מירי וזיו לוי

כהורים לשלושה ילדים קטנים החלטנו הפעם על סופ"ש ארוך זוגי בלי הילדים ברומא. אוהבים לטייל בטבע וגם בעיר, אבל גם נהנים מאוד מאוכל טוב, קפה טוב ושופינג.

סופ"ש ארוך ברומא

מירי זכריש לוי, דצמבר 2016

איטליה - אתרים היסטורים ורומנטיים

בכמה מילים:

רומא היא יעד שתמיד רצינו להגיע אליו ביחד: אתרים היסטוריים ורומנטיים, אוכל טוב, קפה מצוין. הקיץ ברומא מאוד יקר והומה בתיירים, חופשה בחורף אפשרה לנו טיול רגוע יותר ובמחירים הרבה יותר שפויים, וחוץ מהקור שהיה אפשר להתמודד אתו החורף לא הפריע בשום צורה- להפך הוסיף לאווירה, במיוחד שמדברים על התקופה של חג המולד- הכול מקושט וחגיגי וזמן מצוין לקניות- קצת פחות טוב לביקור בותיקן כפי שגילינו.

מסלול הטיול

איפה ישנו?

גילינו בטיול הזה את אופציית הדירות להשכרה “Airbnb” תחליף מצוין למלון! אחרי תחקיר קצר באתר המאוד נוח, הזמנו דירת סטודיו קטנה (אבל עדיין יותר גדולה מחדר סטנדרטי במלון) עם מטבח וארוחת בוקר. היתרון המשמעותי היה המיקום המצוין של הדירה ממש ליד קמפיו די פיורי- מרחק הליכה כמעט מהכול, מארחת חביבה שהייתה מוכנה לברר עבורנו בכל על הטיול ולטובת מי שלא יכול להתנתק, קיבלנו מבעלת הדירה אינטרנט WIFI נייד שמטעינים בדירה ואפשר להסתובב אתו בכל העיר ולהשתמש בwifi.  כשמזמינים באתר הזה חשוב לשים לב לבקש דירה שלא חולקים עם הבעלים ולשים לב לעלויות נוספות אם יש. למשל ברומא יש מס תיירים כזה שמשלמים פר אדם בנפרד לעלות הדירה. הדבר היחיד שייאש אותנו קצת היו המדרגות הרבות- מסתבר שקומה שנייה ברומא זה כמו קומה רביעית בארץ...

איך להסתובב ברומא?

מהשדה לעיר עצמה ניתן לקחת רכבת, אוטובוס, או שאטל (מעין מונית שירות) בתוך העיר ישנם אמצעי תחבורה רבים: מוניות, אוטובוסים, מטרו וחשמליות. את כרטיסי הנסיעה קונים בד"כ בקיוסקים, או במכונות כרטיסים בתחנה המרכזית טרמיני. חשוב להחתים את הכרטיסים בתוך כלי התחבורה עצמו למקרה שיעלה מבקר. ישנם כרטיסים שונים- מחד פעמי (נסיעה אחת במטרו או 75 דק' באוטובוסים), יומי, כרטיסי תיירים (3 ימים) ושבועי.
אמצעי התחבורה הרבים עושים את הטיול ברומא למאוד קל, אבל הרבה יותר כיף ללכת ברגל, מרגישים יותר את העיר ומגלים את המקומות שבדרך, זה בעיקר מה שאנחנו עשינו, במיוחד בזכות המיקום הנוח של הדירה ליד קמפיו דה פיורי (רבע שעה מהכול) ומזג האוויר הנעים.

כמה זה עלה לנו?

רומא היא לא זולה. על כך אין עוררין, אבל היא גם לא מאוד יקרה, בטח ביחס לארץ, צריך רק לחשוב על מה ואיפה להוציא את הכסף.

פירוט תכנית הטיול

יום ראשון- מגיעים לרומא

נחתנו ברומא בשעות הצהריים, המארחות הנחמדות של הדירה המליצו לנו לקחת רכבת ומטרו, אבל כשחיכינו לרכבת בשדה וזיו התענג על אספרסו ראשון בארץ הקודש של הקפה, הגיע נהג שאטל/ מונית שירות שהציע לנו נסיעה לתחנה המרכזית טרמיני ביורו פחות- אז זרמנו. כבר בדרך שעברה בעתיקות של רומא התלהבנו והגענו די מהר ל"טרמיני". משם היינו צריכים לקחת אוטובוס או מטרו לדירה אבל הייתה שם פיצרייה ממש מול היציאה מהתחנה שעצרה אותנו מלהמשיך. זו הייתה הפיצה הראשונה שלנו באיטליה- הזולה ביותר והטעימה ביותר! אחרי הפיצה עלינו על אוטובוס שלקח אותנו לקמפיו דה פיורי ולדירה. התמקמנו נחנו קצת ויצאנו לערב הקריר של רומא.

טרסטוורה

רבע שעה של הליכה ברגל; קצת סמטאות, חצייה של נהר הטיבר על הגשר ממנו נשקפים האורות וכיפת סנט פטרוס בוותיקן והגענו לטרסטוורה. טרסטוורה הוא הרובע ה-13 בין הרבעים של רומא, ובין העתיקים שלה. בהיותו מעבר לנהר וקצת יותר מבודד, התפתחה בו תרבות קצת שונה מבמרכז רומא, וגם נחשב למוזנח יותר. אך בשנים האחרונות גילו מחדש את הרובע והוא עובר שימור והתחדשות ובמיוחד קורץ לצעירים שיוצרים שם אוירה מגניבה עם מלא בארים ומסעדות. אז יצאנו לספוג את האווירה בטרווסטרה, מאחר והגענו בערב לא ממש חיפשנו להיכנס לאתרים והשווקים כבר היו סגורים אז פשוט הסתובבנו בסמטאות בלי מטרה מוגדרת (בינינו הכי כיף) ועדיין לא יכולנו להתעלם מכנסייה מרשימה מאוד אליה הגענו במקרה- "סנטה מריה אין טרווסטרה". הכיכר הגדולה, המזרקה, מגדל השעון והחזית המוארת הבהירו לנו שמדובר באתר חשוב, אז נכנסנו והפאר המם אותנו- פסיפסים, פסלי זהב, עמודים מרשימים, מרצפות מעוטרות, אבל בעיקר הרשימה השירה של המתפללים, באיזושהי מיסה כנראה. אחרי שיצאנו וקראנו קצת הבנו שמדובר על אחת הכנסיות העתיקות ברומא- מהמאה ה4 לספירה, יש בה פסיפסים מרשימים מהמאה ה13 וה17 ואפילו קבור בה האפיפיור קליקסטוס הראשון.
אחרי הביקור בכנסייה הבנו שהפיצה ממקודם לא ממש מספיקה, הסתובבנו לחפש מסעדה ונכנסנו לראשונה ש"קנתה" אותנו עם יין חם בכניסה. הימור מוצלח היה טעים ונעים! מבושמים ומלאים חצינו בחזרה את הנהר לקמפיו דה פיורי.

יום שני- רומא העתיקה

תכננו לקחת אוטובוס לפורום ולקולסאום אבל המפה הראתה שזה כל כך קרוב שאין טעם, אז התחלנו ללכת ובדרך גם גילינו אתר ארכיאולוגי יפה נוסף- לארגו די טורה ארגנטינה. מדובר בנקודה מרכזית לתחבורה ציבורית  לאתרי העיר, אבל בעיקר אתר ארכיאולוגי ככה סתם באמצע הדרך בו ממצאים מהמאה הרביעית לפנה"ס עד למאה הראשונה לספירה- מקדשים רומיים, שרידים מתאטרון פומפיי ועוד...עוד עשר דקות הליכה והגענו לפיאצה (כיכר) ונציה- הכיכר הגדולה ביותר ברומא נקראת על שם ארמון ונציה הסמוך אליה, ובתקופת השלטון הפאשיסטי שם נערכו האספות הגדולות בהם פנה מוסליני לעמו. כשנמצאים במקום קל להבין את העוצמה של מי שעומד במרפסות הארמון מול הכיכר הגדולה. אחרי שניסינו להבין דקות ארוכות איך הנהגים האיטלקיים מצליחים לנווט עצמם בכיכר בלי רמזורים, המשכנו בכיכר לאנדרטה ענקית ומרשימה ביותר- האנדרטה הלאומית לויטוריו אמנואלה השני- בקיצור "הוויטוריאנו". האנדרטה המרשימה מהשיש, בעלת המדרגות, העמודים והפסלים הרבים החלה להבנות ב1885 והושלמה ב1925, לכבודו של מלכה הראשון של איטליה המאוחדת.  עצרנו להפסקת ערמונים חמים על מדרגות האנדרטה והמשכנו לכיוון הפורום. למי שלא מתעצל כדאי לטפס במדרגות ולצפות על רומא מלמעלה. מהצד השני של האנדרטה גבעת הקפיטול המרשימה עם "פיאצה דל קמפידוליו" שתוכננה ע"י מיכלאנג'לו במאה ה-16 ומסביבה המוזאונים הקפיטולניים. הפעם ויתרנו על הביקור- אבל למי שיש יותר זמן וכוח- כדאי.
מהכיכר והאנדרטה המשכנו ברחוב Via dei fori Imperiali, שמתחתיו ומצדדיו ניתן לראות את הפורום והעתיקות מהתקופות השונות, עוד נשוב אליהן בהמשך.

הקולוסאום- אחד משבעת פלאי תבל.

באמת שאי אפשר להיות ברומא ולא להגיע לקולוסאום, גם אם החלטתם לא "לבזבז" כסף ולהיכנס שווה לפחות לראות אותו מבחוץ... כבר כשהתקרבנו לקולוסאום הציפו אותנו מדריכים מקומיים המציעים כרטיסים וסיורים, ויתרנו... חשבנו לקנות כרטיסים בקופה ב14 יורו, אבל הספסרים (החוקיים אגב) שמסתובבים בין התורים מציעים כרטיס ב16 יורו אתו אפשר לדלג על התור- ללא ספק שווה. זה אגב גם המחיר אם מזמינים את הכרטיסים באינטרנט וגם איתם עוקפים את התור. הכרטיס הוא כרטיס משולב לקולסאום, לפורום ולגבעת הקפיטול. הקולסאום, למי שלא יודע, או לא ראה את ה"גלדיאטור" הוא אמפיתאטרון עצום בו נערכו לפני כ2000 שנים ברומא העתיקה תחרויות גלדיאטורים וקרבות בע"ח אכזריים ששעשעו את התושבים והגבירו את האהדה לשליט. ההיכל האליפטי העצום שהכיל בין 50,000 ל80,000 איש שימש לתחרויות עד המאה החמישית, הוזנח בגלל בעיות כלכליות של האימפריה, ובהמשך שימש לכנסיה, מחצבה, מבצר ואף בית קברות, הוא גם עבר רעידת אדמה והחל להיחרב עד שבמאה ה-18 החלו לשקמו ולשמרו. מה יש לראות היום? אפשר לקחת מדריך, או מדריך אודיו- בתשלום כמובן או להסתובב באופן חופשי, לקרוא את השלטים ולהתרשם מהמקום- זה מה שאנחנו עשינו. בין לבין המעברים גם נצבות היום תערוכות של ממצאים ארכיאולוגים מהעולם שלא קשורים ישירות לאתר... אבל החוויה הגדולה היא פשוט לרדת לבמה להביט ליציעים ולצעוק בלב” Are you not entertained?”
אחרי כל כך הרבה סיבובים נהיינו רעבים יצאנו לאחת הרחובות מסביב לקולוסאום וממנו לעוד סמטה- כמה שיותר צדדי ואכלנו במעין בר רחוב כזה צהריים קל איטלקי- כריך, ברוסקטה, פיצה ובירה קרה.

חזרנו לקולוסאום ולקשת הגדולה הניצבת לידו, אוטומטית חשבנו על שער טיטוס עם הקשר היהודי אבל זוהי דווקא קשת/ שער קונסטנטינוס. זהו שער ניצחון מהמאה ה-4 שנבנה לכבוד נצחונו של קונסטנטינוס והשלמת השתלטותו על האימפריה הרומית. השער בנוי משלוש קשתות פנימיות והוא עצום ומכיל כתובות קישוטים ותבליטים מרשימים מתקופות שונות. מהשער המשכנו לכיוון צפון מערב לכניסה לפורום, שוב תור, אבל קטן עלינו, הוא עובר מהר כשכולם סבלניים ואדיבים... אירופה.

הפורום הרומאי

הפורום הרומאי היה המרכז של האימפריה הרומית העתיקה, מעין רחוב ענק שחיבר את גבעת הקפיטולין (מקום הממשל) לבין גבעת הפלטין (מקום האצולה) והוביל למרכז השעשועים- הקולוסאום.. הפורום שימש מרכז לאספות עם, לבתי המשפט, מופעי בידור, שווקים, ומרכז לטקסים דתיים ועל כן המקדשים הרבים שבו. במרכזו עברה "הדרך הקדושה" – הויה סקרה, בה עברו תהלוכות ניצחון ותהלוכות דתיות. יש המון מה לראות בפורום ואי אפשר להספיק הכל, אנחנו בחרנו להתחיל בתצפית על כל הפורום מהגנים בקצה גבעת פלטין- המקום בו ישבה האצולה הרומאית, בירידה מהגבעה עוברים במקדשים, מרחצאות עתיקות, עמודים וקשתות וניתן רק לחדמיין את העושר הרבה שהיה כאן. אי אפשר בלי לבקר בשער טיטוס, השער שפאר את נצחונו של טיטוס על היהודים בתקופת המרד הגדול, בפנים הקשת ניתן לראות את התבליט המפורסם של בזיזת המקדש והמנורה, שעד היום מונצחת כסמל המדינה.
כשמיצינו יצאנו מהפורום לכיוון רחוב Via dei fori Imperiali ואז הבנו שהרבה יותר חכם להתחיל עם סיור בפורום, ואפילו בגבעת הקפיטול, לסיים בקולסאום ולקחת משם אוטובוס חזרה- טיפ לפעם הבאה. רבע שעה הליכה זריזה והגענו לדירה בקמפיו דה פיורי למנוחה אותנו הרווחנו בכבוד.
ערב במרכז העיר
לאחר מנוחה קלה וכשהבטן התחילה להרעיש יצאנו שוב לרחוב, הפעם לכיוון מרכז העיר למסעדה עליה קיבלנו המלצות רבות- ג'ויה מיה ברחוב Via Degli Avignonesi 34, אחרי הליכה של רבע שעה בערב הקר של רומא נחרדנו לגלות תור שלא זז בכניסה למסעדה, חיכינו וחיכינו וכשראינו שאין תזוזה ויתרנו, אז הסתובבנו קמת באזור הפנתאון, פונטנה דה טרווי ונהנינו מהרחובות המקושטים והמוארים, ידענו שנחזור לשם ביום, אבל האווירה שם בלילה בתקופת הקריסמס קסומה, אכלנו קרוב לפנתאון במסעדה די תיירותית, אבל השוס היה הגלידריה ליד עם 150 טעמים! מסתבר שברומא אוכלים גלידה גם עם 5 מעלות בחוץ.

יום שלישי- הגטו היהודי, ויה דל קורסו

בגטו היהודי, רובע סנט אנג'לו כבר ביקרתי בטיול הקודם שלי לרומא לפני כמה שנים, והאמת שלא תכננו לטייל בו. אבל המפה הראתה שהוא ממש קרוב, וקיבלנו המלצה על מאפייה הכי אותנטית שיש עם זקנות ממורמרות ועוגות גבינה חלומיות, והיה גם יום שישי, אז....
ברומא שהיא המרכז של הנצרות הקתולית במשך דורות רבים ביקשו להדיר את היהודים ולהשפיל אותם, הגטו שהוקם כבר במאה ה-16 בציווי האפיפיור עשה בדיוק את זה. היהודים רוכזו מכל קצוות העיר לאזור הפחות טוב של נהר הטייבר ואולצו לשאת טלאי שמבדיל אותם משאר האוכלוסייה- כן, מסתבר שהקדימו את הנאצים בעניין זה, זאת ועוד במרכז הגטו כנסייה ענקית- כנסיית סנט אנג'לו, אליה הובאו היהודים מדי יום א' לשמוע את הכומר דורש כנגד היהדות והיהודים.

מהגטו המשכנו לויה דל קורסו- הרחוב המרכזי של רומא, והיה כזה כבר מ220 לפנה"ס. ברחוב זה מרכזי הקניות והפיאצות והפלאזות המרהיבות.
ההיגיון אומר לקחת תחבורה ציבורית לפיאצה דל פופולו ואז לרדת את הרחוב בזיגזגים וליהנות ממה שיש בו, וכך התכוונו לעשות, אך ברגע שיצאנו מהגטו היהודי לכיוון תחנת האוטובוס נתקלנו באחד הדברים החשובים באיטליה- לפחות לבן שלנו- חנות של פרארי, אחרי ביקור בה כבר היינו במצב קניות וזה מה שעשינו עד שהגענו לפיאצה דל פופולו ברגל. הסיילים של קריסמס הכריעו אותנו.
פיאצה דל פופולו אולי לא מהיפות בפיאצות של רומא אבל היא מרשימה בגודלה ויש בה אוירה מאוד רגועה בהשוואה לאתרים התיירותיים האחרים בעיר. הכיכר, שנקראת גם כיכר העם, היתה הדבר הראשון שראו המבקרים ברומא בעת העתיקה, שכן היא נבנתה בסמוך לשער הכניסה המרכזי וממנה יצא הקארדו- הרחוב המרכזי בעיר. היום היא מקום טוב לנוח בו ולהנות מהאוירה והפסלים היפים. בסמוך גם נמצאת כנסיית "סנטה מריה דל פופולו". משם המשכנו ל"פיאצה דל ספניה" או המדרגות הספרדיות. בדרך עברנו בדוכן של פסטה טרייה, כזו שאוכלים על הדרך בעמידה ושווה כל ביס, חשבנו לקחת את הצלחת איתנו לאכול בכיף על המדרגות, כבר בדוכן הפסטה השלטים בשפות השונות הבהירו לנו שאסור לאכול על המדרגות הספרדיות. אז ברומא התנהגנו כרומאים ואכלו בעמידה. במדרגות הספרדיות הבנו למה. אחד האתרים היותר הומים, מה שקצת פוגע בהנאה ממנו. מדובר בגרם מדרגות ענק שמחבר בין פיאצה דל ספניה לבין פיאצה טיניטה די מונטי, שנבנה במאה ה18. כמו בשאר האתרים ברומא במקום מונומנטים פיסוליים מרהיבים, אבל עמוס, מאוד.

חזרנו לויה דל קורסו והמשכנו לפונטנה די טרווי- המזרקה המרשימה ביותר במזרקות ברומא, שנבנתה במאה ה18 על בסיס מבנה ישן יותר, שציין את מקום המעיין שנבע שם. מעבר לפסלים הבארוקים המרשימים, למזרקה באים כדי לזרוק כסף- לא באופן מטפורי על החנויות מסביב, אלא ממש לזרוק כסף- מטבעות מאחורי הגב. המנהג אומר שהמטבע הראשון יבטיח את חזרתך לרומא והשני יעניק לך משאלה. שווה לראות את המזרקה גם ביום וגם בלילה. משם המשכנו לפנתאון, בו היינו בערב, אך הפעם ביום יכולנו גם להיכנס. הכניסה חופשית, אך בגלל העומס לא ניתן להישאר במקום זמן רב. הפנתאון הוא מרשים בשל הבנייה המיוחדת שלו אבל בעיקר כי הוא שריד שנשמר בשלמותו מהמאה ה2 לספירה! הפנתאון, בו סגדו לכל האלים (ומכאן שמו) שימש גם למקום הסנאט הרומי ומאוחר יותר הוסב לכנסיה. התחנה האחרונה שלו בסיבוב הארוך הייתה פיאצה נבונה, הכיכר שנבנתה ע"י ברניני היא אליפטית כי נבנתה על הריסות אצטדיון קדום וגודלה מאפשר להכיל ירידה ודוכנים. כשביקרנו בה היה יריד לילדים עם קרוסלות, תאטרון בובות ואמני רחוב.
משם חזרנו לדירה בקמפיו דל פיורי, ואת הערב בילינו בכיכר המקושטת ובמסעדה טובה.

יום רביעי ואחרון- הוותיקן

אז לפני שחוזרים לארץ היינו חייבים לבקר בעוד מדינה- המדינה הקטנה בעולם- הוותיקן. הוותיקן היא המרכז הרוחני והפיזי של הדת הקתולית ומרכז מושבו של האפיפיור, ויש בה כמה מאוספי האמנות הטובים בעולם כולו. למבקרים בוותיקן כדאי להגיע לכיכר סן פטרוס והבזיליקה במרכזו, למוזאון הוותיקן, לגני הוותיקן היפים ולא לפספס את חיילי המשמר השוויצרי עם המדים המאוד צבעוניים. כדאי להצטייד בכרטיסים מראש דרך האינטרנט מה שגם יחסוך את התור בכניסה- לפחות במוזאון הוותיקן. אחרי כל ההליכות הרגליות, לוותיקן החלטנו להגיע באוטובוס, כל האתרים המליצו לנו להגיע לסן פטרוס מוקדם בבוקר או אחרי 11, מוקדם ידענו שלא נספיק, אז תכננו אחרי 11 ולהתחיל קודם עם מוזאון הוותיקן... אח"כ גילנו שזה לא ממש משנה...לוותיקן כניסות רבות, חשוב לעלות על אוטובוס שיש לו תחנה קרובה לכניסה הסמוכה למוזאון הוותיקן, בכניסה כבר נחרדנו למראה התור ושמחנו על הכמה יורו שהשקענו בכרטיסים מהאינטרנט שחסכו לנו את התור. במוזאון גישה לגני הוותיקן היפים ולתערוכות אמנות מרשימות ביותר המוצגות ב1400 חדרים! אין סיכוי לראות את הכל אז אל תנסו... כבר בכניסה יש מס' מסלולים, שכוללים כולם את הקפלה הסיסטינית המפורסמת- אותה תקרה שצייר מיכאלאנג'לו עם תיאור הבריאה המפורסם. מי שרוצה יותר להתעמק יכול לקחת סיור מודרך. אנחנו הסתפקנו בסיור שלנו במסלול הסיור הבינוני שכלל קצת מכל דבר. לאחר הסיור המרשים במוזאון יצאנו לאכול במסעדות הסמוכות לוותיקן- יקר ולא מאוד טעים- אבל היינו רעבים. מי שיכול לחכות עדיף לנסוע או ללכת לטרווסטרה שלא רחוקה ולאכול שם, כמו שעשינו ביום הראשון.

אחרי האוכל רצינו לחזור לסן פטרוס- לכיכר ולכנסייה המרשימה בה קבור פטרוס הקדוש (אחד מ12 השליחים של ישו והראשון בשושלת האפיפיורים) שנחשבת למבנה הדת הנוצרי הגדול בעולם. במרכז הכיכר עמד עץ אשוח ענק ושחזור של הבשורה על הולדת ישו, אבל אותנו הרשים יותר מהכול התור העצום שהשתרך מסביב לכל הכיכר. הכיכר יכולה להכיל עד 400,000 איש, שם נושא האפיפיור את דרשותיו ושם העשן הלבן מודיע על בחירת אפיפיור חדש אבל אנחנו באנו בסתם יום שבת וממש לא היינו מוכנים לתור כזה עצום של אנשים שביקשו להיכנס לבזיליקת סן פטרוס. כנראה שהכניסה בחינם, הכריסמס והבדיקות הביטחוניות המוגברות הגדילו את התור שבתחושתנו מנה כ1000 איש בקלות, ולא התקדם ממש. מה גם שעל התור הספציפי הזה לא היה ניתן לדלג בהזמנת כרטיסים מראש, שכן מדובר בבדיקה ביטחונית. אולי ניתן לקצרו עם סיור מודרך...אבל לא ממש התחשק לנו הסיור.. אז ויתרנו על התצפית היפה ביותר ברומא, שניתן לראות מהכיפה של הבזילקה (זה כן בתשלום) ועל מוצגי האמנות המרהיבים כמו הפייאטה של מיכאלאנג'לו, הפסל של פטרוס והכנסייה עצמה.(האמת כבר הייתי...) אבל הכיכר בעצמה מרשימה והספיקה לנו.

קמפיו די פיורי

את שארית הזמן ברומא בילינו בקניות אחרונות וסתם הסתובבות בכיכר ליד הדירה. בכיכר שנקראת על שם השדה הפתוח, שדה הפרחים, שהיה שם בימי הביניים, יש בשעות היום שוק אוכל תבלינים גבינות ודברים טובים- מקום מצוין לקניות אחרונות. במיוחד אהבתי את דוכן הערמונים והיין חם, בו כמה גברים חסונים עשו מעין קטע לצד האוכל- חטבו עצים הבעירו אותם, צלו את הערמונים ובישלו את היין על אש פתוחה והכל עם שירים והרבה מצב רוח.
ארזנו ויצאנו לשדה באוטובוס לטרמיני וברכבת לשדה, לא לפני שאכלנו בפיצה הטובה ביותר בה התחלנו ביום הראשון- מול התחנה המרכזית טרמיני וחזרנו שמחים ובעיקר שבעים לארץ.