טל ואוהד
להרבה מאתנו אפריקה נכנסה ללב עוד בתקופת הילדות כשצפינו בסרט "מלך האריות" של דיסני. אז לידע כללי, הסרט מבוסס על טנזניה וכמה שהסרט מדומיין ולא מציאותי, יש לי חדש בשביל הקוראים, המציאות מתעלה על כל דמיון ואם חלמתם על נוף טבעי עוצר נשימה , מאות ואלפי חיות צועדות בשיירה , ריקודים עם שבטים אפריקאים , אירוח בבקתות קש שאפשר רק לראות במגזינים של נשיונל גאוגרפיק או לבלות בטן גב בזנזיבר - זה הטיול בשבילכם. טנזניה הייתה חלק מטיול ארוך יותר שכלל גם את אתיופיה אבל בכתבה הזו נתרכז בטנזניה.
טנזניה - ספארי וזנזיבר
טל מיוני ואוהד אייזנברג, אוגוסט 2017
4 ימים בשמורת סרנגטי, נגורו-נגורו ושבוע וחצי בזנזיבר
בכמה מילים:
יש שלושה מוקדים עיקריים לתיירים בטנזניה *הרי טיפוס *פארקי סאוונות לאומיים * זנזיבר. אנחנו עשינו שניים מהם. לקחנו ספארי שכולל את השמורה המפורסמת של טנזניה, וכן בילינו באי זנזיבר, אי שמשלב בטן גב ואתרים מעניינים. על היעד השלישי והמפורסם, הר הקילמנג'רו או הר מרו, ויתרנו בגלל המאמץ וזמן ההתאקלמות לגובה . טנזניה נחשבת ליעד יקר יחסית באפריקה מכיוון שתייר ממוצע מתמקד באטרקציות המפורסמות. מצד שני יש בה את הסרנגטי שהוא הספארי שנחשב לזה - עם מגוון ומספר בעלי החיים הגדול בעולם, יש בה את ההר הגבוה באפריקה שבמשך 7 ימים מטפסים עליו ואת החופים היפהפיים של זנזניבר.
מסלול הטיול
4 ימים בערים - ארושה ודאר א-סלאם - במצטבר היינו בעיר 4 ימים. נחתנו בארושה ולקח לנו יום-יומיים להתארגן לספארי וכשחזרנו מהספארי עוד יומיים בעיר ובסביבתה. בדאר א-סלאם רק ישנו לילה בהלוך ובחזור לזנזיבר.
4 ימים ספארי שכולל 3 שמורות – טרנגרי , נגורו-גורו, ויומיים בסרנגטי.
שבוע וחצי זנזיבר – בעיר העתיקה סטון טאון והחופים הצפוניים - בטן גב בחוף וטיולים קטנים בעיר בטבע ובחופים שכנים.
נחיתה באפריקה
האמת שזה לא פשוט לנחות באפריקה. באפריקה אדם מערבי מאוד בולט וצריך לצבור ביטחון כדי להשתלב בנוף הלא שגרתי, בנוסף יש גם את העניין של חוסר ההתמצאות. טיילנו כתרמילאים ברוח ספונטנית עם אוסף מקומות מומלצים בלבד , כן הצטיידנו לטיולי טרק עוד מהארץ. התבססנו על זה שנסתדר במקום, כך לגבי לינה וכל מיני אטרקציות כמו ספארי, שנורקלים וכו'
טיפ טיול
אפשרי בהחלט לחפש מדריכים מומלצים בארץ ולהתחיל את הטיול עם הסעה מאורגנת מהשדה ולהתחיל את הספארי עם שותפים לדרך (תיירים אחרים), יש לציין שלחלופין להגיע לעיר ארושה דרוש זמן התאקלמות לסביבה לתרבות והטעמים .
ספארי בטנזניה
המשימה הראשונה שלנו הייתה לסגור את נושא הספארי כמה שיותר מהר כדי לצאת מהעיר ארושה, בה נחתנו, ולראות את הטבע. העניין סביב הספארי הוא המחיר. כעקרון יום ספארי עולה 150-200 דולר לאדם. זה יקר ולכן ניתן לצמצם את העלות הגבוהה על ידי לינה בשטח במקום בלודג'ים יוקרתיים והתחברות לעוד אנשים שימלאו את הג'יפ. במשימת הורדת המחיר עמדנו באופן חלקי אבל זה לא גרע מהחוויה שהייתה לנו במשך 4 ימים.
טיפ טיול : כדאי מאוד לסגור מהארץ ואם לא אז להגיע לתחנה המרכזית בארושה מוקדם בבוקר ולשאול על משרדי תיירות ולדלג בין אחד לשני .
בספארי ישנו בשטח, לילה אחד בלי שום הפרדה מהחיות (למרות שאף חיה לא ביקרה אותנו) ובלילות האחרים במקומות יותר מסודרים.
הספארי כלל 3 שמורות טבע – טרנגרי , נגורו נגורו וסרנגטי. בסרנגטי היינו יומיים ובאחרות יום בכל אחת.
טיפ טיול
במקום יומיים סרנגטי למרות כל ההמלצות על יופיו הייתי מוריד יום ומוסיף את מ"נינה" שהיא שמורה של יער גשם.
אחת החוויות החזקות שלנו הייתה קשורה להבנה - למה מכנים את האריה מלך החיות. באחד הימים ראינו פגר של חיה ולידה התחילו להתקבץ צבועים. היה מן פרלמנט של חיות מסביב ושני צבועים התחילו לפרק את הפגר. פתאום, בלי שאנחנו הבחנו במשהו חריג, כל הצבועים והחיות האחרות נמלטו בפחד מטורף ובמהירות. חיפשנו את הסיבה והיא הופיע לאחר מספר שניות בדמות אריה. אין ספק שכאשר רואים אריה רובץ עייף בספארי ברמת גן, קשה להבין את העוצמה שלו והמעמד שלו בין החיות. אבל הבריחה המהירה של הצבועים המחישה את זה ממש טוב.
ביקור בשבט המסאי היה מהנה מאוד והוא דיי חובה (אם מחיר חבילת הטיול שלכם תהיה הנחה משמעותית לא ייתנו לכם את הביקור בכפרים , ניתן להתמקח על זה ואף לשלם כל אחד 5 דולר מיושבי הג'יפ ולצרף את האטרקציה דברו על כך עם המדריך) לסיכום גם אם יש תחושה של מודרניזציה ותיירות בכפר האותנטי , ניתן להקביל את הכפר למוזיאון חיי ונושם של העבר הרחוק
מקומות מומלצים בארושה
שדרת השוק המרכזי ושוק המסאיים – יש להגיע מוקדם.
מוזיאון אומנות והיסטוריה (מבנה מאוד מודרני אי אפשר לפספס)
טיולי יום במקומות נוף סמוכים (אם יש לכם זמן מיותר בלבד)
דאר א-סלאם והנסיעה לזנזיבר
כשחזרנו מהספארי כבר התרגלנו לעיר ארושה. קצת הסתובבנו ואף לקחנו מדריך מקומי לסיור בכפרי האזור ובמעין קטן ליד אחד מהם. חלק גדול מהזמן באפריקה בכלל ובטנזניה בפרט היה להתארגן על מה עושים הלאה ואיפה ישנים ואיך נוסעים. הדברים יותר מורכבים מטיול בסוף שבוע בפראג לכן צריך לשלוט בשפה האנגלית ולהצטייד בטלפון עם סים מקומי " הלו טל" חברה טובה וזולה .
כדי להגיע לזנזיבר צריך לטוס או לקחת אוטובוס לדאר א-סלאם. זוהי דרך ארוכה מאוד אך מכיוון שרצינו להרגיש את כל המדינה ולחצות אותה בחרנו לנסוע באוטובוס מה גם שזה יותר זול. רכשנו כרטיסים מאחד ממאות הטנזנים שמתפרנסים מתיווך של שירותים לתיירים. זו הייתה טעות קריטית שגילינו בתחנת האוטובוס. שילמנו על כרטיס נסיעה באוטובוס של מקומיים בשעה שבמחיר הזה יכולנו לקנות בתחנה עצמה כרטיס לאוטובוס תיירים מפנק היום אני נזכר בזה וצוחק אבל בזמן אמת זה לא היה מבדר כלל ולקינוח גם הגענו לדאר א-סלאם ללא סוללות בטלפונים, דבר שדווקא התגלה כצורך מידי.
את מקום הלינה בדאר א-סלאם סגרנו מראש עוד בארושה. הבחור מהאכסניה הבטיח שישלח לנו נהג שייקח אותנו לאכסניה, כלומר נהג מטעמו. העניין שבאפריקה כמו באפריקה אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה לכן גם לא שלמנו מראש . הנהג היה חצי שיכור ולא ידע לאן הוא צריך לקחת אותנו. בנוסף הוא רצה תשלום, דבר שהיה לא הגיוני מכיוון שזה היה חלק מהשירות של האכסניה. כך מצאנו את עצמנו בלי מקום לינה, בלי כמעט סוללה בטלפונים בעיר מאוד גדולה. בסופו של דבר נאלצנו לסמוך על נהג מונית שטען שהוא מכיר מקום יחסית זול למטיילים. הוא הביא אותנו למקום שהיה בין אכסניה לבין מיסיון ונאלצנו להגיד שאנחנו נוצרים אדוקים כדי לקבל מיטות ללילה. אפילו הוזמנו להתפלל איתם.
זנזיבר
למחרת בבוקר עלינו על מעבורת לזנזיבר. זנזיבר הפך להיות שם נרדף לחופי ים לבנים עם מים כחולים וצלולים, עצי דקל, חושות וזולות ובעצם כל מה שמדמיינים על חופשה. את השהות שלנו בזנזיבר התחלנו בעיר הבירה שלה שנקראת סטון טאון. הגענו לאכסניה נוספת של הבחור שהבטיח לנו חדר בדאר א-סלאם, הוא הספיק בינתיים להתנצל וההדורים יושרו. עכשיו כשהגענו היה עניין חדש, העלות של החדר. מכיוון שהגענו עם בחור ספרדי שהתעלק עלינו וטייל עם תרמיל בית ספר בטנזניה בשאיפה שיקבל כל מיני השלמות ממטיילים אחרים, נוצרו פערי מחירים. בסופו של דבר הוסכם שהמחיר ייקבע על פי תחרות הורדות ידיים ביני לבין מנהל המלון. אם אני מנצח נשלם 10 דולר לאדם ללילה ואם הוא ינצח נשלם 20 דולר. הוא היה בטוח מאוד בניצחון שלו מכיוון שהיה די שרירי. מסתבר שהסוודר שלבשתי גרם לו להאמין שאני די חלוש. הוא הופתע מההפסד שלו ובסופו של דבר שילמנו 10 דולר. היה משעשע....
בעיר סטון טאון אין צורך לאבד את עצמך, בעד 8 דולר זכינו לטיול מאורגן עם מדריך פרטי אותו מצאנו באזור שוק האוכל, ממש על החוף -קרוב למצודה שחורת אבן מזכירה את ירושלים (כלא ששימש לעבדים שחורים בעבר), הסיור כלל טיול קצר בשוק המקומי ואני ממליץ עליו מאוד ! הרגשה של חזרה לימי הביניים , טיול בגגות העיר ( מה שרואים מכאן לא רואים משם=תקף ביותר)
טיפ טיול
יש יום מיוחד לשוק אוכל בסטון טאון – צריך לשאול מתי שוק האוכל זה בערב ושם אפשר למצוא המון דוכני אוכל והאווירה הקולינרית שווה במיוחד!
היו שתי אטרקציות שעשינו בזנזיבר. אחת מוצלחת והשנייה פחות, הרבה פחות. החוויה הטובה והמוצלחת שלנו הייתה מהשנירקול. במשך חצי יום הפלגנו לחוף שכן, שנירקלנו בו, אכלנו ארוחת צהרים וסתם הסתלבטנו על החוף. האטרקציה השנייה של שייט עם דולפינים פוגעת בדולפינים עצמם, והיה מאוד מעייף פיזית כי זה מצריך לרדת ולעלות מהסירה המון פעמים ולקפוץ שוב ושוב, במצטבר רואים את הדולפינים כמה שניות בודדות, לסיכום לא מומלץ מסיבות הומניות .
באופן כללי אהבנו את זה שאפשר ללכת לאיבוד בקלות בלילה ולהגיע למלונות שקרובים לחופים הצפונים ולהינות מהופעות מושקעות של אקרובטים על הדרך. יש גם כפר דייגים בצפון שזה מקום נחמד (ולא יותר מזה) ואם מגיעים מוקדם אפשר להינות מתצוגה של תפיסת דגים ענקיים על ידי הדייגים המקומיים.
אוהד וטל
להרבה מאתנו אפריקה נכנסה ללב עוד בתקופת הילדות כשצפינו בסרט "מלך האריות" של דיסני.
טנזניה - ספארי וזנזיבר
כותבים: טל מיוני ואוהד אייזנברג, אוגוסט 2017
4 ימים בשמורת סרנגטי, נגורו-נגורו ושבוע וחצי בזנזיבר
בכמה מילים: יש שלושה מוקדים עיקריים לתיירים בטנזניה *הרי טיפוס *פארקי סאוונות לאומיים * זנזיבר. אנחנו עשינו שניים מהם. לקחנו ספארי שכולל את השמורה המפורסמת של טנזניה, וכן בילינו באי זנזיבר, אי שמשלב בטן גב ואתרים מעניינים. על היעד השלישי והמפורסם, הר הקילמנג'רו או הר מרו, ויתרנו בגלל המאמץ וזמן ההתאקלמות לגובה . טנזניה נחשבת ליעד יקר יחסית באפריקה מכיוון שתייר ממוצע מתמקד באטרקציות המפורסמות. מצד שני יש בה את הסרנגטי שהוא הספארי שנחשב לזה - עם מגוון ומספר בעלי החיים הגדול בעולם, יש בה את ההר הגבוה באפריקה שבמשך 7 ימים מטפסים עליו ואת החופים היפהפיים של זנזניבר.
מסלול הטיול
4 ימים בערים - ארושה ודאר א-סלאם - במצטבר היינו בעיר 4 ימים. נחתנו בארושה ולקח לנו יום-יומיים להתארגן לספארי וכשחזרנו מהספארי עוד יומיים בעיר ובסביבתה. בדאר א-סלאם רק ישנו לילה בהלוך ובחזור לזנזיבר.
4 ימים ספארי שכולל 3 שמורות – טרנגרי , נגורו-גורו, ויומיים בסרנגטי.
שבוע וחצי זנזיבר – בעיר העתיקה סטון טאון והחופים הצפוניים - בטן גב בחוף וטיולים קטנים בעיר בטבע ובחופים שכנים.
נחיתה באפריקה
האמת שזה לא פשוט לנחות באפריקה. באפריקה אדם מערבי מאוד בולט וצריך לצבור ביטחון כדי להשתלב בנוף הלא שגרתי, בנוסף יש גם את העניין של חוסר ההתמצאות. טיילנו כתרמילאים ברוח ספונטנית עם אוסף מקומות מומלצים בלבד , כן הצטיידנו לטיולי טרק עוד מהארץ. התבססנו על זה שנסתדר במקום, כך לגבי לינה וכל מיני אטרקציות כמו ספארי, שנורקלים וכו'
טיפ טיול
אפשרי בהחלט לחפש מדריכים מומלצים בארץ ולהתחיל את הטיול עם הסעה מאורגנת מהשדה ולהתחיל את הספארי עם שותפים לדרך (תיירים אחרים), יש לציין שלחלופין להגיע לעיר ארושה דרוש זמן התאקלמות לסביבה לתרבות והטעמים .
ספארי בטנזניה
המשימה הראשונה שלנו הייתה לסגור את נושא הספארי כמה שיותר מהר כדי לצאת מהעיר ארושה, בה נחתנו, ולראות את הטבע. העניין סביב הספארי הוא המחיר. כעקרון יום ספארי עולה 150-200 דולר לאדם. זה יקר ולכן ניתן לצמצם את העלות הגבוהה על ידי לינה בשטח במקום בלודג'ים יוקרתיים והתחברות לעוד אנשים שימלאו את הג'יפ. במשימת הורדת המחיר עמדנו באופן חלקי אבל זה לא גרע מהחוויה שהייתה לנו במשך 4 ימים.
טיפ טיול : כדאי מאוד לסגור מהארץ ואם לא אז להגיע לתחנה המרכזית בארושה מוקדם בבוקר ולשאול על משרדי תיירות ולדלג בין אחד לשני .
בספארי ישנו בשטח, לילה אחד בלי שום הפרדה מהחיות (למרות שאף חיה לא ביקרה אותנו) ובלילות האחרים במקומות יותר מסודרים.
הספארי כלל 3 שמורות טבע – טרנגרי , נגורו נגורו וסרנגטי. בסרנגטי היינו יומיים ובאחרות יום בכל אחת.
טיפ טיול
במקום יומיים סרנגטי למרות כל ההמלצות על יופיו הייתי מוריד יום ומוסיף את מ"נינה" שהיא שמורה של יער גשם.
לטיולים דומים
אחת החוויות החזקות שלנו הייתה קשורה להבנה - למה מכנים את האריה מלך החיות. באחד הימים ראינו פגר של חיה ולידה התחילו להתקבץ צבועים. היה מן פרלמנט של חיות מסביב ושני צבועים התחילו לפרק את הפגר. פתאום, בלי שאנחנו הבחנו במשהו חריג, כל הצבועים והחיות האחרות נמלטו בפחד מטורף ובמהירות. חיפשנו את הסיבה והיא הופיע לאחר מספר שניות בדמות אריה. אין ספק שכאשר רואים אריה רובץ עייף בספארי ברמת גן, קשה להבין את העוצמה שלו והמעמד שלו בין החיות. אבל הבריחה המהירה של הצבועים המחישה את זה ממש טוב.
ביקור בשבט המסאי היה מהנה מאוד והוא דיי חובה (אם מחיר חבילת הטיול שלכם תהיה הנחה משמעותית לא ייתנו לכם את הביקור בכפרים , ניתן להתמקח על זה ואף לשלם כל אחד 5 דולר מיושבי הג'יפ ולצרף את האטרקציה דברו על כך עם המדריך) לסיכום גם אם יש תחושה של מודרניזציה ותיירות בכפר האותנטי , ניתן להקביל את הכפר למוזיאון חיי ונושם של העבר הרחוק
מקומות מומלצים בארושה
שדרת השוק המרכזי ושוק המסאיים – יש להגיע מוקדם.
מוזיאון אומנות והיסטוריה (מבנה מאוד מודרני אי אפשר לפספס)
טיולי יום במקומות נוף סמוכים (אם יש לכם זמן מיותר בלבד)
דאר א-סלאם והנסיעה לזנזיבר
כשחזרנו מהספארי כבר התרגלנו לעיר ארושה. קצת הסתובבנו ואף לקחנו מדריך מקומי לסיור בכפרי האזור ובמעין קטן ליד אחד מהם. חלק גדול מהזמן באפריקה בכלל ובטנזניה בפרט היה להתארגן על מה עושים הלאה ואיפה ישנים ואיך נוסעים. הדברים יותר מורכבים מטיול בסוף שבוע בפראג לכן צריך לשלוט בשפה האנגלית ולהצטייד בטלפון עם סים מקומי " הלו טל" חברה טובה וזולה .
כדי להגיע לזנזיבר צריך לטוס או לקחת אוטובוס לדאר א-סלאם. זוהי דרך ארוכה מאוד אך מכיוון שרצינו להרגיש את כל המדינה ולחצות אותה בחרנו לנסוע באוטובוס מה גם שזה יותר זול. רכשנו כרטיסים מאחד ממאות הטנזנים שמתפרנסים מתיווך של שירותים לתיירים. זו הייתה טעות קריטית שגילינו בתחנת האוטובוס. שילמנו על כרטיס נסיעה באוטובוס של מקומיים בשעה שבמחיר הזה יכולנו לקנות בתחנה עצמה כרטיס לאוטובוס תיירים מפנק היום אני נזכר בזה וצוחק אבל בזמן אמת זה לא היה מבדר כלל ולקינוח גם הגענו לדאר א-סלאם ללא סוללות בטלפונים, דבר שדווקא התגלה כצורך מידי.
את מקום הלינה בדאר א-סלאם סגרנו מראש עוד בארושה. הבחור מהאכסניה הבטיח שישלח לנו נהג שייקח אותנו לאכסניה, כלומר נהג מטעמו. העניין שבאפריקה כמו באפריקה אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה לכן גם לא שלמנו מראש . הנהג היה חצי שיכור ולא ידע לאן הוא צריך לקחת אותנו. בנוסף הוא רצה תשלום, דבר שהיה לא הגיוני מכיוון שזה היה חלק מהשירות של האכסניה. כך מצאנו את עצמנו בלי מקום לינה, בלי כמעט סוללה בטלפונים בעיר מאוד גדולה. בסופו של דבר נאלצנו לסמוך על נהג מונית שטען שהוא מכיר מקום יחסית זול למטיילים. הוא הביא אותנו למקום שהיה בין אכסניה לבין מיסיון ונאלצנו להגיד שאנחנו נוצרים אדוקים כדי לקבל מיטות ללילה. אפילו הוזמנו להתפלל איתם.
זנזיבר
למחרת בבוקר עלינו על מעבורת לזנזיבר. זנזיבר הפך להיות שם נרדף לחופי ים לבנים עם מים כחולים וצלולים, עצי דקל, חושות וזולות ובעצם כל מה שמדמיינים על חופשה. את השהות שלנו בזנזיבר התחלנו בעיר הבירה שלה שנקראת סטון טאון. הגענו לאכסניה נוספת של הבחור שהבטיח לנו חדר בדאר א-סלאם, הוא הספיק בינתיים להתנצל וההדורים יושרו. עכשיו כשהגענו היה עניין חדש, העלות של החדר. מכיוון שהגענו עם בחור ספרדי שהתעלק עלינו וטייל עם תרמיל בית ספר בטנזניה בשאיפה שיקבל כל מיני השלמות ממטיילים אחרים, נוצרו פערי מחירים. בסופו של דבר הוסכם שהמחיר ייקבע על פי תחרות הורדות ידיים ביני לבין מנהל המלון. אם אני מנצח נשלם 10 דולר לאדם ללילה ואם הוא ינצח נשלם 20 דולר. הוא היה בטוח מאוד בניצחון שלו מכיוון שהיה די שרירי. מסתבר שהסוודר שלבשתי גרם לו להאמין שאני די חלוש. הוא הופתע מההפסד שלו ובסופו של דבר שילמנו 10 דולר. היה משעשע....
בעיר סטון טאון אין צורך לאבד את עצמך, בעד 8 דולר זכינו לטיול מאורגן עם מדריך פרטי אותו מצאנו באזור שוק האוכל, ממש על החוף -קרוב למצודה שחורת אבן מזכירה את ירושלים (כלא ששימש לעבדים שחורים בעבר), הסיור כלל טיול קצר בשוק המקומי ואני ממליץ עליו מאוד ! הרגשה של חזרה לימי הביניים , טיול בגגות העיר ( מה שרואים מכאן לא רואים משם=תקף ביותר)
טיפ טיול
יש יום מיוחד לשוק אוכל בסטון טאון – צריך לשאול מתי שוק האוכל זה בערב ושם אפשר למצוא המון דוכני אוכל והאווירה הקולינרית שווה במיוחד!
לטיולים דומים
היו שתי אטרקציות שעשינו בזנזיבר. אחת מוצלחת והשנייה פחות, הרבה פחות. החוויה הטובה והמוצלחת שלנו הייתה מהשנירקול. במשך חצי יום הפלגנו לחוף שכן, שנירקלנו בו, אכלנו ארוחת צהרים וסתם הסתלבטנו על החוף. האטרקציה השנייה של שייט עם דולפינים פוגעת בדולפינים עצמם, והיה מאוד מעייף פיזית כי זה מצריך לרדת ולעלות מהסירה המון פעמים ולקפוץ שוב ושוב, במצטבר רואים את הדולפינים כמה שניות בודדות, לסיכום לא מומלץ מסיבות הומניות .
באופן כללי אהבנו את זה שאפשר ללכת לאיבוד בקלות בלילה ולהגיע למלונות שקרובים לחופים הצפונים ולהינות מהופעות מושקעות של אקרובטים על הדרך. יש גם כפר דייגים בצפון שזה מקום נחמד (ולא יותר מזה) ואם מגיעים מוקדם אפשר להינות מתצוגה של תפיסת דגים ענקיים על ידי הדייגים המקומיים.
