טרקים בגאורגיה מסטיה
יואב פיצ'רסקי, אוקטובר 2013
טרק מסטיה-אושגולי וחבל קאחתי
בכמה מילים:
גאורגיה היא מדינה מהממת מבחינת נופים, ההרים והאותנטיות של הכפרים. היא גם זולה מאוד למטיילים. למעשה תכננו לטייל בכל התקופה בקווקז הגבוה ולעשות טרקים ומסלולים יומיים. בפועל מזג האוויר באוקטובר גבולי וירד גשם בחלק גדל מהימים. זה שינה לנו את התוכניות, יומיים במסטיה חיכינו להפוגה בגשם, הטרק שלנו קצת התקצר וויתרנו בסופו של דבר על אזור קזבגי שחיכינו לראות ובמקומו נסענו לאזור קאחטי שלא משתווה לו מבחינת הנופים הדרמטים עם פסגות מושלגות. אבל יש משהו יפה ומיוחד לטייל באזור מושלג בתקופה בה טיילנו.
מסלול הטיול
יום התארגנות בטיבליסי - להתארגנות וביקור בעיר.
לילה + חצי יום נסיעה למסטיה – נסיעה נעימה ברכבת הלילה המפורסמת לזוגדידי. ומשם במוניות שירות מקומיות למסטיה.
5 ימים במסטיה – מתוכם יומיים בבית ההארחה בגלל גשם שלא אפשר לצאת, 3 ימים טרק מסטיה – אושגולי שנחשב לטרק המפורסם ביותר בגאורגיה. בפועל הוא 4 ימים אבל התקצר לנו ביום בגלל מזג האוויר.
יום חזרה לטיבליסי – במוניות שירות (חוויה הרבה פחות נעימה מהרכבת)
יומיים בקאחתי - בעיירה סיגנגי שבמרכז חבל קאחתי הידוע בכרמים וביין שמייצרים בו.
התארגנות בטיבליסי
באופן כללי לא התחברנו לטיבליסי אבל לא באמת נתנו לה הזדמנות מכיוון ששהינו בה זמן מועט מידי וחיכינו בציפייה לצאת להרי הקווקז. אולי זה ישמע לכם מצחיק אבל את יום ההתארגנות הקדשנו לאיתור בלון גז, משימה לא פשוטה שהקדשנו לה הרבה זמן (בדיעבר הסתבר שיש בלוני גז במסטיה במסעדה שנקראת ליילה Laila ) ולהחלפת סים שהתפרץ עם החלפתו וגרם לעדכון הטלפון ולסדרת פעולות שגזלה לנו את שאר הבוקר. טלפון זה משהו שיכול לגזול לא מעט זמן כשנוסעים לחו"ל. ישנו בגסטהאוס צנוע בסמטה בעיר העתיקה ולא מאוד התרשמנו מהעיר למרות שהחלק העתיק שלה יפה.
מסטיה
רכבת לילה למסטיה
רכבת הלילה לא מגיעה עד למסטיה אלא לעיר שנקראת זגדודי וממנה ממשיכים למסטיה בתחבורה ציבורית מקומית, כלומר במעין מונית שירות גאורגית. מוניות השירות הגאורגיות בדרך כלל כוללות גם נהג גאורגי שלעומתו נהגי מוניות השירות בארץ נוהגים כמו ילדות עם קוקיות שרק הוציאו רישיון. הנסיעה ברכבת הייתה החלק הנעים היחידי שלנו מכלל הנסיעות בגאורגיה. היה לנו תא זוגי עם מיטות ולמעט תא השירותים שכניסה אליו הבהירה לנו שאכן גאורגיה הייתה חלק מהעידן הקומוניסטי (אסלת פח מימי סטאלין) זו הייתה חוויה נעימה. מכאן והלאה התחלנו להחזיק אצבעות בנסיעות שלנו.
יומיים המתנה למזג אוויר
מצד אחד כשאתם קוראים את זה, אתם בטח חושבים לעצמכם שזה נורא לבזבז יומיים מתוך 10 בהמתנה בגסטהאוס. מצד שני זה חלק מהטיול ואפילו נהנינו מזה. פגשנו ישראלים ממש נחמדים (זו תקופה של סטודנדטים ופחות של צעירים לקראת גיוס) ובילינו איתם את היומיים האלו בגסטהאוס ואף יצאנו איתם לטרק לאחר מכן.
טרק מסטיה אושגולי
יש המון תיאורי דרך וגם מפות באינטרנט כך שלא ניכנס כאן לתיאור מסלול הדרך המדויק אלא לקווים כלליים וחוויות.
ראשית יצאנו עם תרמיל אחד גדול ובו שני שקי השינה (ישנו בחדרים בכפרים שבדרך ולא היינו צריכים אוהל), אוכל ל-3 ימים בידיעה שנוכל להצטייד בלחם בדרך ותרמיל אחד קטן שבו בעיקר המצלמה. את הטרק ניתן להתחיל בהליכה רגלית ממסטיה ויש כאלו שמדלגים את היום הראשון ולוקחים מונית לכפר הראשון שנקרא זאבשי. זה חוסך חלק ניכר מהקושי של הטרק מכיוון שתחילת היום הראשון היא עלייה מאוד ארוכה.
אחת החוויות שזכורות לנו קשורה לכלבים שפגשנו בדרך. כאמור הכרנו את ..... בגסטהאוס ויצאנו ביחד לטרק. באחד הימים .... עשתה טעות וליטפה כלב הרים כזה. כלב הרים זה לא סוג הכלב אלא כלבים שמשוטטים בהרים ולא ברור אם הם שייכים למישהו או שלא. בכל מקרה הכלב הזה היה חביב ושמח מאוד על הליטוף והוקיר תודה בכך שהמשיך ללוות אותנו. בארוחת הצהרים הבנו סופית שזה לא רעיון כזה טוב מכיוון שלא הצלחנו לאכול בצורה רגועה. רקמנו תוכנית איך להשאיר אותו והיא יצאה אל הפועל בכפר קטן בו עברנו. ראינו חצר עם שער, נכנסנו לחצר ובעקבותינו חברינו משכבר הימים. לאחר שהסבנו את תשומת ליבו למשהו בצידה השני של החצר, יצאנו ממנה בריצה וסגרנו את השער. האמנו שברוב נדיבותינו מצאנו לו גם בית חם. המשכנו שמחים ועליזים עד שלפתע אנחנו שומעים מאחור נביחות נרגשות וזוג מטיילים אסטונים שראינו בדרך. הם הדביקו אותנו והתרגשו לספר לנו שהם מצאו את הכלב שלנו סגור בחצר בכפר ולמזלנו הם פתחו לו את הדלת. כנראה שהם לא הכירו ישראלים עד היום...
איפרלי הוא הכפר שבו מסיימים את היום השלישי וממנו ממשיכים עד לאושגולי. בגלל מזג האוויר ועייפות החומר אנחנו סיימנו בו את הטרק ועלינו על מונית שירות שעברה בכפר בחזרה למסטיה.
קאחתי והסוף
כאמור רצינו להגיע לאזור מאוד יפה נוסף בקווקז הגבוה שמכונה קזבגי. הבנו שמזג האוויר ששורר שם היה גשום וערפילי ולכן החלטנו לסיים את הטיול ביומיים באזור נמוך בהרבה ובו מרכז גידולי הגפנים והיין של גאורגיה. הגאורגים מאוד גאים ביין שלהם כמו בשאר המוצרים שמיוצרים בגאורגיה ואנחנו יצאנו לראות במה מדובר בעיירה המרכזית באזור שנקראת סיגנגי. לצערנו יואב היה חולה וכך חלק גדול מהזמן העברנו בחדר. למרות זאת הספקנו לבקר ביקב שנקרא Pheasant's Tears Winery והנהנו מטעימות יין. החברים שלנו יצאו לסיור על חומות העיר העתיקה וביקרו במנזר Bodbe Monastery of St. Nino
טרקים בגאורגיה - מסטיה
יואב פיצ'רסקי, אוקטובר 2013
טרק מסטיה-אושגולי וחבל קאחתי
בכמה מילים: גאורגיה היא מדינה מהממת מבחינת נופים, ההרים והאותנטיות של הכפרים. היא גם זולה מאוד למטיילים. למעשה תכננו לטייל בכל התקופה בקווקז הגבוה ולעשות טרקים ומסלולים יומיים. בפועל מזג האוויר באוקטובר גבולי וירד גשם בחלק גדל מהימים. זה שינה לנו את התוכניות, יומיים במסטיה חיכינו להפוגה בגשם, הטרק שלנו קצת התקצר וויתרנו בסופו של דבר על אזור קזבגי שחיכינו לראות ובמקומו נסענו לאזור קאחטי שלא משתווה לו מבחינת הנופים הדרמטים עם פסגות מושלגות. אבל יש משהו יפה ומיוחד לטייל באזור מושלג בתקופה בה טיילנו.
מסלול הטיול
יום התארגנות בטיבליסי - להתארגנות וביקור בעיר.
לילה + חצי יום נסיעה למסטיה – נסיעה נעימה ברכבת הלילה המפורסמת לזוגדידי. ומשם במוניות שירות מקומיות למסטיה.
5 ימים במסטיה – מתוכם יומיים בבית ההארחה בגלל גשם שלא אפשר לצאת, 3 ימים טרק מסטיה – אושגולי שנחשב לטרק המפורסם ביותר בגאורגיה. בפועל הוא 4 ימים אבל התקצר לנו ביום בגלל מזג האוויר.
יום חזרה לטיבליסי – במוניות שירות (חוויה הרבה פחות נעימה מהרכבת)
יומיים בקאחתי - בעיירה סיגנגי שבמרכז חבל קאחתי הידוע בכרמים וביין שמייצרים בו.
התארגנות בטיבליסי
באופן כללי לא התחברנו לטיבליסי אבל לא באמת נתנו לה הזדמנות מכיוון ששהינו בה זמן מועט מידי וחיכינו בציפייה לצאת להרי הקווקז. אולי זה ישמע לכם מצחיק אבל את יום ההתארגנות הקדשנו לאיתור בלון גז, משימה לא פשוטה שהקדשנו לה הרבה זמן (בדיעבר הסתבר שיש בלוני גז במסטיה במסעדה שנקראת ליילה Laila ) ולהחלפת סים שהתפרץ עם החלפתו וגרם לעדכון הטלפון ולסדרת פעולות שגזלה לנו את שאר הבוקר. טלפון זה משהו שיכול לגזול לא מעט זמן כשנוסעים לחו"ל. ישנו בגסטהאוס צנוע בסמטה בעיר העתיקה ולא מאוד התרשמנו מהעיר למרות שהחלק העתיק שלה יפה.
לטיולים דומים
מסטיה
רכבת לילה למסטיה
רכבת הלילה לא מגיעה עד למסטיה אלא לעיר שנקראת זגדודי וממנה ממשיכים למסטיה בתחבורה ציבורית מקומית, כלומר במעין מונית שירות גאורגית. מוניות השירות הגאורגיות בדרך כלל כוללות גם נהג גאורגי שלעומתו נהגי מוניות השירות בארץ נוהגים כמו ילדות עם קוקיות שרק הוציאו רישיון. הנסיעה ברכבת הייתה החלק הנעים היחידי שלנו מכלל הנסיעות בגאורגיה. היה לנו תא זוגי עם מיטות ולמעט תא השירותים שכניסה אליו הבהירה לנו שאכן גאורגיה הייתה חלק מהעידן הקומוניסטי (אסלת פח מימי סטאלין) זו הייתה חוויה נעימה. מכאן והלאה התחלנו להחזיק אצבעות בנסיעות שלנו.
יומיים המתנה למזג אוויר
מצד אחד כשאתם קוראים את זה, אתם בטח חושבים לעצמכם שזה נורא לבזבז יומיים מתוך 10 בהמתנה בגסטהאוס. מצד שני זה חלק מהטיול ואפילו נהנינו מזה. פגשנו ישראלים ממש נחמדים (זו תקופה של סטודנדטים ופחות של צעירים לקראת גיוס) ובילינו איתם את היומיים האלו בגסטהאוס ואף יצאנו איתם לטרק לאחר מכן.
טרק מסטיה אושגולי
יש המון תיאורי דרך וגם מפות באינטרנט כך שלא ניכנס כאן לתיאור מסלול הדרך המדויק אלא לקווים כלליים וחוויות.
ראשית יצאנו עם תרמיל אחד גדול ובו שני שקי השינה (ישנו בחדרים בכפרים שבדרך ולא היינו צריכים אוהל), אוכל ל-3 ימים בידיעה שנוכל להצטייד בלחם בדרך ותרמיל אחד קטן שבו בעיקר המצלמה. את הטרק ניתן להתחיל בהליכה רגלית ממסטיה ויש כאלו שמדלגים את היום הראשון ולוקחים מונית לכפר הראשון שנקרא זאבשי. זה חוסך חלק ניכר מהקושי של הטרק מכיוון שתחילת היום הראשון היא עלייה מאוד ארוכה.
אחת החוויות שזכורות לנו קשורה לכלבים שפגשנו בדרך. כאמור הכרנו את ..... בגסטהאוס ויצאנו ביחד לטרק. באחד הימים .... עשתה טעות וליטפה כלב הרים כזה. כלב הרים זה לא סוג הכלב אלא כלבים שמשוטטים בהרים ולא ברור אם הם שייכים למישהו או שלא. בכל מקרה הכלב הזה היה חביב ושמח מאוד על הליטוף והוקיר תודה בכך שהמשיך ללוות אותנו. בארוחת הצהרים הבנו סופית שזה לא רעיון כזה טוב מכיוון שלא הצלחנו לאכול בצורה רגועה. רקמנו תוכנית איך להשאיר אותו והיא יצאה אל הפועל בכפר קטן בו עברנו. ראינו חצר עם שער, נכנסנו לחצר ובעקבותינו חברינו משכבר הימים. לאחר שהסבנו את תשומת ליבו למשהו בצידה השני של החצר, יצאנו ממנה בריצה וסגרנו את השער. האמנו שברוב נדיבותינו מצאנו לו גם בית חם. המשכנו שמחים ועליזים עד שלפתע אנחנו שומעים מאחור נביחות נרגשות וזוג מטיילים אסטונים שראינו בדרך. הם הדביקו אותנו והתרגשו לספר לנו שהם מצאו את הכלב שלנו סגור בחצר בכפר ולמזלנו הם פתחו לו את הדלת. כנראה שהם לא הכירו ישראלים עד היום...
איפרלי הוא הכפר שבו מסיימים את היום השלישי וממנו ממשיכים עד לאושגולי. בגלל מזג האוויר ועייפות החומר אנחנו סיימנו בו את הטרק ועלינו על מונית שירות שעברה בכפר בחזרה למסטיה.
קאחתי והסוף
כאמור רצינו להגיע לאזור מאוד יפה נוסף בקווקז הגבוה שמכונה קזבגי. הבנו שמזג האוויר ששורר שם היה גשום וערפילי ולכן החלטנו לסיים את הטיול ביומיים באזור נמוך בהרבה ובו מרכז גידולי הגפנים והיין של גאורגיה. הגאורגים מאוד גאים ביין שלהם כמו בשאר המוצרים שמיוצרים בגאורגיה ואנחנו יצאנו לראות במה מדובר בעיירה המרכזית באזור שנקראת סיגנגי. לצערנו יואב היה חולה וכך חלק גדול מהזמן העברנו בחדר. למרות זאת הספקנו לבקר ביקב שנקרא Pheasant's Tears Winery והנהנו מטעימות יין. החברים שלנו יצאו לסיור על חומות העיר העתיקה וביקרו במנזר Bodbe Monastery of St. Nino
