכל התיישבה לנוח. מול המנזר נמצא מוזיאון מיניאטורות חמוד וייחודי. הצצנו דרך זכוכיות מגדלת כדי לראות עבודות אומנות במימדים זעירים. למשל האומן הצליח בדרך שנראית לא הגיונית ליצור שיירת גמלים בתוך מרווח בו מעבירים חוט תפירה בסיכת תפירה.

ארוחת צהרים – מסעדה אסיאתית

אחרי מוזיאון המיניאטורות הגיעה השעה לארוחת צהרים. החלטנו ללכת לפי המלצה של הלונלי פלנט ("העולם" בגירסה העברית) ולאכול במסעדה אסייתית שבה יש אוכל ויטנאמי ותיאלנדי, שמה Malý Buddha. המיקום נמצא במפה שמצורפת, אבל בגדול ירדנו במדרגות שנמצאות מימין לכניסה למוזיאון המינאטורות ולמטה ברחוב פנינו ימינה. אחרי הימינה יש מזלג לשני רחובות שיורדים למטה לנהר. הלכנו ברחוב uvoz שהוא הימני יותר ולאחר כמה עשרות מטרים משמאל זיהינו את המסעדה שלא מאוד בלטה. היה אחלה אוכל ובעיקר אווירה מגניבה, בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי מספר שעות של שוטטות באתרי תיירות בקור המקפיא של פראג בחורף. את הקינוח, קריוטוש,  אכלנו כבר ברחוב.

סוף שבוע רומנטי פראגאחרי המסעדה ירדנו לגשר קארל Charles Bridge וממנו המשכנו לכיכר המרכזית ולכיוון המלון. באופן כללי קצת שאלנו את עצמנו "האם כצעקתה" או במילים אחרות,עיר יפה אבל עדיין לא נפלנו מהרגלים כלומר מההליכה אולי כן אבל מהעיר לא בצורה מיוחדת. העיר יפה, אין ספק. עמוסה מאוד בתיירים וקצת חסר בה העניין האותנטי (לי לפחות זה חסר). למחרת קיבלנו את זה קצת בשוק הפשפשים.

תחבורה ציבורית

כמה מילים על נסיעה בתחבורה ציבורית. יצא לי לראות פוסט על התעמרות בתיירים ברכבת הקלה בירושלים ולא ממש ירדתי לעומק העניין. עד שהעניין הפך להיות אנחנו, כתיירים בפראג. מסתבר שבשביל שיהיה פשוט ליסוע בתחבורה הציבורית המעולה בפראג יש כמה כללים שצריך לדעת.
דבר ראשון - לא בכל מקום אפשר לקנות כרטיסים והנהגים לא מוכרים. המשמעות של זה היא שאי אפשר פשוט לעלות על הטראם הקרוב אליכם. לכן קודם כל תמצאו מקום לרכוש כרטיס, אפשר בתחנה גדולה יחסית בה יש מכונה אוטומטית או בחנות טבק. האפשרויות הן כרטיס ל-30 דקות (האופציה הכי זולה שמופיעה לכם 5 שקלים), 60 דקות ועד שלושה ימים (60 שקלים). כל האפשרויות תופסות גם לטראם וגם למטרו ואפילו לרכבת הקרונות שעולה לפטרז'ין.  אני ממליץ לכם או ללכת על כל התקופה שלכם בפראג או לרכוש מספר כרטיסים כמספר הנסיעות המשוערות שלכם. אנחנו הסתבכנו מספר פעמים כשלא הייתה לנו אפשרות לרכוש כרטיס. במטרו אנחנו נתקלנו במכונה בה אין אפשרות להעביר כרטיס אשראי אלא רק מטבעות שלא היו לנו באותו הרגע.
דבר שני שחשוב לדעת הוא שהרכישה עצמה לא מספיקה כדי שלא לחטוף דו"ח. חייבים להחתים את הכרטיס בעליה לקרון הטראם או בכניסה למטרו. אנחנו חטפנו אותה ב-30 יורו קנס לכל אחד ורק אחרי משא ומתן הורדנו לקנס בודד ולא כפול. אז גם כרטיס של שלושה ימים צריך להחתים בנסיעה הראשונה.

יום שני

היום השני שלנו בפראג היה יום שבת, יום בו שוק הפשפשים של העיר פתוח. מיכל פריקית של וינטאג' ושוק פשפשים ולכן עלינו על מטרו (קו B   עד palmovka) וטראם (8 או 25 עד U ELEKTRY) שהובילו אותנו לשוק שנמצא באזור תעשייה הרחק מהאזור התיירותי של העיר. לא מצאנו מציאות מיוחדות בשוק אבל בשביל לא לצאת בידיים ריקות, מיכל רכשה מאזניים ישנות שישמשו פריט וינטאג' נוסף במטבח. אני אהבתי את העובדה שיש כאן בעיקר מקומיים, ולתחושת האותנטיות התווספה נקניקייה ויין חם שחיסלנו בדוכן פשוט. מכאן היינו אמורים ליסוע לבית הקברות היהודי העתיק של פראג אבל מסתבר שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים ואנחנו פספסנו את העובדה שביום שבת מתחם בית הקברות ובתי הכנסת סגור. ועוד דבר... כאן נתקלנו בעובדה המצערת שלא בכל מקום ניתן לרכוש כרטיסים לטראם)

מיכל בשוק הפשפשים פראגהיעד הבא שלנו היה כיכר וצלאב. עלינו מהמטרו בסמוך לכיכר, ראינו פסל מעניין של קפקא שאותו יצר הפסל הצ'כי הנודע דויד צ'רני ולאחר מכן נתקלנו בבית כלבו שנראה יוקרתי, כלומר היה סיכוי שהוא יותר מעודכן משאר המקומות אותם ראינו. ממש לא רצינו לבזבז זמן על קניות אבל נוצר מצב שהיינו צריכים להביא לילדים מתנות (לא ניכנס לסיבות אבל היו לנו נסיבות מקלות בעניין...) ומכיוון שעד עכשיו ראינו רק דברים שקשורים לאלזה, נסיכת הקרח שבארץ כבר מזמן עבר זמנה, חשבנו שאולי כאן נוכל למצוא משהו שקשור לטרולים שזו המילה האחרונה בשוק הילדים הצרכניים. ואכן נמצאו חולצות של הטרולים לנעמה ובא לציון גואל. חשוב שתדעו שזה לא היה יותר זול מבארץ אבל לעיתים 60 שקלים הוא סכום זעום כדי להבטיח שקט תעשייתי בבית.

הרגשתי שעשינו וי על כיכר וצלאב מכיוון זה לא מקום מאוד חינני. ראינו את הפסל של וצלאב על הסוס ואת המקום בו הצית את עצמו יאן פאלאך, כאות מחאה על פלישת הסובייטים בתקופת האביב של פראג. מיכל נכנסה לחנות אחת חמודה בשם tiger (שבדיעבד היא הצטערה שלא קנתה בה משהו מהדברים היפים שהיו בה) וחזרנו לנוח במלון.

בערב הלכנו לעיר העתיקה ואכן בחושך פראג מאוד יפה. המשכנו את הקו האסיאתי של המסעדות והלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה הודית ממש טובה ששמה Indian Jewel . הסמטה של המסעדה הייתה אחד המקומות הציוריים ביותר שראינו בפראג. מעל הבתים העתיקים התנוססה קתדרלת... שצריחיה מוארים בצורה מאוד יפה בלילה. קינוח של קריוטוש שגילינו שמצטמק ככל שמתקרבים למרכז העיר העתיקה. האמת שזה פטנט יפה, במקום להעלות מחיר מצמצמים את המאפה.

מסעדה מומלצת בפראג Indian Jewelיום שלישי ואחרון

היינו צריכים לצאת בעשר לשדה התעופה ולכן היינו מאוד מדוייקים. בשבע בבוקר התייצבנו עם החלוקים וכפכפי הבד בספא של המלון. הספא נראה מעלף בתמונות ואכן זהו מקום מדהים אבל אליה וקוץ בה. טמפרטורת המים של הבריכה מעולה לשכשוך בבריכה אבל קרה מידי לג'קוזי שהוא חלק מהבריכה. ולכן הלכנו להתחמם בסאונה. כאן כבר היו שני קוצים. הראשון היה קשור לאי נוחות שהרגשנו מהשותף שלנו לסאונה שהיה עירום כביום היוולדו וגם נאנח קלות, אולי מחוסר הכבוד שלנו למנהגים צ'כים עתיקים כמו שכיבה בעירום על דרגשים בסוואנה שהאנטנה מופנית כלפי מעלה . הבעיה השנייה הייתה שבסוואנה מאוד חם וכשיוצאים ממנה וחוזרים לבריכה ממש קר. מה לעשות ? החיים קשים בחופשה בפראג. בשעה רבע לשמונה התייצבו לארוחת בוקר במלון שהייתה ממש טובה ויצאנו עם המזוודות למתחם בית הקברות. התכנון הקפדני שלנו היה לנצל את השעה האחרונה בפראג כדי לראות את מתחם בית הקברות היהודי אותו פספסנו בגלל השבת. לא היה לנו הרבה זמן ולכן לקחנו את המזוודה אתנו וקבענו עם נהג מונית שיאסוף אותנו לשדה התעופה מהכניסה לבית הקברות. אבל כמו שכבר למדנו אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים וגילינו שאי אפשר להיכנס עם המזוודה למתחם. בתי קפה בסביבה היו סגורים וכך יצא שמיכל ישבה עם המזוודה על ספסל בחוץ בטמפרטורה של 2 מעלות בזמן שאני רצתי את שני בתי הכנסת, המוזיאון ובית הקברות. לא יכלתי להרשות לעצמי לא להיות שם בשעה שלמיכל זה לא מאוד הפריע לפספס את אחד מאתרי התיירות הידועים בעיר.

בסוף אחרי כל התקלות של הבוקר דווקא נהג המונית עשה לנו את הכיף של הסיום. הוא היה מאוד מצחיק וטיילן גדול, חלקנו חוויות משותפות מרומניה והנסיעה עברה בכייף

לטיולים דומים


דרום פטגוניה

תגובות פייסבוק

שי ועינת דרום תאילנד

תגובות פייסבוק

שבועיים וחצי בגלאפגוס

תגובות פייסבוק

אימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *